עתירה למתן צו להחלטה בבקשות בתיק אזרחי

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 9827-01-23 פרץ ואח' נ' נ.ע.י.ר.א בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הלית סילש תובעים-מבקשים 1. טובי פרץ 2. טוב גל בע"מ נתבעים-משיבים 1. נ.ע.י.ר.א בע"מ 2. יוסף אשכנזי 3. עדי ליבוביץ 4. גבריאל מרדכי הייק 5. צבי ישראל רז 6. אודן נכסים בע"מ 7. גלילאו אשכנזי נכסים בע"מ החלטה

בהנתן נתונים אלו, יש לראות בהסכם המכר כמעשה עשוי, ואת בקשת המבקשים כזו במסגרתה הם אינם עותרים, בפועל, למתן צו מניעה, אלא לשינוי מצב קיים.

טעמיי להלן; בהתאם להוראות פרק טו' לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018, (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), יינתן למבקש/ת סעד זמני מקום בו שוכנע בית המשפט, על בסיס ראיות מספקות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד , ובנחיצות של הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה – דהיינו הבטחת זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי, קיומו התקין של ההליך, או הבטחת ביצועו הראוי של פסק הדין.

בהתייחס למאזן הנוחות, מצאתי כי זה נוטה, באופן מובהק, לכיוון המשיבים, ואפרט; המדובר בהתקשרות בהסכם מכר מקרקעין של נכס מסחרי, ולא בית מגורים ובהחלטה עסקית; המדובר במבקשים המחזיקים לכאורה, שלא במישרין, בשיעור קטן של הזכויות בנכס, בעוד חלק הארי של בעלי הזכויות מצאו לנכון למכור את זכויותיהם כנקוב בהוראות הסכם המכר; לא היה בטיעוני המבקשים כדי ללמד על אפשרות הווצרותו של נזק בלתי הפיך, מקום בו לא יינתן הסעד הזמני, ולכאורה אף מקום בו יוכחו טענות המבקשים, המדובר בנזק כספי בלבד.

...

סוף דבר - הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית.

בשולי החלטתי יובהר כי כתבי ההגנה יוגשו במועדים הנקובים בהוראות הדין, ישיבת קדם המשפט תתקיים במועד שנקבע, וניתן לצפות כי הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים הנקובים בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018, קודם לאותו מועד.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

בבקשה למתן צו זמני לפניי בקשה למתן צו זמני לפיה התבקשתי להורות על עיכובם הזמני של מלוא ההליכים בתיק הוצאה לפועל שמספרו 503008-08-21 (להלן: "תיק ההוצל"פ) שניפתח לצורך קיומו של פסק דין כספי שניתן על ידי בית משפט השלום בעכו במסגרת תיק אזרחי 20048-02-16 ביום 27.6.21 (להלן: "פסק הדין").

בהחלטה שניתנה על ידי במועד הגשת הבקשה, ניתן צו אירעי לפיו הוריתי על עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ עד לקיום דיון במעמד הצדדים ומתן החלטה בצו הזמני.

בהחלטתי מיום 19.1.23 הקדמתי והצבעתי על הקשיים העומדים לפתחם של המבקשים וקבעתי מועד דיון במעמד הצדדים והוריתי על עיכוב אירעי של הליכי ההוצל"פ. ביום 30.1.23 קיימתי דיון במעמד הצדדים במהלכו איפשרתי לצדדים להשלים טיעונים משפטיים ושבתי והצבעתי על הקשיים העומדים לפתחם של המבקשים להוכיח את תביעתם העיקרית אך המבקשים עמדו על בקשתם ועוד הוסיפו ועתרו ביום 1.2.23 לתיקון כתב התביעה לצורך הוספת סעד לפיו הם מבקשים שבית משפט זה יורה על ביטול הסכמות הצדדים שקבלו תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת העירעור על פסק הדין.

...

מימושו של פסק דין כספי – מאזן הנוחות לכל האמור לעיל מצטרפת ההלכה הידועה בכל הנוגע לעיכוב הליכי מימוש פסק דין כספי.

לסיכום כלל השיקולים שיש לשקול בבואו של בית המשפט לדון בבקשה למתן צו זמני, מטים את הכף לכיוון דחיית הבקשה וכך אני מורה.

אני דוחה את הבקשה למתן צו זמני ומורה על ביטול הצו הארעי שניתן ביום 19.1.23 לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק 503008-08-21.

בית משפט השלום בטבריה בצה"מ 44743-09-22 מלון חוף רון בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל תיק חצוני: בפני כבוד השופט, סגן הנשיא יריב נבון המבקשים 1. מלון חוף רון בע"מ 2. אברהם אמסלם 3. אהרן אמסלם 4. שמואל אמסלם באמצעות עו"ד שלומי בלומנפלד המשיבה מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה באמצעות עו"ד פניני"ת נוה, פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) החלטה

בסיכומים שהוגשו מטעמם בתום הליך שמיעת הראיות, עתרו המבקשים לעכב את ההכרעה בהליך זה עד למתן החלטה סופית בת"א 46577-04-22 המתנהל בבית המשפט השלום בחיפה (להלן: ההליך האזרחי).

לטענת המבקשים שני ההליכים עוסקים באותה סוגיה, דהיינו בקשה להסבת שטח מהמלון לטיילת ציבורית, ולכן יש לאפשר סיומו של ההליך האזרחי עובר למתן החלטה בהליך זה. בסיכומיהם, חזרו המבקשים על טענתם לפיה קיים שהוי רב בהוצאת הצוו.

...

מקובלת עליי אף גישת המשיבה לפיה לא ניתן לצמצם את תחולת הצו בדרכים פחות פוגעניות.

סוף דבר: לנוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ומורה כי הצו יוותר על כנו.

בשל התנהלות המבקשים, אשר עשו כל שלאל ידם על מנת לגרור את המשיבה להליכים משפטיים שונים במשך זמן רב במטרה ברורה למנוע ביצוע הצו אשר נועד להגן על אינטרסים ציבוריים חשובים, תוך העדפת האינטרסים העסקיים שלהם לשם הפקת רווח כספי תוך התעלמות מזכות הציבור לגישה חופשית לחוף, אין מנוס מחיובם בהוצאות.

המבקש עותר למתן צו זמני שימנע את העברתו מתפקיד במשיבה.

רקע עובדתי: בפתח הדברים יצוין שההחלטה בבקשה מבוססת על קביעות עובדתיות לכאוריות, כפי שהן עולות מהבקשה ומהתגובה לה על נספחיהן, מהמסמכים שהוגשו לתיק בית הדין עד כה, וכעולה מהדיון שהתקיים במעמד הצדדים.

במסגרת השיקולים שעל בית הדין לשקול בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוגו והיקפו על בית הדין לשקול, בהתאם למבחן מאזן הנוחות, מהו הנזק שעלול להגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן מהו הנזק שעלול להגרם לאדם אחר או לעניין הציבור; שנית, אם אין סעד שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני; ושלישית, לבחון את תום ליבם של בעלי הדין והאם הבקשה או התביעה לוקות בשיהוי.

במצב דברים זה, הבקשה לחייב את הערייה לשבצו לתפקיד באגף החופים הביא לכך שהבקשה הפכה להיות בקשה למתן צו עשה שיש בו כדי לשנות את המצב הקיים, ולפיכך ניתן לתתו רק בנסיבות חריגות בהן הנזק שעלול להגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 – 2015, בעמ' 907).

...

כן לא שוכנענו בשלב זה שלעובד לא היה ידוע ששיבוצו לתפקיד איש תחזוקה באגף החופים הוא בגדר שיבוץ זמני בלבד.

בשלב זה טרם ברור מהו התפקיד לו ישובץ העובד בסופו של דבר, כך שמדובר בחשש תיאורטי.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

בבקשה נימסר כי בהליך האמור כבר ניתן פסק דין חלקי נגד החייב בעתירה למתן צו פינוי.

באשר לטענת החייב לשהוי בהגשת הבקשה לביטול הליך, המנהל המיוחד טוען כי במשך שנים החייב הסתיר את קיומו של הליך התביעה נגדו ואף לאחר שנודע על קיומו, לא שיתף פעולה בהמצאת כתבי הטענות כשהמנהל המיוחד נאלץ לאתר כתבי הטענות בהליך האזרחי באמצעות צוים של בית המשפט.

רק לאחר שניתן פסק דין בתביעה האזרחית, והתאפשר למנהל המיוחד לעיין בתיק, הסתבר כי יש בהודאת החייב ובקביעות בית המשפט בפסק הדין שניתן בתביעה האזרחית, המחייב את החייב בתשלום דמי שימוש לרמ"י בסך של כ – 86,000 ₪, כדי לסתור את הדיווחים אותם מסר בהליך פשיטת הרגל.

בהחלטה מיום 28.12.2017 קבע בית המשפט (כבוד השופט אקסלרד) כי "נוכח היתנהלותו בהליך אין מנוס מביטול ההליכים. אולם, לפנים משורת הדין ניתנת היזדמנות אחרונה לחייב לתקן את כלל מחדליו..." בתגובתו מיום 23.2.2018 המנהל המיוחד טען כי ללא קשר למצבו הבריאותי של החייב, הוא עומד על טענתו כי החייב הבריח נכסים לאימו הרשומה כבעלת זכויות במקרקעי החווה וכי מעמדו בפעילות החווה אינו כפי המצב שמציג החייב, וכראיה, המנעות החייב מלהגיש במשך שנים אסמכתות נילוות לדוחות הכלכליים.

...

החייב בתגובתו, ביקש ארכה להסרת מחדלים והשלמת הנדרש ובית המשפט נעתר לבקשתו.

בהחלטה מיום 28.12.2017 קבע בית המשפט (כבוד השופט אקסלרד) כי "נוכח התנהלותו בהליך אין מנוס מביטול ההליכים. אולם, לפנים משורת הדין ניתנת הזדמנות אחרונה לחייב לתקן את כלל מחדליו..." בתגובתו מיום 23.2.2018 המנהל המיוחד טען כי ללא קשר למצבו הבריאותי של החייב, הוא עומד על טענתו כי החייב הבריח נכסים לאמו הרשומה כבעלת זכויות במקרקעי החווה וכי מעמדו בפעילות החווה אינו כפי המצב שמציג החייב, וכראיה, הימנעות החייב מלהגיש במשך שנים אסמכתאות נלוות לדוחות הכלכליים.

נוכח מכלול הנסיבות המפורטות לעיל, כאשר מדובר בצירוף של טעמים המלמדים על חוסר תום לב של החייב בניהול ההליך וזאת לצד העדר תועלת לנושים, הרי שעולה המסקנה כי דין ההליך להתבטל.