עתירה להעברת בוררים מתפקידם לפי חוק הבוררות

בקשה לפי סעיף 11 לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968 להעביר מתפקידו את הבורר עו"ד י.ט. רקע עובדתי עו"ד י.ט. מונה ע"י לישכת עורכי הדין לשמש כבורר בסכסוך שהתגלע בין המבקשת- מזמין העבודה, לבין המשיבה 1 (להלן- המשיבה)- כקבלן מבצע, בקשר לפרוייקט בניה בבית ספר בלפור שבתל אביב.

ההליך הנוכחי המבקשת לא השלימה עם החייאת הבוררות ע"י בית המשפט, סירבה לשוב לדיוני הבוררות, והגישה את בקשתה הנוכחית בה עתרה להעברת הבורר מתפקידו, והרי לפנינו סבב שלישי של דיונים את עתירתה סמכה המבקשת על שני אדנים: האחד- "הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים" משבתגובתו לבקשתה בהליך הקודם "איים" על המבקשת וגרם לה להרגשת "קפוח והפליה קשה". המבקשת מכוונת בעיקר להיגדים מפי הבורר לפיהם הוא "רואה בחומרה רבה" את היתנהגותה וכי "בשלב זה הבורר ימתן את תגובתו", שיש בהם לבסס, לטעמה, "חשש אמיתי וממשי לעיוות דין ומשוא פנים מצדו" באשר הבורר גילה כוונתו "לבוא חשבון עם המבקשת בהמשך ההליך". והשני- חשיפתה של תיכתובת דוא"ל בין הבורר לבין הצדדים המלמדת "על מספר התכתבויות שנעשו במעמד צד אחד". המבקשים מפנים לנספח שהוגש ע"י הבורר המתעד עשרות תיכתובות דוא"ל שעניינן בעניינים טכניים הקשורים לבוררות ואשר חמש מהן נעשן לכאורה רק עם המשיבה.

...

משאמירות הבורר, הבאות במישרין מפיו, הן כה קיצוניות, וחוזרות על עצמן פעם אחר פעם, אין מנוס מלקבוע כי חל בענייננו החריג הקיצוני של חשש מפני "משחק מכור". ואם לא די בכך, הרי נוצרה בין הבורר לבין ב"כ המבקשת יריבות קשה, שלא לומר מיותרת, רצופה כעסים ועלבונות.

אין מנוס מהמסקנה כי מערכת היחסים הקשה שנוצרה איננה מאפשרת את המשך ניהול הבוררות במנותק מהשאלה מי אחראי להתפתחות.

עוד אציין כי צר לי על המשיבה כי המחלוקת הכספית בינה לבין המבקשת עדיין לא הוכרעה, אולם לאור כל שפורט לעיל – אין מנוס מקבלת הבקשה, ומתן הוראה על סיום תפקידו של הבורר.

מדובר בבקשה להעברת בורר מתפקידו לפי סעיף 11 של חוק הבוררות תשכ"ח -1968.

המבקשת עותרת להעברת הבורר מתפקידו ולפסילתו מלהמשיך ולבירור בין הצדדים.

...

ההכרעה מאוד תלוית נסיבות ואינה "מתמטית". עולה חשש, בעיקר בבוררות המצויה בשלב מתקדם יחסית, שמא, בקשת הפסילה מועלית משיקולים טקטיים, ומתוך הבנה, שאולי, תוצאות הבוררות אינן צפויות להיטיב עם המבקש, ושהבקשה אינה מוגשת בתום לב. כך, למשל, הוער בעניין "שפיר הנדסה" שאוזכר לעיל: "...יוטעם, כי גילוי של מידע ופרטים הנוגעים לקשר שבין הבורר לצד לבוררות ופריסתה של התמונה המלאה בהקשר זה לא יובילו, בהכרח, למסקנה כי אותם קשרים עולים כדי חשש ממשי למשוא פנים וניגוד עניינים. יתכנו מקרים, כי דווקא ניסיון להיתלות במידע שהתגלה לצורך הפסקת הבוררות, העברת בורר מתפקידו או ביטולו של פסק בוררות הוא שיחטא לחובת תום הלב המוטלת על הצדדים. לא ניתן לקבוע נוסחה מתמטית לעניין זה, והדברים הם תלויי נסיבות. במלים אחרות, בעוד שחובת הגילוי היא מוחלטת, לא כך הם פני הדברים באשר להשלכות הגילוי, או באשר להשלכותיו של אי-גילוי. בענייננו, היה על הבורר ועל המשיבה להביא את הדברים לידיעת המבקשת בזמן אמת. ואולם, אי-גילויו של קשר זה אין בהכרח משמעו קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. אין בעובדה שדבר הקשר האמור לא גולה במהלך הבוררות, כדי להביא במכלול לביטולו של פסק הבוררות מחמת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים וניגוד עניינים". בחינתם של הנתונים, בנסיבות ענייננו, מחייבת הבחנה ברורה בין הרובד המהותי – השאלה, אם גיבש הבורר דעה מוקדמת נחרצת, כלפי המבקשת, והעד מטעמה, ולבין הרובד ההתנהלותי, שעניינו, בדרך ובאופן, שהבורר בחר בהן כדי ללבן תהיות שעלו אצלו.

ככל שהמסקנה תהיה, שנפל פגם כלשהו במישור ההתנהלותי, עדיין, יהא צורך לבדוק האם, בנסיבות הספציפיות, ובהינתן השלב המתקדם של הבוררות והחשש מפני מניפולציה ושימוש לא נאות בכלי של בקשת העברת בורר מתפקידו, אכן, יש מקום לנקוט בצעד קיצון מעין זה. בשאלת הליבה המהותית, הנוגעת להעדת מר צ'ופרוב, איני רואה כל חשש למשוא פנים או לקיום דעה מוקדמת, שהתגבשה אצל הבורר, באופן, שימנע ממנו להכריע, אובייקטיבית, ולמיטב שיקולו, במחלוקות שנמסרו להכרעתו.

מהטעמים שפירטתי – החלטתי לדחות הבקשה להורות על העברת הבורר מתפקידו.

ועתה לבקשה עצמה; הנתבעים עותרים להעברת הבורר מתפקידו על סמך הטענה כי הם גילו לאחרונה שבין הבורר לבין התובעים ו/או בא כוחם קיימים קשרי עבודה ענפים, במהלכם נתן להם הבורר חוות דעת פרטיות.

השמוש בסמכות להעביר בורר מתפקידו על פי סעיף 11(1) לחוק הבוררות נועד בעקרו למנוע מצבים של עוות דין העלול להגרם לצד לבוררות באם בורר ימשיך בתפקידו.

...

בנסיבות אלה, אני סבורה כי ברמה העובדתית לא הוכח קיומו של קשר ממשי בין התובעים ו/או בא כוחם לבין הבורר, זאת אף נניח כי העובדות העומדות בבסיס הבקשה נתגלו לב"כ הנתבעים אף לאחרונה, למרות שאין ספק כי ראוי היה שהבורר יתעד את הדברים בפרוטוקול שנוהל לפניו.

בצד זאת קיימים שיקולים כללים, רוחביים ומערכתיים המחייבים בדיקת קפדנית של בקשה מעין זו. בהקשר זה אני מפנה לדבריו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה בהמר 1809/95 המועצה המקומית מעלות תרשיחא נ' יסוד הצפון בע"מ לפיהם : "לכאורה, ניתן היה לשאול מה הנזק שייגרם אם יוסר הבורר מתפקידו ויוחלף באחר, ולו רק למען הרגשתו הטוב של צד מן הצדדים. מה גם שהצדדים טרם נכנסו לעובי הקורה של נושא הבוררות והצד השני השאיר את העניין לשיקול דעת ביהמ"ש. אך סבורני, שביהמ"ש חייב להביא בחשבון גם שיקולים רחבים יותר מעבר לאינטרסים הצרים של הצדדים שבפניו. ראשית, קיימת הסכנה שצד אשר מעוניין לשים מקלות בגלגלית הבירור המהיר והיעיל של עניין בדרך של בוררות, יעלה לבקרים טענות סרק שהבורר אינו ראוי לאמונו על סמך הרשות סובייקטיביות, שאינן ניתנות לאימות או להפרכה. שנית, יש לחזק את מוסד הבוררות על ידי מניעת פגיעה במוניטין של אנשים המכונים לשמש כבוררים, על סמך טענות שכל כולם פרי הרגשה סובייקטיבית שאין לה שיעור". לאור האמור ואף בהתעלם מטענות התובעים לחוסר תום לב מצד הנתבעים בכך שלא גילו בפני ביהמ"ש את השיחה שהתנהלה בין הנתבע לבורר לפני מינויו ובכך שעיכבו במכוון את המצאת התוכניות לבורר, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להעברת הבורר מתפקידו.

לאור המקובץ, לא מצאתי עילה להעברת הבורר מתפקידו וגם לא להחזרת התיק לביהמ"ש. עם זאת, לאור היקף המחלוקת בין הצדדים, כדי להבטיח הכרעה צודקת ומבוססת ולמנוע בקשות בעניין בעתיד, אף לאחר מתן פסק הבורר, ובהתאם לסמכותי בסעיף 19 לחוק הבוררות, אני מאריכה את המועד למתן פסק הבוררות לפרק זמן של שבועיים ימים מהיום, במהלכם יוכלו שני הצדדים לפנות אל הבורר בכל בקשה והבורר יטפל בה לפי הבנתו ושיקול דעתו.

המדובר בבוררות המתנהלת בפני הבורר עו"ד אסא זהר, לגביה כבר הגישה המשיבה בקשה לפי סעיף 19 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – החוק) להאריך את מועד הבוררות (הפ"ב 14754-03-20), ואילו המבקשת עתרה להעברת הבורר מתפקידו, להורות על עיכוב הליכי הבוררות; ולתקן את התובענה.

...

ושוב ניצבת המבקשת בבית המשפט ובפיה בקשה נוספת "להורות על העברת הבורר הנכבד, עו"ד אסא זהר (להלן: 'הבורר') מתפקידו כבורר... כמו כן, יתבקש ביה"מ הנכבד להורות על הפסקת הבוררות ולעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 12(ב) לחוק הבוררות... ולהורות כי הסכסוך נשוא הבוררות לא ידון בבוררות אלא בפני ביה"מ המוסמך לכך. לחילופין... להורות על מינוי בורר חליף שידון בתביעת המשיבה נגד המבקשת". תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלות על הבקשה, קובעת כי "החליט בית המשפט לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד". ואכן, לאחר עיון בבקשה, ובשים לב להליכים הקודמים שהתנהלו בין המבקשת, היזם בפרויקט המקרקעין, לבין המשיבה, הקבלן המבצע הראשי בפרויקט, לרבות ההכרעה בהם, נחה דעתי שהבקשה איננה מצריכה תשובה וכי יש לדחותה על הסף.

לאחר שנחה דעתי כי המצהיר מטעם המבקשת, כמו גם הבורר, כלל לא זכרו את אותו אירוע נטען שהתרחש שנים קודם לכן בהתייחס לחוות דעת מקצועית שנתן הבורר, דחיתי את הבקשה בהחלטה מיום 23.08.2020 בה ציינתי ש"אין לה על מה שתסמוך וכל כולה ביטוי נוסף לאי השלמת המבקשת עם זהות הבורר".

כפי שהובהר למבקשת בהחלטה מיום 06.08.2020 בסכסוך כגון דא "לא ברור מה יתרון נעוץ בבירור ההליך לפני 'שופט מקצועי' על פני התדיינות בפני הבורר המסוים, שמלבד היותו עורך דין הוא גם אדריכל ושמאי מקרקעין, שלא לדבר על כך שזהותו של הבורר נקובה בהסכם הבוררות". הבקשה נדחית על הסף.

המבקשת תשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 7,500 ₪.

ביום 25.5.20 הגישה אורן בניה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב ה.פ. 56105-05-20 ובה "בקשה להעברת בורר מתפקידו לפי סעיף 11 לחוק הבוררות" בטענה כי כוונת הצדדים הייתה להעביר הסיכסוך לגישור ולא לבוררות.

נטען כי בבקשות קודמות שהגישה אורן בניה לביהמ"ש המחוזי היא עתרה לעיכוב הליכי בוררות, להעברת הבורר מתפקידו, לפסילתו, בקשות שכולן נדחו, כמו גם העירעור שהגישה לביהמ"ש העליון שנידחה על הסף ללא צורך בתשובה.

...

יצויין שבמקביל להליך שלפניי, החברה הקבלנית הגישה ביום 22.12.21 תביעה בבימ"ש השלום בתל אביב (ת.א. 49066-12-21 לפני כב' השופט ליאור גלברד) בה עתרה לתשלום שכר טרחת הבורר שהיה על אורן בניה לשלם, ומאחר ואורן בניה לא שילמה סכום זה, ובסופו של דבר נאלצה החברה הקבלנית לשלמו.

לטענת החברה הקבלנית המסקנה המתבקשת היא שביהמ"ש המחוזי הוא המוסמך עניינית לדון בבקשה להפחתת שכ"ט הבורר בתובענה זו, כל שכן כאשר כל ההליכים שהתקיימו ב"ענייני הבוררות" נדונו לפניו ומן הראוי לקיים את כל ההליכים תחת אותה אכסניה.

דומה שלא בכדי אורן פניה לא פירטה את כל המסכת העובדתית והמשפטית בתובענה שבכותרת ולא מילאה חובתה בהתאם לתקנה 10(11) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לפרט בכתב התביעה "דבר קיומו של הליך נוסף בביהמ"ש או בבית הדין בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד או היה צד לו". לאור כל האמור לעיל, נמחקת התביעה על הסף וזאת בהעדר סמכות עניינית של בימ"ש זה לדון בה. אורן בניה תשלום לבורר וכן לחברה הקבלנית, לכל אחד מהם, הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪) תוך 30 יום.