הרקע העובדתי, המחלוקות והטענות :
עתירה בה מבוקש להורות למשיבים לאפשר לעותרת לעיין ולקבל עותק של המסמכים הנוגעים לבחירות לראשות העיר ולמועצת העיר בת-ים .
זאת, בהתאם לסעיף 96ב לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) התשכ"ה-1965 (להלן-החוק או חוק הבחירות) וכנגד החלטת המשיב 1 (להלן-מנהל הבחירות) שנטען בעתירה שקבע באופן שרירותי שסעיף 96 לחוק לא מאפשר לעותרת לעיין ולקבל לידה עותק של מסמכים שונים כגון, החוברות והטפסים המוגשים של כל הסיעות ,העתקי כל הרשימות ,הסיעות והמועמדים שאושרו על ידי מנהל הבחירות , בקשות ואישורי חל"ת של כל הסיעות והמועמדים שהוגשו למנהל הבחירות , וזאת בטענה של מנהל הבחירות שהזכות לעיון חלה רק על חומרים של יום הבחירות.
לטענת המשיבים, דין העתירה להדחות גם לגופה, שכן סעיף 96 לחוק מתייחס לחומרי יום הבחירות בלבד, כעולה ממיקומו של הסעיף בחוק, מההקשר בינו לסעיף 95 לחוק ,ששניהם עוסקים במסמכים הנוגעים לבחירות הרלוואנטיים להגשת ערעורי בחירות ,כאשר לעותרת אין גם זכות עמידה ביחס להחלטות מנהל הבחירות בכל הנוגע לרשימות מועמדים המוגשות לאישורו, כאשר מי שיכול לתקוף אישור רשימת מועמדים זה חבר ועדת הבחירות לפי סעיף 42 (ב) לחוק, כשגם המועד לעשות כן כבר חלף.
...
לטענת המשיבים, דין העתירה להידחות גם לגופה, שכן סעיף 96 לחוק מתייחס לחומרי יום הבחירות בלבד, כעולה ממיקומו של הסעיף בחוק, מההקשר בינו לסעיף 95 לחוק ,ששניהם עוסקים במסמכים הנוגעים לבחירות הרלוונטיים להגשת ערעורי בחירות ,כאשר לעותרת אין גם זכות עמידה ביחס להחלטות מנהל הבחירות בכל הנוגע לרשימות מועמדים המוגשות לאישורו, כאשר מי שיכול לתקוף אישור רשימת מועמדים זה חבר ועדת הבחירות לפי סעיף 42 (ב) לחוק, כשגם המועד לעשות כן כבר חלף.
משנוכחתי לאחר קריאת האמור בעתירה שהאמור בעתירה לגבי מטרת העיון של העותרת עמום ולא ברור , שאלתי את העותרת בדיון מה המטרה שלה בהגשת העתירה והיא חשפה ,באופן די כללי, שמטרתה למצוא מקרים של בעיית טוהר בחירות לאור חשדות שיש לה, כמו חשד שמי שרשום כמועמד והיה צריך לצאת לחל"ת לא עשה כן.
ספק רב לטעמי, האם הבדיקה לגבי יציאה לחל"ת הינה בסמכות תפקידו של מנהל הבחירות ונראה שזה מצריך בירור ,כולל בירור עובדתי, עם המעסיק ,אך בכל מקרה אני סבור שחוק הבחירות והסעיפים בחוק עליהם מסתמכת העותרת כמקנים לה זכות עיון גורפת ,לא מאפשרים זאת וכל זמן שהחוק לא שונה או שהוצאו כללים או תקנות לעיון מכוחו המאפשרים עיון שכזה ,שמשמעותו למעשה הפיכת כל החומר המוגש למנהל הבחירות לפומבי וגלוי ופתוח לעיון הציבור ,אין מקום לאפשר זאת.
לכן, בסופו של יום, החלטת מנהל הבחירות שלא לאפשר לעותרת לעיין במסמכים המבוקשים באופן גורף שכן מדובר בזכות עיון בחומרים של יום הבחירות ,בהתחשב בכל הנסיבות וההשלכות של מתן זכות עיון שכזו, כולל על צדדים שלישיים ופרטיותם, היא החלטה סבירה העולה בקנה אחד עם הוראות הדין הקיים, החלטה שאין מקום להתערבות של בית המשפט בה ולכן דין העתירה להידחות.
התוצאה:
לאור כל האמור לעיל העתירה נדחית.
