מה דינו של סעיף בוררות הכלול בחוזה, אשר כריתתו ותוכנו לוקים בפגמים חוקיים שונים, העלולים להוביל לבטלות החוזה? האם ראוי למנות בורר בסכסוך שעילתו חוזה כגון זה? אלה הן השאלות העיקריות הצריכות הכרעה במסגרת הבקשה שלפני, שבה עותרת המבקשת למנות בורר במחלוקת שהתגלעה בינה לבין המשיבה.
לטענת המשיבה ההסכמים שנערכו עם המשיבה בטלים מחמת כל אחד מאלו: ההסכמים מעבירים לגורם פרטי סמכויות מנהליות שאינן ניתנות להאצלה אל מחוץ לשרות הציבורי; ההיתקשרות עם המבקשת נעשתה ללא מיכרז, ובניגוד לכללי מינהל תקין; מנגנון התמורה שנקבע בהסכמים נגוע בניגוד עניינים, שכן מחד, מוטל על המבקשת תפקיד שיקומם של ההקדשות, ומאידך שכר טרחתה אמור להיות משולם לה מנכסי ההקדשות, מה שעלול להניע את המבקשת לפעול לפירוקם.
להלן אבהיר את דבריי:
עיון בהסכמים מלמד, כי למבקשת הוקנו סמכויות לפעול בעיניין רישום ופיקוח על הקדשות דתיים, ביצוע ביקורת על הקדשות שלדעת המבקשת אינם פועלים כראוי או שאינם פועלים כלל, מתן חוות דעת בנוגע לתקינות ניהול ההקדשות, הגשת דו"חות להעברת נאמנים מכהונתם במקרה הצורך וייצוג המפקח בפני בתי הדין.
בנוסף הייתה המבקשת רשאית להגיש בקשות להתמנות כנאמנה זמנית על ההקדשות.
...
המסקנה, כי הצדדים התכוונו לייחד לבורר את ההכרעה במכלול המחלוקות העתידות להתגלע ביניהם, ובכלל אלה גם מחלוקות משפטיות ומחלוקות בעניין התמורה המגיעה למבקשת, מתחוורת גם מכך שבחרו כבורר את מי שמכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול.
אקדים ואומר כי לאור פגמים אלה, מחד, וסכומי העתק הנתבעים על ידי המבקשת מהמשיבה, מאידך, הגעתי למסקנה, כי מן הראוי להימנע ממינוי בורר ולהותיר את ההכרעה בחילוקי הדיעות לבית המשפט המוסמך.
הבקשה למינוי בורר נדחית.
