מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה להורות לחברי כנסת להגיש קובלנה להעברת נשיא המדינה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופטת א' פרוקצ'יה: זוהי עתירת העותרים, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל (להלן – הפורום המשפטי), וחה"כ פרופ' אריה אלדד, למתן צו על תנאי המופנה למשיב 1, נשיא המדינה מר שמעון פרס (להלן – המשיב), המכוון להורות לו להחזיר תרומות בסך כולל של 320,000 דולר אותן קיבל בחודש דצמבר 2004, סמוך לפני תחילת "תקופת הבחירות" לראשות מפלגת העבודה, כמשמעות מושג זה בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן – חוק המפלגות).
בעקבות דו"ח מבקר המדינה, פנה חה"כ אלדד אל היועץ המשפטי לממשלה וטען בפניו כי יש לחייב את המשיב להעביר את התרומות שקבל לאוצר המדינה, ובקש לפתוח, אגב כך, בחקירה של הענין.
לעמדתה, מאחר שלא הייתה הסדרה חקיקתית של נושא גיוס התרומות קודם ל"תקופת הבחירות" על פי חוק המפלגות, והמחוקק נימנע במכוון מלהסדיר סוגיה זו אף שהענין הובא לפניו, ונוכח הפסקת כהונתו של המשיב כחבר כנסת, והיבחרו לנשיא המדינה, אין מקום לידון בקובלנות לגופן.
יחד עם זאת, מעמדו של נשיא המדינה, והערך הצבורי הרב שבהגנה על מוסד זה מפני פגיעה בלתי ראויה, היוו שיקול מבין שיקוליה של ועדת האתיקה להמנע מבירור הקובלנות שהוגשו מלפניה בענין התרומות שקבל המשיב בסמוך לפני "תקופת הבחירות". ההגנה על מוסד הנשיאות אינה ערך מוחלט בשיטתנו המשפטית.
...
עמדת היועץ המשפטי היועץ המשפטי טוען כי בחן את הנושא והגיע למסקנה כי אין מקום לחקירה פלילית.
סוף דבר גבולות ההתערבות השיפוטית של בית משפט זה מתוחמים לבחינת חוקיותה המשפטית-נורמטיבית של הפעולה המינהלית-ציבורית העומדת למבחן.
על יסוד הדברים האמורים, לא מצאנו כי נתקיימה עילת התערבות שיפוטית בסוגיית התרומות, נשוא עתירה זו. העתירה נדחית, אפוא.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בג"ץ 10339/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל העותרת: עמותת אומ"ץ - אזרחים למען מנהל תקין, צדק חברתי ומשפטי נ ג ד המשיבים: 1. היועצת המשפטית לכנסת 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. המשנה לראש הממשלה, חה"כ שמעון פרס 4. השרה דליה איציק 5. השר חיים רמון 6. השר בנימין בן אליעזר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד בעז ארד בשם המשיבה 1: עו"ד נורית אלשטיין בשם המשיב 2: עו"ד דנה בריסקמן המשיב 5: בעצמו ][]פסק-דין
המשיבה 1 טוענת בתגובתה, כי היא אינה מוסמכת להורות על אכיפת החזר שווי המתנות שקבלו המשיבים 6-3 וכי הסמכות לידון בקובלנה שהוגשה נגד חבר כנסת בטענה של קבלת טובות הנאה ומתנות נתונה לועדת האתיקה של הכנסת.
המשיב 5 הגיש אף הוא תגובה לעתירה, בה הוא טוען כי ועדת האתיקה נעדרת סמכות לחייבו בהעברת כספים לקופת המדינה, היות שתקנון הכנסת מסמיך את ועדת האתיקה לנקוט רשימה סגורה של צעדים בנוגע לחבר הכנסת הנקבל, וחיובו בהחזר שווי המתנה שקבל אינו ניכנס בגדרם של צעדים אלה.
...
המשיב 2 בתגובתו טוען, כי דין העתירה, ככל שהיא נוגעת אליו, להידחות על הסף, היות שהעותרת לא פנתה אליו בעניין ואילו בפנייתה לשרת המשפטים לא הועלתה כלל דרישה לפתוח בהליכים פליליים נגד המשיבים 6-3.
המשיב 2 סבור כי דין העתירה להידחות גם לגופה, באשר הגורם המתאים לנקיטת הליכים משמעתיים או למתן הוראה על החזרת הכספים הוא הכנסת.
עיינו בעתירה, בתגובות שהגישו המשיבים ובצרופות לאלה וגמרנו בדעתנו כי דין העתירה להידחות.
העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בג"ץ 10339/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת ע' ארבל העותרת: עמותת אומ"ץ - אזרחים למען מנהל תקין, צדק חברתי ומשפטי נ ג ד המשיבים: 1. היועצת המשפטית לכנסת 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. המשנה לראש הממשלה, חה"כ שמעון פרס 4. השרה דליה איציק 5. השר חיים רמון 6. השר בנימין בן אליעזר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד בעז ארד בשם המשיבה 1: עו"ד נורית אלשטיין בשם המשיב 2: עו"ד דנה בריסקמן המשיב 5: בעצמו ][]פסק-דין
המשיבה 1 טוענת בתגובתה, כי היא אינה מוסמכת להורות על אכיפת החזר שווי המתנות שקבלו המשיבים 6-3 וכי הסמכות לידון בקובלנה שהוגשה נגד חבר כנסת בטענה של קבלת טובות הנאה ומתנות נתונה לועדת האתיקה של הכנסת.
המשיב 5 הגיש אף הוא תגובה לעתירה, בה הוא טוען כי ועדת האתיקה נעדרת סמכות לחייבו בהעברת כספים לקופת המדינה, היות שתקנון הכנסת מסמיך את ועדת האתיקה לנקוט רשימה סגורה של צעדים בנוגע לחבר הכנסת הנקבל, וחיובו בהחזר שווי המתנה שקבל אינו ניכנס בגדרם של צעדים אלה.
...
המשיב 2 בתגובתו טוען, כי דין העתירה, ככל שהיא נוגעת אליו, להידחות על הסף, היות שהעותרת לא פנתה אליו בעניין ואילו בפנייתה לשרת המשפטים לא הועלתה כלל דרישה לפתוח בהליכים פליליים נגד המשיבים 6-3.
המשיב 2 סבור כי דין העתירה להידחות גם לגופה, באשר הגורם המתאים לנקיטת הליכים משמעתיים או למתן הוראה על החזרת הכספים הוא הכנסת.
עיינו בעתירה, בתגובות שהגישו המשיבים ובצרופות לאלה וגמרנו בדעתנו כי דין העתירה להידחות.
העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט ס' ג'ובראן: במסגרת העתירה שבפנינו מבקשים העותרים כי בית-משפט זה יורה לכל אחד מחברי כנסת ישראל (הם המשיבים 1-120) ליתן טעם מדוע לא יעשו שימוש בסמכות הנתונה להם מכוח סעיף 20(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה (להלן: חוק היסוד), ויפנו בקובלנה לועדת הכנסת (היא המשיבה 121) בכדי שזו תעלה על סדר יומה את סוגיית העברתו של נשיא המדינה (הוא המשיב 123) מתפקידו.
מן הכלל אל הפרט: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה ל-20 מבין חברי הכנסת להגיש קובלנה לועדת הכנסת על מנת שזו תעלה על סדר יומה את סוגיית העברתו של נשיא המדינה מתפקידו.
...
לאחר שצוות החקירה המשטרתי הגיע לכלל מסקנה, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לביצוע חלק מן העבירות האמורות, הועברו ממצאי סיכום החקירה המשטרתית בעניינו של נשיא המדינה ליועץ המשפטי לממשלה.
דין העתירה להידחות על הסף.
על-יסוד כל האמור לעיל, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות על הסף מפאת היותה עתירה המקדימה את זמנה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

העותר הגיש שלוש תגובות לתגובת המשיבים, בהן הוא חוזר בעקרו של דבר על טענותיו בעתירה.
(ב) הכנסת לא תעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אלא עקב קובלנה שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי עשרים, לפחות, מחברי הכנסת ולפי הצעת ועדת הכנסת שנתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הוועדה; החלטת הכנסת על העברת הנשיא מכהונתו טעונה אף היא רוב של שלושה רבעים מחבריה.
טענתו של העותר כי בעצם קביעת הוראה בחוק לפיה נידרש רוב שאינו רוב רגיל כתנאי להעברת נשיא המדינה מתפקידו, וכאשר החוק עצמו נתקבל ברוב רגיל, יש משום פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה וכבילת שיקול דעתם של רוב חברי הכנסת לא בוססה כלל אלא נטענה בעלמא.
...
המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף, מן הטעם שטענות העותר נטענות בעלמא, ללא כל בסיס משפטי.
כן הם סבורים כי דין העתירה להידחות גם לגופה, מאחר שהעותר לא הצביע על כל עילה משפטית לביטול סעיפים 20(א) ו- 20(ב) לחוק.
ראשית, לא מצאנו ממש בטענות נגד סעיף 20(א) לחוק, שכן סעיף זה אינו נוגע לרוב הדרוש לצורך הליך ההדחה, אלא הוא קובע אך כי הכנסת רשאית להעביר את הנשיא מכהונתו אם התנהגותו אינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה.
סיכומו של דבר העניין אותו מבקש העותר להביא לפתחנו הוא עניין לרשות המחוקקת לענות בו. העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו