מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לעיכוב ביצוע עונשים בגזר דין של בית הדין למשמעת

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי לפניי ערעור על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין (להלן- בית הדין הארצי) בתיק בד"א 11/20, 14/20 מיום 14.9.2020 (עורכי הדין אב"ד עו"ד אריה רוטר, עו"ד יעקב אמסטר, עו"ד אילן דסאו; להלן- פסק הדין), אשר ניתן בעירעור על פסק-דינו של בית-הדין המשמעתי המחוזי של לישכת עורכי הדין בירושלים (להלן- בית-הדין המחוזי) בתיק בד"מ 41/19, 17/19, מיום 19.2.2020(עורכי הדין אב"ד עו"ד יהושע קרמר, עו"ד עמיר אברהמי, עו"ד דני נווה).
לחלופין, עתר להקלה בעונשו נוכח נסיבות ביצוע העבירה, הפירסום התקשורתי ונסיבותיו האישיות ובכללן- גילו, וכן בטענה כי בית-הדין הארצי החמיר בעונשו תוך סטייה משמעותית ממדיניות הענישה הנוהגת.
לצד הודעת העירעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, אשר נדחתה בהחלטת חברתי, השופטת בזק-רפפורט, מיום 28.10.20.20.
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, בכתב ובעל-פה, ובחנתי את חומר הראיות בתיק, ונדרשתי לענישה הנוהגת במעשים דומים, נוכח הקף הבקורת השיפוטית על גזרי-דינם של בתי-הדין המשמעתיים, שוכנעתי, כי לא נפל פגם בפסק-הדין המצדיק את היתערבות ערכאת העירעור.
לאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרה, תוך היתחשבות בנסיבותיו האישיות ובכלל זה גילו, והתרשמותו של בית-הדין מאישיותו הנורמאטיבית והערכית ותרומתו לחברה, כמו גם ביצוע מעשיו תוך חשש לחייו, שוכנעתי, כי אין בעונשו כדי להוות סטייה משמעותית ממדיניות הענישה במידה שיש בה כדי להצדיק את היתערבות ערכאת העירעור בשים לב למיתחם ההתערבות המצומצם.
...
בפסק-הדין נדחה ערעורו של המערער על הרשעתו וחומרת העונש ונתקבל ערעור המשיבה על קולת העונש.
עם זאת, בענייננו, נחה דעתי כי בית-הדין הארצי גזר את עונשו של המערער תוך התחשבות בתקופת מעצרו.
בנסיבות אלה, לא מצאתי להידרש, בנסיבות תיק זה, לשאלת פרשנות סעיף החוק, שכן, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, לא שוכנעתי כי נפל בגזר הדין פגם המצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי לפניי ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג- 1963 (להלן- החוק), על גזר-דינו של בית הדין למשמעת של עובדי מדינה (עו"ד אורי כהן- אב"ד, אולגה רזניקוב, אסתר בן עזרא; להלן- בית-הדין), בד"מ 108/19, מיום 16.7.2020.
בגזר-הדין, ולאחר שהוצגו עובדות המקרה והראיות לעונש, ונשמעה עדת אופי מטעם ההגנה ודברי המערער, עמד בית-הדין על חומרת מעשיו של המערער אשר בוצעו תוך ניצול מעמדו כעובד ציבור ברשות המיסים, תקופה ממושכת, בשיטתיות, עם תיכנון מקדים וללא מצוקה כלכלית, שיש בהן כדי לפגוע באופן קשה בתדמיתו של שירות המדינה ואמון הציבור בו, במיוחד נוכח חובתו של הנישום למסור לרשות המיסים את המידע שהעביר המערער לגורמים שונים ופוטנציאל הנזק הגלום במסירת המידע לגורמים שונים.
אשר על כן, עתר להקל בעונשו ולהעמידו על נזיפה חמורה והורדה בדרגה, בלבד.
לצד הודעת העירעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש הפיטורין, אשר נדחתה על-ידי חברי, השופט אביגדור דורות, בהחלטתו מיום 6.9.2020.
לשיטתה, אמצעי המשמעת אשר הוטלו על המערערת הולמים את נסיבות המקרה ואת תכליותיו של הדין המשמעתי ובגדרי הענישה הנוהגת במקרים דומים.
...
כללם של דברים, במארג השיקולים ואיזונם, נוכח חומרת המעשים המיוחסים למערער, נחה דעתי כי פיטוריו ופסילתו משירות המדינה עד גיל 67 ופסילתו לצמיתות, לרבות גריעת חלק מגמלתו, אין בהם כדי לגבש עילה בדין אשר תצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
שוכנעתי, כי העונש הולם את מעשיו ומביא בחשבון את נסיבותיו האישיות, הודאתו ותרומתו משך השנים לשירות המדינה.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי לפניי ערעור על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין (להלן- בית הדין הארצי) בתיק בד"א 19/20 מיום 22.7.2020 (עורכי הדין אב"ד עו"ד עזריאל רוטמן, עו"ד מיכל קמפינסקי, עו"ד אשר שור; להלן- פסק הדין), אשר דחה את העירעור, לעניין חומרת העונש, על פסק-דינו של בית-הדין המשמעתי המחוזי של לישכת עורכי הדין בחיפה (להלן- בית-הדין המחוזי) בתיק בד"מ 4/19 מיום 10.2.2020(עורכי הדין אב"ד עו"ד עודד בולדו, עו"ד יגיל מרון סבר, עו"ד פאדי ג'ובראן).
עונש ההשעיה ניכנס לתוקפו עם מתן גזר-הדין ללא עיכוב ביצוע.
בהודעת העירעור, חזרה המערערת על טענותיה לפני בתי הדין והשיגה על חומרת עונשה, בטענה שאינו הולם את מעשיה וכי לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיה האישיות ולעובדה כי ביצעה את מעשיה בהעדר זיקה לתפקידה כעורכת-דין.
אשר על כן, עתרה להתערב בפסק-הדין ולהעמיד את עונש ההשעיה בפועל לתקופה של חודשים ספורים לצד עונש השעיה על תנאי לתקופה ארוכה ומרתיעה וקנס.
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, בכתב ובעל-פה, ובחנתי את חומר הראיות בתיק, ונדרשתי לענישה הנוהגת במעשים דומים, נוכח הקף הבקורת השיפוטית על גזרי-דינם של בתי-הדין המשמעתיים, לא שוכנעתי, כי נפל פגם בפסק-הדין המצדיק את היתערבות ערכאת העירעור.
...
אכן, לאור חומרת העבירות בנסיבות ביצוען, מקובלת עלי הטענה כי יש יסוד, מעוגן בדין ובפסיקה, לעמדה הגורסת את הרחקתה מלשכת עורכי-הדין לתקופה ממושכת או לצמיתות.
במכלול האמור, בגדרי התערבותה של ערכאת-הערעור, במצב המשפטי הנוהג, באיזון בין שיקולי הענישה בעניינה של המערערת, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי עונשה של המערערת מהווה סטייה משמעותית ממדיניות הענישה, כמו גם מתכליותיו של הדין המשמעתי, במידה שיש בו כדי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך בקשות רישוי (בר"ש) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ש 587/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: עו"ד יוסי נקר נ ג ד המשיבה: ועדת האתיקה הארצית של לישכת עורכי הדין בישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.1.2023 בעב"י 10848-01-23 שניתן על-ידי כבוד השופט א' רון בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה
בהחלטה זו, נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע עונש ההשעיה שנגזר עליו על-ידי בית הדין המשמעתי המחוזי – מחוז צפון, ביום 14.11.202, בבד"מ 23/19 (עורכות הדין א' גורדון, ע' גוטסמן, ו-מ' אברהים).
המבקש הגיש ערעור, הן על הכרעת הדין, הן על גזר הדין, ועמו גם בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.
ביום 5.1.2023, לנוכח הודעת המבקש כי בכוונתו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, וכי אין הוא עומד עוד על עתירתו – נמחקה העתירה.
...
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.
לשיטתו, הן בחוק לשכת עורכי הדין, הן בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015, אין הוראה המעניקה ליו"ר בית הדין סמכות כאמור; הסמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצוע נתונה, לדידו, "להרכב בית הדין בלבד". דין הטענה – להידחות.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

אשר לבצוע גזר הדין של בית הדין למשמעת הרי שזה עוכב עד למתן פסק הדין בעירעור שהוגש לבית המשפט המחוזי מכוח הוראת סעיף 40(א) לחוק המשמעת, המצוטטת לעיל.
ביום 20.7.22 דחה משרד החינוך את הבקשה בטענה שהוא אינו זכאי לפרישה מוקדמת מכיוון שבית הדין למשמעת הטיל עליו עונש של פסילה לשירות המדינה עד גיל 60.
במקביל הגיש בקשה לסעד זמני בה עתר לשלם את שכרו עד ליום 31.8.23 וכן צו האוסר על פיטוריו בתקופת חוליו.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא תגובת הצד שכנגד.
מטעמים אלה לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לצד המבקש.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית, ומשלא התבקשה תגובת הצד שכנגד אין צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו