ניגוד עניינים ומניעים פסולים -
ניגוד העניינים הנטען לגבי עתאמנה – העותרת טענה כי עתאמנה, שמשמש אחד מחברי ועדת המכרזים, הוא קרוב של מנהל המשיבה (מר עבד אלראוף עתאמנה, להלן: "מנהל המשיבה"), וחלה עליו חובה להמנע מכל דיון בעיניינה של המשיבה, אולם הדבר לא נעשה ומדובר בפגם חמור היורד לשורשו של עניין ומביא לפסילת הצעת המשיבה.
במקרה דכאן, יש לשקול את מהות הפגם ומהותו ביחס למהות המיכרז, עמידתה של הצעת המשיבה בתנאי המיכרז, סימני השאלה לגבי הצעת העותרת, השהוי הרב, העידר נימוק של ממש להשבת הדיון לועדת המכרזים, העובדה שהעבודות כבר מבוצעות מזה 4 חודשים וממילא מתוכננות לעוד 6 חודשים בלבד, ושקילת המשמעות של ביטול המיכרז והזמן שייקח לקיים מיכרז חדש (כאשר בתווך ימשכו ממילא ההסעות כפי שהן כיום על מנת לא לפגוע בתלמידים).
...
עתה, ואם נשוב טרם סיום לנושא השיהוי – נזכיר כי נקבע מעלה שהיה שיהוי משמעותי אובייקטיבי וסובייקטיבי אך לפני שניתן לקבוע כי דין העתירה להידחות אך מפאת השיהוי האמור, יש עוד לבחון את הרכיב השלישי, והוא מידת הפגיעה בשלטון החוק.
עם זאת, נוכח כל האמור מעלה במצטבר, הפגם אינו כה חמור עד כדי כך שהוא מביא לקבלת העתירה, ולכן - השיהוי נותר בעל משקל משמעותי בתוצאה הסופית.
סיכום –
אשר על כן, העתירה נדחית.