מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה להעברת שר מתפקידו בעקבות כתב אישום צפוי

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיב 2 מבהיר, כי לדעתו, אם תיתקבל בסופו של דבר החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום, לא יוכל עוד המשיב 3 לכהן בתפקיד שר. המשיב 2 ראה אף להעיר, כי בנסיבות המקרה ראוי היה שהמשיב 3 יתפטר מכהונתו כבר עתה, אלא שבשלב זה, לשיטתו, אין חובה על ממלא-מקום ראש-הממשלה לעשות שימוש בסמכותו להעביר את המשיב 3 מכהונתו.
לא למותר להזכיר לעניין זה את דברי המדינה בתגובתה, כי "מטבע הדברים, תמיד יתכן כי בעקבות השימוע יחולו שינויים אלה או אחרים בהחלטה, העשויים להשליך גם על ההיבט המנהלי של הפסקת הכהונה". העותרת מבקשת היום כי בית-המשפט יקבע, לראשונה, כי חובה היא על ראש הממשלה – חובה שבמשפט – להעביר מכהונתו שר שטרם הוגש נגדו כתב-אישום.
מן המקובץ עולה, שכנגד המשיב טרם הוגש כתב-אישום, והוא צפוי לעבור הליך של שימוע; בנתיים, אין הוא נושא בתפקיד מיניסטריאלי-ביצועי מרכזי, הממשלה היא ממשלת מעבר והבחירות בפתח.
...
המשיב 2 מבהיר, כי לדעתו, אם תתקבל בסופו של דבר החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום, לא יוכל עוד המשיב 3 לכהן בתפקיד שר. המשיב 2 ראה אף להעיר, כי בנסיבות המקרה ראוי היה שהמשיב 3 יתפטר מכהונתו כבר עתה, אלא שבשלב זה, לשיטתו, אין חובה על ממלא-מקום ראש-הממשלה לעשות שימוש בסמכותו להעביר את המשיב 3 מכהונתו.
המשיב 3 אף הוא סבור שיש לדחות את העתירה, לאור מתחם הסבירות הרחב הנתון לראש הממשלה בכגון דא. הוא מזכיר כי לאורך השנים הביאה העותרת את עניינו שוב ושוב בפני בית המשפט, ולמרות המורכבות המיוחדת שהתעוררה בעבר, עקב העובדה שכיהן אז במשרדי המשפטים וביטחון הפנים, נדחו כל העתירות.
בבג"צ 1993/03 הנ"ל ציינה השופטת ד' דורנר כי צמצום עילות הפסלות הנוגעות לכהונת שר נובע גם מן "הפגיעה של פסילת איש-ציבור לתפקיד פוליטי בכיר בכבודו של איש-הציבור שנפסל, בחזקת החפות שלו, וביכולתו לממש את מפעל חייו". אומנם, כך הוסיפה, "עצם הפגיעה - עזה ככל שתהיה - בזכויות או באינטרסים האישיים של אנשי-ציבור אינה יכולה לשלול את האיסור למנותם לתפקידים בכירים אם המינוי יפגע קשות באמון הציבור ברשויות השלטון; אך אין גם מקום להרחבה פרשנית נוספת של עילות הפסילה מעבר למה שכבר נפסק בבג"ץ דרעי ובבג"ץ פנחסי הנ"ל". והמסקנה באותו מקרה היתה כי: .
אנו סבורים כי התערבות שיפוטית בהחלטת המשיב 1, במועד זה, זמן קצר לפני הבחירות, כאשר המשיב 3, שסמכויותיו מקוצצות, טוען לחפותו וההליכים הקודמים לכתב אישום טרם מוצו, יש בה משום חוסר-מידתיות.
סוף דבר, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד מבקשים העותרים, כי ועדת הבחירות למועצה ולראשות המועצה (להלן: המשיבה 6) תימנע מהמשיב 1 להיתמודד על תפקיד ראש המועצה בבחירות הקרובות הצפויות להתקיים ביום 4.12.2012 בגין הגשת כתב האישום כנגדו.
לבסוף טוען בא-כוח המשיב 1, כי העותרים לא מיצו את ההליכים בטרם הגישו את העתירה, שכן לא נעשתה כל פנייה ישירה למשיב 1 על ידם בבקשה לשקול את הפסקת כהונתו עקב כתב האישום התלוי ועומד נגדו.
עוד לטענתה, הסמכות לפטר את חברי הוועדה המקומית נתונה אף היא לשר הפנים, כך שלוועדה המקומית עצמה אין כל סמכות בנוגע למינוי החברים בה ובנוגע להעברתם מתפקידם.
לעותרים עומד סעד חלופי ואין מקום כי נזקק לטענות בהקשר זה. ומן הכלל אל הפרט במקרה שלפנינו, המועצה האזורית מרחבים לא יזמה כל הליך להעברת ראש המועצה מתפקידו ולא היתקיים כל דיון בעיניין זה במועצה לפי סעיף 6ד לחוק המועצות האזוריות.
...
נבחר שקיבל את אמון הבוחר, חב בנאמנות בעיקר לו. לפיכך סבור אני, כי מן הראוי הוא, שבשלב ראשון על מועצת הרשות הנבחרת לשקול עשיית שימוש בסמכותה להעביר את ראש הרשות מכהונתו בנסיבות המתאימות.
אך מטעם זה, דין העתירה להידחות על הסף מפאת קיומו של סעד חלופי.
סוף דבר אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בהילכת דרעי, הנשיא שמגר נימק את מסקנתו בכך שאי העברה של שר מהתפקיד בשל ארוע חמור כמו הגשת כתב אישום עלולה להשליך על אמון הציבור: "ארוע חמור בו מעורב חבר הממשלה [...] משליך על מעמדה של הממשלה, על מראית פניה בעיני הציבור, יכולתה להנהיג ולשמש דוגמה, כשירותה להשריש אורחות היתנהגות נאותות, ועיקר העיקרים, כאשר הדבר משליך על אמון הציבור בשיטת המימשל והשלטון שלנו, בערכים שעליהם בנויה שיטתנו השלטונית והחוקית ובחובות של האזרח מן השורה הקמות ועולות מכך [...] אם יכהן בממשלה שר שהוגש נגדו כתב-אישום המאשימו בלקיחת שוחד במאות אלפי שקלים ובשימוש לרעה, באופנים אחרים, במשרות שלטוניות, תהיה לכך השלכה מרחיקת לכת על דמוית השילטון בישראל, על תום-לבו ועל הגינותו" (שם, עמ' 424-423).
הערות לפני סיום הטענה ל"דמוקרטיה מתגוננת" כפי שהועלתה על ידי העותרים בבג"ץ 2594/20, כבסיס לפסילתו של ח"כ בנימין נתניהו, נראית לי מרחיקת לכת (כך הוצע על ידי **** בן אוליאל במאמריו "העברת ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום מתפקידו" משפט וממשל כא (2020) (עתיד להתפרסם) (להלן: בן אוליאל)).
לפיכך ככל שיש חבר כנסת אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה ואין לו בעיה דומה – הנשיא יכול להעדיף אותו (השוו למערכת העקרונות והערכים, אותם מונה פרופ' **** בן אוליאל במאמריו: "העברת ראש הממשלה תחת כתב אישום מתפקידו", צפוי להתפרסם במשפט וממשל כ"א בשנת 2020 (להלן: בן אוליאל)).
...
על רקע האמור מתחדדת חשיבותה של ההגנה על רצון הבוחר, כפי שהוא משתקף בהרכבה של הכנסת ובכינונה של הממשלה.
דינן של העתירות – לדחיה; ומשהסכמנו – כל חברי המותב – על התוצאה, דיינו בכך וטוב שכך; אינני רואה יתרון בליטוש הנמקות, בחידוד הבדלים, ובהכרזות עתידיות.
יו"ר הכנסת מכח סעיף 13(ב) לחוק-יסוד: הממשלה חייב להועיד ישיבה לצורך כינון הממשלה בתוך שבעה ימים מעת שהוא מסר לכנסת כי חבר הכנסת, שתפקיד הרכבת הממשלה הוטל עליו הודיע, לנשיא ולו, כי הצליח להרכיב ממשלה (עיינו: רובינשטיין ומדינה, כרך ב', עמ' 826, וכן: שמעון שיטרית, הממשלה: הרשות המבצעת, פירוש לחוק-יסוד: הממשלה במסגרת האסופה: פירוש לחוקי-היסוד בעריכת פרופ' יצחק זמיר, כרך א' בעמ' 373 (התשע"ח-2018) (להלן: שיטרית), שדן בקושיה האם יו"ר הכנסת רשאי להשהות את מסירת ההודעה לכנסת, שהוא קיבל כאמור (מאת מי שתפקיד הרכבת הממשלה הוטל עליו) – כך שתקופת שבעת הימים תורחב למעשה, ומגיע למסקנה שעל יו"ר הכנסת לעשות כן במהירות הראויה).

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

לפי הנטען, העותר ניצל את עבודתו בתיקא כדי להעביר כספים לפעילי חמאס וכן היה מעורב בפעילות צבאית ממשית של האירגון, כגון חפירת מינהרות וייצור מטעני חבלה (הכל כפי שפורט בכתב האישום).
ביום 11.7.2017 חתם שר הבטחון על תעודת חיסיון מטעמי בטחון המדינה בתוקף סמכותו לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות.
החיסיון הוחל לגבי פריטי המידע הבאים: שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נוהלי עבודה, ודרכי השגת מידע של שירות הבטחון הכללי, ככל שהם מתייחסים לאיסוף מידע מחוץ ובמסגרת חקירה, לרבות תוכן מידע העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה; אמצעים טכניים של שירות הבטחון הכללי להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה, לרבות החומר אשר נאסף באמצעים אלה; תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הבטחון הכללי לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהיא את זהותם.
באשר ליתר הראיות שעליהן חל החיסיון, נידרש בית המשפט לערוך איזון בין מידת התועלת הצפויה לנאשם מחשיפת הראיה לבין הפגיעה שעלולה חשיפה זו לגרום לבטחון המדינה.
...
לאחר שעיינתי בחומר החסוי, בראיות הגלויות הנוגעות לדברי העותר בחקירותיו (מסמכים המתעדים את חקירתו בשירות הביטחון הכללי ואת חקירתו במשטרה), ובפרפראזות שהועברו לידי העותר, וכן לאחר שקיבלתי הבהרות מבאת כוח המשיבה ונציגי רשויות הביטחון, באתי למסקנה, על פי אמות המידה שעליהן עמדתי, כי אין בחומר החסוי ראיות החיוניות לניהול הגנתו של העותר, ובכלל זאת – ראיות החיוניות להוכחת טענות ההגנה שאותן הציג לפניי.
מטעם אחרון זה איני רואה להיעתר גם לבקשת העותר להעביר לידיו רשימה מפורטת יותר של חומרי חקירה החסויים.
העתירה נדחית אפוא.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2003 בעליון נפסק כדקלמן:

             עוד טוענת העותרת, כי לאור העובדה שהמשיב 3 נחקר לא פעם במישטרה, ואף הומלץ על העמדתו לדין, צפוי הוא כי ייוצרו "אין ספור סיטואציות של ניגוד עניינים בהם יהיה מצוי המשיב 3 באם יכהן בתפקיד". כך במיוחד כאשר תובא בפני השר שאלת קדומו של מי מחוקריו וכאשר יידרש לעניין חלוקת התקציבים למחלקות ולאגפים השונים במישטרה.
      מכל מקום, ככל שמדובר בבחינת שיקול דעתו של ראש-הממשלה, למנות לתפקיד שר, אדם שהוחלט כי אין מקום להגיש נגדו כתב-אישום, אין לנו צורך להרחיק לכת: עניינו של המשיב 3, הוא עצמו, נדון בבית משפט זה, לפני כשש שנים, בבג"צ 2533/97 הנ"ל, עת ביקשה העותרת, היא עצמה, כי נורה לראש-הממשלה להעבירו מכהונת שר המשפטים.
נניח, למשל, כי שר המועמד להדחה אך בשל כתב-אישום שהוגש נגדו בעבירות חמורות, מבקש לטעון לפני בית-המשפט כי נפלה טעות בהבנת הראיות שנאספו אל תיק המישטרה, וכי כתב-האישום תלוי על בלימה.
...
        חברתי, השופטת דורית ביניש, מבססת את מסקנתה, כי דין העתירה להתקבל על ניגוד העניינים שיש, לדעתה, בין כהונה בתפקיד השר לבטחון הפנים לבין האינטרס שיש – כך נטען – לשר הנגבי, להיפרע מחוקריו ומן האגף המשטרתי שניהל את חקירתו, על שהמליצו להעמידו לדין.
             אני מצטרפת איפוא, על-יסוד ההערות שלעיל, לדעתם של חבריי, השופט ריבלין והמשנה-לנשיא אור, כי דין העתירה להידחות.
                                                                                               ש ו פ ט ת                הוחלט ברוב דעות של השופטים א' ריבלין, ת' אור, א' מצא, י' טירקל וד' דורנר, כנגד דעתם החולקת של השופטים מ' חשין וד' ביניש, לדחות את העתירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו