עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בעניין מניעת פגישה עם עורך דין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5676/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. וורקה טקה 2. וובג'ג טקה נ ג ד המשיבים: 1. המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה 2. פרקליטות המדינה 3. קצין המישטרה החשוד בגרימת מותו של סולומון טקה ז"ל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצוו ביניים בשם העותרים: עו"ד אלונה קורמן ועו"ד רינה איילין-גורליק עו"ד איציק יצחק דסה, פרופ' עו"ד אריאל בנדור, עו"ד ציון אמיר בשם המשיבות 2-1: עו"ד שוש שמואלי בשם המשיב 3: עו"ד יאיר נדשי ][]פסק-דין

לאחר פגישה בין העותרים לבין גורמים במח"ש ובפרקליטות (להלן יחדיו: המשיבות), הוחלט שלא לאפשר את העיון באותו שלב.

כמו כן, מח"ש התחייבה בפני העותרים כי תיידע את המשפחה ותיפגש עם נציגיה מיד עם קבלת ההחלטה הסופית, ובטרם פירסומה ברבים.

מסגרת נורמאטיבית נוספת היא זכות העיון הפרטית במשפט המנהלי, זכותו של הפרט לעיין בכל החומר המצוי בידי הרשות, שנוגע לעניינו-שלו: "הכלל הוא שמסמכים שנתקבלו בידי הרשות תוך שימוש בסמכות שהוענקה לה על-פי דין, צריכים להיות גלויים ופתוחים לפני הצד הנוגע בדבר" (בג"ץ 142/70 שפירא נ' הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין ירושלים, פ"ד כח(1) 325, 330 (1971); וראו גם ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד מח(3) 749, 796 (1994)).

שיקולים נוספים שצריכים להשקל למול האנטרס הלגיטימי בעיון הם – אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק; מניעת שימוש לרעה בהליכי חקירה; מניעת פגיעה בחקירות אחרות שההליכים בעיניינן טרם נסתיימו; מניעת חשיפה של שיטות פעולה או אמצעי חקירה של רשויות החקירה; חשש לפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים; חשש לפגיעה בנכונות הציבור לשתף פעולה עם גורמי החקירה, וכיו"ב. נציין כי אך לאחרונה דחה בית משפט זה עתירה להורות ליועץ המשפטי לממשלה למסור ולפרסם בציבור תמלילי שיחות שנערכו בין ראש הממשלה לבין נוני מוזס "בפרשת 2000", בציינו כי להבדיל מעניין פריד, החקירה טרם הסתיימה והאנטרס של העותרים הוא צבורי ולא אינטרס אישי, כך שקשה לומר כי הם "בעלי זיקה הדוקה להליך הפלילי" כנדרש בסעיף 20 להנחיית פרקליט המדינה (בג"ץ 4123/18 בן מאיר נ' היועץ המשפטי לממשלה (1.8.2018) (להלן: עניין בן מאיר)).

...

כפי שעולה מתשובת המדינה, נציגי המשפחה עודכנו בתמצית הדברים שניתן להציג אודות החקירה, לרבות ממצאי הבדיקה הבליסטית התומכים במסקנה כי הקליע פגע בקרקע וכי נתז מהירי הוא שפגע במנוח.

כפי שנאמר בעניין בן מאיר "מסירת מידע מתיק החקירה בטרם סיום החקירה מקימה חשש לפגיעה בהתנהלותה של החקירה". די בכך כדי להצדיק את החלטת המשיבות שלא להיעתר לבקשת העותרים, ובייחוד בהינתן השיקולים הניצבים מנגד כמפורט בהנחיית פרקליט המדינה.

סיכומו של דבר, שהעתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 279/21 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט א' שטיין העותר: יצחק אביתר נ ג ד המשיב: המרכז לגביית קנסות עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד אמיר סלע בשם המשיב: עו"ד תהילה רוט ][]פסק-דין

בהודעה צוין כי חובו של העותר, שמורכב מגובה הקנס, תוספת ריבית פיגורים, והוצאות גביה, עומד על סך של 1,020,119 ש"ח, וכי על מנת למנוע הוצאת פקודת מאסר על העותר להסדיר את חובו תוך 20 ימים.

עוד טוען העותר כי על המשיב לערוך לו חקירת יכולת לשם קבלת החלטות לגבי תשלום חובו; כי יש לחייב את המשיב ליצור מערכת שתנגיש לחייבים את המידע שקיים אצל המשיב בעיניינם; וכי הפעלת פקודת מאסר עומדת "בסתירה" ל"עיקול" שהוטל על הנכס ועל המשיב "לבחור באחד מההליכים בו נקט". בצד העתירה הגיש העותר גם בקשה למתן צו ביניים, שלפיו לא תוצא פקודת מאסר חלף קנס נגד העותר עד להכרעה בעתירה.

עם זאת, בהחלטת היועץ המשפטי למשיב צוין כי "אין מקום בשלב זה לזמן את [העותר – ע' פ'] לחקירה פרונטאלית באשר נתוני [העותר – ע' פ'] ברורים ויתרה מכך, [העותר – ע' פ'] לא צירף כל נתון שמצדיק פגישה שכזו" (החלטת היועץ המשפטי למשיב, סעיף 28).

עוד אוסיף כי כמשתמע מעמדת המשיב, ככל שבידי העותר נתונים חדשים שמצדיקים עריכת חקירת יכולת בעיניינו, הוא רשאי לפנות בבקשה מתאימה בהקשר זה למשיב (החלטת היועץ המשפטי למשיב, סעיף 28; ראו והשוו: עניין שוורץ, פסקה 7).

...

כך, טוען המשיב כי יש לדחות את העתירה על הסף ממספר טעמים: ראשית, מחמת אי מיצוי הליכי ההשגה הקבועים בדין על החלטת המשיב; שנית, מאחר שככל שתופק פקודת מאסר לחתימת בית המשפט בעניינו של העותר, יעמוד לו סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט שגזר את עונשו; ושלישית, מחמת חוסר ניקיון כפיים, שכן העותר נמנע מלשלם את חובו שנים רבות.

אשר לבקשת העותר שנורה כי תיערך לו חקירת יכולת, אני סבור שהעותר לא הניח עילה להתערבות בהחלטת המשיב בהקשר זה. אכן, למרכז לגביית קנסות סמכות רשות לערוך חקירת יכולת לחייב (ראו עניין אזולאי, פסקה 40).

מובן שככל שבסופו של דבר ירצה העותר מאסר חלף קנס, טענותיו המופנות להערת השעבוד שמורות לו. לבסוף, יוער שככל שלעותר טענות המופנות להחלטת מנהל המרכז, שניתנה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, הרי שעליו למצות את מסלול ההשגה הקבוע בתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996 עובר להגשת העתירה לבית משפט זה (תקנות 18-17; כן ראו: בג"ץ 6242/20 שמואל נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, פסקה 12 (26.1.2021); בג"ץ 5379/18 כהן נ' המרכז לגביית קנסות, פסקה 6 (29.8.2018)).

נוכח כל האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף, ומאליה נדחית הבקשה למתן צו ביניים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1664/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. שר הרווחה והבטחון החברתי 2. עו"ס מחוזית לעניין סדרי דין 3. עו"ס ראשית לעניין סדרי דין 4. פלוני 5. עו"ד דלית דרורי-מיכלוביץ – אפוטרופא לדין של הקטינה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד דנה קרנצלר טננבאום; עו"ד שירה שואף דגן ][]פסק-דין

כחלק מהכנת התסקיר נפגשה העותרת עם העובדות הסוציאליות לסדרי דין ובמסגרת שיחתה שיתפה אותן בארוע קשה מעברה (שלא זה המקום לפרט בעיניינו; להלן: הארוע).

כך, בעיניין פלוני, הפנה בית המשפט את העותרת להעלות טענותיה שמכוונות לפגמים בהתנהלות "ועדת תסקירים" בבית המשפט לעינייני מישפחה: "[...] לעותרים סעד חלופי. התסקיר שלצורך הכנתו היתכנסה הועדה נערך בהתאם להחלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במסגרת הליך המתנהל בין האם לאב בעיניין סדורי הראייה של הקטין. [...] תסקיר זה [...] ייבחן על ידי בית המשפט לעינייני מישפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו [...] ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו - עליהם לפנות לבית המשפט לעינייני מישפחה בעיניין זה. [...

בהקשר זה יש לציין כי במקרים רבים מעורבים בהתדיינות קטינים, ומשכך יש לתת משקל לייעול ההליכים ולמניעת התמשכותם.

...

בו ביום הגישה העותרת בקשה להטלת חיסיון על התסקיר ובית המשפט נעתר לבקשה.

באותם המקרים - כאשר היה מדובר בטענות של נאשם בדבר פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (לרבות בשלב החקירה) - נקבע על ידי בית משפט זה כי על אף כי לבית משפט זה, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, הסמכות לבחון את תקינות מעשיהם של גופי שלטון הרי ש'דרך המלך' להעלאת טענות מעין אלה היא במסגרת ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית וכי על כן דין העתירות להידחות על הסף" (בג"ץ 2592/10 פלוני נ' פקידת סעד לסדרי דין, פסקה 8 (26.4.2010) (להלן: עניין פלוני)).

נוכח כל האמור לעיל, הרי שלעותרת יש סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.

סוף דבר: העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3054/21 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט י' כשר העותר: שי דנון נ ג ד המשיבים: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. משרד התיקשורת 3. שר הבריאות 4. השרה לאיכות הסביבה 5. ראש הרשות להגנת הפרטיות 6. ראש הממשלה 7. שר הבינוי והשיכון עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ב בתשרי התשפ"ד (27.9.2023) בשם העותר: עו"ד אריק גינזבורג בשם המשיבים: עו"ד אבי מיליקובסקי ][]פסק-דין

רקע עובדתי בחודש אוגוסט 2017 מינה שר התיקשורת ועדת מכרזים לעריכת מיכרז שבמסגרתו יוקצו תדרים למתן שירותי סלולאר מתקדמים ופריסת טכנולוגית הדור החמשי בישראל (מיכרז 2019/015 "רישיון משולב למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט"ן) בישראל: הרחבת רישיון קיים או הענקת רישיון מיוחד חדש לשירותי רט"ן ברוחבי פס מתקדמים"; להלן: המיכרז).

ביום 7.6.2020 שלח העותר מכתב למשיבים שבמסגרתו טען, בעקרם של דברים, כי יש לעצור או לבטל את פריסת טכנולוגית הדור החמשי עד שיותקנו תקנות בעיניין פריסתה על בסיס עיקרון הזהירות המונעת, וייערכו מחקרים מדעיים שיוכיחו כי השמוש בטכנולוגיה לא צפוי לגרום לנזקים בריאותיים; זאת, בשים לב ליישום הנכון – לשיטת העותר – של עיקרון הזהירות המונעת, שמחייב המנעות מפעולות שעלולות לפגוע בבריאות הציבור.

בנוסף, המשיבים ציינו בהודעתם כי מלבד פקוח הצוות הבינמשרדי על פריסת הטכנולוגיה, מקיימים גורמי המיקצוע במשרדי הממשלה הרלוואנטיים קשר שוטף לגבי נושאים מקצועיים שקשורים לטכנולוגיה; וכי במסגרת זו במהלך השנים 2021-2020 קיימו משרדי התיקשורת והגנת הסביבה פגישות עם ראשי רשויות מקומיות לקראת פריסת הטכנולוגיה.

עוד יוער, למען שלמות התמונה, כי ביום 21.5.2023 דחה השופט ע' גרוסקופף בקשה שהגיש העותר למתן צו ביניים שיורה למשיבים, בין היתר, לצרף לצוות הבינמשרדי נציגים מטעם משרד הבריאות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה ובתגובת המשיבים, ושמענו את טיעוני הצדדים בדיונים שקיימנו לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

ואולם, בסופו של יום, לאחר ההשלמות שהתבקשו, מצאנו כי העותר לא הניח תשתית עובדתית ומשפטית שמצדיקה את התערבותנו בנושא הפריסה והשימוש בטכנולוגית הדור החמישי.

העתירה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 106/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט י' כשר העותרת: עמותת ברכת הארץ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - השר לעינייני דתות 2. מדינת ישראל - שר האוצר עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד משה נתן רוזנבלט בשם המשיבים: עו"ד יונתן נד"ב ][]פסק-דין

ביום 8.5.2023, מספר ימים לאחר המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת תמיכות, פנתה העותרת במכתב למשרד, בו העלתה טענות הנוגעות לתנאי הסף שנקבע בסעיף 4(11) למבחני התמיכה ולמידת התאמתו להלכה היהודית.

עוד צוין כי ניתן יהיה לשקול עריכת התאמות במבחני התמיכה לשנת השמיטה הבאה ככל שועדת השמיטה ההלכתית או מועצת הרבנות הראשית תמצא זאת לנכון.

העותרת ערערה על ההחלטה, וביוזמת המשרד היתקיימה ביום 23.7.2023 פגישה עם נציגי העותרת במטרה להסביר להם את נימוקי הפסילה.

בהקשר זה יוזכר כי התכתבותה החוזרת של העותרת עם המשרד, ועמידתה הנחרצת על טענותיה, אין בהן כדי למנוע את הטענה בדבר שהוי (ראו, לדוגמה: בג"ץ 1240/18 שדולת הנשים בישראל נ' הוועדה לבחירות, פסקה 10 (19.2.2017)).

...

העותרת לא הגישה את המסמכים שהתבקשו, וביום 21.9.2023 הוועדה הודיעה לעותרת כי ערעורה נדחה.

לאחר שעיינתי בעתירה, בנספחיה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

נוכח האמור, העתירה נדחית על הסף.