עתירה לביטול פסק דין בית הדין הארצי לעבודה בעניין פיטורי מהנדס

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ס"ק 30500-07-23 ס"ק 30518-07-23 09 אפריל 2024 לפני כב' השופט טל גולן נציג ציבור עובדים - מר אמיר הינו נציג ציבור מעסיקים - מר זאב וולף פוגל המבקש: ארגון חברי הסגל האקדמי במשרה במכללת אורט בראודה ע"י ב"כ: עו"ד עמי פרנקל המשיבה: המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל (ע"ר) ע"י ב"כ: עו"ד אילן גורביץ' ועו"ד גל גורביץ' פ ס ק ד י ן

] חזוק לעמדתנו אנו מוצאים בעיניין גרבי שנדון בבית המשפט העליון, שם נידונה השאלה הבאה: האם זכאים סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה שאינם מתוקצבים על ידי מדינת ישראל לקבל "מענק מאזן" שמשווה את שכר הלימוד לזה שמשלמים סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה שמקבלים תיקצוב באמצעות המועצה להשכלה גבוהה (להלן: "המל"ג")? העתירה נשענה, בין היתר, על הטענה כי החלטות המל"ג בעיניין מענק האיזון פסולות, משום שהן נגועות בנגוד עניינים, ומשעה שהוועדה הרלבנטית שהחליטה בנושא זה הורכבה מאנשי אקדמיה המכהנים במוסדות המתוקצבים.

] כמו כן, ראו גם בעיניין זפרן, שם קבע בית הדין הארצי לעבודה כי החלטת המוסד האקדמי "בצלאל" לפטר מעבודתם מרצים שיעבדו במקביל במוסד אקדמי אחר, נעשתה שלא כדין.

מנגד, מקובלת עלינו טענת המבקש, כי מדובר בסופו של דבר במאבק כוחות במסגרת יחסי עבודה רגילים, וכי החלטת המשיבה עניינה ניסיון לסכל את ד"ר גולדשטיין מלהביע את עמדתה, וכי יש לדחות ניסיון זה. סוף דבר לסיכום – החלטת המשיבה לאסור את המשך כהונתם של חברי ועד המבקש בוועדות האקדמיות הבאות של המשיבה – ועדת מחקר, ועדת השתלמויות ו-ועדת השתלמויות ממושכות, דינה להתבטל.

ניתן להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 14 ימים מיום המצאת פסק הדין.

...

זאת, במובן כך שאנו מקבלים את טענתו של המבקש, כי בפן העקרוני, אין כל מקום לאסור את חברותם של חברי ועד המבקש בועדות אקדמיות, כדוגמת הועדות נשוא הליך זה, ובכלל זה ועדת המחקר.

גם מקובלת עלינו טענת ד"ר גולדשטיין, כי טענת המשיבה כי הויכוח בועדה נבע אך ורק בשל חברותה בועד המבקש, שגויה מיסודה[footnoteRef:28].

איננו מקבלים טיעון דחוק זה, המהווה – במלוא הכבוד – תירוץ ותו לא. קשה להבין מדוע אותה 'הבנה' צצה רק לאחר מאבק עקרוני בין חברת ועדת המחקר (ד"ר גולדשטיין) לבין יושבת הראש של ועדת המחקר (פרופ' סיון) אודות חלוקת ואופן השימוש בכספי קרן המחקרים של המשיבה.

מנגד, מקובלת עלינו טענת המבקש, כי מדובר בסופו של דבר במאבק כוחות במסגרת יחסי עבודה רגילים, וכי החלטת המשיבה עניינה ניסיון לסכל את ד"ר גולדשטיין מלהביע את עמדתה, וכי יש לדחות ניסיון זה. סוף דבר לסיכום – החלטת המשיבה לאסור את המשך כהונתם של חברי ועד המבקש בועדות האקדמיות הבאות של המשיבה – ועדת מחקר, ועדת השתלמויות ו-ועדת השתלמויות ממושכות, דינה להתבטל.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 34548-10-21 ניתן ביום 20 נובמבר 2023 ארז ודבקר המערער מדינת ישראל המשיבה בפני: השופטת לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק נציגת ציבור (עובדים) שרה זילברשטיין-היפש, נציג ציבור (מעסיקים) דן בן חיים בשם המערער – עו"ד רועי שעיה בשם המשיבה – עו"ד יעל ינאי הלפרין פסק דין

השופטת לאה גליקסמן לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (השופט **** גולדברג ונציגי הציבור מר דוד זהבי ומר יוסף חיים דרדיגר; סע"ש 43635-10-16), שבו נדחתה תביעת המערער לביטול פיטוריו והשבתו לעבודה תוך תשלום שכרו ממועד פיטוריו ועד למועד השבתו לעבודה, וכן נדחתה תביעתו החלופית לסעדים כספיים שונים.

בפני בית הדין האיזורי העידו: מטעם המערער – המערער בעצמו; מר נתן קרמרסקי, ששמש בתפקיד מנהל אגף פקוח ובטיחות במשרד התשתיות בשנים 2005 – 2009 והיה הממונה הישיר של המערער בשנים 2006 – 2009; מר זיו אטיאס, מהנדס מכונות ומהנדס גפ"מ בכיר, שכיהן בתפקידים שונים במשרד התשתיות בשנים 2009 -2011 (מהנדס מרחב דרום וירושלים, מנהל תחום גפ"מ ולאחר מכן מנהל תחום הדלק במנהל הדלק שבמשרד התשתיות).

עוד קבע בית הדין האיזורי כי לא הוכח שהמערער פוטר או נפגעו "עינייני עבודתו" בשל כך שהגיש תלונה נגד גסנר, גם בהנחה שמכתבו של המערער למבקר המדינה מיום 17.6.2010 היה ידוע לגסנר ואף בהנחה (שאינה נקיה מספקות) שמדובר ב"תלונה" על גסנר, שכן התלונה התייחסה למעשים עתידיים של גסנר.

טענות הצדדים בעירעור המערער טען כללית כי פסק הדין יצר "עוות דין חמור המבוסס על טעויות שבעובדה והסקת מסקנות שגויה של ביה"ד קמא בנגוד לחומר הראיות בתיק, היתעלמות מעדויות עדי המערער ואי הצגת מסמכים מהותיים מטעם המשיבה, והתעלמות מוחלטת מסיכומי המערער, והכל בנגוד להלכה הפסוקה". הסעדים להם עתר המערער במסגרת העירעור היו השבתו לעבודה תוך תשלום שכרו ממועד פיטוריו ועד למועד השבתו לעבודה, ולחלופין – פיצויים בגין פיטורים בחוסר תום לב בסך של 144,000 ₪; הפרישי שכר בסך של 216,000 ₪.

...

דין טענתו של המערער להידחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל – הערעור נדחה.

עם זאת, בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שמצאנו פגם מסוים בהליך פיטורי המערער – אין צו להוצאות בערעור.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ר 21941-09-23 04 ינואר 2024 ש.כ.ן. 1997 הובלות ומסחר בע"מ המערערת מוחמד חדאד המשיב החלטה

בפסק הדין חויבה המערערת לשלם למערער זכויות שונות (הפרישי שכר מינימום, גמול שעות נוספות, פדיון הבראה, פדיון חופשה, השלמת פצויי פיטורים) בסך כולל של כ- 185,000 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית ממועדים שונים ובנכוי סך של 16,400 ₪, וכן סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

בתשובה לתגובת המשיב חזרה המערערת על טענותיה בהודעה וכן הוסיפה כי "מניעת מימוש זכות העירעור, בעיקר לאור גובה החיוב בפסה"ד, תיגרום למערערת נזק כבד ובלתי הפיך". בהחלטת הרשמת מיום 6.8.2023 נקבע כי העירעור הוגש באיחור ואין לקבלו לרישום כמפורט להלן: "על פי הנתונים המתועדים במערכת נט המשפט פסק הדין הומצא לב"כ המערערת ביום 16.3.2023 באמצעות "הודעה באתר" בהתאם לתקנה 161 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2019, החלה בית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.

בהחלטה מיום 20.9.2023 נקבע כך: "לא ברורות שתי הבקשות הראשונות. משניתנה החלטת הרשמת הדרך היחידה להשיג על החלטתה היא הגשת ערעור עליה, ואין הליך של "ביטול החלטת הרשמת". גם לא ניתן לבקש "הארכת מועד להגשת ערעור" שכן בקשה זו היה על המערערת להגיש לרשמת.

לחלופין, עתרה המערערת להורות על הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת, שבעה ימים לאחר מתן ההחלטה בבקשתה.

בהקשר זה נפסק כי - ".. אין לאפשר לבעל דין להעלות בעירעור על החלטת הרשמת טענות אחרות ושונות לחלוטין מהטענות שהעלה לפני הרשמת, ולהגיש ראיות חדשות (תצהיר ב"כ המערער) שלא היו לפני הרשמת. על יסוד התשתית העובדתית שהייתה לפני הרשמת - הנתונים במערכת נט המשפט שלא נסתרו ואף לא הוכחשו על ידי המערער – צדקה הרשמת בהחלטתה כי העירעור הוגש באיחור, ומטעם זה אין לקבלו לרישום". ע"ר (ארצי) 60926-01-18 עלי ג'בארין – רז רשף הנדסה בע"מ (16.5.2019).

כמו כן, במסגרת הליך זה אין מקום לידון בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי, בקשה החורגת ממסגרת הדיון בהליך שהוא ערעור על החלטת הרשמת מיום 6.8.2023, שעניינה אי קבלת העירעור לרישום עקב האיחור בהגשתה.

...

בהקשר זה נפסק כי - ".. אין לאפשר לבעל דין להעלות בערעור על החלטת הרשמת טענות אחרות ושונות לחלוטין מהטענות שהעלה לפני הרשמת, ולהגיש ראיות חדשות (תצהיר ב"כ המערער) שלא היו לפני הרשמת. על יסוד התשתית העובדתית שהייתה לפני הרשמת - הנתונים במערכת נט המשפט שלא נסתרו ואף לא הוכחשו על ידי המערער – צדקה הרשמת בהחלטתה כי הערעור הוגש באיחור, ומטעם זה אין לקבלו לרישום". ע"ר (ארצי) 60926-01-18 עלי ג'בארין – רז רשף הנדסה בע"מ (16.5.2019).

סוף דבר – בקשת המערערת נדחית.

המערערת תשלם למשיב הוצאות בסך של 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

בפסק דין שניתן לאחרונה (בגץ 2852/16 מעונות ילדים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (11.5.16)), סיכם כב' השופט מני מזוז את ההלכה הפסוקה בכל הנוגע לאי העברתו לבוררות של סיכסוך הנוגע לזכויות קוגנטיות של עובדים על פי משפט העבודה המגן: "הלכה היא, כי סיכסוך הנוגע לזכויות עובד על-פי חוקי המגן אינו יכול להימסר להכרעת בורר. סעיף 3 לחוק הבוררות קובע, כי 'אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים'. זכויות המגן זכו להגנה קוגנטית מאת המחוקק על יסוד מדיניות סוציאליות המכוונת להגן על העובד, וברי כי אין להסכים עליהן ולשנותן, שאם לא כן – לא יוגן העובד מפני לחץ וניצול, וההגנה עליו תסוכל. בהתאם לכך נפסק, כי אין למסור להכרעת בורר מחלוקות הנוגעות לזכויות קוגנטיות של עובד, ואף לא לתנאים המוקדמים לזכאות להם (בגץ 289/79 דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (29.5.80); רע"א 9542/06 ליכטנשטיין נ' איי.אי.ג'י החזקות במשכנתאות [פורסם בנבו] (14.1.10); בגץ 8229/09 אלבז נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (6.12.09); רעא 4710/00 גושן נ' סמינריון גבעת חביבה [פורסם בנבו] (15.1.01); רעא 285/15 גורן נ' תהל מהנדסים [פורסם בנבו] (26.7.15)". משכך מחלוקות באשר לזכותו של עובד לשכר מינימום, לפצויי פיטורים, לגמול שעות נוספות, לפדיון חופשה ולפיצויי הלנה אינן ברות בוררות.

כפי שנפרט להלן, המחלוקת המרכזית בתביעה דנא, המהוה גם את החלק הארי ממנה, היא השאלה האם מוקנית לתובע זכאות לבונוס מעסקה אותו מכנה התובע בתביעתו, עסקת בזק, עסקה המשליכה גם על בונוסים נוספים להם עתר התובע בתביעתו ולשאלת פצויי הפיטורים ושיעור ההפרשות לקרנות השונות.

למעלה מן הצריך יצוין, כי הנתבעת טענה שעל הסיכסוך בין הצדדים חלה אמנת ניו יורק, שישראל צד לה. וכן, כי לפי סעיף 2(3) לאותה אמנה על בית המשפט להפנות את בעלי הדין לבוררות, לפי בקשת אחד מהם, מכוח הסכם ביניהם, אלא אם כקבוע באמנה "הוא מוצא שההסכם האמור בטל ומבוטל, או משולל כוח פעולה או אינו בר ביצוע" (ראו: סעיפים 75 ו- 76 לתשובה לתגובה).

...

גם תביעת התובע לזכויות סוציאליות בגין אותם הבונוסים נדחית, לטענת הנתבעת, מאליהן לרבות תחשיביהן.

נהפוך הוא, מקובלת עלינו טענת הנתבעת, כי בכל הנוגע לתוכנית הבונוסים קיים אינטרס לדון בה ובתנאיה, במקום אחד, מטעמי שוויון ואחידות (ראו: עמ' 12 לתשובה לתגובה).

לפיכך, ומשגם לא הוכח שדין קליפורניה, הוא הדין החל לפי התוכנית על בירור המחלוקת, הוא מקפח (טענה הדרושה הוכחה באמצעות מומחה משמדובר בדין זר), לא מצאנו לקבל את טענת התובע כאמור.

סוף דבר: לאור כל המפורט לעיל, הבקשה לעיכוב הליכים מתקבלת.

אכן, פסקי דין אלה ניתנו בהקשר של התארגנות ראשונית במקום העבודה כך שלא היה בהם ארגון עובדים אחר שהוכר כיציג, ואילו בעניינינו אין מדובר בהתארגנות ראשונית, אלא במקום עבודה מאורגן, שבו (בכפוף למחלוקת התלויה ועומדת בהליך הסב"א) הסתדרות המורים היא ארגון העובדים היציג.

בעיניין תעש, עתרה הסתדרות המהנדסים לסעד הצהרתי שלפיו הסכם הבראה שנחתם בין תעש לבין ההסתדרות הכללית בטל, וכי כל הפעולות אשר תעש ביצעה מכוח הסכם ההבראה הן בטלות ונעשות שלא כדין.

בית הדין הארצי קבע כי מיתקיים "מבחן הצדדים", שכן הסתדרות המהנדסים מוסמכת על פי חוקת ההסתדרות לחתום על הסכם קבוצי, וגם "מבחן העילה" מיתקיים, שכן לבית הדין לעבודה "הסמכות לבדוק ולקבוע אם הסכם קבוצי אשר הוגש לרישום ואף נרשם, הוא אכן 'הסכם קבוצי' כמשמעותו וכתוקפו בחוק הסכמים קבוציים". עם זאת, בית הדין הארצי הבהיר כי יש לבחון גם קיומה של עילת תביעה במקרה הקונקרטי, באומרו: "....השאלה האם לאירגון עובדים, למעביד או לאירגון מעבידים - אשר יכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד (ראה סעיף 2(1) לחוק הסכמים קבוציים תשי"ז-1957 - יש עילה להגשת תובענה ב'סיכסוך קבוצי' שעניינו הסכם קבוצי אשר מגיש התובענה אינו 'צד' לו, תבחן בעיקר על-פי מהות הסעד המבוקש, ה'יריבות' שבין מגיש התובענה לבין המשיב, מעמדו של מגיש התובענה, העניין שיש לו בתובענה וזכותו של מגיש התובענה, לקבלת הסעד המבוקש". בעיניין תעש, קבע בית הדין הארצי כי משקולי מדיניות, שמירה על יציבות ביחסי עבודה קבוציים, יש לנקוט קו של מתן תוקף בדרך כלל להסכם קבוצי שנחתם בין צדדים הכשירים לחתימה, הוגש לרישום ונרשם ללא היתנגדות של ארגון עובדים אחר.

63.2 להצהיר, כי ניכוי השכר בגין "חלף הודעה מוקדמת" ו"הפרת חוזה" שביצעה המשיבה 1 משכרם של העובדים לחודש דצמבר 2021 נעשו בנגוד לדין: בנגוד לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה; בנגוד לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; בנגוד לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001.

הדברים באים לידי ביטוי בפסיקתו העקבית של בית דין זה, לפיה "אין זה מקרה שבתקנות סדר הדין בסכסוך קבוצי, לא תימצא זכר ל"מחיקה על הסף"ול"דחייה על הסף", באשר ברור שאין להעלות על הדעת שסכסוך עבודה קבוצי שעניינו מימוש זכויות יבוא לקיצו וימצא פיתרונו על ידי "מחיקה על הסף" או על ידי "דחייה על הסף", מבלי שיתקיים דיון לגופו של עניין ולצדדים תהיה הרגשה שעניינם זכה לדיון כזה" [דב"ע לח/4-11 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י - מדינת ישראל, פד"ע ט 425; ראו גם דב"ע מג/4-3 ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל ואח' - מדינת ישראל, פד"ע יד 71, 75-76;עס"ק 400094/97 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מדינת ישראל, [פורסם בנבו], 6.9.2004; עס"ק 17/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מלון כנען ספא, [פורסם בנבו], 9.2.2011 בעמוד 28]" (שם, פס' 9 לפסק דינה של כב' הנשיאה (כתוארה אז), נילי ארד), הלכה זו אושרה לאחרונה בבר"ע 32303-03-14 ההתאחדות לכדורגל בישראל - הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המעו"ף [פורסם בנבו] (07.04.2014)" (סעיף 6יח' שם) כאמור, בקשת הצד בעניינינו מגלה סיכסוך קבוצי בין מעסיק (מודיעין אזרחי) לקבוצת עובדים (השומרים שהמשיכו אצל הקבלן החדש עם חילופי קבלני השרות) הנוגע לפרשנותו ויישומו של הדין.

...

נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקיבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו הארגון היציג במקום העבודה.

לסיכום – בעובדה לבדה שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג במקום העבודה אין בה כשלעצמה כדי למנוע ממנה מהגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.

בכל מקרה, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד, נדחית.

סוף דבר: מהנימוקים שפורטו לעיל, הננו מורים על עיכוב ההליכים בבקשת הצד עד למיצוי הבירור והטיפול בעניין הנדון על ידי ההסתדרות הלאומית, היא הארגון היציג במודיעין אזרחי.