עתירה למתן צו על תנאי בעניין בקשת משפט חוזר על הרשעה במעשים מגונים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6195/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותר: עו"ד ד"ר גיא פיטוסי נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז 2. השופט אליקים רובינשטיין 3. פרקליטת מחוז דרום, עו"ד יסכה ליבוביץ 4. עוזרת ראשית לפרקליטת מחוז הדרום, טל (אדיר) כהן 5. פרקליטת מחוז הדרום בבאר שבע 6. השופט יעקב, שופט בית משפט המחוזי במחוז מרכז 7. **** פרידמן, שר המשפטים עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד מיכל פרידלנדר ][]פסק-דין

כתב האישום הראשון הוגש בשנת 2003 וייחס לעותר חמש עבירות של אינוס, מספר עבירות של מעשים מגונים ועבירה של סחיטה באיומים (להלן - כתב האישום הראשון).

רביעית, להורות למשיב 7, הוא שר המשפטים, ליתן טעם מדוע מדינת ישראל לא תחתום על האמנה האירופית לזכויות אדם, שלטענת העותר עשויה הייתה להגן עליו בפני העוול שניגרם לו. יצוין כי במסגרת העתירה התבקש צו ביניים, אשר יורה על עיכוב כל הליך פלילי שניפתח נגד העותר על סמך אישורו של המשיב 2.

שנית, בכל הנוגע להליך הפלילי הראשון, אשר בגדריו הושג הסדר טיעון וכבר נסתיים, יש לדחות את העתירה הואיל והסעדים המבוקשים נוגדים את עקרון סופיות הדיון וכן כי קיים לעותר סעד חלופי של משפט חוזר.

יצוין כי גם לעניין ההליך הפלילי השני עומד לעותר סעד חלופי, והוא האפשרות לערער על פסק דינו של בית משפט השלום באילת, לאחר שיינתן (אם יורשע העותר).

...

העותר הודיע כי "...אינו מבקש שום דיון או משפט חוזר". משאלה הם פני הדברים נראה שדין העתירה להידחות גם מן הטעם כי לעותר עומד סעד חלופי.

דומה, שאף אם סוגיה זו הייתה מועלית בעתירה נפרדת דינה היה להידחות בשל כך שאינה מגלה עילה.

העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1699/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אורי קינן בשם המשיבה: עו"ד מוריה פרימן ][]פסק-דין

העותר הורשע בעבירות הבאות במסגרת שני אישומים: מעשי סדום בבת מישפחה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), מעשים מגונים בבת מישפחה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), אינוס בת מישפחה (ריבוי עבירות), מעשים מגונים בקטינה בת מישפחה (ריבוי עבירות), מעשי סדום בבת מישפחה בנסיבות מחמירות עם אחר (ריבוי עבירות), מעשים מגונים בבת מישפחה בנסיבות מחמירות עם אחר (ריבוי עבירות), איומים (ריבוי עבירות) ותקיפה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות).

נקבע לגביה כי: "המערער לא הגיש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו. יתרה מכך, נראה, כי בית המשפט המחוזי לא ביסס כלל את הרשעת המערער על הראיה של בדיקת DNA שנערכו בתחתוני המתלוננת, מאחר שכנגד המערער היו ראיות אחרות מוצקות שהוכיחו את אשמתו מעבר לכל ספק סביר... אשר לבקשת המערער לקבל לידיו את תיק המתלוננת המצוי בפנימיית... גם בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ולא הוגש עליה כל ערר. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, שוכנעתי, כי יש לדחותה, שכן לאור מכלול הראיות המבססות את אשמו של המערער, לרבות עדות ישירה וחיצונית למעשיו, אין במידע אותו מבקש המערער לקבל, בכדי לפגוע או לערער את התשתית הראייתית המוצקה הקיימת כנגד מעשיו. אשר על כן, הבקשה נדחית" (בפס' 26-24 לפסק הדין בעירעור).

במסגרת פנייה זו שב העותר על טענותיו בעיניין חומרי החקירה וההצהרה הנטענת של א.א. ביום 17.6.2019, השיבה לישכת המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) לבקשת העותר, כי הוחלט לדחות את בקשתו וכי אין מקום להורות למישטרה לבצע השלמת חקירה משום שלא קיים "כל פוטנציאל שהמידע אותו הוא מבקש לקבל יפגע או יערער את התשתית הראייתית המוצקה בתיק. מנימוקים אלו, ונימוקים נוספים, נדחתה בעבר בקשה זהה... על ידי בית המשפט העליון". ביום 30.10.2019, הגיש העותר לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר.

...

הלכה פסוקה היא כי "בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, ואין לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק על ידי עתירה לבג"ץ" (בג"ץ 6917/17 אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח (‏10.6.2018) וההפניות שם. ראו גם: בג"ץ 1632/20 נוסיאקוב נ' בית המשפט המחוזי תל אביב (‏9.3.2020); בג"ץ 3398/09 קרצר נ' מאור (22.4.2009); בג"ץ 1846/20 מכלוף נ' היועץ המשפטי לממשלה (10.3.2020)).

מעבר לצורך, לטענת המשיבה, לא נפל פגם בהחלטת מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה שלא לאפשר עריכת בדיקות נוספות במוצגים והשלמות חקירה בתיק החלוט היות שהעותר לא גילה בבקשתו כל טענה המצדיקה להיעתר לבקשה.

לא מצאנו כי עניינו של העותר מצדיק התערבות בהחלטות המשיבה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9709/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם כבוד השופט י' אלרון העותר: אברהם לב נ ג ד המשיב: המרכז הלאומי לרפואה משפטית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו ][]פסק-דין

ביום 8.7.2003 הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת (ת"פ 1040/02; סגן הנשיא (כתוארו אז), א' אמינוף והשופטים ז' הווארי ו-נ' מוניץ) את העותר בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות (שני מקרים), מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (מספר מקרים), חטיפה לשם חבלה או עבירת מין, תקיפה לשם ביצוע פשע, כליאת שוא, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה.

לצד עדות המתלוננת, מצא בית המשפט המחוזי סיוע רב לגירסתה – מצבה הנפשי הקשה; שיחזור שנעשה עם העותר בביתו; היתנהגות העותר במהלך חקירת המישטרה; וכן ממצאים רפואיים שונים, ובכללם חוות דעת שערך המשיב, העומדת במרכזה של עתירה זו. בעקבות ההרשעה, הטיל בית המשפט המחוזי על המבקש עונש של 14 שנות מאסר בפועל, הפעלת שנת מאסר על תנאי באופן מיצטבר, מאסר מותנה, פסילת רישיון לתקופה של שנתיים ופצוי למתלוננת בסך של 15,000 ש"ח. יצוין, כי במסגרת ערעור שהגישה המדינה לבית משפט זה על קולת העונש (ע"פ 10968/03), נקבע כי עונשו של העותר יוחמר ויעמוד על עשרים שנות מאסר בפועל.

לאחר מתן פסק הדין בעירעור, פנה העותר ארבע פעמים בבקשות למשפט חוזר בעיניינו, אשר כולן נדחו, תוך שצוין כי הרשעתו נעשתה על-פי דין, וכי בחומר הראיות מצוי סיוע למכביר, אף מעבר לסיוע הנידרש במקרה זה. במסגרת הליך זה, שב העותר וטוען לפגמים שעלו בחומר הראיות ששמש בסיס להרשעתו.

...

לצד עדות המתלוננת, מצא בית המשפט המחוזי סיוע רב לגרסתה – מצבה הנפשי הקשה; שחזור שנעשה עם העותר בביתו; התנהגות העותר במהלך חקירת המשטרה; וכן ממצאים רפואיים שונים, ובכללם חוות דעת שערך המשיב, העומדת במרכזה של עתירה זו. בעקבות ההרשעה, הטיל בית המשפט המחוזי על המבקש עונש של 14 שנות מאסר בפועל, הפעלת שנת מאסר על תנאי באופן מצטבר, מאסר מותנה, פסילת רישיון לתקופה של שנתיים ופיצוי למתלוננת בסך של 15,000 ש"ח. יצוין, כי במסגרת ערעור שהגישה המדינה לבית משפט זה על קולת העונש (ע"פ 10968/03), נקבע כי עונשו של העותר יוחמר ויעמוד על עשרים שנות מאסר בפועל.

דין העתירה להידחות, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב.

עוד יאמר, כי אף לו היה ממש בטענה כי נכון לנהל את ההליך במסגרת דיונית זו, הרי שעתירה מסוג זה דינה להידחות על הסף.

אשר על כן, העתירה נדחית בזאת.

]השופטת א' חיות: זוהי עתירה למתן צו על-תנאי שיורה למשיבה ליתן טעם מדוע לא תחזור בה מסירובה לתמוך בבקשת העותר לקיים משפט חוזר על הרשעתו בבצוע מעשים מגונים.

ביום 4.11.2012 הודיע מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש, לעותר כי לאחר בחינה מעמיקה של חומר החקירה ותיק בית המשפט בהליך הפלילי שנוהל בעיניינו, לא נמצא בסיס להצטרפות המדינה לבקשת העותר לקיום משפט חוזר.

...

דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה נדחית.

ב]בית המשפט העליון[ רע"ב 1695/00 בפני: [כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין המבקש: [מרק קלופוט המשיב]: [ועדת השחרורים תאריך הישיבה: י"ז באייר התש"ס (22.5.2000) בשם [ה]מבקש: [עו"ד זאב פרבר בשם [המשיב]: [עו"ד דינה זילבר עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין

השופט מ' חשין: המבקש שפוט לתקופה של שש שנות מאסר בפועל בעבירות מין במשפחה, בהן מעשה מגונה בכוח ועבירות בלתי טבעיות אותן ביצע בביתה של אישתו בהיותה בת 14 עד 16.

אחר הדברים האלה הגיש המבקש בקשה לקיים דיון חוזר בועדת השיחרורים, אך הועדה החליטה גם זו הפעם שלא להעתר לבקשתו לשחרור מוקדם.

על-אף העבירות החמורות בהן הורשע המבקש, מכחיש הוא את ביצוען באורח תקיף, ובבדיקות שנערכו לו התרשם הצוות שטיפל בו כי המבקש הנו אדם תוקפן ובלתי אמין.

לעת-הזו לא נתגלתה לעינינו כל עילה להתערבות - לא בהחלטתה של ועדת השיחרורים ולא בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי - באשר למסוכנות הנשקפת מן המבקש אם ישוחרר ברישיון.

...

אחר הדברים האלה הגיש המבקש בקשה לקיים דיון חוזר בוועדת השיחרורים, אך הוועדה החליטה גם זו הפעם שלא להיעתר לבקשתו לשיחרור מוקדם.

לא מצאנו הצדק לבקשת המבקש.

הבקשה נדחית.