עתירה למנות שופט ושופטת לבית המשפט העליון

בעתירה שלפנינו התבקשו כאמור שלושה סעדים הנוגעים להליכי המינוי הנוכחיים, הליכים במסגרתם צפויים להיתמנות ארבעה שופטות ושופטים חדשים לבית המשפט העליון.

...

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 3.10.2021 הגישה שדולת הנשים בקשה לתיקון העתירה והבקשה לצווים זמניים, כך שיתווסף לה סעד של תיקון רשימת המועמדים והמועמדות שפורסמה, באופן שיגדיל את מספר הנשים הכלולות בה. לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, ובתגובה לה, סברנו כי דינה להידחות על הסף – בחלקה מחמת העדר עילה, ובחלקה מחמת היותה תיאורטית ומוקדמת.

לפיכך, בכל הנוגע לסעד זה דינה של העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת.

לאור האמור, דין העתירה להידחות.

מעבר לכך, לטענת העותרות, יש ליועצת אינטרס אישי של ממש בהליכי החקיקה, שכן אלה מבקשים להשפיע על הרכב הועדה למינוי שופטים באופן שעשוי לסכל בעתיד את מועמדותה הפוטנציאלית לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון.

...

דין העתירה להידחות בשל העדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. כלל ידוע הוא בשיטתנו כי אסור לנושא משרה ציבורית להימצא במצב של ניגוד עניינים בין אינטרס ציבורי עליו הוא אמון לבין אינטרס אישי או אינטרס ציבורי אחר עליו הוא מופקד (בג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה נ' מועצת עיריית פתח תקווה, פ"ד לד(2) 566 (1980); בג"ץ 3056/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 20 (25.3.2021); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 530 (2010)).

ביום 19.3.2022 הוגשה על ידי עמותה בשם "משמר הדמוקרטיה הישראלית" בקשת הצטרפות במעמד "ידידת בית המשפט". עמדת המבקשת להצטרף הייתה שדין העתירה להידחות, ומשמצאנו שיש לעשות כן ממילא, ומבלי להידרש לטעמים שהוצגו בבקשת ההצטרפות – דינה להידחות.

סוף דבר – העתירה נדחית על הסף בהיותה נעדרת עילה; בשים לב לאמור בפסקה 8 לעיל, העותרים ישלמו הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ט באדר התשפ"ג (‏22.3.2023).

העותרת מבססת טענה זו על ההנחה העובדתית כי בעת ששמש כשופט מגשר בגישור הפלילי מושא ההליך דנן, היה השופט קולה מועמד להיתמנות לשופט בבית המשפט העליון; וכי בעת מתן פסק הדין הייתה השופטת הלמן מועמדת להיתמנות לנשיאת בית המשפט המחוזי בנצרת.

...

לגופם של דברים, העותרת טוענת כי בהליך הפלילי לא נערכה בחינה שיפוטית של דיות הראיות, משקלן וקבילותן; וכי בחינה כזו מחייבת את המסקנה שמכלול הראיות בתיק מספיק להרשעת הנאשם באישום כפי שהוגש במקורו לבית המשפט.

ההכרעה בסוגיה זו אינה נדרשת לענייננו, ולפיכך אני סבורה כי ראוי להותירה למקרה המתאים (אשר לקושי הטמון בהכרעות שיפוטיות תיאורטיות, שלא אגב מקרה קונקרטי, ראו בג"ץ 5969/20 שפיר נ' הכנסת, פס' 5 לפסק-דינו של השופט נ' סולברג (23.5.2021)).

בית משפט זה (השופט נ' הנדל) הביע עמדתו כי קיימים קשיים בלתי-מבוטלים בהכרה בזכות ערעור כאמור, אם כי, בסופו של דבר לא הכריע בעניין, בין היתר, בהינתן הסכמת המדינה לדיון בערעור לגופו, וכן בשל חשיבות הסוגיות שנדונו שם. נקודת המוצא היא, כי זכות ערעור אינה מוקנית באופן "אוטומטי", אלא מכוננת מכוח הוראה מפורשת בחוק (ראו, מני רבים: בג"ץ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, מב(1) 355, פס' 6 לפסק-דינו של השופט מ' שמגר (1988)); ע"פ 426/87 שוקרי נ' מדינת ישראל, מב(1) 732, פס' 2 לפסק-דינו של השופט מ' בייסקי (1988); בג"ץ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, נז(4) 443, פס' 17 (2003)).

אמנם, בעניין חסן נקבע כי קביעתה של הערכאה הדיונית בעניינו של עד סרבן היא "פסק-דין"; אולם גם בהקשר זה, ספק אם ניתן ללמוד בהכרח מהמסקנה שם, לכל מקרה שבו מכריע בית המשפט ביחס לבקשתו של נפגע עבירה, הטוען לפגיעה בזכויותיו בקשר להליך הפלילי.

הודגש כי אין בעתירה כדי להטיל דופי בשופטים שמונו זה מכבר מקרב עובדי בית המשפט העליון ואף לא במשיבים 9-6, ברם הליך המינוי חייב להיות נקי ולוּ למראית עין.

...

השאלה האם קיים חשש סביר לניגוד עניינים תלויה בנסיבות המקרה הפרטניות ונבחנת על בסיס טיב הקשר בין הגורמים הרלוונטיים, ועל פי הדין הקיים אין בהיכרות כשלעצמה כדי להביא למסקנה בדבר קיומו של חשש כאמור (וראו: ברק-ארז, עמ' 549-548; שפניץ, עמ' 296-294; לביטוי נוסף לגישה זו ראו גם: דין וחשבון הצוות לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגוד עניינים 34-33 (2018); הנחיית היועצת, פסקה 22).

עם זאת, נוכח המסקנה לפיה דין העתירה להידחות לגופו של עניין, לא ראיתי להרחיב בדברים.

התוצאה היא שהעתירה נדחית.

אין חולק כי עם מינויה של העותרת לשיפוט, נימסר לה במכתב של מנהלת אגף תנאי שירות שופטים בהנהלת בתי משפט כי היא זכאית לפנסיה תקציבית.

אופן ההשגה: נטען כי סמכות הממונה על גמלאות השופטים היא מעין שיפוטית ויש להשיג עליה בערכאות; לא ניתן להתערב בהחלטתו או להכפיף אותה לעמדה אחרת, ויש להשיג עליה במנגנון הקבוע בחוק, באמצעות הגשת ערעור לנשיאת בית המשפט העליון; המשיבים בחרו במודע שלא לפעול בדרך של הגשת ערעור וההחלטה הפכה חלוטה; בהחלטתם לפיה תשלום פנסיה תקציבית לעותרת היא "לא ישימה", המשיבים שללו באופן חד צדדי את זכויותיה לפנסיה ומנעו ממנה זכות טיעון וזכות ערעור.

...

בהינתן הלשון הניטרלית בה נקט המחוקק, ובהינתן שהממונה על גמלאות השופטים הכריע בסכסוך בין שני צדדים, אני סבור כי ניתן לפרש את הביטוי "הרואה את עצמו מקופח" ככזה שיכול לחול על כל אחד מהצדדים לסכסוך, קרי, גם על המדינה.

סוף דבר לא נדרשנו למחלוקת המהותית שהתגלעה בין הצדדים באשר לזכאותה של העותרת לפנסיה תקציבית, מן הטעם שדין העתירה להתקבל אך ורק מאחר שהיה על המשיבים לתקוף את החלטת הממונה על גמלאות השופטים, חלף עשיית דין עצמי.

אשר על כן, העתירה מתקבלת והצו נעשה מוחלט, במובן זה שבהעדר החלטה אחרת על ידי בית משפט מוסמך, המשיבים ישלמו לעותרת גימלה על פי החלטתו של הממונה על גמלאות השופטים מיום 19.2.2023.