העתירה
לפניי שתי עתירות מינהליות, שהדיון בהן אוחד, המופנות נגד תוצאות מיכרז שפירסמה רשות הגז הטבעי, במשרד התשתיות הלאומיות (משיב 1), להקמת והפעלת רשת לחלוקת גז טבעי באיזור הדרום, ולפיהן הזוכה במיכרז הִנה משיבה 2, חברת גז טבעי דרום בע"מ (להלן – גז טבעי דרום).
המיכרז האמור פורסם כחלק משורה רחבה של צעדים, אשר נועדו לפתח את משק הגז הטבעי בישראל, בהתאם למתווה שהוגדר בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן – החוק או חוק משק הגז), ובתקנות שהותקנו מכוחו, במטרה להנגיש לציבור הצרכנים את הגז הטבעי ולעודד את השמוש בו כמקור אנרגיה חלופי לחשמל; זאת, בין-היתר, הואיל והגז הטבעי נתפס כידידותי לסביבה, והיות שעלויות הפקתו זולות ביחס לדלקים אחרים או לעלויות ייצור חשמל.
בשלב השני – שלב ההולכה – מועבר הגז הטבעי בלחץ גבוה מתחנת הקבלה החופית אל צמתים מרכזיים ברחבי הארץ, שבהם יוצבו מיתקני Pressure Regulation Metering System (להלן גם – PRMS או מיתקני PRMS), אשר תפקידם להפחית את לחץ הגז, בכדי לאפשר את העברתו אל בית הצרכן.
נראה, כי אף אם היה באמור כדי להקים פגם מנהלי, הרי שבמקרה זה היה מקום להותיר את המיכרז על כנו, נוכח דוקטרינת הבטלות היחסית (המכונה גם תורת התוצאה היחסית).
בהתאם לכך, הסיקה ועדת המכרזים כי סופר אנ.ג'י דרום תיכננה לרכוש שלושה מתקנים בעלי קיבולת של עד 30,000 מ"ק לשעה, כל אחד, עבור האזורים אשדוד, לפידות וקריית מלאכי; וכן מתקן נוסף שיאפשר קיבולת של עד 20,000 מ"ק לשעה בקרית גת. נתונים אלו תיאמו את הקפי הצריכה החזויים לפי הצעתה של סופר אנ.ג'י דרום, ביחס לעשר שנות הפעילות הראשונות: ספיקה של כ-30,800 מ"ק לשעה באשדוד, כ-17,000 מ"ק לשעה בקרית גת, כ-7,000 מ"ק לשעה באשקלון וכ-22,600 מ"ק לשעה בלפידות.
...
על-כן, סבורני, כי אף אם היה בנסיבות המקרה כדי להביא לפגם מינהלי, בכל הנוגע לניגוד עניינים בין מר אדמתי לבין סופר אנ.ג'י דרום, הרי שבאיזון בין הפגם האמור לבין חומרתו הקלה והנסיבות בדבר הצורך בהותרת המכרז על כנו – ניכר כי יד האחרונות על העליונה; ונפקות הפגם – על-פי דוקטרינת הבטלות היחסית – לא הייתה ביטול המכרז או תוצאותיו.
על-רקע האמור סבורני, כי אין מקום לקבל את טענותיה של ד.א. שפלה לעניין זה, וכי ההוראות בדבר היקף מגבלות העמודים יועדו לתוכן ההצעה ההנדסית, אך לא לנספחים המצורפים לה. הפרשנות שמנסה ד.א. שפלה להחיל, כך שמגבלות ההיקף חלות גם על הנספחים ולמעשה מונעת את קיומם – אינה מתיישבת עם דרישת צירוף הנספחים, כאמור לעיל; וממילא אינה מתיישבת עם הצעתה שלה – אשר כללה נספחים כאמור.
כמו-כן, גורסת גז טבעי דרום, כי הטענות לעניין התנהלותה של החברה האחות בגדר המכרז באזור הנגב, הִנן חסרות יסוד, שכן האחרונה מקיימת את התחייבויותיה לפי המכרז, וממילא טענות אלו נטענו באורח סתמי, ללא כל פירוט; מה-גם, שנגב גז טבעי היא ישות משפטית נפרדת לחלוטין מגז טבעי דרום, לכן היה על ד.א. שפלה לצרפה כמשיבה לעתירה, ומשלא עשתה כן – יש לדחות על הסף את הסעדים הקשורים בה.
דין טענות העתירה לעניין זה – להידחות.
התוצאה
אשר על כל האמור לעיל, העתירות נדחות.
