עתירה לסעד הצהרתי על בעלות בחשבון בנק

לטענת המבקשים, המדובר בתובענה מורכבת, בה עתרה המשיבה לסעדים כספיים משמעותיים, סעדים הצהרתיים וצו למתן חשבונות וכל זאת בנוגע לפרויקט תמ"א מורכב, בהקף של מיליוני שקלים חדשים.

לתמיכה בטענת האיתנות הכלכלית, צרפה המשיבה אישור בעלות על חשבון בבנק לאומי לישראל בע"מ, וכן אישור יתרות לשנת 2019 ושנת 2020.

...

בקשות 121,123,146,206,208,263 בקשה זו עניינה מספר בקשות שונות אשר הוגשו על ידי המבקשת ועל ידי החייב, כמו גם המרצת פתיחה 32718-07-19 אשר הוגשה על ידי המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ובמסגרתה עתרה למתן צוים המורים על ביטול צוי המניעה אשר ניתנו במסגרת הליך פשיטת רגל זה, מתן סעד הצהרתי על פיו הכספים המצויים בחשבון מס' 539639 בסניף 752 בבנק הפועלים, (להלן: "חשבון הבנק") שייכים למבקשת.

הדעת נותנת כי בעל חשבון ידע מה מקורם של כספים ושיקים המתקבלים בחשבונו, וודאי עת הוא עותר במקביל למתן סעדים הצהרתיים בדבר בעלותו באותו חשבון.

...

בהינתן מסקנותיי אלו, אני מוסיפה ומורה בזאת כדלהלן: 80.1 עתירתה של המבקשת למתן סעד הצהרתי על פיו חשבון הבנק נשוא הדיון שימש אותה באופן בלעדי, נדחית.

80.2 עתירת המבקשת להורות כי הערבויות הבנקאיות בהיקף כולל של 492,500 ₪, מקורן בכספיה שלה, ועל כן יש להשיב את כספי מימוש אותן ערבויות לידיה, נדחית.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לידי המבקשת, החייב והנאמנות.

בכתב התביעה המתוקן עתרה התובעת למתן סעד הצהרתי על פיו ייקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה.

23 שורות 13-17 ועדות האח א' בעמ' 30 שורה 24 כך גם, והגם שהתובעת והאם כפרו בטענה זו (ראו, בין היתר, עדות התובעת בעמ' 11 שורה ועדות האם בעמ' 18 שורות 6-7 ), הוכח בפני כי התובעת הסתירה מבן-זוגה את מצבה הכלכלי האמתי וכי חשבון הבנק של האם אכן שימש כצנור להעברת כספים ולהתנהלותה הכלכלית של התובעת.

...

אשר על כן לאור כל המפורט בהרחבה לעיל תביעת התובעת למתן פסק-דין הצהרתי – נדחית.

אוביטר עם זאת, בהינתן כי הנתבע לא כפר בהתחייבות שנטל על עצמו, ומבלי לפגוע בטענת ההתיישנות שהעלה ביחס אליה ובהנחה כי ייקבע שמועד יצירת החיוב מצד הנתבע חל במועד ביצוע עסקת המתנה, מצאתי להציע לצדדים הצעה שתסיים מחלוקות עתידיות ביניהם ביחס לדירה, כדלקמן: הצדדים יודיעו בתוך 15 יום עמדתם כי יינתן פסק-דין משלים במסגרתו ייקבע כי הנתבע ישלם לתובעת מחצית שוויה של הדירה כפי ערכה נכון למועד החתימה על הסכם המתנה, כשלסכום זה יוצמדו הריביות שהיו קיימות במשק דאז ושיכולות היו להתקבל מקום בו היו מופקדים הכספים בתכנית חיסכון בנקאית.

המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים ותקבע תזכורת בתובענה לבדיקת קבלת עמדת הצדדים בעוד 20 יום.

התובעות עתרו למתן סעדים הצהרתיים שונים, כמו גם חיוב הנתבעים בפצוי כספי בהקף של כל- 3.8 מיליון ש"ח. במסגרת כתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות התובעות, עת לשיטתם קיים כל אחד מהם את מלוא התחייבויותיו כלפי התובעות והמצע העובדתי הנוגע להתקשרות הצדדים כמו גם התחייבויותיהם כלפי התובעות, שונה בתכלית מזה המוצג בכתב התביעה.

התובעות ביקשו לתמוך טענותיהן לעניין מצבן הכלכלי, בדפי חשבונות הבנקים המלמדים, לשיטתן, על היתנהלות פיסקלית תקינה.

לא בנקל יורה בית המשפט על בעל דין להפקיד ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל דין אחר.

...

מדובר בסעיף חוק מאוחר הגובר על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי הקודמות לו. במסגרת רע"א 4128/17 Lauderbaie vachts Ltd (חברה זרה) נ' יצחק טאוב (פורסם; 29.6.2017) קבע כב' השופט דנציגר כדלהלן: "על פי סעיף 353א לחוק, בית המשפט רשאי לחייב תובע המאוגד כחברה בעירבון מוגבל או חברת חוץ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע במידה ותביעתו תידחה. לכלל זה ישנם שני חריגים: בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להיפרע בגין הוצאותיו מתובע המסתתר מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים (ראו: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר), [פורסם בנבו] פס' 6 (13.7.2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 684 (מהדורה 12, 2015)]. הלכה היא כי בניגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג." גם מתוך החלטתו זו של כב' בית המשפט העליון עולה כי שיקול הדעת אותו מפעיל בית המשפט נעשה תוך בחינת מכלול שלם של נתונים רלוונטיים.

מכלול הנתונים אשר נמנו לעיל, מכוון למסקנה בדבר קיומה של הצדקה בחיוב התובעות בהפקדת ערובה.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי השותפות בין השניים באה לקיצה ביום 16.8.11, וכן עתרה למתן חשבונות בנוגע לניהול השותפות החל משנת 2006.

היא נהגה בגן מנהג בעלים על דעת עצמה וללא הסכמתו של התובע.

המומחה מטעם בית המשפט קבע כי התובעת משכה מחשבון הבנק של הגן לחשבונה האישי סכום כולל של 559,184 ₪ החל מיום 31.12.12-6.7.11; סכום זה אינו כולל את המשיכות שביצעה בשנת 2013, שלא נימסרו למומחה לבדיקה.

...

התובעת טענה לפני החלטתי הקודמת כי יש לקיים הליך בו יוצגו מסמכי הנהלת החשבונות לשנים 2011-2006; לאפשר לצדדים לגבש רשימת מחלוקות, ולאפשר למומחה לקבוע את תוצאות ההתחשבנות.

לאחר מכן היא טענה כי החלטתי מיום 3.8.22 היא שגויה, שכן לא ניתנה לה ההזדמנות להוכיח את טענותיה, לא נקבעו לגבי טענות אלה ממצאים בפסק דינה של כב' השופטת אבניאלי, ומכאן שאין בנמצא מעשה בית דין.

לכן, אני שב על החלטתי בעניין השתק העילה והפלוגתא ממנה עולה כי: א) הקביעות בתביעת ברודסקי, שלא בוטלו, נותרו לעמוד על כנן.

לפיכך אני קובע כי על גב' כהן לשלם למר ברודסקי סך של 315,812 ₪, שאליו יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת תביעת ברודסקי ועד למועד התשלום בפועל.