עתירה מנהלית כנגד החלטת בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "ביה"ד"), מיום 14.7.2015, שקבע כי על העותרים להתחיל מחדש בהליך המדורג לצורך הסדרת האזרחות הישראלית המבוקשת לעותרת מכוח נישואיה לעותר (להלן: "ההחלטה").
עקרי העובדות
העותרת, אזרחית הפיליפינים, ילידת 1965, נכנסה לישראל ביום 8.2.1997 באשרה מסוג ב/1 כעובדת זרה בתחום הסיעוד, שהייתה בתוקף עד ליום 30.1.2006.
לחילופין עתרו העותרים להמשך ההליך המדורג שהחלו בו בשנת 2005 מהמקום שבו הופסק, תוך הבאה בחשבון של מלוא התקופה מיום אישור הבקשה המקורית, ובקשו שתחודש לעותרת אשרת א/5 בהתאם לנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי.
...
לפיכך אני מקבלת עמדת ביה"ד כי על המשיב לבחון העניין מחדש, בין באמצעות ראיון ובין בכל אמצעי אחר העומד לרשותו, ולאפשר לעותרים להגיש כל מסמך נוסף בדבר כנות הקשר והמשכו.
עם זאת אני מורה, כי במידה והמשיב, לאור הבדיקות העדכניות שיבצע, יגיע למסקנה כי העותרת זכאית לרישיון מסוג א/5, מבוטלת קביעת ביה"ד בסע' 5 להחלטתו כי ההליך המדורג יחל מחדש.
סיכום
לאור האמור לעיל, במצטבר, אני מקבלת את העתירה במובן זה שהתיק יחזור למשיב לדיון מחדש ולמתן החלטה חדשה ומנומקת כדבעי כמפורט לעיל.