חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה למינוי נאמן לנכסי הקדש דתי

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 26.2.18 ניתן על ידי בית הדין הרבני האיזורי בירושלים צו למינויו של עו"ד רונן מטרי כנאמן ואפוטרופוס של כל נכסי ההקדשות הדתיים אשר מוסדות עמותת תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים (להלן: "העמותה") הנם הנהנים בהם.
המשיבות לא הפנו לפסיקה המלמדת כי כאשר מדובר בבעל תפקיד העותר לצוו איסור דיספוזיציה ביחס לנכסי העמותה שהוא מנהלה המיוחד, יש לחייבו בהפקדת עירבון או ערובה להבטחת נזקים העלולים להגרם למשיבים.
...
עמדת הכנ"ר בדיון הייתה כי יש לדחות את בקשת המשיבות לביטול צו איסור הדיספוזיציה.
לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה שיש לדחות את בקשת המשיבות לביטול הצו הארעי, אשר יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת, שתתקבל בעקבות הגשת הדו"ח מטעם המנהל המיוחד כאמור לעיל.
המשיבות ישלמו למנהל המיוחד את הוצאות הבקשה ושכר טרחה בסכום כולל של 6,000 ₪ המזכירות תשלח ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2017 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

בנקודה זו בית הדין מוצא לנכון להבהיר כי נהולו הפנימי של ההקדש כולל בין היתר מתן הוראות לבצוע היעיל של ההקדש ומטרותיו, מינוי נאמנים, פיטורי נאמנים, מתן הוראות לנאמנים מפוטרים להעביר את כלל הנכסים, ספרי חשבונות ויתר מסמכים שברשותם אל נאמנים חדשים שמונו (ראו: ע"א 256/71 אל סמאר נ' אלעלמי, פ"ד כו(1) 505; ע"א 27/49 מרדכי לבנון נ' אברהם אלמליח, פ"ד ג 68; בג"ץ 231/57 ועד עדת הספרדים ירושלים נ' יו"ר ההוצל"פ, פ"ד יב 640)).
שם קבע בית המשפט כי השאלה מה יסווג כניהול פנימי אינה תלויה בהכרח בזהות הצדדים אלא במהות העניין, וראה שם (בעמוד 826) כי בית הדין הדתי יכריע במחלוקת בין נאמנים בדבר דרך פעולתם וכדברי בית המשפט (שם): "ככלל, ניהול החשבונות ומסירתם לנהנים הם חלק מפעולות שעל נאמן לבצע כחלק מהניהול של ההקדש [...] בעיניין שלפנינו טענו המערערים כי הסעד המבוקש אינו נוגע לניהול הפנימי כיוון שמדובר בשמירה על ההקדשות מפני חיסולם [...] מכירת נכס מנכסי ההקדש לא בהכרח מצביעה על חיסולו של ההקדש ועומדת בעינה האפשרות כי התמורה שהתקבלה עשויה לשמש את המטרה שלשמה הוקדש הנכס במקור. ייתכן כי שונה הדבר אם יוכח שהנאמן ביצע עיסקה עם צד ג' תוך הפרת חובתו להקדש, ובנגוד למטרותיו של ההקדש במגמה לחסלו. בנסיבות כאלה, סעדים שיתבקשו בקשר לעיסקה כזו לא ייחשבו כחלק מהניהול הפנימי. אלא שהמערערים עתרו לסעד כללי של מתן חשבונות ולא לסעד הכרוך בעסקה הנדונה שנסיבותיה לא הוכחו כלל." המסקנה העולה כי במקרה כשלפנינו שבו עניין לנו בהקדש שנוצר בשנת תש"ב (1942) בפני בית הדין הרבני על פי הדין הדתי, ללא תנאי חזרה או אפשרות לבטלו.
...
לפיכך, לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי שראה בנסיבות העניין למנותו אפוטרופוס בהקדש.
מעבר לסקירה העובדתית המעניינת לא מצאנו שיש לו מעמד בהקדש או זכויות כלפי ההקדש.
מסקנות כאמור, אנו מסכימים עם הקביעה העובדתית של בית הדין האזורי שהקדש גראף והקדש בית יהודה הם שני הקדשות שונים, ומצאנו כי הקדש בית יהודה הוא הקדש דתי אשר נוסד כדין בפני בית הדין הרבני על פי הדין הדתי.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

צוין כי לעותר עומדת האפשרות לפנות למשיב לבקש את פירות חלקיו בהקדש (לאחר שיוכיח את הקף זכויותיו), אך אין מקום להעתר לבקשתו להדיח את האחרון ממינויו כנאמן על נכסי ההקדש בכללותם.
המשיב מיתנגד לעתירה וסבור כי דינה להדחות על הסף, בהעדר עילה להתערבות בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בהחלטות בתי הדין הדתיים.
...
המשיב מתנגד לעתירה וסבור כי דינה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בהחלטות בתי הדין הדתיים.
דין העתירה להידחות על הסף.
העתירה נדחית אפוא על הסף.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2004 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מה דינו של סעיף בוררות הכלול בחוזה, אשר כריתתו ותוכנו לוקים בפגמים חוקיים שונים, העלולים להוביל לבטלות החוזה? האם ראוי למנות בורר בסכסוך שעילתו חוזה כגון זה? אלה הן השאלות העיקריות הצריכות הכרעה במסגרת הבקשה שלפני, שבה עותרת המבקשת למנות בורר במחלוקת שהתגלעה בינה לבין המשיבה.
לטענת המשיבה ההסכמים שנערכו עם המשיבה בטלים מחמת כל אחד מאלו: ההסכמים מעבירים לגורם פרטי סמכויות מנהליות שאינן ניתנות להאצלה אל מחוץ לשרות הציבורי; ההיתקשרות עם המבקשת נעשתה ללא מיכרז, ובניגוד לכללי מינהל תקין; מנגנון התמורה שנקבע בהסכמים נגוע בניגוד עניינים, שכן מחד, מוטל על המבקשת תפקיד שיקומם של ההקדשות, ומאידך שכר טרחתה אמור להיות משולם לה מנכסי ההקדשות, מה שעלול להניע את המבקשת לפעול לפירוקם.
להלן אבהיר את דבריי: עיון בהסכמים מלמד, כי למבקשת הוקנו סמכויות לפעול בעיניין רישום ופיקוח על הקדשות דתיים, ביצוע ביקורת על הקדשות שלדעת המבקשת אינם פועלים כראוי או שאינם פועלים כלל, מתן חוות דעת בנוגע לתקינות ניהול ההקדשות, הגשת דו"חות להעברת נאמנים מכהונתם במקרה הצורך וייצוג המפקח בפני בתי הדין.
בנוסף הייתה המבקשת רשאית להגיש בקשות להתמנות כנאמנה זמנית על ההקדשות.
...
המסקנה, כי הצדדים התכוונו לייחד לבורר את ההכרעה במכלול המחלוקות העתידות להתגלע ביניהם, ובכלל אלה גם מחלוקות משפטיות ומחלוקות בעניין התמורה המגיעה למבקשת, מתחוורת גם מכך שבחרו כבורר את מי שמכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול.
אקדים ואומר כי לאור פגמים אלה, מחד, וסכומי העתק הנתבעים על ידי המבקשת מהמשיבה, מאידך, הגעתי למסקנה, כי מן הראוי להימנע ממינוי בורר ולהותיר את ההכרעה בחילוקי הדיעות לבית המשפט המוסמך.
הבקשה למינוי בורר נדחית.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

לעמדת המנהל המיוחד, היתרחשות זו בנוגע לנכס ברחוב יפו כמו גם מכתבי ראשי המוסדות במסגרתה, מלמדים בסבירות גבוהה כי ממועד זה ואילך היה בכוונתם ליצור הקדשות בפני בית הדין הרבני בלבד כהקדשות דתיים, ואין זה סביר כי בשנת 1928 יכוננו הקדש נוסף שלא בפני בית הדין הרבני, לאחר שהרב קוק נזף בהם על כך רק שנים אחדות קודם לכן והם התנצלו על עניין זה. בשנת 1999 פנו שוב מינהלי המוסדות לבית הדין הרבני בבקשה למנות נאמנים חדשים לכמה הקדשות, לאחר פטירת נאמנים קודמים, ובהם גם לשכונת עץ חיים.
המנהל המיוחד מוסיף כי בעיניין סמכותו של בית הדין לידון בשאלה אם שכונת עץ חיים היא הקדש דתי ישנה כבר קביעה מפורשת של בית המשפט העליון בעניינינו שלנו, בבג"ץ 5841/17 פנינת המיתרים בע"מ נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (2017), בה נדחתה על הסף העתירה המבקשת למנוע מבית הדין הרבני לברר את סמכותו בשילוב עם בירור מעמדו של הקדש עץ חיים כהקדש דתי, וכך נכתב: בהיבט המעשי, משמעותן של ההחלטות שעליהן מבקשות העותרות להשיג היא כי יש צורך בבירור עובדתי מעמיק יותר לשם הכרעה בטענת הסמכות העניינית לגופה, וזאת על רקע המחלוקת אם המקרקעין הם נכס הקדש אם לאו.
...
אנו מאשרים את דו"ח הבדיקה של השופט בדימוס יוסף אלון ואת הדין-וחשבון של המנהל המיוחד והנאמן להקדשות עץ חיים, ונותנים לקביעותיהם העובדתיות והמשפטיות תוקף של החלטה.
בהתאם לראיות שלפנינו אנו קובעים כי ראשי מוסדות עץ חיים רכשו את מקרקעי שכונת עץ חיים בשנת 1928 ובנו בשנים שלאחריה את מבני השכונה, כדי שהן הקרקע והן המבנים יהיו נכסי נאמנות למטרת הקדש דתי בשיפוט בית הדין הרבני.
אנו מורים כי על ענייני היצירה והניהול הפנימי של הקדשות אלו לא יחולו הוראות חוק הנאמנות, התשל"ט–1979.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו