במסגרת הדיון בעתירה הגיעו התובע והנתבעת שבפני להסכם פשרה, במסגרתו התחייבה הנתבע כדלקמן:
"לא תבוצע כל פריקה או אספקה של סחורה לחנות... בין השעות 20:00 בערב ל- 7:00 בבוקר... המשיבה תעסיק שומר במהלך שעות הפעילות של החנות שיוודא כי המובילים מקיימים אחר הוראות הסכם זה... המשיבה תמשיך להציב מצלמה שתמוקד באזור הפריקה והמדרכה הצמודה אשר פעל 24 שעות ביממה... על כל הפרה של תנאי על פי סעיפים 1,2 ו- 3 לעיל שיגובה בצלום מטעם העותר, תשלם המשיבה לעותר פיצוי כספי מוסכם של 750 ₪ על כל הפרה..."
ביום 6.3.19 ניתן פסק דין במסגרתו נמחקה העתירה תוך ציון כי הסכם הפשרה מחייב את הנתבעת:
"הסכם הפשרה שהוגש על ידי העותר, מחייב אובליגאטורית את העותר ואת המשיבה 2, שכן משיבה 1, הרשות המינהלית, לא חתמה עליו, ואף הודיעה (בהודעה נפרדת) כי אינה צד לו ולא מחויבת לפיו...."
ביום 28.6.20 הגיש התובע עתירה מנהלית נוספת כנגד הערייה במסגרתה עתר לסגירת המרכול, בטענה כי זה פועל ללא רישיון, אולם זו נדחתה כאשר בתגובה לעתירה ניתן למרכול רשיון עסק זמני, ולאחר שהעירייה הודיעה על כוונתה להגיש כתב אישום כנגד הנתבעת בגין הפרת תנאי הרישיון הזמני שניתן לה (59725-06-20).
לגופו של עניין טענה הנתבעת כי היא "אינה מתירה ועושה כל שבאפשרותה למנוע פריקת סחורה לסניף במקומות או בשעות אסורים ו/או ללא פקוח כדין – ובכלל זה הציבה שלוט בסביבת המרכול... דורשת מספקיה ומלקוחותיה לכבד הוראת כל דין ואת תנאי הרשיון של הסניף....".
ביום 11.5.23 היתקיים דיון בבקשה לצוו מניעה זמני, במסגרתו שמעתי באריכות את טענות באי כח הצדדים ואת התובע, ובסופו ניתנה החלטה אשר קיבלה את הבקשה באופן חלקי:
"שוכנעתי בכנות טענותיו של המבקש, לפיהן המשאיות הנוסעות אחורנית בשעות הקטנות של הלילה טורדות את שלוות חייו באופן קשה. המשיבה מאשרת שפריקת הסחורה למרכול שהיא מנהלת מחייבת נסיעה אחורנית ממפלס הרחוב אל הכניסה למרכול, והעובדה שמשאיות משמיעות צופר בעת נסיעה אחורנית היא בגדר ידיעה שיפוטית. השילוב של עובדות אלה, יחד עם העובדה שגם ברישיון הפעלת העסק נקבע שאין מקום לאפשר פריקת סחורה בשעות הלילה, מצביע על כך שהמשך פריקת סחורה בלילה מסב למבקש נזק מיצטבר. מאידך, לא ניתן לומר שהפעלת העסק על פי תנאי הרישיון גורמת למשיבה נזק. הפוכו של דבר. פעולה על פי הרישיון תמנע מהמשיבה נזקים בדמות קנסות ותביעות לפצוי בשל מיטרד. אשר על כן, אני סבורה שככל שמדובר באיסור פריקה בשעות הלילה, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקש... סוף דבר, אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי, ואוסרת על המשיבה לאפשר פריקת סחורה במרכול המצוי ברחוב ריינס 6 בירושלים, בין השעות 22:30 ל- 06:00. תוקף הצוו עד החלטה אחרת בתיק העקרי. יתר רכיבי הבקשה נדחים."
ביום 27.6.23 הגיש התובע בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, היא הבקשה שבפני, במסגרתה טען שמאז ניתן הצוו הזמני הפרה הנתבעת את הצוו לא פחות מ- 35 פעמים.
צופרי המשאיות בנוסען אחורנית מעירות את התובע משנתו, ואין מקום לחייבו להתלבש ולרדת אל הרחוב על מנת לבדוק את זהות הספק שגרם להפרעה.
...
דיון והכרעה
לא שוכנעתי שהנתבעת נוקטת אפילו מעט מהאמצעים העומדים לרשותה כדי שלא לאפשר פריקת סחורה בשעות הקטנות של הלילה, אף שהיא מודעת לכך שהדבר מדיר שינה מהתובע, פשוטו כמשמעו.
אני סבורה שזה המצב.
לפיכך, ועל מנת שצו המניעה הזמני לא יישאר אות מתה, אני מורה כי מעתה ואילך, כל הפרה של הצו תגרור קנס של 500 ₪.
