מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה להכרה במתחם קבורה כבית עלמין

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לעניין הנושה נטען כי מדובר בתביעת חוב ישנה שב"כ החייב אינו מכיר את פרטי טענות הנושה.
בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי " הואיל ועלו בדיון טענות מטעם הנושה שהחייב לא היה ערוך להיתמודד איתן מחמת העידר מסמכים, ניתנת לנושה ארכה להגיש את בקשתו לביטול ההליך תוך 10 ימים מהיום אשר תתמך בכל המסמכים הרלוואנטיים. הבקשה תועבר למנהל המיוחד ולב"כ החייב והם יוכלו להגיש תגובתם תוך 30 יום לאחר קבלת הבקשה. לאחר הגשת התגובות, יובא התיק בפני למתן החלטה." ביום 21/12/2020 הגיש הנושה בקשה מפורטת לביטול ההליך שנתמכה במסמכים, במסגרתה נטען כי לפני מספר שנים הציג החייב את עצמו בפני הנושה כסוכן או כבעל סמכות מטעם המועצה הדתית אשר מוסמך למכור חלקות קברים/מקומות קבורה וקיבל במירמה כספים מהנושה תוך שהוא מתחייב כי תמורת קבלת הכספים החייב ייתן/יעביר חלקת קבר עבור חמותו של הנושה בבית העלמין צור שלום בקריית-ים. החייב לא נתן כל מקום תמורה עבור חמותו של הנושה, ומשהתברר לנושה כי החייב אינו מוכר למועצה הדתית וכי הוא נפל למעשה מירמה, הוא הגיש נגדו תלונה במישטרה, הגיש תביעה כספית בבית משפט השלום בקריות ( ת.א 31158-12-12), וביום 07/04/2013 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה לטובת הנושה.
לחילופין עתר הנושה להחרגת חובו על מנת שיוכל לפעול בנפרד.
החייב בתשובתו מיום 21/01/2021 טען שעסקינן בחייב מבוגר, חולה, נוטל תרופות באופן כרוני, סובל מבעיות בגב ודלקת פרקים, אינו עובד לאור מצבו הבריאותי ומתקיים מהבטחת הכנסה, הכרעת הדין בעיניינו ניתנה על עבירות מירמה שבוצעו בשנים 2010-2021 שהחייב הודה בהם, לקח אחרית על מעשיו, ריצה את עונשן בהתאם להכרעת הדין במלואו, כאשר בית המשפט בחר להענישו על הרף הנמוך של מיתחם הענישה ושילם את חוב לחברה, היתנהלותו בהליך היתה כדין, הופיע לחקירה, מסר את גירסתו ענה על כל השאלות והעבר את מלוא המסמכים, עמד בצו התשלומים והגיש דוחות מגובים באסמכתאות.
...
לאחר שעיינתי במכלול תגובות הצדדים, נחה דעתי כי ראוי לבטל את ההליך.
נראה כי החייב בחר שלא לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על מנת לפתוח דף חדש בחייו רחוק מכל מה שקשור להימורים, ולכן אין לו אלא להלין על עצמו, ואין מנוס מלקבוע כי התנהלות זו הינה התנהלות בחוסר תום לב המצדיקה את ביטול ההליך.
לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול ההליך ומחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן ציין הרבצ"ר, כי יש להיתחשב בדבריה של אור, שעוד במועד קבורתו של המנוח, היא הבטיחה לעצמה "שבבוא היום תמצא את האופן להעתיק את קברו של דוד לבית העלמין בקבוץ כינרת". עוד היתייחס הרבצ"ר לטענת העותרים, שלפיה הם נוהגים לפקוד את קברו של המנוח בתדירות גבוהה, והעתקת הקבר לקבוץ כינרת תיגרום לירידה בתדירות הביקורים בקברו.
לדבריהם, ההחלטה חד-צדדית, נוסחהּ ונימוקיה "אינם עולים בקנה אחד עם החובה לשקול את העניין הכה רגיש בנפש חפצה", אלא מבטאים "ניסיון להצדיק בדיעבד היתנהלות בלתי סבירה בעליל והחלטה נעדרת סמכות החורגת ממיתחם הסבירות". העותרים טענו, כי המשיב לא מילא אחר החובה המוטלת עליו, להתייעץ עם הרבצ"ר, שכן מדובר בחובה פרסונאלית, ואילו חוות הדעת שהועברה נחתמה על-ידי עוזרו של הרבצ"ר. לטענתם, הרבצ"ר, איננו בקיא בפרטי המקרה כל צרכו.
כך למשל, גירסתה של אור ביחס למועד שבו הביע המנוח את רצונו להיקבר בכינרת, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שבאותה עת, לגירסת העותרים, לא היה המנוח בהכרה עקב הידרדרות במצבו הרפואי.
...
טענות אלו – דינן להידחות.
הוא ביסס את מסקנותיו על מכלול הראיות שהוצגו לו, לרבות התרשמותו הישירה מהמעורבים בפרשה, ועל חוות דעתו העדכנית של הרבצ"ר. משאלו הם פני הדברים, לא מצאנו עילה מבוררת המצדיקה להתערב ולשנות מהחלטתו של המשיב, שהפעיל את שיקול דעתו נאמנה.
סוף דבר הסוגיה שהונחה לפנינו רוויה במכאובים, משקעי עבר ופצעים פתוחים, ונוגעת ביחסים משפחתיים מורכבים מאין כמותם.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

נטען כי המועצה הדתית הנ"ל המופקדת על תיחזוקה וניהול בית העלמין ביבנאל, מאפשרת לגורמים פרטיים בעלי עניין מסחרי לנהוג בחלקת הקבר של הורי העותר מנהג בעלים, לקיים אירועים, לאסוף תרומות ולהציב חפצים באין מפריע.
היתנהלות זו לשיטת העותר מחללת את כבוד המתים ופוגעת ברגשות המשפחה, וכן "עומדת בנגוד לאחריותן של המשיבות ולהתחייבויותיהן בעבר". במסגרת העתירה נתבקש ליתן צו המורה למשיבות לבצע פעולות פקוח והסדרה שוטפות של חלקת הקבר,  להרחיק קופות צדקה של גורמים אחרים שאינם העותר, להסיר שלטים של גורמים אחרים כאמור וכן ציוד שלהם וכן  להורות שכל החלטה עתידית שתתקבל לעניין מיתחם הקבר תיעשה בשיתוף עם העותר.
במסגרת האיזון הנ"ל הכירה הפסיקה בכך שהוראה על הפקדת ערובה לא תנתן כדבר שבשיגרה וחובת ההפקדה תיקבע מתוך היתחשבות בזכות הגישה לבית המשפט ועל מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הקניין של התובע (ראה רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (מיום 14.11.13)).
...
על כן, הטענה לאי תחולת תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי במקרה דנן - נדחית.
לסיכום: הבקשה מתקבלת.
העותר ישלם למשיבה 1 הוצאות הבקשה בסך של 3000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העותרים נסמכים, בין היתר, על הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הקבורה לפיו קנויה להן זכות לגבות תשלום מאזרח החפץ להיקבר שלא באיזור מגוריו במסגרת "חלקות חריגות" ובילבד שאלו לא יעלו על 10% ממספר המקומות הפנויים בבתי העלמין, נכון למועד חתימת ההסכם בין חברות הקבורה למל"ל. העותרים מוסיפים כי סעיף 14א(ג)(1) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א – 1971 (להלן: "חוק שירותי הדת") מכיר אף הוא בזכותו של אדם להיקבר בכל מקום שיחפוץ בקבעו: "תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו – שלא בישוב מגוריו, ישלם סכום שלא יעלה על 120% מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה;". זאת ועוד, בסעיף 14א(ח) לחוק שירותי הדת הכיר המחוקק בחשיבות הקבורה בסמוך לבני מישפחה בקבעו כי משנפטר אדם והשאיר אחריו בני מישפחה, לא ייקברו נפטרים אחרים בשתי חלקות צמודות במשך 90 יום מיום קבורת הנפטר.
בהתייחסו להחלטת הממשלה מס' 2514(קב/12) מיום 26.8.04 (נספח ג' לתגובת המשיב, להלן: "החלטת הממשלה") בגדרה נקבע כי יש "לאכוף על הישובים החקלאיים, באמצעות מנהל מקרקעי ישראל, לקיים בבתי העלמין שבשטחם קבורה אך ורק לבני המקום ולבני משפחותיהם שהלכו לעולמם, וזאת ללא תשלום" – טוען המשיב כי הקריטריונים שקבע עולים בקנה אחד עם החלטת הממשלה ומצויים במיתחם הסבירות.
...
הודגש, כי אין לאפשר פעילות עסקית בקרקעות המדינה לצרכי קבורה מסחריים ולשם כך "יפעל מנהל מקרקעי ישראל על פי סמכויותיו בחוק לשמור על קרקעות הלאום בכלים העומדים לרשותו". מגמת הצמצום עולה אף מההחלטה לאסור הרחבת בתי עלמין מקומיים אף לא לתכנן בתי עלמין חדשים בתחומי היישובים החקלאיים.
לסיכום, נמצא כי החלטת המשיב סבירה ואין להתערב בה. זו אף זו, ידועה ההלכה הפסוקה לפיה אל לו לבית המשפט להחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו בוודאי משזו סבירה.
לאור כל האמור, העתירה נדחית.

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2023 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

המנוחה הובהלה לבית החולים "מאיר" כשהיא מחוסרת הכרה ומונשמת ונפטרה מפצעיה ביום 23.10.18.
ב"כ המאשימה עתר לקביעת מיתחם שנע בין 14-20 חודשי מאסר, ופסילת רישיון נהיגה ארוכה.
מר' מהגר סיפר איך המנוחה אירחה יתומה בשבתות בביתה, ובמקרה אחר סייעה לאשה על כסא גלגלים וטיפלה בה. בעקבות פטירת המנוחה בעלה שכיום בן 81 מתקשה להשלים עם האובדן החל לצרוך אלכוהול ואף אותר בשעות הקטנות של הלילה כשהוא שיכור בבית העלמין כשישוב לצד הקבר שלה ובפעם אחרת בפ"ת כשהוא עצמו מתגורר בכפ"ס. בטיעוני ההגנה ביקש בראשית דבריו ב"כ הנאשם עו"ד ד"ר שרגא להתייחס לעניין הפניית הנאשם לתסקיר לצורך שלובו של הנאשם בהליך קבוצתי טפולי ולצורך בחינת שלובו בפרויקט "צדק מאחה". לטענת ב"כ הנאשם קיים הבדל מהותי בין אחריות לאשמה, בעוד שלטענת ההגנה שאלת האחריות נימצאת במחלוקת משפטית הרי שלגבי שאלת אשמה אין חולק והנאשם חש אשמה לנוכח הארוע הטרגי, אשמה שמלווה אותו יום יום.
קביעת מיתחם העונש ההולם: בתי משפט היתייחסות למתחמי ענישה ביחס לרמת הרשלנות : בעפ"ת (מרכז) 33840-02-12 סובחי חמאד נ' מדינת ישראל סקר בית משפט את הפסיקה וקבע: "סקירת הפסיקה מלמדת כי במקרי הנהיגה הרשלנית הקלים ביותר נגזרו על נהגים עונשי מאסר של 6 חודשים בעבודות שרות (ע"פ 4732/02 סורפין נ' מ"י )
...
לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים מאחורי סורג ובריח.
השיקול השמיני נסיבותיו האישיות של הנאשם, מפנה לפסק דין לע"פ 1826/14 דוד נגד מ"י בפסקה 15 פורסם בנבו ביום 17.3.14 אשר לא רק נעתר לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר אלא גם ציין את נסיבותיו האישיות שיכולות להוות שיקול מכריע לעיכוב ביצוע של עונש המאסר :"בית המשפט זה קבע כי נסיבות אישיות מיוחדות עשויות להוות שיקול מכריע בעיכוב עונש מאסר". אזכיר שבשעת חירום שני בניו הגדולים של הנאשם נמצאים בצבא, מגנים על כל מי שיושב כאן באולם הזה, גם את זה אבקש שגברתי תוסיף לכל נסיבותיו החריגות.
ומאחר ומדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, עברו התעבורתי אינו מכביד, התייצב לכל הדיונים בבית המשפט, מצאתי להיעתר לבקשה ולעכב רכיב המאסר, הפסילה ותשלום הפיצויים בכפוף לתנאים הבאים: הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון אם יש בידו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו