מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לפטור משירות צבאי מטעמי משפחה ואחרים

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' אלרון: עניינה של העתירה בהליכי הגיוס של העותר, המבקש פטור מגיוס לשירות צבאי מטעמי דת ומצפון, ללא שיידרש להתייצב לבדיקות ראשוניות לבחינת כשירותו לשירות צבאי במסגרת "צו ראשון". כעולה מהעתירה ומתגובת המשיבים, העותר זומן להתייצב בלישכת הגיוס בראשית שנת 2018 להליכי רישום ובדיקות לקראת גיוסו במסגרת "צו ראשון", אולם לא התייצב כנדרש.
בפרט, ביום 12.6.2018 פנו נציגי לישכת הגיוס לעותר באופן טלפוני, אולם כעולה מתגובת המשיבים, אחותו, אשר ענתה לשיחה, מסרה כי בני המשפחה "לא מתייצבים לצבא". בהמשך, ובטרם נעשתה פנייה נוספת לעותר מטעם המשיבים, התקבלה בלישכת הגיוס פנייתו למפקד לישכת הגיוס לקבלת פטור מגיוס מטעמי מצפון, אולם בקשתו זו נדחתה.
לטענתם, מדיניות זו נועדה, בין היתר, למנוע דיון בבקשת מועמד לפטור משירות צבאי במקרים שבהם יתברר ממילא כי הוא אינו כשיר לשירות מטעמים אחרים.
...
בתשובת העותר לתגובה זו, אשר הוגשה בהסכמת המשיבים, שב העותר על עיקר טענותיו, תוך שהוסיף וטען כי "לא עשה דין לעצמו ולא פעל להתחמק מתייצבות להליכי צו ראשון". לטענתו, "מכתבים ושיחות שונות כלל לא הגיעו לידיעתו, ומשהגיעו לידיעתו פנה במכתב וביקש לפטור אותו מהליכי הגיוס". דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך דנג"ץ (דנג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע׳ פוגלמן, נ׳ סולברג ו-ג׳ קרא) בבג״ץ 1448/21 מיום 4.10.2021 (להלן: פסק הדין), בו נדחתה על הסף עתירת המבקשת בעיניין דחיית בקשתה לפטור משירות צבאי.
לאחר שנמנעה מספר פעמים מהתייצבות בלישכת הגיוס לשם השלמת הליך "הצוו הראשון״, הוצא למבקשת ביום 10.7.2019 צו גיוס ליום 19.7.2020, שמועדו שונה בהמשך ליום 2.7.2020. במועד זה השלימה לבסוף המבקשת את הליכי "הצוו הראשון״ ויועדה לשרת במערך המנהלה של חיל המודיעין. מועד גיוסה בפועל של המבקשת נדחה מספר פעמים, וביום 6.1.2021, כשבועיים לפני מועד גיוסה העדכני, הגישה המבקשת בקשה לפטור משירות בטחון מטעמים של הווי משפחתי דתי לפי סעיף 39(ג) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו-1986 (להלן: החוק), והצהירה כי הוריה מנהלים אורח חיים דתי. ביום 18.1.2021 השיבה מפקדת לישכת הגיוס למבקשת כי בקשתה הוגשה באיחור, שכן בהתאם לתקנה 5 לתקנות שירות ביטחון (פטור נשים משירות ביטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), התשל"ח-1978 (להלן: תקנות הווי משפחתי דתי), יש להגיש את הבקשה לפטור ״לא יאוחר מהיום שנקבע להתייצבות ראשונה של המבקשת כיוצא צבא״. משכך, הובהר למבקשת כי לפי תקנה 5, בהעדר טעמים מיוחדים, בקשתה תדחה. באותו היום – ויממה לפני מועד גיוסה העדכני – הגישה המבקשת בקשה נוספת לפטור משירות בטחון, הפעם מטעמי הכרה דתית, לפי סעיף 40 לחוק.
תיקון הבקשה והמסמכים שנוספו נועדו לתמוך את טענות המבקשת בנוגע לפרשנות הנכונה של סעיף 12 לחוק וכללו פירוט בדבר ההיסטוריה החקיקתית של סעיף זה. כמו כן, ביום 19.1.2022 נעתרתי לבקשת המבקשת למתן צו אירעי המעכב את גיוסה עד החלטה אחרת.
...
לאחר עיון בפסק הדין ובבקשה על כלל תיקוניה ועל המסמכים שצורפו לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי פרשנות זו מעוררת קושי מיוחד או שהיא בעלת חשיבות כה רבה עד כי יש הצדקה לדון בה מחדש במסגרת של דיון נוסף (ראו והשוו: דנג"ץ 6222/11 עמר נ' שר הפנים, פסקה 5 (8.12.2011); דנ"א 5476/20 באטה נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 6 (8.9.2020); דנ"פ 5583/21 דברה נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (10.1.2022)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט ד' מינץ: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים, ועד בני היישוב הישן ושניים מחברי קהילת היישוב הישן (קהילת סאטמאר), כי נוציא צו על-תנאי המורה למשיב 2, שר הבטחון, לנמק מדוע לא יפעיל את סמכותו מכוח סעיף 36(1) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות ביטחון) ויעניק צוים הפוטרים את כל המשתייכים לחברי קהילת היישוב הישן בארץ ישראל משירות צבאי ומנטילת חלק בכל הליך גיוס לפי חוק שירות ביטחון מטעמים של דת ואמונה.
הבסיס הנורמאטיבי למתן פטור משירות צבאי מצוי בהוראת סעיף 36 לחוק שירות ביטחון, הקובעת כך: שר הביטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי מישפחה או מטעמים אחרים – (1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שרותו; (2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין; (3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות ביטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.
...
דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה.
העתירה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

ב"כ הנאשם 1 טענה בשלב זה כי ההסדר אליו הגיעה עם המאשימה, התבסס על כך שהאב החזיק אך ורק בסמים שנתפסו בסלון הבית – במשקל 200 גרם, וזאת חרף האופן בו נוסח כתב האישום המתוקן, הניתן לפרשנות גם באופן אחר, כאילו הסמים כולם הוחזקו ע"י שני הנאשמים.
הוא הפסיק את חוק לימודיו לאחר 10 שנים, קיבל פטור משירות צבאי בשל מעורבות בפלילים, ומזה כשנה עובד בעבודות מזדמנות.
מכאן, ביקשה להסתפק בענישה צופה פני עתיד, הן ברכיב המאסר והן ברכיב הכספי, תוך היתחשבות במצבה הכלכלי העגום של המשפחה.
זאת ועוד: במועד הצגת ההסדר הודיעו הצדדים על הסכמות עונשיות מקילות בעיניינו של הנאשם 1, כאלו שלא כללו בחוּבּן מאסר בפועל, ולוּ בעבודות שירות, זאת בשונה מהנאשם 3, שבאשר אליו הבהירה המאשימה כי תעתור למאסר בפועל שניתן לרצותו בעבודות שירות.
...
אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם 3, לפיה הבן הצעיר הוא שנושא באשמתם של הנאשמים כולם.
עם זאת, בהתחשב בגילו הצעיר, בכך שמדובר בהרשעתו היחידה בעבירות סמים, ותוך מתן משקל לאופן בו הסתיים ההליך בעניינם של אביו ואחיו, החלטתי לנקוט גישת בית הלל ולהעמיד את עונשו של אפיק בתחתית המתחם שנקבע.
סוף דבר, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1: 4 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה על פקודת הסמים "מסוג פשע". קנס בסך 1,000 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בתאריך 5.1.23 שלח הנאשם לקטין 4 הודעת ווטספ ושאל: "היום חמישי ירצו החברים שלך". בתגובה שלח לו קטין 4 הודעה: "וואלה אין מישהו שיש לו כסף ורוצה". אישום 4 מתאר כי בתחילת חודש ינואר 23, נפגש הנאשם עם קטין 2 וקטין 3 והעביר להם סם מסוג קאנבוס, על מנת שימכרו אותו לאחרים ואת התמורה יחלקו איתו.
כשהיה בן 18, לקה אביו בלבו, והנאשם קיבל פטור מהשרות הצבאי לצורך הטיפול בו. את בת זוגו הכיר כשהיה בן 21, ולאחר כשנתיים נישאו והתגוררו בבית שמש.
המאשימה הביאה בחשבון את נסיבותיו של הנאשם, ביניהן העדר עבר פלילי, ולכן עתרה למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מיתחם הענישה, תוך חפיפה מסוימת של המתחמים, ולכן ביקשה להשית על הנאשם עונש שלא יפחת מ-30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות, קנס, פסילת רישיון בפועל ועל תנאי וכן להכריז על הנאשם כסוחר סמים ולהורות על חילוט והשמדת המוצגים.
בהמשך, נידרש לעזוב את הלימודים כדי לסייע בפרנסת המשפחה, וגם לצבא לא התגייס, משום שהיה עליו לטפל באביו שחלה.
...
בהתחשב בכל האמור לעיל, ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, הרי שיש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו