בנוסף, בכתב הערבות שצרפה העותרת נכתב: "תוקף הערבות עד תאריך 21/4/2021...ותשלח אלינו עד תאריך 21/4/2021 ועד בכלל", בעוד שהיה עליה לכתוב: "תוקף הערבות עד תאריך 21/1/2021 ... ותשלח אלינו עד תאריך 21/1/2021 ועד בכלל".
בעקבות הפגם שהתגלה בערבות העותרת, נערכה חוות דעת השרות המשפטי לעירייה, בהתאם לנהוג על-ידי הערייה במקרים כגון זה. בחוות דעת השרות המשפטי של הערייה הומלץ על פסילת ערבות העותרת בשל פגם מהותי שנפל בה, בהיותה ערבות מיטיבה, וכן את ההצעה הנסמכת על ערבות זו.
על רקע המלצה זו ופסילתה הצפויה של העותרת הצעת העותרת לא נבדקה על-ידי הערייה כפי שנוהגת הערייה לפעול במקרים כגון זה.
כפי שצוין על-ידי הערייה, בדיקת הצעות המשתתפים הנוספים במיכרז, לרבות הליך השלמת מסמכים, בדיקת דוגמאות שהוגשו על ידי המשתתפים ארכו זמן רב מהרגיל, בין היתר בשל תקופת הקורונה במהלכה לא עבדה הערייה במתכונת הרגילה.
בפסק הדין שנתן אך זה מקרוב בעע"מ 9289/20 לייט טי.אל.וי.אן.טי.איי בע"מ נ' נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ (20.05.2021) (להלן: "עניין לייט טי.אל.וי.אן.טי.איי") נדחה ערעור על פסק דינה של כב' השופטת אביגיל כהן אשר במסגרתו נדחו עתירות לפסילת הצעה שהוצעה במיכרז עקב פגמים בערבות שצורפה לה.
במסגרת מיסמכי המיכרז שנידון באותו עניין, נקבעו שני מנגנונים שתפקידם להבטיח כי לא ייפלו פגמים בערבויות המציעים באופן שיחייב את פסילת הצעותיהם: מנגנון פרה-רולינג, שהתיר למשתתפים, להגיש טיוטה של כתבי הערבות לבדיקה מקדימה של ועדת המכרזים, ובנוסף מנגנון שהקנה לועדת המכרזים סמכות להורות למציע לתקן ליקויים שאינם נוגעים לתנאים המהותיים או להיתעלם מהם.
...
העותרת טוענת כי תיקפה את ערבותה מספר חודשים קדימה לנוכח שינוי המועד האחרון להגשת ההצעות; העותרת הגישה את הצעתה למכרז ביום האחרון להגשת ההצעות הנדחות, זאת ביום 15.11.2020; במועד קיום ישיבת וועדת המכרזים רק ערבותה הייתה בתוקף וגם הצעתה הייתה הזולה ביותר ולא ברור כלל כיצד דנה וועדת המכרזים בהצעת המשיבות 2-5 מבלי שהייתה להן ערבות בתוקף; העירייה לא פעלה לתקן את עניין הארכת הערבויות, והדבר מעיד על החשיבות הנמוכה שייחסה לכך במכרז; העירייה נהגה בגישה סלחנית כלפי המציעות האחרות שלא הייתה להן ערבות בתוקף ביום בו התקיימה ישיבת ועדת המכרזים 21.3.2021 ובנוקשות כלפי העותרת, מדובר בהתנהלות בלתי סבירה.
בעניין לייט טי.אל.וי.אן.טי.איי נקבע כי שאין צורך להכריע בשאלה אם ניתן להכשיר את הערבויות נשוא המחלוקת מכוח סייג או סיוג של כלל ההתאמה המלאה, והדיון התמצה אך בהתנהלותה של וועדת המכרזים בהפעלת המנגנונים המתוארים לעיל, ובסופו של דבר נמצא כי על פי דיני המכרזים, החלטת הוועדה התקבלה כדין.
מכל מקום וכפי שנפסק בע"א 2789/20 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' הבאר השלישית תאגיד מים וביוב (23.7.2020):
"כל עוד לא עברה ההלכה האמורה מהעולם, ראוי לדקדק עם הטוען לה, ולהחילה רק בנסיבות בהן הדרישות שהוצבו על ידי עורך המכרז ביחס לתנאי הערבות היו ברורות, כך שהאשם הבלעדי באי ההתאמה שבין הערבות שנדרשה לערבות המיטיבה שניתנה נעוץ במציע" וזהו המקרה שלפני, ומשכך, דין העתירה להידחות.
התוצאה
העתירה נדחית.