בעתירה שבכותרת מלין העותר נגד החלטת המשיבים לבטל את רישיונותיו הכוללים- רישיון להחזיק בכלי ירייה, רישיון מאבטח ורישיון מדריך ירי (להלן: "הרישיונות").
דלותן של הראיות המנהליות הן מבחינת איכותן והן מבחינת עוצמת המסוכנות אם בכלל לענייננו, אל מול הפגיעה הקשה בזכויות ובאינטרסים הלגיטימיים של העותר, כתוצאה מההחלטה לשלול רישיונותיו רק על סמך הראיות המנהליות האמורות, מחייבת את המסקנה כי החלטת המשיבים אינה סבירה.
מבלי להקל ראש כמובן בחומרתם של המעשים כפי שאלו תוארו בתלונת הבת (טרם שחזרה בה מהתלונה) הרי המדובר בארועי אלימות במדרג נמוך בבחינת "אמצעי חינוך" פסולים ואסורים, אשר אינם מלמדים על אובדן שליטה, אלימות או היבטי מסוכנות בעלי משקל לבחינה בשאלה האם ראוי לאפשר למבצעם להמשיך ולהחזיק ברישיון לנשק.
...
ב"כ המשיבים טוענת כי דין העתירה להידחות.
דלותן של הראיות המנהליות הן מבחינת איכותן והן מבחינת עוצמת המסוכנות אם בכלל לענייננו, אל מול הפגיעה הקשה בזכויות ובאינטרסים הלגיטימיים של העותר, כתוצאה מההחלטה לשלול רישיונותיו רק על סמך הראיות המנהליות האמורות, מחייבת את המסקנה כי החלטת המשיבים אינה סבירה.
סוף דבר
מאיזון מכלול השיקולים שפורטו לעיל בפסק דין זה, מתחייבת מסקנה כי החלטת המשיבים לשלול את רישיונות העותר בשל תיק החקירה הספציפי שנפתח ונסגר בעניינו, על אף הנתונים ושיקולי הנגד שהוצגו, אינה החלטה ראויה וסבירה.
לאור התוצאה, אני מחייב את המשיבים לשאת בשכ"ט ב"כ העותר בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.
המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לצדדים.
