עתירה לדיון נוסף בעונש על עבירות נשק וקשירת קשר לפשע

רקע העותר נדון לעונש מאסר בן 14 שנים ו- 180 ימים נוספים, בגין עבירות רכוש, החזקת נשק וקשירת קשר לבצוע פשע.

...

התרשמתי כי החלטת המשיב מאוזנת וסבירה וכי לעת הזו, אין מקום להתערב בה. בד בבד, לאור נתוני השיקום של העותר, סבורני כי ראוי שעניינו יחזור ויתברר לפני ועדת הקטגוריות במועד הקרוב בו תתכנס.

ובהתאמת הדברים לעניינו של העותר; התרשמתי כי גורמי המשיב נתנו דעתם לעניין הערב הצמוד במספר הזדמנויות, ועל יסוד המלצתה של המשטרה, מצאו כי טרם בשלה העת להיעתר לבקשת העותר.

העתירה נדחית.

ממדוח נעמאן בכר – ניתן גזר דין פאדי מחמוד סעיד בכר זגרה על-ידי ב"כ – עו"ד עבד אבו עאמר הכרעת דין מתקנת וגזר דין לנאשם 3 כב' השופטת דינה כהן: הנאשם 3 נותן היום את הדין על עבירות מושא כתב אישום, שתוקן במסגרת הסדר, בגין הובלת נשק לרצועת עזה והחזקתו, הכל כפי שיפורט.

ב"כ המאשימה ציין כי בעיניינו של הנאשם 3 בוצע תיקון מהותי בכתב האישום, תוך מחיקת האישום החמשי שיוחס לו בשל ירי טיל, לאחר שבירור ובדיקה מאומצים הובילו למסקנה שהנאשם שיקר בחקירותיו בנוגע לאישום זה. ב"כ המאשימה הפנה לתוצאה בגזר הדין הרלוואנטית לשני שותפיו לעבירה של הנאשם ולהתאמות המתחייבות בעיניינו, לאור עיקרון אחידות הענישה, ועתר לכך "...שבסופו של יום בשיקלול כל המתחמים נסבור כי המיתחם הוא בין 6 ל 10 שנים והמאשימה תעתור לעונש שבמרכז המיתחם ומעט גבוה יותר, סביב 8 וחצי שנות מאסר...". ב"כ המאשימה הטעים בטיעוניו כי לכאורה, חלקו של נאשם זה יותר קרוב לחלקו של הנאשם 1, מאשר לחלקו של הנאשם 2 אולם, ההחזקה בה הורשע הנאשם 1 על פי האישום הנוסף שיוחס לו בלבד (האישום הרביעי), הייתה החזקה לצורך ביצוע פיגוע, ומכאן החומרה היתרה שהתבטאה בגזר הדין בעיניינו של הנאשם 1, שנידון ל 13 שנות מאסר.

המערער הורשע לאחר ניהול חלקי של הליך הוכחות, בעבירות של קשירת קשר לפשע (רצח), 3 עבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, עבירות בנשק (נשיאה והובלה), קשירת קשר לפשע (מתן שירות), ניסיון לעבור עבירה של איסור פעולה ברכוש טירור, בין היתר, בשל כך שהמערער הסכים להעביר 12.5 שקים, שכל אחד מהם הכיל כ-15 ק"ג חומר נפץ מסוג TNT ובלוני חמצן, תמורת סך של $200.

באשר לטיעוני הסניגור, הענות לעמדתו, ודאי לא תאזן באופן ראוי בין השקולים השונים ולא תבטא יחס הולם בין חומרת מעשיו ומידת אשמו של הנאשם לבין מידת העונש שהסניגור סבר שיש להסתפק בו. בתוך מיתחם העונש ההולם יינתן משקל הולם לעברו הנקי של הנאשם ולהכרתו באחריות למעשיו לאחר שכתב האישום נגדו תוקן במסגרת ההסדר והאישום החמשי, לפיו יוחסו לו עבירות של קשר לפשע, עבירות בנשק (נשיאת נשק), ניסיון לרצח ופעילות באירגון טרוריסטי – נמחק, לאחר שהמאשימה קיבלה את טענות הסניגור בעיניין זה. באשר לקנס יש לקחת בחשבון כי העבירות בוצעו ממניע כספי, זאת מבלי להיתעלם ממצבו המשפחתי והאישי של הנאשם כפי שפירט הסניגור בהרחבה בטיעוניו.

...

בתאריך 11.3.20, בישיבה שנקבעה לשמיעת הטיעונים לעונש, הודיע ב"כ המאשימה על תיקון נוסף לטובת הנאשם, כך שבאישום השני יורשע בעבירה הקלה יותר של החזקת נשק לפי סע' 144 (א) לחוק, (שהעונש לצידה 7 שנות מאסר), במקום בעבירה לפי סע' 144(ב2) סיפא לחוק, שעניינה הובלה שיש עמה העברת החזקה בנשק לאחר לפיכך, הננו מתקנים את הכרעת הדין מיום 31.12.19, בעניינו של הנאשם 3, כך שבמקום הרשעתו ב-3 עבירות לפי סעיף 144(ב2) סיפא לחוק, כפי שנקבע בהכרעת הדין הקודמת, הננו מרשיעים אותו ב-2 עבירות בנשק (הובלה והעברת החזקה בנשק) לפי סעיף 144(ב2) סיפא לחוק מושא האישומים הראשון והשלישי של כתב האישום המתוקן ועבירה אחת של עבירות בנשק (החזקת נשק), לפי סע' 144 (א) לחוק הנ"ל, מושא האישום השני.

בסופו של דבר, בהתחשב בערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת והפסיקה הרלבנטית ליישום בהתאמה לנסיבות ביצוע העבירות כפי שפורטו לעיל, אנו סבורים כי יש להעמיד את מתחם העונש בנוגע לנאשם, לכל האישומים, מ 9 שנות מאסר עד 14 שנים.

אולם, אנו סבורים שמתחם זה נמוך מדי.

לפיכך הננו דנים את הנאשם לעונשים הבאים: 8 וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל, מיום המעצר.

בהתייחס לעבירת הקשר בה הורשעו שני הנאשמים, עתר ב"כ המאשימה למיתחם עונש הולם הנע בין 7 ל- 15 חודשי מאסר, תוך שהפנה לע"פ 5295/15 פלוני נ' מדינת ישראל (23.12.2015).

דיון וגזירת הדין קביעת מיתחם העונש ההולם בבוא בית המשפט לקבוע את מיתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו בתיק, עליו לנהוג על פי תיקון 113 לחוק העונשין הקובע כי "העקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב' לחוק העונשין).

במצב של ריבוי מעשים ועבירות על בית המשפט לקבוע, תחילה, האם יש להתייחס לאישומים כאל "ארוע אחד" או שמא מדובר "במספר אירועים". בעניינינו הדברים פשוטים ואינם צריכים הסבר רב; יש לראות בעבירת הקשר אשר יוחסה לשני הנאשמים, עבירה נפרדת, מעבירת החזקת התחמושת אשר יוחסה לנאשם 2 בלבד שכן על אף נסיונו של ב"כ המאשימה לטעון לקשר בין הכדורים שנמצאו בחדרו של נאשם 2 (אשר נאשם 1 כלל לא הואשם בהחזקתם) לבין קשירת הקשר, אין כל הוכחה לקשר שכזה.

ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון (ע"פ 6985/12 אחמד כמאל נפאפעה נ' מדינת ישראל (17.3.2013) (כבוד השופט א' רובינשטיין) נדחה, תוך שנקבע, כי "שותפים אנו לגישה המחמירה לעניין עבירות נשק שנקט בית משפט זה, במיוחד בתקופה האחרונה, ובמסר הכולל ענישה מכאיבה שעיקרה שקולי הרתעה וגמול". בת"פ 388-05-10 מדינת ישראל נ' חאג' (מיום 20.11.2011) הורשע הנאשם על-פי הודאתו בקשירת קשר לפשע ובניסיון לסיוע לסחר בנשק שלא כדין.

החזקת התחמושת כאמור, נאשם 2, הורשע בנוסף לעבירת הקשר, גם בעבירה של החזקת תחמושת, לאחר שבמזוודה שבחדרו נימצאו ארבעה כדורים בקוטר 9 מ"מ, המהוים תחמושת לנשק, הכל כפי שפורט בהכרעת הדין, ולא איחזור על כך. העבירה של החזקת תחמושת (אשר בצדה קבוע עונש של 3 שנות מאסר) חמורה בפני עצמה, גם כאשר לא נמצא עימה כלי נשק.

...

לאור כל האמור, הנני גוזרת את עונשו של הנאשם 1 כדלקמן: מאסר בפועל למשך 9 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה - החל מיום 14.1.20 ועד היום.

בשים לב לכך שבעת ביצוע העבירות היה נאשם 2 "בגיר צעיר", על גבול הגיל בו יש לקבל תסקיר שירות מבחן בטרם הטלת עונש של מאסר בפועל ובשים לב לכל שאר האמור לעיל, ולכך שהוא שהה חודשיים במעצר (מיום 15.01.2020 ועד ליום 11.03.2020) ולאחר מכן (עד היום) תקופה של 6 חודשים ו-שבוע במעצר באזוק אלקטרוני וכן בשים לב לכך שהוא מעולם לא ריצה עונש מאסר ושליחתו למאסר כיום עלולה לחבל (כאמור) בסיכויי שיקומו ולדרדרו לעולם העברייני, החלטתי לחרוג לגביו ממתחם העונש ההולם ולהסתפק בתקופת מאסר החופפת לימי מעצרו ובתקופת שהותו באיזוק אלקטרוני בצירוף מאסר על תנאי.

לאור כל האמור, הנני גוזרת את עונשו של הנאשם 1 כדלקמן: 58 ימי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו – מיום 15.1.20 ועד ליום 11.3.20.

לאור כל האמור, ובשים לב להנחיית פרקליט המדינה העדכנית הגם שלא מחייבת את בית המשפט, גם כאשר מדובר בעבירות שנעברו לפני כניסת התיקון לתוקף, עתר ב"כ המאשימה לקביעת מיתחם הנע בין 27 ל – 42 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

בכל הנוגע לעבירת הנשק, נפסק בע"פ 4775/21 פלוני נ' מדינת ישראל הדן בעיניינו של נאשם אשר הורשע בעבירה של קשירת קשר לפשע כדלקמן: " בגדר זאת, המערער הציע לסוכן, מספר פעמים, לרכוש ממנו כלי נשק שונים, וניהל עמו משא ומתן על מחירו של נשק מסוג "קרלו". מסיבה כזו או אחרת, העסקה לא יצאה לפועל כאמור, ומכאן הרשעת המערער בעבירה של קשירת קשר לפשע בלבד.

ואולם, לאחרונה ממש עמדתי, פעם נוספת, על הצורך בענישה מחמירה בכל הנוגע לעבירות נשק המחייב: "... ענישה הולמת ומרתיעה על כל חוליות השרשרת העבריינית – החל מיצרני או מבריחי הנשק הבלתי חוקי, דרך הסוחרים בו, ועד לאלו הנוטלים אותו לידם ועושים בו שימוש בלתי חוקי" (ע"פ 4456/21 מדינת ישראל נ' אבו עבסה, פסקה 15 [פורסם בנבו] (23.1.2022)).

ובכל הנוגע לעבירת הנשק: בע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל נדונו ערעורים על עונשיהם של אחד-עשר נאשמים שהורשעו בעבירות סחר בנשק, לאחר שמכרו נשק לסוכן מישטרה.

...

האם יש מקום לקבוע מתחם ענישה אחד או מתחם ענישה לכל אחת מן העבירות בהן הורשע הנאשם? סבורני כי מדובר בתוכנית עבריינית אחת, אשר התרחשה בסמיכות זמנים, כך כמפורט בכתב האישום, כשהנאשם, בעת ביצוע עסקת הסמים, הציע לסוכן כי ירכוש ממנו כלי נשק.

הנני קובעת כי מתחם הענישה לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 40 ל – 55 חודשי מאסר.

לאור האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 44 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו – 31.5.21.

נאשם 1 הביע צער על מעשיו, והוסיף כי "אני אבא ל-3 ילדים ואני מקוה שבית המשפט יעזור לי ויסייע לי לסיים את המאסר ואני מאוד מצטער על מה שעשיתי. אבא שלי נפטר לפני 3 חודשים ואני מודה לבית המשפט שנתן לי לראות אותו". נאשם 3 אמר כך: "... נעצרתי לפני חתונה שלי ביומיים, אני יודע שמה שעשיתי זאת טעות מאוד מאוד גדולה, לא חשבתי בחיים שאכנס לכלא, אני מבקש את רחמי בית המשפט, שבית המשפט הנכבד יעזור לי". עוד הוסיף נאשם 3 כי הוא "רוצה לצאת מבית הכלא, להתחתן, להקים מישפחה, לחזור לחיים נורמליים ...". דיון והכרעה העקרון המנחה בגזירת הדין הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם העומד לדין, לבין סוג העונש שיוטל עליו ומידתו.

טרם ניגש למלאכת קביעת מיתחם העונש ההולם והשתת העונש הראוי על כל אחד מהנאשמים, יש להכריע תחילה האם כלל המעשים המיוחסים לנאשמים 1 ו-3 מהוים "ארוע אחד", בגינם יש לקבוע מיתחם עונש אחד ויחיד, כפי עתירת הסנגורים, או שמא כל אחד משני האישומים מהוה ארוע שונה המצדיק קביעת מיתחם ענישה נפרד, כפי עתירת המאשימה.

לא נעלם הימני כי לנאשם 3 יוחסה עבירה נוספת, חמורה, בדמות עסקה בנשק, אך הפער בחומרת מעשיהם של הנאשמים יבוא לידי ביטוי בעת קביעת מיתחם העונש ההולם שייוחד לכל נאשם בנפרד.

הנאשם באותה פרשה הורשע בבצוע עבירות של סחר בנשק, נשיאת נשק וקשירת קשר לבצוע פשע.

ראו למשל דבריו של השופט מ' מזוז בע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (5.11.2019), כי: "... המאבק בתופעות האלימות החמורות בחברה הישראלית בהן נעשה שימוש בנשק מחייב, מעבר למאמץ 'לשים יד' על כלי הנשק הבלתי חוקיים הרבים שבידי הציבור, גם ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות נשק, לרבות על עצם החזקה או רכישה שלא כדין של נשק". בהמשך נכתב, כי: "ביעור תופעת החזקת כלי נשק בלתי חוקיים הוא איפוא אינטרס צבורי מהמעלה הראשונה ותנאי הכרחי למאבק בתופעות הפשיעה האלימה לסוגיה הרווחות במקומותינו, בבחינת 'ייבוש הביצה' המשמשת ערש לגידולן של תופעות אלה. מהלך כזה מחייב הירתמות גם של בתי המשפט, על ידי ענישה מחמירה ומרתיעה לעבירות נשק בלתי חוקי באשר הן, וכל שכן מקום שנעשה בנשק כזה שימוש בבצוע עבירות אלימות לסוגיהן". למעשה, בית המשפט העליון עמד על הצורך בענישה מחמירה בעבירות נשק גם שנים קודם ביצוע העבירות על ידי הנאשמים.

...

בכל הנוגע ל-M16, טענה המאשימה עצמה כי "לא ברור לאיזה צורך, מה תוכנן לעשות עם הנשק ולמה השקיעו את מיטב כספם בקניית תת מקלע מהסוג הזה?". על רקע נסיבות ביצוע העבירות, הערכים החברתיים אשר נפגעו ומידת הפגיעה בהם, כמו גם מדיניות הענישה הנוהגת, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של נאשם 1 נע בין 40 חודשי מאסר בפועל לבין 70 חודשי מאסר בפועל.

באמצעות ענישה של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח למשך חודשים רבים, בצירוף עונש מאסר מותנה הצופה פני עתיד, סבורני כי יוגשם עיקרון ההלימה, ובד בבד תושג הרתעתם של הרבים, לצד הרתעת הנאשם.

סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 · ארבעים (40) חודשי מאסר בפועל.