ב"כ הנאשם 1 טענה בשלב זה כי ההסדר אליו הגיעה עם המאשימה, התבסס על כך שהאב החזיק אך ורק בסמים שנתפסו בסלון הבית – במשקל 200 גרם, וזאת חרף האופן בו נוסח כתב האישום המתוקן, הניתן לפרשנות גם באופן אחר, כאילו הסמים כולם הוחזקו ע"י שני הנאשמים.
הוא הפסיק את חוק לימודיו לאחר 10 שנים, קיבל פטור משירות צבאי בשל מעורבות בפלילים, ומזה כשנה עובד בעבודות מזדמנות.
מכאן, ביקשה להסתפק בענישה צופה פני עתיד, הן ברכיב המאסר והן ברכיב הכספי, תוך היתחשבות במצבה הכלכלי העגום של המשפחה.
זאת ועוד: במועד הצגת ההסדר הודיעו הצדדים על הסכמות עונשיות מקילות בעיניינו של הנאשם 1, כאלו שלא כללו בחוּבּן מאסר בפועל, ולוּ בעבודות שירות, זאת בשונה מהנאשם 3, שבאשר אליו הבהירה המאשימה כי תעתור למאסר בפועל שניתן לרצותו בעבודות שירות.
...
אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם 3, לפיה הבן הצעיר הוא שנושא באשמתם של הנאשמים כולם.
עם זאת, בהתחשב בגילו הצעיר, בכך שמדובר בהרשעתו היחידה בעבירות סמים, ותוך מתן משקל לאופן בו הסתיים ההליך בעניינם של אביו ואחיו, החלטתי לנקוט גישת בית הלל ולהעמיד את עונשו של אפיק בתחתית המתחם שנקבע.
סוף דבר, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
הנאשם 1:
4 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה על פקודת הסמים "מסוג פשע".
קנס בסך 1,000 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו.
