מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לביטול צו החרמה והריסה של בית מחבל

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרים מבקשים כי נורה על ביטולו של הצוו בנימוק שהוצאת צווי החרמה והריסה עומדת בנגוד לדין הישראלי ודיני המילחמה החלים באיזור, שכן אין בנימוק ההרתעה כדי להצדיק פגיעה בחפים מפשע.
ביום 24.2.16 הודיע המשיב על כוונתו להחרים ולהרוס את הקומה השניה בבית, בה התגורר נצאר, נוכח הפיגוע בו לקח חלק; השגת העותרים על החלטה זו נדחתה, וביום 6.3.16 הוצא צו החרמה והריסה בהתאם.
הדברים נאמרים בהכרת הקושי שבשימוש באמצעי זה, וכפי שנזדמן לי לומר לא אחת, קל יותר להיות בצד העותרים, ואיננו ששים לתיקים אלה, אך ההכרח לא יגונה, ובתוך עמנו וסבלותיו אנו יושבים, ועלינו לתרום לאפשרות של הצלת נפשות; וכנאמר (אבות דר' נתן פ"ג (נוסחה ב')) "כל המקיים נפש אחת כאילו מקיים עולם ומלואו". אשר לסוגיה הכללית, נחזור ונדגיש: השמוש שנעשה מכוח תקנה 119 לצרכי אטימה והריסה של בתי מחבלים הוא שימוש הרתעתי, לא עונשי (בג"צ 698/85 דג'לס נ' מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון, פ"ד מ(2) 42, 44 (1986); בג"צ 4772/91 חיזראן ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל, פ"ד מו(2) 150 (1992); בג"צ 8084/02 עבאסי נ' אלוף פיקוד העורף, פ''ד נז(2) 55, 60 (2003); בג"צ 5290/14 קואסמה נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, פסקה 23 (2014); בג"צ 4597/14 עואודה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, פסקה 19 (2014);בג"צ 8091/14 המוקד להגנת הפרט נ' שר הבטחון, פסקה י"ז (2014); בג"צ 8567/15 חלבי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה ז' (28.12.15), פסקה ז'; בג"צ 967/16 חרוב נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (14.2.16)).
...
העתירות הוגשו ביום 8.3.16; עוד באותו יום ניתנו צוים ארעיים האוסרים על הריסת המבנים עד להכרעה בעתירות (השופט דנציגר); לבקשת המדינה מיום 10.3.16 ונוכח עניינן המשותף של העתירות, הוחלט לדון בהן יחד; הדיון נערך ביום 14.3.16; ביום 15.3.16 ביקשנו מן המשיב לשקול היש היתכנות לעשות שימוש באמצעי אטימה או הריסה חלקית חלף הריסה מלאה בבג"צ 1938/16 ובבג"צ 2002/16, כפי שנעשה בבג"צ 1899/16; ביום 21.3.16 הודיע המשיב, בליווי תצהירו, כי ההצעה אינה מקובלת עליו; וכעת הגיעה עת ההכרעה.
נראה לי איפוא כי אין להיעתר למבוקש, תוך קביעה כי הצוים הארעיים יפקעו תוך עשרה ימים מעת פסק דיננו, כדי לאפשר לעותרים התארגנות כנחוץ.
השימוש בסמכות מעורר קשיים בתחומי המשפט הפנימי והמשפט הבינלאומי, אשר סבורני כי טרם זכו לליבון מעמיק בפסיקה, בפרט נוכח השימוש ההולך וגובר בסמכות זו, על רקע המצב הביטחוני העגום וגל הטרור הגואה.
לא שוכנעתי כי החומר אשר הוצג בפנינו מעגן באופן מספק את המסקנה לפיה השימוש בצווי ההחרמה וההריסה יוצר הרתעה ממשית ואפקטיבית מפני ביצוע פיגועים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט נ' סולברג: עתירה לביטול צו החרמה והריסה של דירת מגורים בכפר עקב שבשטחה המוניציפלי של ירושלים, דירה שבה התגורר מחבל שביצע פיגוע ירי רצחני.
לפיכך צוין זה מכבר כי "לא כל אימת שבית משפט זה דן בעתירה שעניינה תקנה 119 לתקנות ההגנה, יש להדרש מבראשית לנושא העקרוני של עצם הסמכות להוציא צוי החרמה והריסה על פי תקנה זו" (בג"ץ 8150/15 אבו ג'מל נ' מפקד פיקוד העורף, פסקה 6 לפסק הדין של השופט י' עמית (22.12.2015); והדברים חזרו נשנו בבג"ץ 1014/16 סקאפי נ' מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון, פסקה 11 לחוות דעתי (28.2.2016) (להלן: עניין סקאפי); בג"ץ 1802/16 אבו גוש נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 4 (12.4.2016); בג"ץ 2528/16 מצאלחה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, פסקה 20 (15.6.2016); בג"ץ 5899/16 פלונית נ' המפקד הצבאי באיזור גדה המערבית, פסקה 9 (21.8.2016)).
...
טענות המשיב המשיב סבור כי דין העתירה להידחות.
בחינתם של שיקולים אלו בעניין שלפנינו מובילה למסקנה כי לא נפל פגם בהפעלת שיקול דעתו של המשיב.
אולם מקובלת עלי טענת המשיב כי לצורך הרתעה חשובה גם הריסת המחיצות הפנימיות, במיוחד על רקע העובדה שאיטום הדירה, על אף המאמצים, אינו צעד בלתי-הפיך.
כחברי, שוכנעתי אף אני כי החלטת המשיב התקבלה על יסוד שקילת מכלול השיקולים הנוגעים לעניין – ובגדרם מידת מעורבותם וידיעתם של בני הבית בנוגע לתכניתו הרצחנית של המחבל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט נ' סולברג: עתירה לביטול צו החרמה והריסה של בית מגורים בכפר רוג'יב שבאיו"ש, סמוך לשכם, בית שבו התגורר מחבל שביצע פיגוע דקירה רצחני.
...
עיקרי טענות המשיבים המשיבים סבורים, כי דין העתירה להידחות.
עקרונות אלה כולם מחייבים לדעתי את המסקנה, כי לא ניתן לנקוט בסנקציה מכוח תקנה 119 כלפי בני משפחה בלתי מעורבים, וזאת ללא קשר לחומרת האירוע ולתכלית ההרתעתית שביסוד השימוש בסמכות.
מכאן שהפגיעה בבית מהווה בראש ובראשונה פגיעה באשתו ובבנותיו, שנותרו להתגורר בבית, ואשר הריסתו תותיר אותן חסרות קורת גג. בנסיבות אלה אני סבור כאמור כי סנקציה המכוונת עצמה לפגיעה בחפים מפשע, אינה יכולה לעמוד.
אזכיר כי ועדה מקצועית בראשות האלוף א' שני, שמינה בשעתו הרמטכ"ל לבחון סוגיה זו, המליצה בדו"ח שהגישה בינואר 2005 להפסיק את מדיניות ההריסות לאחר שהגיעה למסקנה כי לא הוכח שמדובר בהרתעה אפקטיבית, פרט למקרים מועטים יחסית, וכי נזקן של ההריסות עולה על תועלתן, נוכח השנאה והאיבה שמעורר הצעד הקשה בקרב הפלשתינים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרים מבקשים איפוא כי יבוטל צו ההחרמה וההריסה שהוציא המשיב, ולחלופין כי יצומצם הקף הצוו כך שיבוצע בדרך של אטימה חלקית.
כפי שתואר, המשיב הוציא את צו ההחרמה וההריסה ביחס לדירה האמורה, תוך הותרת יתר המבנה בן 5 הקומות על כנו (לפי המתואר בחוות הדעת ההנדסית שצורפה על ידי העותרים, בקומת הקרקע של המבנה ישנן חנויות מושכרות, וביתר הקומות ישנן 8 יחידות דיור המשמשות למגוריהם של בני מישפחת המחבל, כאשר דירת המחבל המיועדת להריסה ממוקמת בקומה השניה).
כבר נשמעה ביקורת בפסיקת בית משפט זה על חוות הדעת הביטחונית, בה המפקד הצבאי תולה יהבו כתשתית לנחיצות הכלי של הריסת בתים: "במהלך הדיון בעתירה הוגשה לנו חוות דעת מקצועית מטעם המשיבים המלמדת כי לעמדת גורמי הבטחון הריסת בתים היא כלי חשוב למאבק בטרור שמשיג הרתעה אפקטיבית, [...]. דעתי בכל הכבוד שונה. חוות הדעת החסויה המוצגת לנו מעת לעת בעתירות מסוג זה רחוקה מלשכנע בדבר כוחו ההרתעתי של כלי הריסת הבתים. זו שהוצגה לנו במהלך הדיון אמנם עדכנית יותר מבחינת הנתונים המוצגים בה, אך לא משכנעת יותר. כפי שציינתי בעבר וגם לאחרונה, הקושי בחוות הדעת הוא לא מה שיש בה – אלא דוקא מה שאין בה:
...
בנוסף לכך אבהיר, כי אין בידי לקבל את עמדת המפקד הצבאי, לפיה אטימת חדרו של אסלאם בלבד "תוביל לאיון האפקט ההרתעתי שתקנה 119 נועדה להגשים"; עמדה שחברי השופט י' עמית, לא ראה בסיס להתערבותנו בה (פסקה 8 לחוות דעתו).
סבורני, כאמור, כי הדברים נכונים ביתר שאת מקום בו מדובר בדירה בבניין מגורים משותף; שכן, או אז, פוטנציאל הנזק לחפים מפשע, שכלל אינם דרי אותו הבית או בני משפחתו של המחבל, גדל לאין שִׁעוּר.
בשים לב לכל אלו, סבורני כי נפלו בהחלטת המפקד הצבאי פגמים של ממש; לכל הפחות במישור שיקול הדעת.

בהליך דנג"ץ (דנג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין של בית משפט זה (השופטים ע' פוגלמן – מ"מ הנשיא, י' עמית ו-י' כשר), בבג"ץ 6517/23, מיום 2.10.2023 (להלן: פסק הדין), שבגדרו נדחתה עתירת המבקש לביטול צו החרמה והריסה שהוצא לדירת מגורים בעיר שכם (להלן: הדירה), מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945 (להלן: תקנה 119).
במישור הפרטני, דחה השופט כשר את טענתו העיקרית של המבקש, לפיה יש לעכב את מימוש צו ההריסה, עד לבירור כשרותה הראייתית של הודאתו במעורבות בפיגוע; זאת, בהתאם לפסיקתו העקבית של בית משפט זה לפיה די בראיות מינהליות לשם הוצאת צו החרמה והריסה לפי תקנה 119, וכי מכל מקום – החלטת המפקד לגבי הדירה אינה נסמכת רק על הודאתו של המבקש.
...
בית המשפט הגיע למסקנה זו, בהתבסס על פסיקתו העקבית של בית משפט זה ביחס למכלול הטענות של המבקש.
כך ביחס לקביעה כי די בראיות המינהליות שעמדו לפני המפקד, המוליכות למסקנה כי אין להמתין להכרעה בשאלת כשרותה הראייתית של הודאת המבקש בהליך הפלילי; כך באשר לשיקול הנוגע למידת מעורבותו של המבקש בהוצאתו לפועל של הפיגוע, ושל מידת מעורבותם וידיעתם של שאר בני המשפחה המתגוררים בדירה; כך באשר לשאלת זיקתו של המבקש לדירה, על רקע הטענה כי הוא אינו הבעלים; וכך בשאלת מידת ההתערבות של בית המשפט בחוות הדעת ההנדסית, על רקע טענות לנזקים אגביים לדירות ולמבנים סמוכים.
דומה כי המבקש מכיר בכך שפסק הדין, צועד בתלם שהתוו קודמיו, ואולם מבקש כי נשוב ונתהה על הראשונות – על ההלכה הנוהגת עמנו בסוגיה שעל הפרק; ואולם כאמור, לא לכך נועדה מסגרת דיונית זו. הבקשה נדחית אפוא בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו