מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה למתן צו על תנאי לסיוע משטרתי בפינוי עמותה ממקרקעין

בהליך צו הריסה ללא הרשעה (202212022) (צ"ה) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

מהות הבקשה והשתלשלות ההליך ביום 29/6/22 הוגשה לבית המשפט בקשה במסגרתה עותרת הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה באשדוד, לצוות על הריסת שני מבנים יבילים צמודים, האחד בשטח של כ-24 מ"ר, האחר שהינו צמוד לו בשטח של כ-88 מ"ר (להלן: המבנים), וכן סככה בשטח של כ- 83 מ"ר (להלן: הסככה), המצוי על מקרקעין הידועים כחלקה 87 בגוש 2023 (להלן: המקרקעין).
בית המשפט מתבקש להורות למשטרת ישראל לסייע למבקשת באכיפת הצוו.
ב"כ המבקשת הדגיש כי למשיבה אין זכות קניינית במקרקעין מושא הבקשה, וכי יש אינטרס צבורי לבקשה בשים לב כי לא ניתן לקדם בניית מבנה ציבור – בית ספר - על פי היתר בניה כדין, על המקרקעין, שהוקצה לעמותה אחרת- עמותת "קדם מפעליו". הבניה על המקרקעין נימצאת בעיצומה ולקראת סיום, אך לא ניתן להשלימה, לא ניתן לקבל תעודת גמר, ובנסיבות גם לא ניתן לאכלס את כיתות הלימוד שנועדו לציבור הנמנה על המיגזר החרדי.
ב"כ המבקשת צטט ממייל של מנכ"ל הערייה כדלקמן: "עם כל הרצון הטוב, אנו מנסים לסייע מבלי לסכן את איכלוס בתי הספר, אך אנו חייבים לאכלס אותם ואין לנו אופציה אחרת אלא, שהקרוואנים שלכם יתפנו מרצון או שלא יתפנו מרצון ואז נצטרך לפנות לבית המשפט" .
" השינויים בין סעיף 239 החדש לסעיף 212 הקודם בעקרון, ההסדר החוקי המאפשר צו הריסה בלא הרשעה היה גם בדין הקודם, אך במסגרת התיקון בנושא זה, חלו שני שינויים: האחד  - המחוקק עיגן בסעיף צורך להוכיח "שיש עניין צבורי מיוחד במתן הצוו", כתנאי פורמאלי, לבחון בקשת תובע  למתן צו  הריסה של עבודה אסורה, אף ללא הגשת כתב אישום.
בעיניינה של המשיבה, אין לה זכות במקרקעין, המבנים הוקמו שלא כדין על המקרקעין ומהוים עבודה אסורה, השמוש המבנים הנם שימוש אסור המבנה מצוי על מקרקעין , קיימת תכנית בנייה לגבי המקרקעין לטובת מבני ציבור, המבנים בהם עושה המשיבה שימוש אסור מפריעים ליישום התוכנית המפורטת שנועדה להסדיר את המיתחם חרגול מחדש לטובת מבני ציבור עבור המגזר החרדי, ובמיוחד מפריעים להשלמת בניית מבנה ציבור על פי היתר לעמותה אחרת ( קדם מפעליו).
לאור כל האמור לעיל בית המשפט נענה לבקשה למתן צו הריסה כנגד שני מבנים יבילים צמודים, האחד בשטח של כ-24 מ"ר, האחר שהינו צמוד לו בשטח של כ-88 מ"ר (להלן: המבנים), וכן סככה בשטח של כ- 83 מ"ר (להלן: הסככה), המצויים על מקרקעין הידועים כחלקה 87 בגוש 2023 (להלן: המקרקעין), ברחוב רבי מאיר בעל הנס (רובע ז') במיתחם "חרגול" (להלן: המיתחם), באשדוד.
...
הטענה, שהמבנים לא מפריעים להמשך בנייה של עמותת קדם מפעליו או שניתן לשנות את ההיתר של קדם מפעליו על מנת להותיר את המבנים הבלתי חוקיים דינה להידחות הן משום שנטענו בעלמא והן משום שעמותת "קדם מפעליו " בונה על פי היתר כדין מיום 12.19 23 ( נספח ו' ) ובהתאמה לתוכנית המפורטת ( נספח ג').
טענת ב"כ המשיבה להותיר את המבנים בנימוק, שאינם מפריעים לקידום תכנית הבנייה על פי ההיתר, דינה להידחות .
לאור כל האמור לעיל בית המשפט נענה לבקשה למתן צו הריסה כנגד שני מבנים יבילים צמודים, האחד בשטח של כ-24 מ"ר, האחר שהנו צמוד לו בשטח של כ-88 מ"ר (להלן: המבנים), וכן סככה בשטח של כ- 83 מ"ר (להלן: הסככה), המצויים על מקרקעין הידועים כחלקה 87 בגוש 2023 (להלן: המקרקעין), ברחוב רבי מאיר בעל הנס (רובע ז') במתחם "חרגול" (להלן: המתחם), באשדוד.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5602/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. ניילם סיאם 2. אחמד סיאם 3. נסים סיאם 4. וסים סיאם נ ג ד המשיבות: 1. משטרת ישראל 2. עמותת אלעד עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ד"ר סאמי ארשיד, עו"ד מאג'ד ג'נאים בשם המשיבה 1: עו"ד שרון הואש-איגר, עו"ד יעל מורג יקו-אל בשם המשיבה 2: עו"ד אברהם משה סגל ][]פסק-דין
במצב זה, לא מתקיימים התנאים הדרושים למתן סיוע של המישטרה לפינוי מהמקרקעין, וממילא החלטת המישטרה נתקבלה כדין ולא נפל פגם בהתנהלותה.
...
העמותה הגישה אף היא תגובה מקדמית, ואף היא סבורה כי דין העתירה להידחות על הסף.
לאחר עיון בעתירה ובתגובות המשיבים, המסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי ובהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת המשיבה.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

המבקשים עותרים למתן צו המורה למשיבים להחזיר המצב לקדמותו כפי שהיה עובר לפלישת המשיבים למבנה, מבנה המוכר כ"בית הכנסת זידיטשוב" המצוי ברח' כז' 3, הידוע כחלקה 26 בגוש 13051 בצפת (להלן: "המבנה" / "בית הכנסת").
בשתי החלטות עוקבות, לאור הודעת המבקשים ופניית המישטרה, הוריתי ביום 11/5/2020 למשטרת ישראל לסייע בקיום הצוו שניתן במעמד צד אחד, תוך הפעלת שיקול דעת סביר.
לטענת המשיבים, ביום 28/10/14 הגישו המבקשים בקשה דומה לבקשה כאן, למתן צו מניעה כנגד המשיבים ותביעה לפינוי המבנה, במסגרת ת"א 46790-10-14 בבימ"ש זה (נספח 10 בתשובת המשיבים) וביום 11/11/14 הגישו המבקשים הודעה לביהמ"ש בה התבקש למחוק התביעה.
הסעד הזמני סמכותו של ביהמ"ש למתן צו מניעה זמני הותנתה בתנאים המפורטים בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המטילה על המבקש החובה לשכנע בקיומה של עילת תביעה עפ"י ראיות מהימנות לכאורה ולהצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו.
אני סבור כי עלה בידי המבקשים להציג ראיות לכאורה כי החזיקו במבנה בית הכנסת והשתמשו בו לצורך פעילות במסגרת העמותה שבניהולם, פעילות ציבורית לקירוב לבבות, תפילות יחיד, לימוד, כתיבה, מגורי מורשים, איחסון ציוד ועוד.
אולם, שונה הדין במקרים של בקשה למתן צו עשה להסרת פלישה טרייה לפי סעיף 19 לחוק, המעניק הגנה רחבה על ההחזקה במקרקעין מתוך רצון למנוע עשיית דין עצמית ללא בירור והכרעה בשאלת הזכויות המהותית לגופן.
...
בנוסף, אין בעצם העובדה שהמבקשים ניסחו הסעדים באופן שבו הסעד הזמני חופף למעשה את הסעד המבוקש בהליך העיקרי - צו מניעה קבוע, כדי להביא למסקנה לה הם טוענים בתביעה העיקרית.
סוף דבר ניתן בזאת צו המורה למשיבים להשיב את המצב לקדמותו ולהשיב את החזקה במבנה באופן שיאפשר למבקשים לעשות בו שימוש כפי שעשו לפני חסימת הכניסה ואיטום החלונות, הדלת והכניסה לעליית הגג.
הודעה בדבר מילוי התנאים לעיל, תוגש ע"י המבקשים לתיק ביהמ"ש עם העתק ישיר לצד שכנגד, באמצעות ב"כ. אני מחייב את המשיבים לשלם למבקשים הוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כך, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך בקשות עירייה אחרות (בע"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

בבקשתה, עותרת המבקשת ליתן צו הריסה בלא הליך פלילי, ל-2 מבנים שניבנו ללא היתר בגוש 15032 חלקה 47 (להלן: העבודה האסורה), במקרקעין המצויים בתחומה של הועדה המקומית לתיכנון ובנייה טבריה, שייעודם דרך (להלן: המקרקעין).
בנוסף, עותרת המבקשת להטיל את ביצוע צו ההריסה על הועדה המקומית לתיכנון ובנייה טבריה, ולהורות למשטרת ישראל לסייע למבקשת בבצוע ובאכיפת הצוו השפוטי.
בסיכומיה, חזרה המבקשת על עקרי בקשתה וטענה כי כל התנאים למתן צו הריסה שפוטי, ללא הליך פלילי, היתקיימו.
עם זאת צוין כי בעקבות פנייה שנעשתה אליהם מטעם העמותה המפעילה את המבנים, לאחר שקיימו ישיבת הנהלה בנושא ובשים לב ללו"ז לבצוע הפרויקט, הם לא מתנגדים לפינוי המבנים וניקיון השטח כליל, לא יאוחר מיום 31/05/2021, בכפוף להסכמת העיריה, הועדה המקומית לתיכנון ובנייה ובעלי המבנה שהעמותה שוכרת.
כאמור, המשיב עותר כי הפינוי יידחה ליום 10/08/2021 ואילו המבקשת עותרת לבצוע צו ההריסה באופן מיידי.
...
סוף דבר: אני מקבל את הבקשה ומורה למשיב להרוס את 2 המבנים אשר נבנו ללא היתר בגוש 15032 חלקה 47.
אני מורה כי הצו ייכנס לתוקף ביום 31/05/2021, וזאת לצורכי התארגנות בלבד.
דרישת המשיב לחייב את המבקשת בהוצאות אינה במקומה ולכן היא נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בעקבות כך השוכרת ועורך דינה פנו למישטרה והגישו תלונה בדבר "פלישה טרייה". הם ביקשו את סיוע המישטרה בפנוי הפולשים.
סלהב הפקיד את הסכום שנקבע כי עליו להפקיד ולפיכך התנאים למתן צו המניעה הזמני קוימו.
כן היא עתרה למתן סעד של פינוי נגד סלהב וצו מניעה קבוע.
עמד על כך התובע בסיכומיו באומרו: "לא יכולה להיות מחלוקת כי ביום 24.4.2012, משטרת ישראל וסבלים היו בבניין כדי לבצע פינוי פלישה טריה וכי בשל כך סלהב פנה לבית משפט השלום בבקשה למתן סעד זמני, כאשר אלמאסרי חתם על ערבות לבקשה למתן סעד זמני. אם ראידה היתה בבניין מיום 25.2.2012 כפי שהיא טוענת אז בודאי היא יודעת מכח שהייתה בבניין כי ביום 24.4.2012 המישטרה ניסתה להוציא בכח את כל מי ששהה בבניין ועל כן לא יעלה על הדעת כי ראידה סיכנה את כספה כדי לרכוש מסלהב דירה בבניין שהמשטרה עמדה לפנותם ממנו בכח" (סעיף 52(5) לסיכומים).
הם טוענים, כי "ניתן לנקוט בהליכי פינוי גם נגד מי שלא ניתן נגדו פסק דין לסילוק יד, אולם התברר שהוא מחזיק בנכס בעת שנמסרה הודעת הפינוי לחייב... ההלכה המשפטית והוראות סעיף 65 לחוק ההוצאה לפועל קובעות את תרופתו של צד שלישי שניפגע כתוצאה מפסק הדין שהורה על פינוי נכס מקרקעין, בנסיבות בהן הוא לא היה צד להליכים, קודם למתן פסק הדין, היא בהגשת בקשה לעיכובו של פסק הדין..." (סעיפים 5-4 לסיכומי התשובה).
הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית, ולעניין גובה דמי השמוש הראויים היא לא ביקשה להסתמך על חוזה השכירות שהתובע כרת בשעתו עם גב' דונהאם ועמותת "לחם החיים". במצב דברים זה, אני מקבל את חוות דעתו של מר פטל.
...
סוף דבר אני מחליט לקבל את התביעה ואני מעניק לתובע את הסעדים המפורטים לעיל.
הוצאות ושכ"ט עו"ד - אני קובע שעל הנתבעת לשאת בהוצאות המשפט שהיו לתובע, לרבות חוות דעת מומחים.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו