עתירה למתן צו על תנאי לחקירת הפרת אמונים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2220/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותרים: ועדת החקירה האזרחית 1. פינקי פיינשטיין 2. גלית צפלר נאור 3. אסתר אינהורן 4. יפה שיר 5. נתי רונאל 6. יעל פזי בנהר 7. מורן קרוננברג 8. סורין שפירא 9. אלה נווה 10. איתן מרשנד נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. שר הבריאות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אירית ינקוביץ; עו"ד רותם בראון בשם המשיבים: עו"ד ענת גולדשטיין ][]פסק-דין

העותרים מוסיפים כי על היועמ"ש להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד הגורמים האמונים על פירסום מידע מטעה כאמור, בהם שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גליה רהב ופרופ' רוני גמזו, בחשד לבצוע עבירות של מיטרד לציבור, שימוש לרעה בכוח המשרה, מירמה והפרת אמונים, אי-מילוי חובה רשמית והפרת חובה חקוקה, וכן להשעותם מתפקידיהם.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובה לה ובתשובת העותרים לתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, כפי שיבואר להלן.

בשים לב לכל האמור לעיל, דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל מיצויה (באשר לסעד הראשון) והן בשל אי מיצוי הליכים (באשר לסעדים השני והשלישי).

סוף דבר: העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 199/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרת: התנועה למען איכות השילטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליט המדינה 3. שרה נתניהו עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אליעד שרגא; עו"ד אריאל ברזילי בשם המשיבים: עו"ד נטע אורן; עו"ד אבי מיליקובסקי בשם המשיבה 3: עו"ד יוסי כהן ][]פסק-דין

כתב האישום ייחס למשיבה עבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים, זאת בשל יצירת מצג שוא לפיו לא מועסקת במעון ראש הממשלה מבשלת במשרה מלאה.

"[...] בית המשפט אינו מחליף את רשויות החקירה ואכיפת החוק, אינו מסיג את גבולן ואינו פועל כ'תובע על' או כ'יועץ משפטי-על' או כ'שופט חוקר' (עע"מ 7485/19 ‏קשקוש נ' מדינת ישראל - משרד המשפטים‏, פסקה 28 [(‏6.7.2020]); בג"ץ 6087/17 ‏אייבי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (‏24.9.2017)).

...

גם הטענה להוצאות אחרות-קודמות לא נעלמו מעיני היועץ המשפטי לממשלה, ועמדתו הייתה כי הוצאות אחרות, ככל שנגרמו, לא "יכולות להיות שיקול בעל משקל המצדיק בפני עצמו הגשת תביעה אזרחית בפרשה שבנדון". במענה לפניית העותרת הודגש כי הצטברות השיקולים הביאה למסקנה כי חרף קיומה של הרשעה, לא יהיה זה נכון, בנסיבות המקרה הקונקרטי, לנקוט נגד המשיבה הליך אזרחי בנוסף להליך הפלילי.

בהתחשב באמור בתגובת המשיבים, לא מצאנו במועד זה להורות על פרסום מדיניות או הנחיות שהליך גיבושן מצוי בעיצומו.

סוף דבר, שהעתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1869/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פרקליט המדינה 2. המחלקה לחקירות שוטרים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. נאדר ראבח עתירה למתן צו על תנאי; ובקשה לצוו ביניים בשם העותרת: עו"ד אורית חיון; עו"ד מרק פרי בשם המשיבים 3-1: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל ][]פסק-דין

ביום 9.1.2022 הוגש נגד הנאשם בבית משפט השלום בירושלים כתב אישום המייחס לו עבירות של פגיעה בפרטיות, לפי סעיף 5 בנסיבות סעיפים 2(1) ו-2(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; האזנת סתר שלא כדין, לפי סעיף 2(ג) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979; והפרת אמונים בשל היותו עובד ציבור, לפי סעיף 248 לחוק העונשין (ת"פ 17551-01-22 מדינת ישראל נ' רבאח).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות העותרת ובתגובה המקדמית מטעם המשיבים, ומבלי להפחית בפגיעתה וכאבה של העותרת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

טענות העותרת בעניין ההצדקה להוסיף גם אישום במעשה מגונה נשקלו ונבחנו מספר פעמים – הן על ידי הפרקליטה המטפלת, הן על ידי ראשת מח"ש, והן על ידי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) – וכולם הגיעו למסקנה כי לאור מכלול הראיות בתיק ופסיקות בתי המשפט הרלוונטיות לעניין, אין מקום לעשות כן. זאת לאחר שהתרשמו כי אין בענייננו תמיכה ראייתית מספקת כי במעשי הנאשם קיים אלמנט של מיניות גלויה ומובהקת, הנדרש על פי המדיניות התביעתית המנחה בנושא במקרים בהם לא התקיים מגע פיסי בין הנאשם לנפגעת העבירה (וראו הנחיית המשנה לפרקליט המדינה מיום 1.3.2022).

אשר על כן, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5794/22 בג"ץ 5825/22 בג"ץ 5845/22 בג"ץ 5954/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותרים בבג"ץ 5794/22: 1. **** זמטב 2. אלי מלכה 3. עידו שמואל חיים העותרים בבג"ץ 5825/22: 1. שלמה בוזגלו 2. התנועה לטוהר המידות העותרת בבג"ץ 5845/22: משמר הדמוקרטיה הישראלית העותרת בבג"ץ 5954/22: היועצת המשפטית לממשלה נ ג ד המשיבים בבג"ץ 5794/22: 1. הועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. משרד הפנים 4. שרת הפנים 5. עריית חדרה 6. צביקה גנדלמן המשיבים בבג"ץ 5825/22: 1. הועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. צביקה גנדלמן המשיבים בבג"ץ 5845/22: 1. הועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. צביקה גנדלמן המשיבים בבג"ץ 5954/22: 1. הועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 2. צביקה גנדלמן המבקש להצטרף להליכים כ"ידיד בית המשפט": מרכז השילטון המקומי המבקשת להצטרף להליכים כ"ידידת בית המשפט": התנועה למען איכות השילטון בישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ט בטבת התשפ"ג (22.1.2023) בשם העותרים בבג"ץ 5794/22: עו"ד מתן גוטמן בשם העותר 1 בבג"ץ 5825/22: עו"ד ינון סרטל; עו"ד ניר לזר בשם העותרת 2 בבג"ץ 5825/22: עו"ד עומר מקייס בשם העותרת בבג"ץ 5845/22: עו"ד יובל יועז; עו"ד אוהד שפק בשם העותרת בבג"ץ 5954/22, המשיבים 4-2 בבג"ץ 5794/22 והמשיבה 2 בבג"ץ 5825/22 ו-5845/22: עו"ד עמרי אפשטיין; עו"ד ענר הלמן בשם המשיב 6 בבג"ץ 5794/22, המשיב 3 בבג"ץ 5825/22 ו-5845/22 והמשיב 2 בבג"ץ 5954/22: עו"ד ליאור אפשטיין; עו"ד עמית חדד בשם המבקש להצטרף להליכים כ"ידיד בית המשפט": עו"ד נעה בן-אריה; עו"ד אלי אליאס בשם המבקשת להצטרף להליכים כ"ידידת בית המשפט": עו"ד תומר נאור; עו"ד רותם בבלי-דביר ][]פסק-דין

בחלוף שלוש שנים שבמהלכם המשיך לכהן כראש הערייה, הוגש נגד גנדלמן ביום 26.10.2021 כתב האישום המקורי שמייחס לו עבירות של מירמה והפרת אמונים; קבלת דבר במירמה; מידע כוזב או פלט כוזב; וכן שבוש מהלכי משפט, והכל במהלך כהונתו כראש עריית חדרה וכאשר שימש כיו"ר הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה חדרה (להלן: הועדה המקומית).

בחלוף יום, ביום 14.3.2018 הביע גנדלמן חשש לפני נהגו כי במהלך החקירה ייחשפו קשריו עם לוי והנחה אותו להעביר ללוי מסר שלפיו מוטב לו להיתרחק מהעירייה בתקופה הקרובה, זאת במטרה למנוע או להכשיל חקירה פלילית.

...

ההסדר מתווה הליך דו שלבי, כאשר מרכז הכובד הנורמטיבי נעוץ בשלב הראשון ובשאלה אם חומרת האישומים שמיוחסים לראש הרשות מוליכה למסקנה כי אין זה ראוי שימשיך לכהן.

סבורני כי קביעה זו מיטיבה להגשים את תכליות הסדר ההשעיה, והיא אף עולה בקנה אחד עם ההכרעה הנורמטיבית העקרונית שנקבעה בעניין ראשי הערים.

סיכומם של דברים: מן הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי להפוך את הצו על תנאי למוחלט, במובן זה שהחלטת הוועדה לבחינת השעיה תבוטל.

העובדות הדרושות לעניין ביום 28.01.2020, לאחר מספר שנים של חקירות והליך שימוע, הוגש נגד העותר, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, כתב אישום בגדריו יוחסו לו עבירות בתחום טוהר המידות לרבות עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים (ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו ואח'; להלן גם: ההליך העקרי).

עקרי העתירה המתוקנת לאחר ארכה קצרה, הוגשה ביום 13.02.2023 העתירה המתוקנת, במסגרתה התבקש צו על-תנאי המורה ליועצת לבוא וליתן טעם "מדוע לא תורה על פתיחה בחקירה פלילית בנוגע להדלפות פליליות של חומרי חקירה והעברתם שלא כדין לגורמים בכלי תיקשורת שונים". בפתח העתירה המתוקנת נטען, כי החלטת היועצת מרוקנת מתוכן את הוראות סעיף 117 לחוק העונשין, סותרת את פסיקת בית משפט זה ומתעלמת מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.11.2021.

...

על כן, ושלא כמו חברי, אני סבורה כי היקפה ומאפיינה של עילה זו הם בוודאי בעלי חשיבות של ממש לצורך ההכרעה בה. העתירה שבפנינו העמידה במרכזה טענות שעניינן השיקולים השונים שעליה התבססה חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, ובפרט המשקל שהיה נכון לייחס לכל אחד מהם.

אולם, התבססות על ההלכה הפסוקה היא כידוע ברגיל "דרך המלך". כך או כך, ואפילו הייתי מבקשת להחיל כאן עמדה מצמצמת יותר ביחס לעילת הסבירות, הרי שהמסקנה לפיה אין בפנינו מקרה של אי-סבירות קיצונית ולכן דין העתירה להידחות – הייתה מתחדדת ביתר שאת.

בסיכומו של דבר, אני מצטרפת לדחיית העתירה.