עתירה לביטול צווי הרחקה, קביעת נתינות אריתראית ומעמד

העותרת טענה כי שהתה באתיופיה ללא מעמד אזרחי.

בהיעדר הענות מצד המשיבה, עתרה העותרת לבית המשפט בעת"מ 3719-08-12 בבקשה להורות על ביטול צוי ההרחקה והמשמורת שהוצאו נגדה ולקבוע כי הנה אריתריאית וככזו הנה זכאית להגנה בישראל.

טענות המשיבה ראשית טענה המשיבה, כי את העתירה מלווה הנחת יסוד מוטעית לפיה לו הייתה העותרת אריתריאית, על אף שכל חייה או רוב חייה עברו עליה באתיופיה ועל אף שנכנסה לישראל באמצעות דרכון אתיופי, היא זכאית להנות ממדיניות אי ההרחקה הזמנית שננקטת כלפי נתיני אריתריאה.

...

אשר לטענה הכללית הנוגעת לסכנה הנשקפת לכאורה, לנתינים ממוצא אריתריאי באתיופיה אין לי אלא להפנות לפסק דינו של כבוד השופט אברהם יעקב בו הינו מתייחס להעדר סכנה הקיימת באתיופיה לנתינים אתיופים – אריתריאים, על בסיס חוות דעת שהוגשו בפניו בעניין בעת"מ (מרכז) 15455-09-11 טהגסט גדאיי גברהיאסוס נ' משרד הפנים, (29.4.12): "...מסקנתי היא שאפילו אם טענות העותרת הן טענות אמת, ניתן להרחיק אותה לאתיופיה וזאת מאחר ולאתיופים ממוצא אריתראי לא צפויה סכנת חיים באתיופיה.". מעבר לכל האמור לעיל, לא מיותר לחזור ולציין, כי בתי המשפט אינם נוטים להתערב בשיקול דעתה של הרשות, כאשר זו שקלה העובדות והנתונים שהועמדו לרשותה על ידי גורמים מקצועיים, אלא לעיתים נדירות.

לפיכך חככתי בדעתי האם אין מקום בנסיבות לדחות העתירה בשל אופן התנהלותה זה, אך בסיכומו של יום הגעתי למסקנה כי יהא בכך כדי להתעלם ממסמך רשמי של מדינה זרה-אריתראה- מסמך אליו צריכה המשיבה להתייחס כדבעי, על המשמעויות העולות מכך.

סוף דבר המשיבה אינה יכולה להתעלם מתעודת הזהות האריתראית בה אוחזת העותרת בהיותה על פניו אותנטית ולפיכך יש להכיר בעותרת כנתינה אריתראית, על המשמעות הנובעת מנתינות זו בהגנה הזמנית הניתנת לנתינים אריתראים.

ההליך העותר ביקש לבטל את החלטת המשיב שלא לזהות אותו כנתין אריתראי, הזכאי להגנה ולאשרה הנתנת לאריתראים בישראל, ולחלופין, בשל עיקרון אי ההחזרה, ולבטל את צו ההרחקה שהוצא נגדו.

בנוסף לכך, נוצר מצב חדש עם הגשת הבקשה המחודשת להסדרת מעמדו כאריתראי מיום 10.1.12, אליה נלוו ראיות נוספות ביחס לזהותו כאריתראי, ועם החלטת בית הדין למשמורת על שיחרורו בתנאים מיום 30.1.12, בציון העובדה שהמצב של חוסר שתוף פעולה מצד העותר שנקבע קודם לכן, אינו חל על המקרה.

במצב זה, גם העותר וגם המשיב לא הניחו בשלב זה תשתית ראייתית מנהלית מספקת וסבירה ביחס לעמדותיהם, ובשלב זה נראה לי שאין מקום ליתן צו אופראטיבי המורה על ביטול הרחקתו ועל ביטול זיהויו כאתיופי, אך יש מקום להורות על החזרת העניין לבחינה מחודשת של המשיב, על יסוד ראיות ובדיקות נוספות שייעשו גם על ידי העותר וגם על ידי המשיב, בצד הזקקות ספציפית של המשיב לבקשת העותר להסדרת מעמדו ולמתן מקלט בישראל, בהתאם לנהלים המקובלים במשיב, בשים לב, לא רק לנתינותו האתיופית או האריתראית, אלא גם תוך היתייחסות לטענות העותר ביחס לסכנת הרדיפה שיכולה להיות לו באתיופיה בשל מוצאו האריתראי, ובשים לב לאפשרויות נוספות שיכולות להיות להרחקתו למדינה בה לא יהא בסכנת רדיפה, בהתאם לכללים החלים על העניין.

...

כמו כן, נראה לי כי לא היה בטענות המשיב כלפי ראיות העותר כדי להפריך את גרסתו.

במצב זה, גם העותר וגם המשיב לא הניחו בשלב זה תשתית ראייתית מנהלית מספקת וסבירה ביחס לעמדותיהם, ובשלב זה נראה לי שאין מקום ליתן צו אופרטיבי המורה על ביטול הרחקתו ועל ביטול זיהויו כאתיופי, אך יש מקום להורות על החזרת העניין לבחינה מחודשת של המשיב, על יסוד ראיות ובדיקות נוספות שייעשו גם על ידי העותר וגם על ידי המשיב, בצד היזקקות ספציפית של המשיב לבקשת העותר להסדרת מעמדו ולמתן מקלט בישראל, בהתאם לנהלים המקובלים במשיב, בשים לב, לא רק לנתינותו האתיופית או האריתראית, אלא גם תוך התייחסות לטענות העותר ביחס לסכנת הרדיפה שיכולה להיות לו באתיופיה בשל מוצאו האריתראי, ובשים לב לאפשרויות נוספות שיכולות להיות להרחקתו למדינה בה לא יהא בסכנת רדיפה, בהתאם לכללים החלים על העניין.

לאור זאת אני מורה על החזרת העניין למשיב על מנת שיפעל כאמור .

עתירה לביטול צווי הרחקה ומשמורת שהוצאו נגד העותרת, ולקבוע שהיא נתינה אריתראית ולכן זכאית להגנה הקבוצתית הניתנת לנתינים אריתראים בישראל.

כאמור גם בהחלטתי מיום 31.7.2011 שדנה בשאלת המשמורת, איש מן הצדדים לא הביא חוות דעת בדבר הדין הזר, הדין האריתראי והדין האתיופי, על מנת ללמוד מהו מעמדה של העותרת בכל אחת מן המדינות.

...

בנסיבות אלו, למעט תעודת המסע שהנפיק הקונסול, לא מצא בית המשפט כל קשר של העותרת לאתיופיה.

עם כל זאת, ולאחר עיון בשתי חוות הדעת וטעוני הצדדים לעומקם – אני סבורה שדין העתירה שלפני להדחות.

אם כי ניתן להבין את מטרתם וכוונתם, התוצאה היא הכבדה מיותרת על עובדי המשיב, שנאלצים היו לבחון שוב ושוב את דברי העותרת.

התוצאה היא שאני דוחה את העתירה, והחלטות המשיב בענינה של המבקשת עומדות על מכונן.

עתירה לביטול צוי הרחקה ומשמורת שהוצאו נגד העותרת, ולקבוע שהיא נתינה אריתראית ולכן זכאית להגנה הקבוצתית הנתנת לנתינים אריתראים בישראל.

כאמור גם בהחלטתי מיום 31.7.2011 שדנה בשאלת המשמורת, איש מן הצדדים לא הביא חוות דעת בדבר הדין הזר, הדין האריתראי והדין האתיופי, על מנת ללמוד מהו מעמדה של העותרת בכל אחת מן המדינות.

...

בנסיבות אלו, למעט תעודת המסע שהנפיק הקונסול, לא מצא בית המשפט כל קשר של העותרת לאתיופיה.

עם כל זאת, ולאחר עיון בשתי חוות הדעת וטעוני הצדדים לעומקם – אני סבורה שדין העתירה שלפני להידחות.

אם כי ניתן להבין את מטרתם וכוונתם, התוצאה היא הכבדה מיותרת על עובדי המשיב, שנאלצים היו לבחון שוב ושוב את דברי העותרת.

התוצאה היא שאני דוחה את העתירה, והחלטות המשיב בענינה של המבקשת עומדות על מכונן.

ביום 20.12.11 הגיש ב"כ העותר בקשה לשחרורו של העותר ממשמורת ולהסדרת מעמדו.

ביום 31.1.12 הוגשה עתירה מנהלית בה נתבקש לבטל את החלטות המשיב ולקבוע כי העותר הנו אריתראי וכפועל יוצא מכך נתבקש להורות על ביטול צוי ההרחקה והמשמורת.

העותר מבקש לבטל את קביעת המשיב כי הוא נתין אתיופי ולהכריז עליו כנתין אריתראי הזכאי להנות ממדיניות אי ההרחקה הנתנת לנתיני אריתריאה במדינת ישראל.

...

הסתירות והפערים בגרסאותיו של העותר יחד עם העדר ממצאים פוזיטיבים אשר מאששים את טענותיו, מובילים למסקנה כי העותר לא הצליח להראות, אף לא ברמה המנהלית, כי הוא אזרח אריתראה.

לאור זאת, סבורני שבדין קבע המשיב שהעותר אינו אזרח אריתראי ואין אני רואה לנכון להתערב בהחלטתו.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את העתירה באופן חלקי כך שקביעת המשיב כי העותר אינו אריתראי תשאר בעינה אך קביעתו כי העותר אתיופי – מבוטלת בזה.