עתירה למתן צו על תנאי לבחירות חשאיות לראשות מועצה אזורית

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 49515-07-10 21 נובמבר 2013 לפני: כב' השופטת חנה טרכטינגוט נציג ציבור (עובדים) מר רפי גמליאל נציג ציבור (מעבידים) מר אלי ביהרי התובעת 1. רימה לבדב ע"י ב"כ: עו"ד שלמה בכור הנתבעים 1. עריית גבעת שמואל ע"י ב"כ: עוה"ד חן סומך ו/או נועה ברוק 1. מדינת ישראל – משרד הפנים ע"י ב"כ: פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) פסק דין

לתביעה שלפנינו קדמו בקשה לצוו מניעה זמני כנגד פיטוריה של התובעת ותביעה עיקרית שהגישה ביום 3.12.09 (בש"א 7883/09 (עב' 12045/09) רימה לבדב נ' עריית גבעת שמואל, בפני כב' השופט לובוצקי, להלן: "התביעה המקורית").

כן עותרת התובעת לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו יש להעלות את אחוזי הפנסיה שלה ב- 8%.

בעקבות כך, הושג עם התובעת הסדר לפיו במקום לתבוע ממנה את השכר החורג, משכורתה תופחת החל מחודש 04/06 ועד (וכולל) 03/09 ל- 80% משכר בכירים, ולאחר מכן תועלה שוב ל- 85% (נספחים ח'-ט' לכתב ההגנה מטעם משרד הפנים), וכך היה; בחודש יוני 2009 אושרה לתובעת העלאת שכר לשעור של 95% משכר בכירים דרגה 3; בחודש 11/08 נבחר מר יוסי ברודני לתפקיד ראש הערייה בבחירות חשאיות לראשות העיר (להלן: "מר ברודני" או "ראש העיר"); ביום 15.10.09 זימן מר ברודני את התובעת לישיבת מליאה של מועצת הערייה, שלא מן המניין, שמטרתה לידון בכוונתו של מר ברודני לפטר את התובעת מתפקידה.

מהי פשרה? בלי למצות, נראה לי, כנקודת מוצא נוחה לדיון, כי ניתן להגדיר פשרה כ"הסכם ליישוב סיכסוך בין שני צדדים בתנאים אותם הצדדים רואים כהוגנים, אשר נעשה מתוך מודעות לאי וודאות עובדתית או משפטית, ואשר יש בו ויתורים הדדיים של כל אחד מן הצדדים על חלק מטענותיהם" (ראו ההגדרה ב-In Re South Central States Bakery Products Antitrust Litigation (1980) [22], at p. 644).

...

סיכום התביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועגמת נפש נדחית.

כמו כן, נדחית התביעה להפרשי פנסיה בגובה 95% משכר בכירים עבור כל תקופת עבודתה של התובעת, וכן התביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו זכאית התובעת להגדלת אחוזי גמלתה ב- 8%.

הנתבעת תשלם לתובעת שלושה חודשי שכר בצירוף נלווים בסך כולל של 95,808 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, 28.7.10, ועד מועד התשלום בפועל.

השופט ע' גרוסקופף: העתירה שלפנינו עניינה בבקשה למתן צו על תנאי המורה למשיבים 2-1 לנמק "מדוע אינם פועלים ליישום סעיף 24 לצוו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) תשי"ח -1958" (להלן: "הצוו המועצות המקומיות"), לפיו על ראש המועצה להבחר בבחירות חשאיות.

רקע עובדתי וטענות הצדדים העותר הוא עורך דין, תושב היישוב חמדת אשר בצפון בקעת הירדן, המתעתד להיתמודד לראשות המועצה האזורית בבקעת הירדן, במסגרת הבחירות למועצות האזוריות שייערכו ביום 30.10.2018.

...

לטענת המשיבים דינה של העתירה להידחות, הן מחמת שיהוי והן לגופה.

במצב דברים זה, וכל עוד הסדרי החוק מכוחם פועלים המשיבים אינם פסולים, אין המשיבים רשאים לפעול, אלא כפי שהם פועלים; שנית, לא מצאנו פגם בהסדרי החוק הקיימים בעניין עליו מלין העותר, ובוודאי שאין בהם פגם המביא לפסילתם.

לכל אלה יש להוסיף כי על שולחן הכנסת הונחו בעבר, ונדחו, הצעות חוק פרטיות העוסקות בסוגיה – עובדה המלמדת כי הכנסת נתנה דעתה לסוגיה, והגיעה למסקנה כי היתרונות הגלומים בשיטה הנוכחית עולים על חסרונותיה.

סוף דבר: העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7628/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרות: 1. אגודת החרדים דגל התורה 2. ש"ס היתאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה נ ג ד המשיבים: 1. השר לשיתוף פעולה איזורי, צחי הנגבי 2. אייל כהן, מנהל הבחירות באלעד 3. שי נתן 4. ברק צברי 5. ישראל פורוש 6. אבי דיין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד צבי אגמון, עו"ד עודד שילה, עו"ד רוני מונק בשם המשיבים 1 ו-2: עו"ד רועי שויקה בשם המשיב 3: עו"ד אביעד הכהן, עו"ד רחלי הכהן, עו"ד משה יפה בשם המשיב 4: בעצמו בשם המשיב 5: עו"ד דוד ליבאי, עו"ד איתן הברמן בשם המשיב 6: עו"ד ישראל גרוסמן פסק-דין

תקציר הפרקים הקודמים ביום 22.10.2018 דחה בית משפט זה עתירה שכוונה כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"ם 31621-10-18, השופט א' סטולר) בעיניין מועמדותו של מר יצחק פינדרוס (להלן: פינדרוס) לראשות העיר אלעד (העתירה נדחתה תחילה ללא נימוקים, בשל סד הזמנים, אך בסמוך לאחר מכן פורסם גם פסק הדין המנומק.

בעיניין זה הן מפנות לשיקולים הבאים: הפגיעה הנטענת בתכלית הבחירות; העובדה שמדובר במועמד המוסכם על לפחות 9 מחברי המועצה וזאת בעיר חרדית שההצבעה בה היא מגזרית; חתימתם של 7,500 מתושבי העיר על עצומה המבקשת את דחיית הבחירות; וכן העובדה שפסילת המועמד נעשתה בשלב מאוחר, ימים ספורים לפני הבחירות.

...

באותו יום בשעות אחר הצהרים, לאחר שנערך השימוע האמור שבו נשמעו טענות העותרים, הודיע השר כי אינו מוצא הצדקה להיעתר לבקשה ולהפעיל את סמכותו, וכי הבחירות באלעד יתקיימו במועדן.

מכל מקום, בעיקרו של דבר, אנו סבורים שדין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטתו של השר.

ההחלטה, שהיא מפורטת, מנומקת ושקולה, נמצאת בליבת שיקול הדעת של השר, ובמכלול נסיבות העניין לא מצאנו שיש מקום להתערב בה. סוף דבר: העתירה נדחית.

אנו סבורים שבנסיבות שבהן ההתדיינות נמשכה, למעשה ללא עילה של ממש בדין, עד לשלב מאוחר זה אין מוצא מפסיקת הוצאות.

בקשה לצוו מניעה זמני, אשר ימנע את ביצוע החלטת חברי ועד מחוז דרום בלישכת עורכי הדין להדיח מתפקידו את עו"ד יורם ברוזה, נציג מחוז דרום במועצה הארצית ובוועד המרכזי של לישכת עורכי הדין, ולבחור תחתיו בעו"ד אירנה גלפנבויים, וזאת עד למתן החלטה בתביעה העיקרית.

המועצה הארצית הנה הגוף המחוקק של הלישכה, אשר חברים בה, בין היתר, שלושה חברים מכל מחוז של הלישכה, אשר נבחרים בבחירות חשאיות על ידי ועד המחוז (סעיף 9 לחוק).

שני התנאים העקריים - קיום עילת תביעה ומאזן הנוחות - אינם נידונים במנותק זה מזה , אלא נשקלים במעין 'מקבילית כוחות', כך ש"ככל שסכויי העתירה להיתקבל גבוהים יותר - כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך" (בר"מ 10336/09 בני עאדל ג'באלי נ' המועצה האזורית גולן, עמ' 3 (פורסם בנבו) (27.12.09)).

המבקש סבור, כי מהוראות אלה נלמד, כי נציגי ועד המחוז במועצה הארצית נבחרים פעם אחת בלבד - לאחר הבחירות וטרם כינוסה של המועצה הארצית לראשונה, ולא ניתן להיתכנס מחדש במועד מאוחר יותר ולהורות על החלפת הנציגים; היתכנסות מעין זו אפשרית, לשיטתו, רק כאשר הנציג הקיים התפטר, נפטר, או נבצר ממנו למלא את תפקידו, כהוראת סעיף 11א. לחוק.

...

לשיטתם, הדבר נובע מהוראות סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס - 2000, לפיו עתירה נגד 'רשות' תוגש לביהמ"ש לעניינים מנהליים, כאשר רשות כוללת כל אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין - ומשכך, גם את חברי ועד המחוז; מסקנה זו נובעת אף מסעיף 21 לחוק זה. הם מוסיפים ומצביעים על כך שהנוהל הנפוץ הוא להגיש תביעות הנוגעות למוסדות לשכת עורכי הדין כעתירות מנהליות בבית המשפט המנהלי.

בהתנהלות זו, לטעמם, יש להעיד כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ועל כן לא ניתן להיעתר לה. עת נשאל על כך עו"ד אליגון, בדיון בבית המשפט, הסביר את הסיבות, אשר גרמו לו לחשוב כי מינוי מנכ"ל ללשכה ידון בישיבה הקרובה.

המשיבים מוסיפים וטוענים כי מאחר ועו"ד גלפנבויים כבר מונתה לתפקיד, המדובר - למעשה - בבקשה לצו עשה, אשר נועדה לשנות מצב קיים, אשר בית המשפט לא ימהר להיעתר לה. בתוך טענה זו כלולה גם טענת המשיבים לשיהוי, ועל פיה עו"ד אליגון - אשר ידע היטב, זמן רב טרם הישיבה, את ההחלטה שעתידה להתקבל - השתהה ולא הגיש עתירה טרם ההחלטה, ומשבחר להמתין עד עתה - המדובר כבר במעשה עשוי.

סוף דבר, דין הבקשה להתקבל.

ביום 23.7.96 ניתן צו על תנאי, וכן צו ביניים המורה למשיבים שלא למנות למועצה המקומית זרזיר יושב ראש מועצה, או חברי מועצה שאינם חברי המועצה שמונו על ידי שר הפנים הקודם, עד למתן הכרעה בעתירה זו. הרקע למינוי העותרים הכפר זרזיר שוכן בעמק יזרעאל, ומונה מעל 6,000 תושבים, רובם ככולם בדואים, הנימנים עם חמישה שבטים המרכיבים את הכפר.

מתצהירם של העותרים עולה כי תושבי הכפר, וחברי הוועד המקומי, ראו חשיבות רבה בקבלת אוטונומיה מוניציפלית, אשר תבוא לידי ביטוי בהפרדות מהמועצה האזורית, ובהקמת מועצה מקומית לכפר.

על פי המכתב, ברשות המישטרה מידע מודיעיני אשר לפיו המשאל שנערך בזרזיר ובחן את העדפות התושבים, "היתנהל באופן שאינו חשאי ואינו דמוקרטי", וכי במהלכו, כאילו הופעל לחץ על המשתתפים בו. בנוסף, מציינת הכותבת במכתבה שתי התבטאויות שתוכנן הגיע לידיעת אנשי המישטרה.

בסיכומו של דבר, מציינת מחברת המכתב כי "מהלכי רוח כיום בכפרי גוש זרזיר עולה כי מרבית התושבים, לאור ההתרחשות בכעביה (כפר סמוך לזרזיר - ת.א.), מעדיפים מינוי מועמד חצוני למשך מספר שנים - עד לעריכת בחירות לרשויות המקומיות." לאור כל האמור לעיל הודיעונו המשיבים, כי לאחר שיוסר צו הביניים אשר ניתן בהליך זה, מתכוון שר הפנים לבטל את מינוים של העותרים, ולמנות תחתיהם אנשי מיקצוע, שאינם נמנים עם תושבי המקום.

כמו-כן, שבים העותרים וטוענים שמועמדותו של המשיב החמשי לראשות המועצה מקובלת על כל הפלגים בכפר, ואינה שנויה במחלוקת.

...

בסיכומו של דבר, מציינת מחברת המכתב כי "מהלכי רוח כיום בכפרי גוש זרזיר עולה כי מרבית התושבים, לאור ההתרחשות בכעביה (כפר סמוך לזרזיר - ת.א.), מעדיפים מינוי מועמד חיצוני למשך מספר שנים - עד לעריכת בחירות לרשויות המקומיות." לאור כל האמור לעיל הודיעונו המשיבים, כי לאחר שיוסר צו הביניים אשר ניתן בהליך זה, מתכוון שר הפנים לבטל את מינוים של העותרים, ולמנות תחתיהם אנשי מקצוע, שאינם נמנים עם תושבי המקום.

להלן אבחן את השיקולים הצריכים לעניין ואת המסקנה המתבקשת מהם.

לפיכך, סבורני כי החשש מפני מהומות, שהוא אחד הנימוקים העיקריים העומדים ביסוד ההחלטה, צריך להיות מבוסס על תשתית ראייתית ממשית ומוצקה יותר, מזו שהובאה בפנינו במקרה הנוכחי.

התוצאה היא שאנו מחליטים לקבל את העתירה ולהפוך את הצו למוחלט.