.". גם בעדותה אישרה כי ביקרה בלפחות 15 גנים לפני שהחליטה לרשום ילדיה לגן (עמ' 154, ש' 32 – עמ' 155, ש' 3). גם הנתבעת 6 (עמ' 169, ש' 20) והנתבעת 8 (עמ' 140, ש' 13-18) העידו כי היו מרוצות מהגן. כך עולה גם מעדותה של הנתבעת 1 (עמ' 93, ש' 11-31) ועדותה של הגב' אליונה פישר (עמ' 77, ש' 20-21). עדויות אלה, כמו גם מתן אמון בתובעת על דרך של רישום חוזר של ילדי המשפחה לגן – מעידים על שביעות רצון ההורים מפעילות הגן והתנהלותו עד לפרשת ההסעות.
לשאלת בית המשפט, אני משיב שאיני יודע להגיד אם במקום התלמידים שהיו בשנה האחרונה והיו עוזבים בכל מקרה, היו נכנסים תלמידים חדשים, אני לא יכול לדעת.
ז.2 – פיצויים סטאטוטוריים
בכל הנוגע לפסיקת פיצויים בגין פירסום לשון הרע הוכרו מספר תכליות: תכלית תרופתית (ליתן הכרה לנפגע כי מכירים בכך שנעשתה כלפיו עוולה על דרך של הטבת נזקיו והשבת המצב לקדמותו), תכלית הרתעתית ותכלית חינוכית, "כי שמו הטוב של אדם, בין אם הוא איש פרטי ובין אם איש ציבור, אינו הפקר, וכי יש ממש במה שנאמר בספר 'קוהלת': 'טוב שם משמן טוב'..." (רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, פ''ד נה(5) 510, והאסמכתאות המובאות שם).
בכתב התביעה עותרות התובעות לפיצויים לא סטאטוטוריים בסך 50,000 ₪ - וצודקים הנתבעים כי אינם יכולים להוסיף בסיכומיהם עתירה לסעד נוסף.
...
אשר על כן, אני דוחה את התביעה לפיצויים נזקיים.
אף לא שוכנעתי כי הפוסט, כמו שאר הפעולות שנקטו הנתבעים נגד התובעות, נקיים מרצון מכוון לפגוע בתובעת על רקע הפגיעה, הנטענת, בילדיהם.
ח – סופו של דבר
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעים 1-4, 6, 7 ו-10 בפיצוי התובעת בסכום כולל של 50,000 ₪.
