מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה ליישום חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטינים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מונחת לפנינו תביעת התובעת, בה היא עותרת להחזרת עניינה לועדה לבחינת חובות, בהרכב חדש, לבחינת בקשתה למחוק את יתרת חובה, בגין קבלת גמלת הבטחת הכנסה בהיעדר זכאות, בתקופה מיום 1.1.2017 ועד ליום 9.10.2018 בסך 33,835 ₪ (להלן: "החוב").
ולהלן העובדות הרלוואנטיות לענייננו: התובעת, ילידת 1974, אם יחידנית ומטפלת בשני ילדיה הקטינים, הבכורה נולדה ביום 21.11.2012, והקטן ביום 28.2.2014.
ראיה לכך, מכתבים אחרים שנשלחו לכתובת צאלון, הכתובת הנוספת שמסרה התובעת למשלוח דואר, נתקבלו אצלה, לדוגמה המכתב לעיל מיום 23.2.2016.
עוד הפניתה התובעת להתנהלות הנתבע כשהודיע לה על הצורך להתייצב בלישכת התעסוקה כשמלאו לבנה שנתיים, כנוהג שהיה צריך ליישם גם בעיניין חובת ההתייצבות כשהופסקה גמלת ילד נכה.
...
מעיון בפרוטוקולי הועדה לבחינת חובות הגענו למסקנה כי הועדה התחשבה, בין יתר שיקוליה, במצבה הסוציו אקונומי של התובעת ונסיבותיה האישיות.
משכך, אנו דוחים את טענות התובעת בעניין זה. ברי כי מערכת סוציאלית אינה יכולה לוותר באופן גורף על חובות שנוצרו ע"י המבוטחים, וזאת אף אם מקור החוב בטעות של הנתבע ובתשלום יתר שנבע מאותה הטעות.
[footnoteRef:4] אולם, נוכח נסיבות אלו שסקרנו לעיל, גובה החוב, התרשמותנו מהתמלילים כי התובעת סברה לכאורה כי היא פועלת לפי הנחיות הנתבע, אנו סבורים כי יש להחזיר את עניינה של התובעת לבחינה נוספת של הוועדה, באותו הרכב - כדרך המלך.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי עתירה למתן צו אשר יורה למשיבות, רובן ככולן רשויות מקומיות, לפעול ליישומו של חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תקוני חקיקה), התשע"ב – 1912 (להלן: "החוק").
...
יחד עם זאת אציין, באשר לעניינה הספציפי של משיבה 18, כי הודעתה בנקודה זו מנוסחת בלשון עתיד, כמי שתפעל לקיים את חובתה ותפנה, בעתיד, אל משרד הפנים לשם כך. לפיכך, אין לראות את משיבה 18 כמי שפעלה ליישום הוראות החוק עד כה. סוף דבר בהעדר טענות לגופו של עניין, ושעה שאף אחת מן המשיבות אינה חולקת על חובתה לפעול ליישום החוק, הרי מן ההכרח לקבל העתירה כנגד מי מהן אשר טרם פעלה ליישום הוראותיו.
באשר למשיבות 2 ו-5 (עיריית נהרייה ועיריית עפולה בהתאמה), שפעלו ליישום הוראות החוק לאחר הגשת העתירה, אני מורה על מחיקת העתירה נגדן תוך חיובן בתשלום הוצאותיה של העותרת, בסך 2,000 ₪ (כל אחת).
לפיכך, אני דוחה את העתירה נגד משיבה 3, ומחייב את העותרת לשלם הוצאותיה בסך 1,000 ₪ (בשים לב כי משיבה 3 לא התייצבה לדיון).

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרים מציינים כי קודם להגשת העתירה הם עשו כל מאמץ לקדם את הנושא בחקיקה, וכי בשנים האחרונות אישרה הכנסת תקוני חקיקה, שנתנו מענה חלקי לבעיה זו – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מספר 14), התש"ע-2010 וחוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תקוני חקיקה), התשע"ב-2012 (להלן: חוק כתובת נוספת).
ניתן להוסיף, כי במידה מסוימת העתירה אף הייתה כללית – באופן שבו כרכה את השאלות שמעורר יישומם של ההסדרים הסטאטוטוריים על-ידי הרשויות השונות, הנבדלות זו מזו באמצעים העומדים לרשותן ובשאלות המעשיות שהיישום מעורר אצלן.
...
אולם, בעת הזו ובמתכונתה הנוכחית, דינה להידחות על הסף.
ראשית, כפי שציינו המשיבים, ככל שהעתירה חותרת לשינוי לשון החוק דינה להידחות על הסף מאחר שהסעד המבוקש בה מכוון כנגד כנסת ישראל, שלא צורפה כמשיבה.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

החובה להתעדכן אחת לחודש אצל משרד הפנים בפרטי הכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין, הוטלה על רשות הרשוי בשנת 2012, במסגרת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תקוני חקיקה), תשע"ב-2012.
בשים לב לכך שמדובר בהסדר חקיקתי מהעת האחרונה המחייב היערכות משמעותית בתחום המחשוב, ובהיתחשב גם בעובדה שרשות הרשוי בלאו הכי אינה שולחת דואר כלשהוא להורה בעיניין ילדו הקטין כך שהעיכוב בקבלת פרטי הכתובת הנוספת אינו מעכב בפועל משלוח דואר מרשות הרשוי להורה של הקטין, אין לומר כי קיימת כיום בידי העותרת עילה לכך שבית המשפט יורה למשיב להשלים את ההיערכות הנדרשת טרם המועד בו נקב (אמצע שנת 2014; ואכן העותרת הבהירה כי אינה דורשת את הקדמת המועד) או יורה למשיב לדיווח לבית המשפט על היתקדמות יישום התהליך תוך הצגת מסמכים המאשרים זאת, כפי שדורשת העותרת שייעשה.
...
לפיכך, וחרף מחיקת העתירה, ישלם המשיב לעותרת הוצאות בסך 2,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2011 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות בקצרה: בתאריך 13/6/10 שלח התובע בקשה בכתב לסניף הנתבע בכפר סבא ובו ביקש לקבל את כל דברי הדואר ביחס לבנו הקטין אשר נמצא בחזקתה של אימו, גרושתו, כפי שנמסר באופן שוטף לידי האחרונה, במקביל גם אליו בדרך של הוספת כתובת נוספת אצל הנתבע.
אינני מקלה ראש בעיניין היערכות של כל אותם גופים לשינוי המיוחל, לעיתים מדובר בשינוי שכרוך בהרחבת תקציב שהינו על חשבון הציבור ולעיתים נדרשת הכנה מראש, אלא שאם היה הנתבע מסכים לפרשנות של התובע וליישום החוק בהתאם, ותוך כדי כך עותר לשהות סבירה נוספת להתארגנות מתאימה, הדברים היו נראים אחרת.
אין הגבלה ביחס לדרך העברת המידע, ובלבד שזה ייעשה בכתב ונראה כי בעידן הטכנולוגי, שבו אנו חיים היום, על הנתבע לשקול דרכים נוספות להעביר המידע, כך למשל בדרך של משלוח מייל, מסרון ו/או בכל דרך שיהא בה כדי לפתור את הבעיה הטכנית ובילבד שתקיים את תכלית החוק, שיויון בין ההורים הפרודים בדרך לממש את הורותם המלאה, בקבלת מידע על ילדם שלא באמצעות ההורה האחר, הילד ו/או בתי המשפט, כפי שקורה לא אחת, בהעדר שיתוף פעולה בין הצדדים.
...
לטענת הנתבע, מדובר בהליך סרק ומיותר ובהיעדר הוכחת נזק לתובע דין תביעתו להדחות.
נראה כי גם ההורה האחר יסכים עם כך שהמידע יועבר על ידי הגורמים, על מנת להפחית ממנו עומס ומחויבות בהעברת המידע והעדכון של ההורה הנוסף בכל מידע שמתקבל אצלו ביחס לקטין סוף דבר, דומני כי האופן שבו יש לקיים את הוראות החוק, הינו אותו אופן שבו מקוימות ההוראות ביחס להורה האחר, ההורה המשמורן ועל הגופים המנויים בתוספת, כגון הנתבע שלפני להיערך בהתאם ובהקדם האפשרי, שאם לא כן הם מפרים חובת הוראה חקוקה שגוררת בצידה, שלא לצורך, הליכים משפטיים כנגד הרשויות וחבל.
אשר על כן, משקבעתי כי הנתבע הפר חובה חקוקה, הנני מחייבת אותו לשלם לידי התובע סך של 3,000 ש"ח בגין הצורך לפנות לנתבע מספר לא מבוטל של פעמים על מנת שזה האחרון יפעל ליישום החוק ויספק לידיו את אותו מידע שהוא מספק להורה האחר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו