עתירה לביטול צו הריסה והכנת תכנית בניין עיר

לאור כל המפורט עתרה המבקשת לכך שיעוכב ביצוע צו ההריסה עד להכנת תכנית ביניין עיר, אשר תבטל את הפגיעה בזכויותיה שבוצעה בשנת 1995 ותשיב למבקשת את זכויותיה.

...

טיעוני המשיבה המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה אשר הוגשה באיחור, לאחר שחלפו למעלה מ- 15 יום ממועד מתן הצו.

סיכומו של דבר המבקשת ביצעה בניה חדשה בלא היתר.

לא שוכנעתי כי נפל פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.

לפיכך בקשתה של המבקשת לביטול צו ההריסה נדחית.

דהיינו, בעת הכנת תכנית ע' נילקחה בחשבון העובדה כי בעבר הותרו מרתפים מעבר לזכויות הבנייה שבתכנית הראשית, ומשכך נקבע כי תכנית ע' לא תיפגע במרתפים אלו.

לאחר רכישת הנכס, החל העותר לבצע בו שיפוצים, כאשר בעקבות תלונה שהוגשה, הוצא צו הריסה מינהלי (צו מנהלי מס' 2018-0108) לגבי עבודה אסורה כשנטען כי "בנו בנכס קירות גבס וכלים סניטריים (ע"י כך חילקו מרתף לשתי יחידות נפרדות)". במסגרת דיון שנערך בבקשת העותר לביטול צו ההריסה, הוסכם כי העותר יגיש בקשה לשימוש חורג.

לטענת העותר, לבית המשפט הסמכות לפרש תכניות ביניין עיר, ולאור האמור יש להתערב בהחלטת ועדת הערר, לקבל את פרשנות העותר לתחולתה של תכנית 58 ולהתיר שימוש חורג למגורים.

...

גם נוכח ההלכה כי בית המשפט הוא הפרשן בכל הנוגע לפרשנות תכנית המהווה חיקוק (ראו למשל ע"א 8797/99 אנדרמן נ' ועדת הערר המחוזית לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, פ"ד נו(2)466), וחרף העובדה שבמקרה דנן לא מדובר בשאלה פרשנית גרידא של סעיף כזה או אחר בתכנית, מקובלת עלי פרשנות ועדת הערר לעניין תכולת תכנית ע' 1 ולאי תחולת תכנית 58 על הנכס.

לאור כל האמור לעיל, הפרשנות שמבקש העותר להציע לעניין תחולת התכניות הרלוונטיות, ולפיהן המרתף נבנה במקור מכוח תכנית 58 וניתן להתיר לגביו את כל השימושים המותרים לתכנית זו, כולל מגורים, לא ראיתי לנכון לקבל בהעדר כל בסיס ראייתי ומשפטי לטענותיו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

על המקרקעין חלה תכנית ביניין עיר ג/297.

העירעור בהודעת ערעור קצרה ותמציתית עתר המערער לביטול הרשעתו בדין על יסוד הודאתו.

  אשר לצוו ההריסה שניתן בתיק תו"ב 33853-04-10 (שלהפרתו נטען בהליך זה), טוען המערער כי באותו הליך לא היה מיוצג בידי עו"ד, ובמעמד גזר הדין כל שנימסר לו זה שעליו להשיג היתר בניה (ולצורך כך להכין תכניות) בתוך 10 חודשים מיום מתן גזר הדין.

לשיטתו, משבית המשפט קמא לא אפשר לו לטעון לעניין חוקיות הצוו ולזכות בהגנה ראויה, הרי שהכרעתו שגויה ויש לבטלה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהודעת הערעור ובתיק קמא, ולאחר ששמעתי דברי הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלה, אף בהתחשב בעיתוי הגשת הבקשה לחזרה מהודאה (לפני גזר הדין), לא ראיתי כי בפי המערער טענה כלשהי שיש לשעות לה ועל כן הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגיש המבקש לעיכוב ביצוע של צו הריסה מנהלי של מבנה שהקים עד להכרעה בעתירה מינהלית לביטולו של הצוו.

המבקש מיקד את עתירתו בטענות כנגד מדיניות ההריסה של בתים בשכונת צור באהר למרות שלבי ההכנה המתקדמים של תוכנית ביניין עיר (להלן: התוכנית החדשה) שעתידה, לפי הטענה, לחול במקום ולהכשיר את חוקיות ביתו של המבקש.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובשאר המסמכים שהונחו בפני באתי לכלל דעה כי דינה להידחות.

נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

במהלך חודש יוני 2013 הגישו התובעים לבית המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים) עתירה מנהלית לביטולו של היתר הבנייה ולמתן צו להריסת הבנייה, בנימוק שרק עם תחילת ביצוע עבודות הבנייה נודע להם שניתן לנתבעים היתר לבצוע עבודות בנייה בחלקת המקרקעין אשר נימצאת בבעלותם.

במסגרת העתירה המנהלית נטען על ידי העותרים (התובעים דכאן) כי בפועל התבצעה בחלקת הנתבעים 1-4 בנייה בהקף אשר עולה באופן משמעותי על פני המותר בתוכנית ביניין העיר אשר חלה במקום, ובגובה אשר עולה על פני המותר בנגוד לדיני התיכנון והבנייה.

בטיפולי נמצא דוח אשמה להכנת כתב אישום בגין בנייה בסטייה מהיתר בכתובת שבנידון ובשלב זה אני ממתינה עם הגשת כתב האישום כפי שיפורט להלן : בראשית ההליך אכן הוצא צו הפסקת עבודות לאחר שה"ה אנקורי ועופרי החלו בבנייה בסטייה מהיתר והעבודות במקום אכן הופסקו.

בעיניין זה יש לבחון האם הנתבעת 5 פעלה באופן רשלני וחרגה מן האופן שבו וועדה מקומית סבירה הייתה פועלת, לרבות מסירת דוגמאת הנפקת היתר בנייה בנגוד לחוק ולתב"ע הרלוואנטית או עיכוב בטיפול בתוכניות או בבקשה למתן היתר בנייה, ולכן במקרה דוגמאת המקרה נשוא ענייננו יש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין ניזקי הנפגע לבין היתנהלותה הרשלנית הנטענת של הועדה המקומית לתו"ב. עם זאת, לא די בהתמשכות הליכי התיכנון ובאי מתן היתר בניה, ולו גם לאחר זמן רב ארוך ככל שיהא, בכדי לבסס עילת רשלנות אלא נידרשת הוכחה לקיומו של מעשה או מחדל רשלני מצד רשויות התיכנון (ראה : ת"א (שלום חיפה) 50248-12-18‏ ‏ אורן שפריר ואח' נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה קריית טבעון מיום 2.1.2023 ; ע"א 3757/13 זאב בורנשטיין ואח' נ' עריית חיפה ואח' מיום 21.7.2016 ; ע"א 4782/22 מלון מרינה תל אביב בע"מ ואח' נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב ואח' מיום 21.9.2023).

...

סוף דבר : תביעת התובעים כנגד הנתבעים מתקבלת בחלקה בהתאם לפירוט הבא : ירידת ערך דירת התובעים – 87,000 ₪ ; תיקון נזקים – 3333 ₪ ; מערכת מים מתוך הקיר המפריד – 3000 ₪ ; תיקון שער הכניסה – 2000 ₪ ; חיפוי גדר בטון – 36,000 ₪ ; תיקוני ריצוף וקרמיקה – 34,500 ₪ שיקום דשא – 5000 ₪ ; נזק לא ממוני/עוגמת נפש – 50,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעים 5 ו – 6 נדחית.

התביעה כנגד הצד השלישי נדחית ללא צו להוצאות.