בית המשפט הבהיר, כי היות והבורסה קשובה לשחקני מעו"ף, היא פועלת לשינוי כללים כל עוד אינם פוגעים בשחקנים אחרים בשוק ועל כן בסופו של דבר ההצעה שב-נ/20 אושרה על ידי הדירקטוריון של הבורסה במרץ 2001 והוכללה פקודת LMO בשיטת הרצף.
המישור המשפטי ככל שהבנתי את עמדתה של ב"כ המערערת, היא סבורה, כי היה על בית משפט קמא לקבוע שהוראות נוגדות, אשר עשויות להוביל לעסקה עצמית, לא יכולות להחשב בשום מקרה ללגיטימיות.
לדעתה, לא היה מקום לקבל את הסברי הנאשמים, כי לא פעלו כדי להשפיע על השער, וכי התנהגותם נועדה למנוע "גלישת הפקודות", אשר היתה מסכנת אותם וחושפת אותם לנזק כלכלי.
המישור העובדתי לטענת המערערת, פסק הדין שגוי בתיאור ההסתברות לבצוע עיסקה עצמית ולוקה בסתירה פנימית מהותית.
אשר לטענה, כי הפעולות נועדו למנוע קטסטרופה כלכלית, אליבא דמערערת, זו טענה מאוחרת וקיימות ראיות נגדיות סותרות, כגון ת/23 (חוות הדעת של פרופ' האוזר) ממנה עולה אינטרס העלאת השער לצרכי רווח.
במצב דברים זה, הדעת נותנת, כי ייתכנו גם ייתכנו עיוותים שונים וחזקה על מומחים הבקיאים בשוק ההון כמו המשיבים, כי יידעו לנצל עיוותים אלה, והזדמנויות רווח---------------1 ולא עמ' 12 שורה 23, כפי שרשום בהכרעת הדין בעמ' 696 שורה 7.
...
עיינתי עיין היטב בפסק הדין של הערכאה הדיונית ונחה דעתי כי אין כל הצדקה עניינית לחששות המדינה.
מסקנה זו של בית משפט קמא הנה עובדתית ביסודה ואינה חורגת מנסיבותיו של המקרה הספציפי.
בנסיבות הספציפיות של הפרשה שלפנינו, נחה דעתי, כי בית המשפט קמא לא ייחס משקל מוגזם לעמדת רשויות הבורסה בלבד.
