מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לפסול הצעה במכרז פומבי לבניית מעון יום

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 30.6.2013 פירסמה המבקשת, המועצה המקומית חורפיש, מיכרז פומבי 3/13 לבצוע עבודות בניית מעון יום בכפר חורפיש.
לאחר שפניותיה לועדת המכרזים לקבל מידע נוסף על הליכי המיכרז לא נענו, הגישה קרינה עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה.
בהמשך, נקבע כי הטעות לא תוקנה לפי הוראות המיכרז (שכן במצב זה ההצעה הייתה נפסלת מטעמים טכניים בשל אי התאמת הערבות שצורפה), אלא נערך "שימוע" שאינו אלא ניהול משא ומתן אסור.
...
אשר לסיכויי הערעור – מבלי לקבוע מסמרות לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים, בשים לב לקביעותיו של בית המשפט קמא לעניין הפגמים שנפלו בהצעת יעקב שי וביחס להתנהלות ועדת המכרזים.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנוסף, מצוי במיתחם מיגרש 8001, אשר שווק במיכרז פומבי על ידי רמ"י ובשנת 2016 נרכשו בו הזכויות על ידי ארגושן.
" ובמסגרת הליך הבהרה לתנאי המיכרז אף הודיעה רמ"י למציעים הפוטנציאליים: "ידוע לחוכר כי המיגרש נשוא מיכרז זה קטן משטח מיגרש מינימאלי עפ"י התב"ע. החוכר יבצע בעצמו ועל חשבונו את כלל הפעולות הנדרשות והכרוכות בהוצאת היתר בנייה למגרש, לרבות הקלה ו/או כל פעולה אחרת שתדרש ע"י ועדות התיכנון והבנייה כתנאי להוצאת היתר בנייה". לטענת העותרים, לא ניתן לאשר בקשה להיתר בניה שמשמעותה הקמת בית חולים סיעודי לקשישים, מקום בו הייעוד התיכנוני מאפשר הקמת "בית אבות". ארגושן מבקשת להפוך את המבנה שבכוונתה להקים, למוסד סיעודי מלא.
כך, בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012 סעיף 10(5), מופיעה ההגדרה: "בית אבות - מעון לזקנים כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965". בחינת המונח "מעון לזקנים" בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965 מלמד כי עסקינן במקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים או מקום שהיה לזקנים, קרי – אנשים שהגיעו מעל גיל פרישה.
לנוכח ההתנגדויות שהעלו תושבי הסביבה וראש הרשות המקומית דאז להקמת "בית חולים גראטרי" במיתחם, נקבע כי "הועדה תקבל חוו"ד משרד הבריאות תוך 14 ימים מקבלת החלטה זו, לענין הגודל המאקסימאלי של מחלקה סיעודית מתוך כלל שטח בית האבות, על מנת לשמור על יעודו של האיזור כבית אבות ולא להפכו לבי"ח גראטרי". מכאן עולה שמוסד התיכנון אשר בחן, ביקר ואישר את תכנית ממ/2/1491 לא פסל כלל ועיקר שימוש של "מחלקה סיעודית" במסגרת יעוד תיכנוני של בית אבות.
...
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.
סוף דבר – החלטת ועדת הערר מבוטלת.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובשים לב למתכונת הדיונית המלאה בעתירה (שכללה דיון מוקדם וכן דיון לגוף העתירה והגשת עיקרי טיעון), אני מחייב את המשיבות בשכר טרחת באי כוח העותרים בסך 10,000 ₪ כל אחת (במצטבר 30,000 ₪) לתשלום בתוך 45 ימים מהיום.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על הליכי המיכרז: בחודש 5/2018 פירסמה המשיבה מס' 1 בשתי העתירות (להלן: "הערייה") מיכרז פומבי 24/18 "לבצוע עבודות קבלן ראשי להקמת מרכז אמנויות המוסיקה ואודיטוריום ערוני" בקרית ים (מיסמכי החלק הכללי של המיכרז צורפו כנספח 2 לעתירת אבו עיאש; ממסמכי המיכרז בכללותם צורפו כחלק מן ההצעות שצרפו כל אחת מן העותרות אבו עיאש ושתית בעתירותיהם).
סעיף 5 לתנאים כלליים של המיכרז כלל "תנאים מוקדמים להישתתפות במיכרז" מאחר ונידרש בהמשך לתנאי הסף, שכן הם עומדים בלב המחלוקת, נביא את תנאי הסף האמורים בסעיף 5.1 לתנאי המיכרז: "...המציע ביצע בישראל בעבר לפחות 2 (שני) פרויקטים אשר הקמתם הסתיימה במהלך 7 (שבע) השנים האחרונות שלפני היום הקבוע, הדומים במורכבותם לעבודות נשוא מיכרז זה, ואשר הנם מבני ציבור, או מוזיאונים, או אולמות למופעים, או מבני אקדמיה, או מבני משרדים ברמה גבוהה, או בתי אבות סיעודיים ובתי חולים, או בתי מלון, או היכלי ספורט בני 2,000 מושבי קהל ומעלה: בהקף שלא יפחת מ- 35,000,000 (שלושים וחמישה מיליון) ₪+ מע"מ לכל אחד מהפרויקטים. למען הסר ספק, מבני תעשייה (למעט משרדי תעשיית הייטק), מבני איחסנה, מבני ספורט פשוטים ומבני בתי ספר ומגורים/ אכסניות/ מעונות, לא ייחשבו פרויקטים דומים לצורך סעיף זה.
נטען כי צורפו הוכחות לבניית פרויקט בעלות של 86 מיליון ₪ והקף העבודות של פרויקט פארק מדעי החיים הוא 65 מיליון ₪, כאשר אפילו נקבל את פרשנות ועדת המכרזים ופרופ' דקל, הרי ביצעה העותרת עבודות בהקף 30 מיליון ₪, אמנם נמוך ב-5 מיליון ₪ מן ההקף שנידרש, אך מקום שזהו ההפרש, ומקום שבו אבו עיאש ביצעה פרויקט אחר בהקף 86 מיליון ₪ הרי שפסילת הצעתה הוא מעשה מינהלי בלתי סביר.
...
בעתירה טענה אבו עיאש, כי המכרז לא כלל כל תנאי הקובע כי קבלני משנה ממונים לא ימנו על קבלני המשנה כאשר הן נוסח סעיף 5 לתנאים הכלליים למכרז והן תכלית סעיף זה אינם תומכים במסקנה זו. נטען עוד, כי נוסח סעיף 5 (שצוטט לעיל), אינו מזכיר, ולו ברמז, שקבלני משנה שמונו על-ידי המזמין אינם יכולים להיחשב כקבלני משנה.
עיון בכתב התשובה מעלה כי הנימוקים שהביאו את העירייה לבטל את החלטת ועדת המכרזים הוא צירוף תמליל שיחה בין מר דונסקי לבין נציג אבו עיאש ממנו למדה העירייה, כי מר דונסקי אישר לאבו עיאש לצרף כחלק ממילוי התנאים הכלליים את מכרז פארק מדעי החיים, שחברת קידן היתה מפקחת בו. נטען כי העירייה עיינה באותו תמליל והגיעה למסקנה כי בנסיבות אלה רשאית היתה אבו עיאש לסמוך על כך. נטען בתגובה, כי "אותם דברים שנאמרו על-ידי יועץ המכרז באותה שיחת טלפון שהוקלטה ותומללה (נספח 8 לעתירה), היו עשויים להתפרש כך, שהיועץ למעשה אישר ואם לא אישר במפורש, אז רמז, באופן שעשוי היה לטעת אצל העותרת את האמונה, שפרויקט פארק מדעי החיים מוכר לו ושהוא יודע שקבלני המשנה שהועסקו בו היו קבלנים ממונים" (סעיף 3 לכתב התשובה).
עוד אוסיף כי הטענה כי קבלן ראשי אחראי לאספקת שירותים לאתר והוא אחראי לאספקת אמצעים לקבלני המשנה אף היא אינה מובילה למסקנה, כי במקרה זה אין להכליל את העבודות שביצעו קבלני משנה ממונים בהיקף הפרויקט.
מסקנתי אפוא, כי אף פרשנות תכליתית מובילה למסקנה כי הפרשנות, לפיה יש להוסיף את היקף העבודות של קבלני משנה ממונים במקרה ספציפי זה ולאור הוראות ההסכם המשולש להיקף העבודות בפרויקט פרק מדעי החיים בחיפה, היא פרשנות סבירה בהחלט, הן לשונות, הן תכליתית ומציע סביר רשאי היא לבין את תנאי הסף באופן זה. לאור האמור לעיל ומאחר ואף פרשנות זו סבירה, ופרשנות זו מרחיבה את מעגל המשתתפים במכרז, יש לקבוע כי אבו עיאש עונה על תנאי הסף האמור בסעיף 5 לתנאי המכרז.
לסיכום: מצאתי שלא לאשר ההסדר אליו הגיעה העירייה עם אבו עיאש ולהחזיר את העניין לועדת המכרזים.

בהליך דנ"מ (דנ"מ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

עניינו של פסק הדין במיכרז שערכה אוניברסיטת בן גוריון בנגב (להלן: האוניברסיטה) לבניית מעונות סטודנטים, אשר בו זכתה חברת נחום עמוס קבלן לעבודות ביניין ופיתוח בע"מ (להלן: נחום עמוס).
הרקע וההליכים האוניברסיטה פירסמה מיכרז פומבי להקמה בשלבים של מעונות סטודנטים בקמפוס בשדה בוקר.
בסעיף 7 למכרז, העומד במרכז העתירה לדיון נוסף, נקבע כי על הערבות להיות ערבות בלתי מותנית לפרעון תוך 7 ימים מיום הדרישה וכי "אי התאמה לדרישות הערבות עלולה להביא לפסילת ההצעה, יחד עם זאת, האוניברסיטה תהיה רשאית (אך לא חייבת) לפנות למציע/ים בדרישה לתיקון כתב הערבות במקום לפסול את ההצעה" (ההדגשות במקור – מ"נ).
...
בהקשר זה, קבע השופט הנדל כי "... סעיף 7 הינו ניסיון לקבוע כלל שיעקוף את הדרישה המקפידה על ערבות בנקאית תקינה. אל תתמה כי בית המשפט איננו מעוניין להשלים עם אימוץ מסלול עוקף שכזה". באשר להיקף ההנחה שהציעה נחום עמוס, קבע השופט הנדל כי נפל פגם באופן הצגתו, וכי אף מסיבה זו יש לקבל את הערעור.
ההכרעה לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובות לה, החלטתי לדחות את העתירה לקיום דיון נוסף.
בנסיבות אלה, אין מקום להיעתר לבקשת האוניברסיטה ולהורות על דיון נוסף, שהרי כבר נפסק כי ככלל אין מקום לקיים דיון נוסף, שהוא הליך נדיר וייחודי, מקום שהשאלה שעומדת על הפרק היא תיאורטית בלבד.
העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשת הגישה עתירה מנהלית ביום 6.11.13 במסגרתה התבקש ביהמ"ש לפסול את הצעתה של המשיבה 3 במיכרז פומבי לבניית מעון יום, ולהכריז על העותרת כזוכה במיכרז, וכן לאסור על המשיבה לחתום על הסכם לבצוע העבודות עם המשיבה 3 ולאסור על משיבה 3 לבצע את העבודות.
...
4.2 טענות המשיבות 1,2, - נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי צירוף מלוא מסמכי המכרז של העותרת ובעיקר ההצעה בכתב יד. הוסבר כי בדיקתו של המפקח העלתה כי אין כל הבדל בין ההצעה אשר הוגשה בכתב יד לבין זו שהוגשה על גבי הדיסקט, למעט טעות חישוב אשר הובילה להצעה נמוכה יותר בזו שהוגשה בכתב יד. המשיבות סבורות כי מחירי כל הפריטים בשתי ההצעות היו זהים לחלוטין, כאמור למעט טעות חישוב.
כתב הערבות של המשיבה תואם את ההצעה בכתב יד, שהתקבלה בסופו של דבר, ולכן לא נפל בו כל פגם.
אומנם, דיני המכרזים מכירים בהליך של קבלת הבהרות מציע לגבי הצעתו, אך מבלי להקנות לו יתרון בלתי הוגן בשל כך. ראו לענין זה עעם 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב (6.8.2012): "דיני המכרזים מכירים אמנם בכך שעורך המכרז רשאי לפנות למציע ולקבל ממנו הבהרות לגבי הצעתו (ראו תקנה 37(ה) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), תש"ע - 2010. כן השוו: תקנה 21(ג) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993; תקנה 19 לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987; תקנה 17(ז) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), תשנ"ג-1993), אך זאת רק אם ניתן להסיר את אי הוודאות שבה לוקה ההצעה מבלי להעניק יתרון בלתי הוגן לאותו המציע ומבלי לפגוע בעקרון השוויון כלפי המציעים האחרים. לעומת זאת הודגש בפסיקה כי אין לאפשר הליך של הבהרות אם חוסר הוודאות עשוי להעניק למציע "מרחב תימרון" עד כי במסווה של פרשנות והבהרות יתאפשר לו למעשה לתקן ולשנות את הצעתו באופן מהותי.
לסיכום 6.1 הצעתה של משיבה 3 – פסולה, ואין להתייחס אליה במסגרת המכרז.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו