לפניי עתירה כנגד המשיבה 1 - המועצה האזורית מטה יהודה, וכנגד המשיב 2 - הועד המקומי של מושב גבעת יערים, בגדרה מבקש העותר - תושב המושב, לקבוע כי יש לבטל את החלטת המועצה מיום 23.1.18 בדבר תיקון תעריף מס הועד ולהורות למשיבות להשיב לו את הכספים שלטענתו שילם ביתר.
מכאן לטענתו מתחייב לגרוע מתעריפי מס הועד לאחר שנת 2008, ובכלל זה גם מהתעריפים לשנת 2018, שיעור 20% מסכום הארנונה שנגבה ע"י המועצה, אחרת תווצר העלאה "עוקפת" של "תעריף מס הועד בדרך לא חוקית, תוך הפרה של החלטת השרים": "ה-20% הללו בשעה שנקבע שהם נשארים במועצה הם חייבים להיות מקוזזים מהועד המקומי אם לא, פרושו של דבר של כפל אותם 20%" (סעיפים 24 ו-42 לתשובת העותר וע' 6 ש' 20 – 23).
אינדיקאציה לטענתה זו מוצאת המועצה במכתבו של העותר למשרד הפנים מיום 31.8.18 בו כתב כי כל מאמציו להניא את המועצה ממהלכיה "נופלות על אוזניים ערלות" וכי "נהיר לי כי לחלק מן הנושאים, תדרש היתערבות של מערכת המשפט". בנוסף, מפנה המועצה לתשובתו של משרד הפנים מיום 13.9.18 בה נכתב לעותר כי בקשתו נדחית וכי "נושאים שנדונו בערכאה משפטית, יש להפנות להמשך דיון בערכאה משפטית" (בנספח י"ב לעתירה).
בשלב זה העותר כלל לא נדחה ע"י המועצה וראו מכתבו של גזבר המועצה ומנהל הארנונה לעותר מיום 21.8.18, בהמשך לפגישה שהתקיימה עם העותר בחודש יוני 2018 בנוגע לתעריפי מס הועד המקומי, בו נכתב לעותר כי "במסגרת הישיבה הסבירו לך נציגי המועצה את עמדתה והקשיבו לדבריך, ואולם לא הושגו הבנות/הסכמות כלשהן בין הצדדים. המועצה עודנה בוחנת את טענותיך, ותשיבך עניינית עם השלמת הבחינה".
כן עומד לפניי מכתבו של העותר למועצה מיום 15.11.18 בדבר "התראה לפני הגשת תביעה – תעריפי ארנונה ומס ועד מקומי 2018", בו חזר על טענתו כי אינו זוכה להתייחסות עניינית וכי "אבקש להודיעך כי אני עומד בפני מיצוי ההידברות עם המועצה, ראשיה ומנהליה". העותר הוסיף כי "אמתין 30 ימים נוספים מיום קבלת מכתבי זה, בטרם אפנה לערכאות. אם הדברים לא יעלו יפה, התביעה תוגש גם נגד הועד המקומי". במכתבו לועד המקומי מיום 25.12.18 חזר על טענתו כי "ר' המועצה הנבחר מיתעלם מפניותיי, חרף הבטחתו" וכי לנוכח בחירתו של ועד חדש "אני דוחה את מועד הגשת התביעה בפרק זמן סביר, ע"מ ליתן בידך ובידי הועד החדש שהות ללימוד הנושא ולהשיב – בבקשה – באם נימצא בידך עוגן חוקי להעלאה". כאמור, ביום 30.1.19 נפגש העותר עם הועד החדש ועם הגורמים האחראים במועצה, ולנוכח תשובתם השלילית, ביום 20.2.19 הגיש את העתירה דנן.
...
נקבע כי "לצורך הקמת טענת שיהוי במשפט הציבורי, נדרשים להתקיים היסוד הסובייקטיבי והאובייקטיבי במצטבר". השאלה אם בסופו של דבר תידחה עתירה בטענת שיהוי תוכרע על יסוד איזון בין שלושת היסודות האמורים.
אינדיקציה לטענתה זו מוצאת המועצה במכתבו של העותר למשרד הפנים מיום 31.8.18 בו כתב כי כל מאמציו להניא את המועצה ממהלכיה "נופלות על אוזניים ערלות" וכי "נהיר לי כי לחלק מן הנושאים, תידרש התערבות של מערכת המשפט". בנוסף, מפנה המועצה לתשובתו של משרד הפנים מיום 13.9.18 בה נכתב לעותר כי בקשתו נדחית וכי "נושאים שנידונו בערכאה משפטית, יש להפנות להמשך דיון בערכאה משפטית" (בנספח י"ב לעתירה).
בשלב זה העותר כלל לא נדחה ע"י המועצה וראו מכתבו של גזבר המועצה ומנהל הארנונה לעותר מיום 21.8.18, בהמשך לפגישה שהתקיימה עם העותר בחודש יוני 2018 בנוגע לתעריפי מס הוועד המקומי, בו נכתב לעותר כי "במסגרת הישיבה הסבירו לך נציגי המועצה את עמדתה והקשיבו לדבריך, ואולם לא הושגו הבנות/הסכמות כלשהן בין הצדדים. המועצה עודנה בוחנת את טענותיך, ותשיבך עניינית עם השלמת הבחינה".
כן עומד לפניי מכתבו של העותר למועצה מיום 15.11.18 בדבר "התראה לפני הגשת תביעה – תעריפי ארנונה ומס ועד מקומי 2018", בו חזר על טענתו כי אינו זוכה להתייחסות עניינית וכי "אבקש להודיעך כי אני עומד בפני מיצוי ההידברות עם המועצה, ראשיה ומנהליה". העותר הוסיף כי "אמתין 30 ימים נוספים מיום קבלת מכתבי זה, בטרם אפנה לערכאות. אם הדברים לא יעלו יפה, התביעה תוגש גם נגד הוועד המקומי". במכתבו לוועד המקומי מיום 25.12.18 חזר על טענתו כי "ר' המועצה הנבחר מתעלם מפניותיי, חרף הבטחתו" וכי לנוכח בחירתו של ועד חדש "אני דוחה את מועד הגשת התביעה בפרק זמן סביר, ע"מ ליתן בידך ובידי הוועד החדש שהות ללימוד הנושא ולהשיב – בבקשה – באם נימצא בידך עוגן חוקי להעלאה". כאמור, ביום 30.1.19 נפגש העותר עם הוועד החדש ועם הגורמים האחראים במועצה, ולנוכח תשובתם השלילית, ביום 20.2.19 הגיש את העתירה דנן.
