חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לחקירה משמעתית נגד נציגי המדינה בגין הטעיית בית המשפט

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 17493-08-21 21 אוקטובר 2021 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סגנית נשיא נציג ציבור עובדים , מר קיבורק נלבנדיאן נציגת ציבור מעסיקים, גב' תמר נוי המבקשת: אלין אלול ע"י ב"כ: עו"ד הוניגמן המשיבים: 1. משרד העבודה 2. נציבות שרות המדינה ע"י ב"כ: עו"ד ינאי החלטה
בחודש 8/17 קיבלה המבקשת כמ"מ את ניהול נושא "חסות הנוער" (לאחר עזיבת מנהלת קודמת- לדבריה של זו האחרונה-בשל היתנהלות המבקשת, ועד למינוי מנהל חדש) בחודש ספטמבר 2019 הוגשה עתירה לבג"ץ (6245/19 להלן: הבגץ) על ידי התנועה למען איכות השילטון, נגד המבקשת, קפלן, והמשיבים דכאן.
ראשי הפרקים של נימוקי השימוע היו: יחס לכפיפים,הצגת עובדות חלקית ומגמתית , הפסקת פעילויות באופן חד צדדי (הכשרות לעובדי מעונות חסות הנוער,עבודת המפקחים על המעונות הממשלתיים,פתוח תכניות ומחקרים בחקירת ילדים ועוד), היתנהלות מול ספקים ומסגרות, פסה"ד בבית הדין לעבודה שצוין לעיל, השמצת עובדי משרד בהווה ובעבר, היתנהלות מול רשויות מקומיות ועובדיהן, אי שתוף פעולה עם קולגות במשרד, עבודה מול עו"סים לחוק הנוער, מתוה חסות הנוער,אין דווחים לממונה.
עוד יוער כי לעתים רבוי התלונות מגורמים שונים ומגוונים-כגון על סגירת מסגרות לנוער בהיעדר חלופות (המשיבה הציגה תלונות מגורמים מגוונים החל מבתי משפט לנוער, הסנגוריה הציבורית, גורמי חסות הנוער וכו, וכן עובדים)- גם אם לכל אחת מהתלונות יש מענה מספק, יכול להוות טעם לסיום עבודת עובד בכיר.
גם אם נניח לטובת המבקשת כי עמדתו העדכנית של המשרד אינה אלא תוצאה של מידע מוטעה ומטעה עליה, בסופו של דבר , כפיית יחסי העבודה לא תועיל לא לשקום היחסים ולא לעבודה פוריה, בתנאים שכאלה.
...
אלא שלטעמנו אין מקום לאכוף זאת בשלב זה מכל אחד מן הטעמים המצטברים להלן- א. קפלן אינו עוד המנכ"ל, ב. המבקשת לא גילתה נכונות להגבלות בתפקידה (ויתכן שבצדק לשיטתה) כך שלא הובע גם רצון מצדה למהלך שכזה.
סוף דבר- בשקלול שבין מאזן הנוחות שאינו נוטה לטובת המבקשת , ועילת התביעה שבשלב זה יאמר לגביה כי משקלה לא מובהק דיו- לא מצאנו להעתר לבקשה.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה תעתור לגזור על הנאשמת את קנס המקור, בסך 600,000 ₪, ואילו ההגנה תטען באופן חופשי לעונש.
היא הפניתה לנסיבות המחמירות שמתקיימות בעניינינו, ובכללן – העובדה שחוזה השכירות בין הנאשמים נחתם זמן לא רב לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי; לעובדה שנציגי רשות האכיפה הסבירו לנציג הנאשמת שקיים צו הריסה ושהשימוש במקרקעין אסור, אך זה טען שמעונין להמתין לתוצאות ההליך המשפטי שהתקיים; נטען שנציג הנאשמת זומן לחקירה אך לא התייצב; ביום 14.3.19 נימסרה לידיו התראה לפני הטלת קנס מינהלי; ביום 16.4.19 נמשך השמוש למרות ההתראה; ביום 27.5.19 נימסרה הודעת הקנס; וביום 15.7.19 הופסק השמוש האסור.
ב"כ המאשימה התייחסה לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בעתפ"ב (מחוזי מרכז) 1253-09-21 שלמה גרין ואח' נ' מדינת ישראל (27.3.22) (להלן – ענין גרין), שם נקבע כי יש לשאוף ל"הרמוניה חקיקתית" בין תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 המסדיר את הבניית שיקול הדעת בענישה, לבין תיקון 116 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965, סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 ותקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – תיכנון ובניה), תשע"ח-2018, כדלקמן – "33. מכאן, שבגזר דין של מי שבקש להשפט בגין קנס מנהלי, על בית המשפט לבחון שיעור הקנס שיש להטיל בשני מסלולים: האחד, לפי סעיף 14 לחוק העבירות המינהליות והתקנות; השני, לפי תיקון 113 לחוק העונשין. ככל שניתן ליישב בין שני הסדרים נורמאטיביים אלו, ולקבוע כי תחתית מיתחם העונש ההולם יעמוד על שיעור הקנס המנהלי, בית המשפט יעשה כן. אולם, ככל שיימצא כי מיתחם הקנס, כולו או חלקו, נמוך מהקנס המנהלי, או ככל שבית המשפט ימצא שיש לחרוג מהמתחם, על בית המשפט לשקול העונש שייקבע, בהתאם לעקרונות תיקון 113 לחוק העונשין ובמסגרת "הנסיבות המיוחדות", אשר ניתן לקחת בחשבון לפי סעיף 14 לחוק העבירות המינהליות.
הבעלים של הנאשמת הדיוט בהליכי תיכנון ובניה וכאשר המשכיר של המקרקעין בטירה הציג לו טופס 4, הבין האחרון שמותר להשתמש במקרקעין למטרות תעשיה ועל כן, הוטעה.
כל זאת, כאשר נימסרה לבעלי הנאשמת התראה כחודשיים לפני הטלת הקנס המינהלי, כשהוא יודע שנגד הנאשם מיתנהל הליך בבית משפט שעניינו בקשה לביטול צו הריסה מינהלי בנוגע למבנה האיסכורית.
...
ואכן, המסקנה אינה פשוטה ליישום, ואולם, לדעתי הצנועה היא אף אינה מתחייבת מיישום הוראות הדין.
יחד עם זאת באתי לכלל מסקנה שיש לחרוג לקולא בשיעור של 30% מקנס המקור.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמת קנס כספי בסך 420,000 ₪, לתשלום ב-100 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל ביום 15.9.22.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 57321-03-19 עסיס ואח' נ' מדינת ישראל-רשות מקרקעי ישראל ואח' בפני כבוד השופטת גאולה לוין התובעים 1. אסף עסיס 2. ברכה עסיס 3. עדי עסיס 4. אושרה עסיס 5. צבי הנדל 6. רחל הנדל 7. עסיס משתלות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אילון עישר וזיו סימון הנתבעים 1. מדינת ישראל-רשות מקרקעי ישראל 2. וועד יישוב גני טל החדשה 3. מדינת ישראל-משרד החקלאות ופיתוח הכפר הנתבעים 1 ו-3 ע"י ב"כ עוה"ד תהילה שמשון – פמ"ד החלטה
אולם הנכון הוא כי השמוש האסור מהוה הפרה של הסכם המשבצת של הישוב גני טל. נטען כי התובעים מנסים להסתמך על התביעה נגד בני הזוג בלבן ולטעון כי הסכם החכירה שלהם שריר וקיים, זאת לנוכח התביעה שהגישה המדינה כנגד בני הזוג, בטענה כי פעילותם מהוה הפרה של ההסכם.
ואולם, טוענת המדינה, הגשת התביעה בשגגה מכוח הסכם החכירה שבוטל (להבדיל מהסכם המשבצת), אינה מהוה הודאה כי הסכמים שבוטלו עודם שרירים וקיימים, ואין להקיש מטעות בהליך אחר, שאינו רלוואנטי לענייננו, כדי לצקת תוכן להסכמים שבוטלו, וזאת בנגוד להצהרתם המפורשת של התובעים, כך נטען.
המדינה עותרת גם להוסיף ראיות נוספות: אישור משרד הבריאות מיום 12.1.2023 על כך שאזורי מגן ב' וג' של קדוח זיקים 5, בהתאם להמלצת השרות ההידרולוגי, יוגטן ל- 105 מטרם ו-201 מטר בהתאמה (יוגש באמצעות תע"צ של נציגת משרד הבריאות וכן תשריט מהנדס החטיבה להתיישבות להמחשת גבולות הרדיוס המתוקן ביחס לחלקות נשוא התביעה.
נטען כי עוד בשנת 2019 קידמו הנתבעים פתרון הנדסי שיאפשר הוצאת היתרי בנייה, וזאת על בסיס פרה-רולינג עם משרד הבריאות, האישור הרישמי ניתן ביום 12.1.2023, ועל כן מבוקש להגיש את הראיות בשלב זה. לטענת המדינה, אין מקום לאפשר חקירות בקשר לראיות, שכן עסקינן במסמך רישמי של משרד הבריאות המצביע על גבולות הרדיוס הרלוואנטיים לצורך קבלת אישור משרד הבריאות לצורך הגשת בקשה להיתר בנייה.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין שתי הבקשות להתקבל.
סוף דבר – הבקשות להגשת ראיות הזמה ולהוספת ראיות – מתקבלות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על רקע ההתפתחויות לעיל, פנה בליצבלאו, מרשו של הנתבע המשתייך לאחת מסיעות האופוזיציה בעריית חיפה, לראשת העיר בדרישה להדיח את התובע מתפקידו כיו"ר דירקטוריון חב' יפה נוף, ובהמשך, ביום 13.07.2020, הוא הגיש באמצעות הנתבע עתירה מנהלית לבית משפט המחוזי בחיפה לקבלת סעד זה (להלן: "העתירה המנהלית").
בתגובה לכך התובע האשים את בליצבלאו בזיוף, זאת בטענה כי על אף שהזמנה לכנוס דירקטוריון חב' יפה נוף מחייבת חתימת שני חברים, הוא הוציא זימון כאמור תוך הטעייה כאילו המכתב נשלח על דעת חבר דירקטריון נוסף, כשבפועל אין הדבר כך. אותה עת הנתבע היזדמן באקראי לאולפני תחנת הרדיו ומנחה התכנית, מר לוי, העלה אותו לשידור בתור בא כוחו של בליצבלאו, והוא ביקש את תגובתו לטענת הזיוף.
התביעה מוגשת איפוא בגין התבטאויות הנתבע לעיל, בהן הוא כינה את התובע "עבריין פלילי ככל הנראה" ו- "עבריין .... לכאורה". להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.06.2022 ניתנה החלטתי בבקשת הנתבע להזמנת עדים, לרבות נציג משרד מבקר המדינה וראשת העיר, וזאת כדי להעיד על הממצאים שהתגלו בבדיקה שערך מבקר המדינה וטיוטת הדו''ח אשר ערך.
טענות הצדדים בתמצית: לטענת התובע, הכינויים שהטיח בו הנתבע "עבריין פלילי" ו-"עבריין", הנם ביטויים משמיצים המהוים לשון הרע, מה גם ובעיני האדם הסביר הם מעידים על אדם שהורשע בדין, והרי אין חולק כי התובע לא נחקר במישטרה, לא הוגש נגדו כתב אישום ומן הסתם הוא לא הורשע בדין.
חזוק למסקנה אליה הגעתי לעיל מצאתי בדברי כב' הנשיא (בדימוס) שמגר ב- בג"ץ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ(3) 505, בו דן בית המשפט בפרשנות סעיף 11 לחוק יסוד: נשיא המדינה ובשאלת סמכותו של הנשיא להעניק חנינה למי שלא הורשע בדין.
...
לפני סיום, אעיר כי חיזוק למסקנה אליה הגעתי במשפט מצאתי בעובדה כי ממועד הפרסום נשוא התביעה, 10.07.2020, ועד לפניית התובע במכתב התראה לנתבע, 02.11.2020, חלפו כ-4 חודשים, לא פחות.
לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבע, באמצעות בא כוחו, הוצאות משפט בסך של 11,700 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הנאשם הודה בעיקר עובדות כתב האישום, וטען כי הוא נרדף על ידי רשויות המדינה נוכח תמיכתו בזכות הנשים ללדת באופן בו הן מבקשות לעשות כן, ורצונו של משרד הבריאות ליתן עדיפות ללידות בין כתלי בתי החולים.
טענותיה למעשה דומות עד זהות לטענות הנאשם שבפניי, הן באשר לזכות הבחירה של היולדות, והן באשר להעדר תוקף מחייב לחוזר המנכ"ל. בית המשפט קבע באשר לחוזר – "אפילו יונח כי החוזר אינו מחייב את המבקשת (ולמען הסר ספק אין בדבריי להוות אמירה שכזאת), מכל מקום - יכול הוא ללמד על סטאנדרט מקצועי מצופה". במסגרת בג"צ 8188/22 פרידמן ואח' נ' ר' מנהל רפואה במשרד הבריאות ואח', ניתן ביום 18.12.22 (פורסם בנבו), התבקש להצהיר כי רופאים ומיילדות שאינם מקיימים את הוראות החוזר אינם מפרים את ס' 41 בפקודת הרופאים, ולא יינקטו כנגדם הליכים משמעתיים.
בית המשפט דן בשאלת תוקפו ומעמדו הנורמאטיבי של החוזר, ציין כי לעמדת המדינה עצמה, החוזר הוא מיסמך המבהיר את עמדתה בלבד, אינו קובע את המותר או האסור לרופאי השיניים, ואינו מהוה החלטה בעיניין, אלא הוא בבחינת הודעה אותה פירסם משרד הבריאות לציבור רופאי השיניים אודות המצב הסטאטוטורי הקיים, ומהוה לפיכך הבהרת המצב החוקי, ותו לא. נקבע כי מדובר למעשה בפרשנות משרד הבריאות לדין הרלבנטי, ולעמדת משרד הבריאות ככל שרופאי השיניים לא ינהגו בהתאם להוראות החוזר ניתן יהא לנקוט אמצעי משמעת בהם ניתן היה לנקוט אף אילמלא פורסם החוזר.
נוכח דברים אלו, עסקינן בנאשם אשר לא רק מודע היטב לזכויותיו ולהליכים בהם ניתן לנקוט, אלא אכן פעל על מנת לתקוף את הצוים, עתר לבתי המשפט כנגד ההחלטות ונדחה, כשהוא נלחם על זכויותיו בכל ערכאה ותוקף כל מיגבלה המושתת עליו.
העד הבהיר כי מדובר במשרד ממשלתי, לא במתלונן פרטי, ומשהמשטרה רצתה בר סמכא מקצועי שיחבר בין העולם הרפואי לעולם המשפטי, ביקשו מבית המשפט שיתיר לנציגי משרד הבריאות להישתתף בחיפוש וכך נעשה - "זה הכי בררת מחדל. כול עולם תוכן שאנחנו לא מכירים אנחנו מביאים מומחה בעיניין – זה מדינת ישראל, זרוע של המדינה לא מומחה פרטי, הרגולטור, ואני סבור שאם לא הייתי מביא אותם לחיפוש הזה הייתי בודק את עצמי מדוע לא עשיתי זאת" (עמ' 100 ש' 12 - 14).
הוא העיד בהקשר זה כי זו – "אחת החקירות הכי חשופות וגלויות שניהלתי כל צעד לווה על ידי בית המשפט ובקשר ישיר עם סניגורו של החשוד. לא הייתה שום הטעייה של בית המשפט והדבר בא לידי ביטוי בהחלטה שבית המשפט קבע בצו החיפוש שהוא ייערך בנוכחות נציגי משרד הבריאות גם מהרצון שלנו שהחקירה תהיה חשופה לאור השמש" (עמ' 101).
...
תוכן עניינים פתח דבר 3 כתב האישום 4 מעמד חוזר מנהל רפואה 10 אישום ראשון 18 אישום שני 43 אישום שלישי 68 אישום רביעי 82 אישום חמישי 91 האם בפעולותיו נתן הנאשם טיפול רפואי? 96 האם התרשל הנאשם במעשיו? 103 הפרת הצווים 125 שיבוש מהלכי המשפט 139 טענות ההגנה כנגד התנהלות המשטרה, משרד הבריאות והמאשימה 141 סוגיית לידות הבית 175 סוף דבר 182 פתח דבר עניינו של כתב אישום זה ברופא נשים, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, אשר פתח מתחם ללידות בית בשטח ביתו.
כאמור, מסקנה זו מתיישבת גם עם עמדת משרד הבריאות, לפיה מוטב כי נשים שהריונן בסיכון ילדו בבית חולים ולא במקום אחר.
סוף דבר התיק הנדון עוסק במקרה ייחודי, במסגרתו ביצע הנאשם, רופא ומיילד, עבירות אגב מתן טיפול רפואי שבבסיסו לידות שבוצעו במתחם פרטי, לידות המוגדרות כ"לידות בית", בהן ילדו נשים שהלידה בעניינן הוגדרה בסיכון.
נוכח מכלול הנסיבות והעובדות שהוכחו, אין מנוס אלא להרשיע את הנאשם בעבירות אשר הוכחו, כפי שפורט במסגרת הכרעת הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו