עתירה לחקירה פלילית בגין זיוף שטר מכר וגניבת דירה

בכדי לחזק את מצג השוא, מסר הנאשם לנחום מיסמך מזויף הנחזה להיראות כשטר מכר למכירת דירה לנחום ואישתו וזייף חתימה הנחזית להיראות כחתימה של עו"ד ליברמן, אף שידע כי אין עורך-דין בשם זה הפועל בהליכי מיכרז כאמור.

אליבא דמאשימה, מידת הפגיעה בערכים אלה הנה גבוהה בשים לב לריבוי ה"מכרזים" על סוגיהם; לסכומים שגזל הנאשם מהמתלוננים המסתכמים ב-1,685,044 ₪; לשיטת הפעולה של הנאשם והתכנון שקדם לה (בדמות זיוף מסמכים, הסתייעות בדמות פיקטיבית "עו"ד ליברמן" ובאחותו, כתובות דירות פיקטיביות וכיוצא באלה); לציפייה הנכזבת שנטע בלבם של המתלוננים; להשלכות ארוכות הטווח על המתלוננים ומשפחותיהם שאיבדו סכומים משמעותיים; לפגיעה באמונם בעיסקאות, ולשימוש שעשה במסמכים מזויפים לצורך הענקת מהימנות לעיסקאות.

טרם יידרש בית-המשפט למגוון הענישה יש להדגיש כי אין לדבר על יחס לנארי בין הקף המירמה לבין העונש שבסופם של דברים ייגזר, כפי שכל אחד מהצדדים עותר לעשות כן. כל מקרה לגופו, הן ביחס לנסיבות ביצוע העבירה והן ביחס למאפייניו של הנאשם, בדגש על הענישה האינדיבידואלית.

בקשת רשות העירעור לבית המשפט העליון נדחתה ברע"פ 158/13 עוז נ' מ"י (7.2.2013) [פורסם בנבו] הורשע המערער במסגרת 24 אישומים בכתב האישום אשר הוגש כנגדו, ב-15 עבירות של קבלת דבר במירמה, 8 עבירות קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, 20 עבירות הוצאת שיק ללא כסוי, גנבה, 3 עבירות גניבה בידי מורשה, איומים וזיוף, בכך שהנאשם הציג עצמו בכזב כאיש עסקים עתיר ניסיון כסף וקשרים, והוציא במירמה מקורבנותיו כסף מזומן שווה כסף וסחורה בסכום של כ-1.7 מיליון ₪, ושיקים בסכום של 4.9 מיליון ₪.

על המערער, אשר לחובתו היה עבר פלילי, נגזרו 7 שנות מאסר, עירעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות העירעור, תוך שנקבע על-ידי בית-המשפט העליון כי: בעבירות בהן הורשע המבקש יש סממנים רבים של חומרה, הנעוצים בדרך בצורת המירמה, שיטת הפעולה, התיכנון, התחכום, הקף המירמה וגורמים מעין אלה.

עיון בכתב האישום ובגזר-הדין מלמד כי הנאשם בצוותא חדא עם אחר עצרו במירמה נכה, הציגו עצמם כמי שעורכים בדיקות למכוני רשוי, ובעורמה גנבו את רכבו והותירו את הנכה במקום, כשהכול תוך הפרת תנאי "מעצר בית" שהושתו עליו במסגרת חקירתו בתיק שבכותרת.

...

על רקע האמור לעיל יש ליתן הדעת לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

מכל המקובץ לעיל נדמה כי עונשו של הנאשם מן הראוי היה שיהיה גבוה אף יותר משבע שנים.

סוף דבר, הינני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: א) שבע שנים מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, למעט הימים שבהם היה גם אסיר במסגרת ת"פ 59475-11-15; ב) שישה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון לרבות עבירות לפי סימן ו, פרק יא, מסוג עוון או עבירות לפי פקודת מס הכנסה; ג) 12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע לרבות עבירות לפי סימן ו, פרק יא, מסוג פשע; ד) פיצוי למתלוננים כפי המפורט לעיל: 1) עופר אלעד – 115,000 ₪; 2) יואב קציר – 88,677 ₪; 3) ז'נט פרנקל – 58,650 ₪; 4) גבריאל גלעד – 115,000 ₪; 5) יעקב דרשר – 69,000 ₪; 6) אהוד שוחט – 45,000 ₪; 7) אשר וקסלר – 20,000 ₪; 8) פלורה לישינסקי – 246,905 ₪; 9) נחום לישינסקי – 244,749 ₪; 10) ולרי יבלונסקי – 10,000 ₪; 11) רוסלן פרלמן – 137,000 ₪; 12) טוני מימון – 70,000 ₪; הפיצוי ישולם עד ליום 1.6.19; ה) 100,000 ₪ קנס או שישה חודשי מאסר תמורתו.

בית המשפט הדגיש, כי עונש הנאשם שהוסכם קל, עד שבית המשפט לא היה מאמץ ההסדר, אילמלא היכולת לאזן המאסר עם הטלת ענישה כספית בסכום ניכר; · ת.פ. 41401-06-12 מדינת ישראל נ' ספדי (2013), הנאשם, סוכן ביטוח, נדון בגין עבירות של קבלת דבר במירמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף, ועוד, עלכך שזייף חותמות בנק על מסמכים לצורך רשוי רכב ומסמכי ביטוח, נשפט למאסר בפועל בן 30 חדשים; · ת.פ. 7933/08 מדינת ישראל נ' רפאלי (2012), הנאשם נדון בגין עבירות מירמה וזיוף, על כך שהשתמש ביפוי כח מזויף לצורך העברת זכויות במקרקעין, לעונש של מאסר בפועל בן 15 חדשים; · ת.פ. (כפ"ס) 2951/03 מדינת ישראל נ' ברנס (2013), נאשם נדון בגין 11 מקרים של קבלת דבר במירמה, 9 עבירות זיוף ועוד, לעונש מאסר בפועל בן 4 שנים וענשים נוספים; · בגזר הדין ת.פ. (ראשל"צ) 1063/07 מדינת ישראל נ' חזיזה נדון נאשם שהתחזה לסוכן ביטוח והונה את נפגעי העבירה תוך הוצאת כספים במירמה מהם לעונש מאסר בן 4 שנים וענשים נוספים; · בפסק הדין עפ"ג (מחוזי באר שבע) 36792-12-11 מלול נ' מדינת ישראל אושר עונש בן 4 שנות מאסר על נאשם שעבר עבירות מירמה בכרטיס אשראי; · בפסק הדין ע.פ. 6941/04 מדינת ישראל נ' פורטל החמיר בית המשפט העליון עונשה של נאשמת אשר, בהיותה סוכנת ביטוח, גנבה, בשיטתיות, כספים של לקוחותיה, בסך כולל של למעלה ממיליון ₪, מעונש מאסר בן 25 חדשים שהוטל עליה בבית המשפט המחוזי, לעונש כולל בן 40 חדשים, חרף כך שמרבית הסכומים שנגנבו הושבו לבעליהם.

אשר לחלק השני של כתב האישום, שענינו זיוף ומרמה לצורך שבוש הליכי משפט כלפי שני גופי אכיפה שונים – תובא להלן סקירה של פסיקת בתי המשפט בנוגע לעבירות שענינן נסיון להטית הליך משפטי תוך הצגת מסמכים מזויפים: · בפסק דינו של בית המשפט העליון רע"פ 2863/10  אברמשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים), אושר פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, במסגרתו הוחמר ענשו של נאשם אשר הגיש צוואה מזויפת לבית המשפט, בלווי תצהיר כוזב ל-4 שנות מאסר בפועל וקנס כספי בן 40,000 ₪; · בגזר הדין ת.פ. (תל-אביב) 1310-04-11 מדינת ישראל נ' סמיונוב ואח' (פורסם במאגרים) נדונו שני נאשמים שהורשעו בעבירות מירמה וזיוף, אשר באו ידי ביטוין בזיוף חוזה מכר דירה, במסירת תצהירי שקר לבית המשפט וכן מסירת עדות כוזבת - לעונשי מאסר בפועל בני 40 חדשים ו-24 חדשים.

בית המשפט שם קבע מיתחם ענישה המגיע עד 60 חדשי מאסר בפועל בגין אותה מסכת עבירות; · בגזר הדין ת.פ. (תל-אביב) 28241-07-10 מדינת ישראל נ' פדלון (פורסם במאגרים) נדון נאשם שהגיש לבית המשפט צוואה מזויפת, תצהירים כוזבים ומסר עדות שקר, לעונש מאסר בפועל בן 27 חדשים ועיצומים כספיים בסך כולל בן 415,000 ₪; · בגזר הדין ת.פ. (תל-אביב) 13932-08-09 מדינת ישראל נ' אבירם (פורסם במאגרים) נדון נאשם אשר מסר שטר מזויף ללישכת ההוצאה לפועל למימוש וכן תצהיר כוזב לעונש מאסר בפועל בן 20 חדשים ועיצומים כספיים בסך כולל בן 285,000 ₪; · בגזר הדין ת.פ. (נצרת) 5849-11-12 מדינת ישראל נ' נוהי (פורסם במאגרים) נדון נאשם אשר הורשע בעבירות של זיוף , מירמה, היתחזות לאחר ועוד, בגין כך שזייף מיסמך במטרה להיתחמק מהתיצבות לריצוי מאסר בפועל שהוטל עליו, לעונש מאסר בפועל בן 12 חדשים; · בגזר הדין ת.פ. (ירושלים) 2982/99 מדינת ישראל נ' אברג'ל (פורסם במאגרים) נדון נאשם שהורשע בעבירות של זיוף, מירמה, בידוי ראיות ועדות שקר, בכך שהציג לבית המשפט חוזה מזויף ובהתאם לו טען כי רשאי להחזיק בדירה, לעונש מאסר בפועל בן 7 חדשים.

יצוין, כי באותו מקרה המדובר היה בנאשם הסובל מנכות משמעותית, ומבעיות רפואיות לרבות בעיות בתחום בריאות הנפש; · בגזר הדין ת.פ. 54903-09-12 מדינת ישראל נ' פורטנוי נדון נאשם אשר הציג אישורים רפואיים מזויפים לממונה על עבודות השרות בשב"ס, במסגרת עתירת אסיר שכוונה כנגד החלטה להפקיע צו ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, לעונש מאסר בן 10 חדשים בפועל בצרוף עיצום כספי בסך 10,000 ₪.

אכן, חלק מהעיכוב נוצר בשל נסיון שבוש הליכי המשפט על ידי הנאשם, אשר הציג, בשימוע, המסמך המזויף, הנחזה להיות מאת נפגע העבירה, וגרם להפנית הפרשה לחקירה מחודשת.

...

בסופו של דבר, ינתן משקל לעובדה, שהנאשם החזיר את קרן הגזלה וכן השתלב בטיפול.

סוף דבר, גוזר בית המשפט על הנאשם העונשים הבאים: 24 חדשים מאסר בפועל; הפעל 3 מאסרים מותנים בני 12 חודשים; 9 חודשים; 4 חודשים מגזרי הדין ת/3; ת/4; ת/5 (בהתאמה), כולם בחופף זה לזה, כך שיעמדו על מאסר מותנה בן 12 חודשים, אשר יופעל במצטבר על העונש שיוטל על הנאשם.

בית המשפט הדגיש, כי עונש הנאשם שהוסכם קל, עד שבית המשפט לא היה מאמץ ההסדר, אילמלא היכולת לאזן המאסר עם הטלת ענישה כספית בסכום ניכר; · ת.פ. 41401-06-12 מדינת ישראל נ' ספדי (2013), הנאשם, סוכן ביטוח, נדון בגין עבירות של קבלת דבר במירמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף, ועוד, עלכך שזייף חותמות בנק על מסמכים לצורך רשוי רכב ומסמכי ביטוח, נשפט למאסר בפועל בן 30 חדשים; · ת.פ. 7933/08 מדינת ישראל נ' רפאלי (2012), הנאשם נדון בגין עבירות מירמה וזיוף, על כך שהשתמש ביפוי כח מזויף לצורך העברת זכויות במקרקעין, לעונש של מאסר בפועל בן 15 חדשים; · ת.פ. (כפ"ס) 2951/03 מדינת ישראל נ' ברנס (2013), נאשם נדון בגין 11 מקרים של קבלת דבר במירמה, 9 עבירות זיוף ועוד, לעונש מאסר בפועל בן 4 שנים וענשים נוספים; · בגזר הדין ת.פ. (ראשל"צ) 1063/07 מדינת ישראל נ' חזיזה נדון נאשם שהתחזה לסוכן ביטוח והונה את נפגעי העבירה תוך הוצאת כספים במירמה מהם לעונש מאסר בן 4 שנים וענשים נוספים; · בפסק הדין עפ"ג (מחוזי באר שבע) 36792-12-11 מלול נ' מדינת ישראל אושר עונש בן 4 שנות מאסר על נאשם שעבר עבירות מירמה בכרטיס אשראי; · בפסק הדין ע.פ. 6941/04 מדינת ישראל נ' פורטל החמיר בית המשפט העליון עונשה של נאשמת אשר, בהיותה סוכנת ביטוח, גנבה, בשיטתיות, כספים של לקוחותיה, בסך כולל של למעלה ממיליון ₪, מעונש מאסר בן 25 חדשים שהוטל עליה בבית המשפט המחוזי, לעונש כולל בן 40 חדשים, חרף כך שמרבית הסכומים שנגנבו הושבו לבעליהם.

בנוגע לזיוף מסמכים כלפי רשויות, נפסקו הענשים הבאים: · בפסק דינו של בית המשפט העליון רע"פ 2863/10  אברמשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים), אושר פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, במסגרתו הוחמר ענשו של נאשם אשר הגיש צוואה מזויפת לבית המשפט, בלווי תצהיר כוזב ל-4 שנות מאסר בפועל וקנס כספי בן 40,000 ₪; · בגזר הדין ת.פ. (תל-אביב) 1310-04-11 מדינת ישראל נ' סמיונוב ואח' (פורסם במאגרים) נדונו שני נאשמים שהורשעו בעבירות מירמה וזיוף, אשר באו ידי ביטוין בזיוף חוזה מכר דירה, במסירת תצהירי שקר לבית המשפט וכן מסירת עדות כוזבת - לעונשי מאסר בפועל בני 40 חדשים ו-24 חדשים.

בית המשפט שם קבע מיתחם ענישה המגיע עד 60 חדשי מאסר בפועל בגין אותה מסכת עבירות; · בגזר הדין ת.פ. (תל-אביב) 28241-07-10 מדינת ישראל נ' פדלון (פורסם במאגרים) נדון נאשם שהגיש לבית המשפט צוואה מזויפת, תצהירים כוזבים ומסר עדות שקר, לעונש מאסר בפועל בן 27 חדשים ועיצומים כספיים בסך כולל בן 415,000 ₪; · בגזר הדין ת.פ. (תל-אביב) 13932-08-09 מדינת ישראל נ' אבירם (פורסם במאגרים) נדון נאשם אשר מסר שטר מזויף ללישכת ההוצאה לפועל למימוש וכן תצהיר כוזב לעונש מאסר בפועל בן 20 חדשים ועיצומים כספיים בסך כולל בן 285,000 ₪; · בגזר הדין ת.פ. (נצרת) 5849-11-12 מדינת ישראל נ' נוהי (פורסם במאגרים) נדון נאשם אשר הורשע בעבירות של זיוף , מירמה, היתחזות לאחר ועוד, בגין כך שזייף מיסמך במטרה להיתחמק מהתיצבות לריצוי מאסר בפועל שהוטל עליו, לעונש מאסר בפועל בן 12 חדשים; · בגזר הדין ת.פ. (ירושלים) 2982/99 מדינת ישראל נ' אברג'ל (פורסם במאגרים) נדון נאשם שהורשע בעבירות של זיוף, מירמה, בידוי ראיות ועדות שקר, בכך שהציג לבית המשפט חוזה מזויף ובהתאם לו טען כי רשאי להחזיק בדירה, לעונש מאסר בפועל בן 7 חדשים.

יצוין, כי באותו מקרה המדובר היה בנאשם הסובל מנכות משמעותית, ומבעיות רפואיות לרבות בעיות בתחום בריאות הנפש; · בגזר הדין ת.פ. 54903-09-12 מדינת ישראל נ' פורטנוי נדון נאשם אשר הציג אישורים רפואיים מזויפים לממונה על עבודות השרות בשב"ס, במסגרת עתירת אסיר שכוונה כנגד החלטה להפקיע צו ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, לעונש מאסר בן 10 חדשים בפועל בצרוף עיצום כספי בסך 10,000 ₪.

להודאה זו משקל חשוב במקרה דנן, היות שהיה בה כדי לחסוך מנפגעי העבירה, חלקים קשישים המתגוררים בדיור מוגן בכל רחבי הארץ, מלהגיע לבית המשפט ולהחקר על הדוכן, מעמד שאינו קל, ואף לעיתים טראומטי בגילאים המבוגרים, בודאי היה במעמד כזה כדי ליצור אצלם מתחים ולערער מצבם.

...

סיכומו של דבר, עותרת התביעה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל במתחם שבין 3 – 7 שנות מאסר, כאשר לנוכח היעדר עברו הפלילי והודאתו באשמה – יעמוד העונש על הצד הנמוך של המתחם.

סוף דבר, גוזר בית המשפט על הנאשם הענשים כדלקמן: שנה מאסר בפועל; 12 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, או עבירה בניגוד לפרק ט' סימן א' לאותו חוק; 6 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, או עבירה בניגוד לפרק ט' סימן א' לאותו חוק; קנס בסך 30,000 ₪ או 4 חדשי מאסר תמורתו; פיצוי בסך 15,000 ₪ לכל אחד מנפגעי העבירה המנויים בכתב האישום, שזהותם ידועה.

]השופט מ' מזוז: עניינה של העתירה בבקשת העותר להורות למישטרה לקיים חקירה פלילית נגד המשיבים 5-3, אשר לטענתו "גנבו את ביתו .. על פי שטר המכר המזויף". ביום 9.2.2017 הגיש העותר תלונה במישטרה נגד המשיב 3, במסגרתה טען כי האחרון, אותו שכר כעורך דין, הלווה לו כסף לטובת כסוי חובות והשקעת כספים בפרויקט בינוי בתמורה למישכון דירתו שברחוב בית יעקב בירושלים (להלן: הדירה), וכן השכיר עבורו את הדירה במשך מספר שנים בהן שהה בחו"ל. לטענת העותר, כשחזר לאחרונה ארצה כעבור שבע שנים, התברר לו כי המשיב 3 מכר את דירתו בשנת 2013.

בין היתר, צוין בהחלטה כי "מדובר בסכסוך אזרחי על רקע עסקי בין העורר לנילון, אשר המקום הראוי לבירורו הוא תחת אכסניית הדין האזרחי, כפי שפעל זה מכבר העורר. כמו כן בידי העורר עומדת האפשרות לפנות בתלונה מתאימה ללישכת עורכי הדין כנגד הנילון". כנגד ההחלטה האמורה מופנית עתירה זו, בה מבקש העותר להורות על חקירתם של המשיבים 5-3 בגין מעורבותם בזיוף חתימתו וגניבת רכושו, בטענה כי "הסוגיה הזאת אין בה שטח אפור אלא רק שחור או לבן. העסקה שהייתה עם המשיבים על אף היותה מפוקפקת מבחינה חוקית אין בה שום זיקה עם העבירה הפלילית בגין זיוף חתימתו". המדינה סבורה כי דין העתירה להדחות על הסף ולגופה בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות מושא העתירה.

...

דין העתירה להידחות על הסף.

ההחלטה בענייננו על סגירת התיק נבחנה על-ידי התביעה כאמור, ולא מצאנו עילה להתערב בשיקול דעתה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

בנוסף הנאשם השמיד את פנקסי החשבוניות שלו ואף הגיש תלונה כוזבת למשטרה שכביכול הללו נגנבו ממנו.

לדברי התובע, לנאשם עבר פלילי בעבירות של זיוף שטר כסף וקבלת דבר במרמה.

התובע מדגיש, כי מגמת בתי המשפט היא להעלות אט אט את רף הענישה בגין עבירות מס, ומפנה לפסק דין ע"פ 70637/99 מדינת ישראל נגד ולט אברהם, מיסים יג/5 (אוקטובר 1999) ה-431-ה-433, שם פוסק בית המשפט המחוזי, לגבי עבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות, כי עבירה זו היא אבי אבות הטומאה, כשמדובר בעבירות מס. הנאשם בנוסף לכך שביצע את העבירות, אפשר לששה גופים שונים לבצע עבירות מס על ידי מכירת החשבוניות הפיקטיביות, וגם הוא התחמק ממס.

לאור האמור לעיל, עותר התובע להשית על הנאשם, עונש של מאסר בפועל לתקופה משמעותית של מספר שנים.

היועץ המרכזי הטעה את הנאשם ונתן לו להבין כי החשבוניות המחולקות הן חלק מן העסק, כראיה לכך מפנה בא כח הנאשם להודעתו של היועץ בחקירתו, ששם אומר בפירוש כי הוא עזר לנאשם ועמד מאחוריו.

הם משלמים שכר דירה על סך 1,500 ₪, אין להם לא חסכונות ולא נכסים, כך שיוצא שאין באפשרותם כלל לשלם את חובם למס הכנסה.

...

טרם אגזור את דינו של הנאשם, אין מנוס מלהזכיר, כי בתי משפט חזרו לא אחת בפסיקתם, שצריך להתייחס בחומרה לעבירות המיסים בכלל ועבירות לפי פקודת מס הכנסה בפרט, היות ויש בהן פגיעה חמורה במדינה ובכלכלתה.

אלה הן עבירות המבוצעות על ידי אנשים מהיישוב, שהם לרוב או כימעט בכל המובנים אזרחים טובים, ובכל זאת אין מנוס מראיית עבירות אלה בחומרה, לאור הסכנה הטמונה בהן לאנטרס הצבורי.

בנסיבות המקרה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, שקלתי את נסיבות העניין, תוך שיקלול כל הנסיבות האפשריות, לחומרא ולקולא, ענישה לפי מידתו של הנאשם וענישה לפי שקולי הרתעת הציבור, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל.