מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה להוספת אישומים בכתב אישום בגין תקיפה והתעללות בקטינים

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך לכך, פנה בא-כוח העותרת למשיבה בבקשה להפגש עם נציג מטעמה, וזאת לאחר שנודע לו כי במסגרת פרשה נוספת, בה הואשמו גננת וסייעת במעשי היתעללות ותקיפת קטין (בהתאמה), הוחלט שלא לאחד את האישומים נגדן וכתב האישום נגד הסייעת הוגש לבית משפט השלום (להלן: הפרשה הנוספת).
לבסוף, לא ראינו מקום להעתר לבקשות העותרת להוסיף טענות לעתירה ולאפשר לה להשיב לתגובה המקדמית של המשיבה, ויש אפוא להסתפק באמור בבקשות עצמן.
...
נוכח האמור, נטען כי המדיניות בה נוקטת המשיבה בהגשת כתבי אישום איננה אחידה, ומשכך היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ומצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. בתגובתה טוענת המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף ולו מן הטעם שהלכה למעשה, היא מופנית נגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 23.12.2019 אשר דחתה את בקשת העותרת להפרדת אישומים.
על רקע האמור, לא מצאנו כי החלטת המשיבה לוקה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות בהחלטה בדבר צירוף האישומים.
לבסוף, לא ראינו מקום להיעתר לבקשות העותרת להוסיף טענות לעתירה ולאפשר לה להשיב לתגובה המקדמית של המשיבה, ויש איפוא להסתפק באמור בבקשות עצמן.
סוף דבר: העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופטת י' וילנר: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבים 4-1 (להלן: המשיבים) להוסיף אישומים לכתב האישום שהוגש נגד המשיבות 6-5 (להלן ביחד: המשיבות) בגין תקיפה והיתעללות בקטינים חסרי ישע שהיו באחריותן.
...
אך כמפורט לעיל, הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות – ובראשם המשנה לפרקליטת המחוז – בחנו פעמים מספר את חומרי החקירה והראיות הרלוונטיים, שקלו את טענות העותרים והגיעו למסקנה כי לא ניתן לייחס למשיבות אישומים נוספים, בהינתן התשתית הראייתית ולנוכח הרף הנדרש בפלילים.
מסקנה זו אושרה על-ידי פרקליטת המחוז, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) ופרקליט המדינה עצמו.
סוף דבר, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי ביום 5.3.2019 הוגש נגד העותר כתב אישום לבית המשפט המחוזי, המייחס לו עבירות של תקיפת קטין בידי אחראי לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין, וכן היתעללות בקטין על-ידי אחראי לפי סעיף 368ג לחוק העונשין.
העותר הוסיף וטען כי יש לדחות את בקשת המדינה להעיד את הגורמים הטיפוליים בכל הנוגע לתוכן הדברים שמסר הוא עצמו – הן בפגישות שנערכו עם העובדת הסוציאלית והן בישיבת הועדה.
...
ביום 7.3.2018 הוגשה לבית משפט השלום בקשה למתן צו להמצאת מסמכים לפי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, שבה התבקשו מלשכת הרווחה "מסמכים הקשורים ל[תינוק]". בו ביום נעתר בית משפט השלום לבקשה (צ"ח 12051-03-18, השופטת מ' בנקי).
העותר הוסיף וטען כי יש לדחות את בקשת המדינה להעיד את הגורמים הטיפוליים בכל הנוגע לתוכן הדברים שמסר הוא עצמו – הן בפגישות שנערכו עם העובדת הסוציאלית והן בישיבת הוועדה.
דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף.
חרף טענות העותר, לא מצאנו כי עניינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים.
העתירה נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה למתן צו ביניים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור זאת, עתרה המאשימה להרשיע כל אחת מהנאשמות בעבירת היתעללות נפשית כלפי כלל הפעוטות, ובעבירות היתעללות גופנית כלפי כל פעוט בנפרד, כמספר הפעוטות שחוו תקיפות מאת כל אחת מהנאשמות.
בדברי הסבר להצעת חוק נוספת, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 144 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"ב-2021, אשר מוזגה עם תיקון מס' 143 שלעיל, נכתב לגבי סעיף 382(ד) לחוק העונשין, בין היתר, כך: "המצב החוקי הקיים אינו הולם את הפגיעה בערך המוגן כאשר התקיפה של קטין או חסר ישע מבוצעת בידי האחראי עליו, אף שאין המדובר בבן מישפחה. ... בתי המשפט אומנם נתנו ביטוי לחומרה המיוחדת של פגיעה בקטין או בחסר הישע בידי מי שאמור להגן עליו בקביעת מיתחמי הענישה בעבירת התקיפה, ואולם מוצע כי החוק יאפשר תיוג מדויק יותר הנותן ביטוי לפגיעה הכפולה בקטין ובחסר ישע כאשר הוא מותקף בידי האחראי עליו. תיקון זה עולה בקנה אחד עם קביעת עבירות מיוחדות לתקיפת קטין או חסר ישע בסעיפים 368ב ו368ג לחוק, וקביעת עונש חמור יותר כאשר הפוגע הוא אחראי על קטין או חסר ישע. בשל האמור, מוצע לקבוע נסיבה מחמירה כשמדובר בתקיפה של קטין על ידי אחראי שאינו בן משפחתו, כגון מטפל, גנן או סייע, שתכפיל את העונש המירבי בצד העבירה לארבע שנות מאסר. בכך, ההרשעה בנסיבה המחמירה תבטא את עובדות המעשה ותיתן משקל הולם ליחסים המיוחדים שבין התוקף והנפגע". בנוסף לכך, נכתב בדברי ההסבר בקשר להוראת השעה, במסגרתה הוסף כאמור סעיף 368ג1 לחוק העונשין, בין היתר, כך: "מוצע להתאים את ההסדר החוקי ולקבוע עונש מיזערי גם בעבירות חמורות כלפי קטין או חסר ישע המבוצעות במסגרת חינוכית או טיפולית בידי אחראי על קטין או חסר ישע שאינו בן מישפחה, דוגמאת מטפל. אוכלוסיות אלה ראויות להגנה מוגברת מצד החברה עקב פגיעותן וחוסר יכולתן לספק את צורכיהן הבסיסיים, וזאת על אחת כמה וכמה כשמדובר בפעוטות בשנים הראשונות לחייהם. פעוטות וחסרי ישע תלויים בטיפולם הטוב של האחראים עליהם, לרוב אין ביכולתם לבטא את אשר הם חווים ולפיכך קיים קושי בחשיפת המקרים ובהפסקתם, בעוד שהפגיעה עלולה להשפיע נפשית ופיזית לטווח הרחוק. בשל מאפייני עבירות האלימות כלפי אוכלוסיות אלה, ביניהם ההשלכות הקשות שיכולות להגרם מתקיפה או מהתעללות גופנית או מינית, בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית בידי האחראי עליהם שאינו בן מישפחה, והקושי בחשיפת העבירות האמורות, מוצע לקבוע עונש של מאסר כעונש מיזערי בעבירות אלה. עוד מוצע להבהיר כי עונש המאסר במקרה זה לא יהיה כולו על תנאי, ואולם מוצע להקנות לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהגבלה זו, מטעמים שיירשמו. הצעה זו. מצד אחד משקפת את חומרת המעשים, ומצד שני משאירה לבית המשפט את האפשרות להפעיל את שיקול דעתו ולחרוג מעונש מאסר בפועל במקרים המתאימים. יובהר כי על פי ההצעה העונש המזערי אינו נקבע לגבי תקיפה או היתעללות הנעשים בידי אחראי על קטין או חסר ישע שהוא בן מישפחה, שכן מקרים אלה הם מקרים מורכבים ולרוב מדובר ביחסים מתמשכים בין עובר העבירה ובין הקטין או חסר הישע, אשר בהם יש אינטרס מובהק לבחור בענישה שיקומית במקרים המתאימים כדי להגן על הנפגע ולמנוע פגיעה חוזרת בו בידי בן המשפחה. קביעת עונש מיזערי של מאסר בפועל עשויה לחבל באפשרות זו. עוד יודגש, כי קביעת עונשים מיזעריים היא חריג יוצא דופן בחקיקת העונשין. עונשים מיזעריים קבועים במספר קטן של עבירות ... יחד עם זאת חריגות התופעה, ייחודיותה וממדיה, מצדיקים, בנסיבות חריגות ובאופן יוצא דופן, את קביעתו של עונש מיזערי במקרה זה". צוין כי התיקון המדובר לחוק העונשין, הקובע עונש מיזערי, נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים, וזאת כדי שבתקופת הוראת השעה תבחן השפעת העונש המזערי על הענישה בעבירות האמורות.
ג. ע"פ 4302/18 ספיר בוקשטיין נ' מדינת ישראל (21.1.2019) - נאשמת הורשעה על יסוד הודאתה בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות היתעללות בקטין חסר ישע על ידי אחראי לפי סעיף 368ג לחוק העונשין ותקיפת קטין על ידי אחראי שגרמה לחבלה של ממש לפי סעיף 368ב(ב) לחוק העונשין.
בהקשר זה נתתי דעתי לתלונות שהוגשו מטעמה בגין איומים (נ/28), כאשר נכון אני להניח כי אלו נבעו מהמעשים מושא תיק זה. יצוין כי מהמכתבים שהוגשו, ונשלחו לנאשמת 2 מטעם משטרת ישראל, עולה כי לא הוגש כתב אישום בגין אף אחת מהתלונות שהוגשו.
...
מכל המקובץ, מצאתי למקם את עונש המאסר בפועל, שיש להשית על הנאשמת 2, קרוב לרף העליון של השליש התחתון של מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינה.
פיצוי כספי לנפגעי העבירות לצד רכיבי המאסר בפועל והמאסר המותנה, סבורני כי יש הצדקה להטיל על הנאשמות תשלום פיצוי כספי עבור נפגעי העבירות באמצעות הוריהם.
לפיכך נחה דעתי כי הטלת פיצוי כספי משמעותי שאותו יוכלו ההורים להפנות לשיקום מצבם של הפעוטות, יהיה בו גם משום העברת מסר של הכרה בפגיעה בהם ובסבלם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נגד הנאשמת, שרית בן חמו, הוגש כתב אישום בגין מעשיה משך כחודשיים ימים, 24.12.2021 – 27.02.2022, עת טיפלה בארבעה עשר פעוטות בגילאי חמישה חודשים ועד שלוש שנים בגן "בייבי לנד", אותו ניהלה ובו עבדה כמטפלת הראשית.
הכרעת הדין עסקה בפרשנות שיש לתת למעשים ולשאלה האם הם מקיימים את יסודות העבירות שיוחסו לנאשמת, ובפרט בהתייחס לעבירת ההיתעללות בקטין על ידי אחראי שכתב האישום ייחס לנאשמת בריבוי מקרים.
האם הוסיפה כי בזמן שא.ש. הלך לגן הנאשמת, היא לא שמה לב למשהו חריג, והיו מקרים בהם הנאשמת התארחה בביתם או שא.ש. ישן אצלה.
ב"כ הנאשמת עתר לקבוע שמדובר בארוע אחד, בפן העובדתי, ומתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד שנתיים מאסר בפועל, כאשר לדידו יש למקם את עונשה של הנאשמת קרוב לרף התחתון.
הנאשמת 4 הורשעה בגין ביצוע 5 עבירות היתעללות בקטין, כך למשל " האכילה תינוקת בכפית, תוך שאחזה את ראשה בחוזקה ותפסה את פיה שיוותר פתוח. בהמשך הרימה אותה והשליכה אותה על המזרן, וכן האכילה תנוק אחר בדחיפת כפיות אוכל לפניו באגרסיביות, אחזה בחוזקה בלחיו ולחצה על בטנו ומיד לאחר מכן דחפה אצבעותיה לפיו. לאחר מכן, הכתה בראשה של תינוקת באמצעות ידה" (שם, פס' 45) 15 עבירות של תקיפת קטין בידי אחראי הגורמת חבלה ו11 עבירות של תקיפה סתם.
...
הנאשמת ערערה לבית המשפט העליון אך משכה אותו בסופו של דבר.
לאור כל האמור לעיל אני גוזר את עונשה של הנאשמת על הצד הנמוך של המתחם, כדלקמן: עשרים וארבעה (24) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרה הממשי בתיק זה מיום 26.04.2022 עד יום 24.05.2022.
לא מצאתי להחמיר בעונשה של הנאשמת משיקולי הרתעה, שכן אני סבור שבנסיבות העניין, העונש המוטל הכולל מאסר ממשי מכביד הינו מרתיע דיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו