מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לביטול פסילת הצעה במכרז בשל העדר חותמת על ערבות בנקאית

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי והמחלוקות בעתירה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה 1 לפסול את הצעת העותרת במיכרז פומבי 07/18 לתיכנון, ביצוע אספקת והתקנת מיגרשי מיני פיץ' ביישובי הפריפריה החברתית, הנגב והגליל (להלן: "המיכרז") ולהורות כי הצעת העותרת תוחזר לועדת המכרזים של המשיבה 1 כדי שזו תידון בה לגופה.
זאת לאחר שהצעת העותרת נפסלה מבלי שנבדקה לגופה עקב העידר חותמת של מורשי החתימה של הבנק על גבי הערבות הבנקאית שצורפה להצעת העותרת.
ייתכן שמבחינת בנק דיסקונט מדובר בערבות מחייבת גם ללא חותמות אישיות של מורשי החתימה (כעולה גם ממכתבה בדיעבד של גב' חיה אשכנזי מנהלת מרכז עסקים השפלה (שעל מכתבה חתמה גם בחותמת אישית), ברם, העותרת ידעה על דרישות עורך המיכרז שאינו מסתפק בכך ודורש גם חותמות אישיות ושמבחינתו זה פגם שיש לתקן ומשלא תיקנה פגם זה בטעות/בהיסח דעת או בחרה להיתעלם מדרישה זו ולקחה סיכונים (לפי הגירסה השניה של העותרת שלא מדובר כלל בטעות) אין לה להלין אלא על עצמה, כאשר היא לא עמדה בתנאי המיכרז הברורים לגבי הנוסח הנידרש על ידי עורך המיכרז ונשאה בתוצאות של אי עמידה בדרישות אלו של פסילת ההצעה.
כך גם ייתכן ועורך המיכרז רצה לוודא שלא תהיה כל אפשרות לזיופים ולקחת ביטחון ו"שלייקס" לכך שאכן הבנק חתם על הערבות על ידי מורשי החתימה ואין בכך פסול וגם אם מבחינת בנק דיסקונט הערבות מחייבת והוא היה מכבדה, היה על העותרת והבנק למלא אחר דרישות עורך המיכרז שהבהיר ב"רחל בתך הקטנה" את כוונתו ודרישתו ואם העותרת/הבנק בחרו להיתעלם מכך (במודע או שבטעות) עליהם לשאת במחיר (הכואב) לכך.
...
ייאמר כבר בראשית הדברים שלבי לבי עם העותרת שברי כי הייתה תמת לב והצעתה נפסלה במכרז, אך אני סבור שמבחינת הדין אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים.
כן יש לציין כי לא ידוע אם בכלל הייתה זוכה העותרת לו הייתה נבדקת הצעתה (שלא נבדקה) וייתכן וכל הדיון תיאורטי (ואולי זו נחמה לעותרת) שכן ציון האיכות הינו 50% מהציון הכולל וגם במחיר, לא בכל המגרשים הצעת הזוכה נמוכה יותר, כך שגם אם הייתה מתקבלת העתירה והייתה נבדקת הצעת העותרת, ייתכן והעותרת לא הייתה זוכה במכרז.
התוצאה לאור כל האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

טענה זו אינה פוגמת במשקל המכתב, הנושא חותמת של סניף ירושלים של הבנק, חתימה וחותמת של עורך המסמך.
] כך, בעיניין מכלוף גבי הנ"ל בוטלה החלטה של ועדת מכרזים לפסול הצעה בגין הבדלים מסוימים בין השם בהצעה לבין השם על כתב הערבות, הואיל והיה ברור כי מדובר באותו אדם (ראו פסקה 6 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית).
אין לי צורך לקבוע מסמרות בעיניין אחרון זה, שכן אילו הייתה הועדה פועלת בעיניינה של העותרת כפי שפעלה בעיניינן של מציעות נוספות, ופונה לבנק הרלוואנטי, היה מתברר לה כי אין יסוד לחשש בדבר העידר יכולת לממש את כתב הערבות, ולכן אין מקום לפסילת הצעתה של העותרת.
אין בכל אלה כדי לגרוע מן האמור לעיל, על פיו אין בקבלת הצעתה של העותרת, על הערבות שצורפה לה, מתן יתרון בלתי הוגן, פגיעה בעקרון השויון, או חשש כלשהוא כי המשיב לא יוכל להפרע מן העותרת על יסוד הערבות שצורפה.
...
התוצאה כל של האמור היא, כי יש לקבל את העתירה.
מסקנה זו מבוססת על נסיבותיו הייחודיות של המקרה המסוים, כפי שהובהרו לעיל, לרבות אופן הטיפול השונה שנקטה הוועדה ביחס להצעות השונות במכרז.
סוף דבר, העתירה מתקבלת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העתירה הראשונה מושא עת"מ 16205-01-19 הוגשה על-ידי חברת תורג בע"מ (להלן: "תורג") מי שהומלץ על זכייתה על-ידי ועדת המכרזים (להלן: "עתירת תורג") בגדרה עתרה תורג להורות על פקיעת הצעתה ולמנוע מימוש הערבות הבנקאית שהפקידה כחלק מתנאי המיכרז.
ביום 07.01.2019 הוגשה עתירת תורג, מי שהוכרזה כזוכה במיכרז, בגדרה עתרה להכריז על הצעתה כבטלה ולבטל את זכייתה במיכרז וכן ביקשה להוציא צו מניעה זמני שימנע חילוט ערבות על-סך 1,000,000 ₪ שהפקידה תורג כחלק מהשתתפותה במיכרז.
אבו עיאש והעירייה טענו בפניי, כי בסמכותו של בית המשפט לאשר את ההסדר ובסמכות ראש הערייה והמזכיר להגיע להסכם פשרה אף לגבי פסילת הצעה במיכרז, זאת לאור הוראות סעיף 203(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש], אשר קובע כי, "חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית המשפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצו חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצו חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה". אבו עיאש והעירייה הוסיפו וטענו בפניי, כי אין כל הבדל בין הסדר זה לבין ההסדר בין הערייה לבין תורג שאושר על-ידי בית המשפט ומשכך נידרש בית המשפט לנהוג כפי שנהג לגבי ההסדר בין הערייה לבין אבו עיאש.
אילו הדבר היה מובא בפני ועדת המכרזים וזו היתה משנה את עמדתה, היתה שתית יכולה להגיש עתירה לבית המשפט ולטעון כי ההחלטה אינה כדין או שאינה סבירה; שלישית, היועץ המשפטי של הערייה החזיק בדיעה לפיה ראוי כי ועדת המכרזים תבטל את החלטתה בדבר פסילת ההצעה (ראו לעניין זה מכתבו של היועץ המשפטי של הערייה מיום 16.10.2018) ועמדה זו לא שיכנעה את ועדת המכרזים (ראו פרוטוקול ועדת המכרזים מיום 16.10.2018 – נספח 23 לעתירת אבו עיאש).
נטען כי עצם חשיפת הצעתה של אבו עיאש היא כשלעצמה, מצדיקה פסילת הצעתה, מאחר והמכרז היתנהל בדו-שלביות, כאשר אי חשיפת ההצעה הכספית נועדה "למנוע הטיית דעת מצד חברי ועדת המכרזים, והעדפה פסולה של הצעה פגומה, רק בשל המחיר המוצע במסגרתה" (סעיף 29 לעיקרי הטיעון מטעם שתית).
ביום 16.10.2018 היתכנסה ועדת המכרזים והחליטה לפנות לקבלת חוות דעת מקצועית לאור המחלוקת בין עו"ד קורש, היועץ המשפטי של הערייה, שסבר כי יש לבטל פסילת ההצעה לבין מר דונסקי שסבר, כי יש לפסול את ההצעה בשל אי עמידתה בסעיף 5 לתנאי הסף, הוחלט לקבל חוות דעתו של פרופ' דקל בשאלה זו. אמנם לאחר קבלת חוות דעת דקל ומבלי לעורר נושא המסמכים החסרים, הצביעה הוועדה לגבי "פסילת הצעת 'אחים אבו עיאש' מכל הנימוקים שפורטו לעיל ובהתאם לחוות הדעת שצורפה למכתב של היועץ המשפטי" והחליטה לשוב ולפסול את ההצעה.
...
בעתירה טענה אבו עיאש, כי המכרז לא כלל כל תנאי הקובע כי קבלני משנה ממונים לא ימנו על קבלני המשנה כאשר הן נוסח סעיף 5 לתנאים הכלליים למכרז והן תכלית סעיף זה אינם תומכים במסקנה זו. נטען עוד, כי נוסח סעיף 5 (שצוטט לעיל), אינו מזכיר, ולו ברמז, שקבלני משנה שמונו על-ידי המזמין אינם יכולים להיחשב כקבלני משנה.
עיון בכתב התשובה מעלה כי הנימוקים שהביאו את העירייה לבטל את החלטת ועדת המכרזים הוא צירוף תמליל שיחה בין מר דונסקי לבין נציג אבו עיאש ממנו למדה העירייה, כי מר דונסקי אישר לאבו עיאש לצרף כחלק ממילוי התנאים הכלליים את מכרז פארק מדעי החיים, שחברת קידן היתה מפקחת בו. נטען כי העירייה עיינה באותו תמליל והגיעה למסקנה כי בנסיבות אלה רשאית היתה אבו עיאש לסמוך על כך. נטען בתגובה, כי "אותם דברים שנאמרו על-ידי יועץ המכרז באותה שיחת טלפון שהוקלטה ותומללה (נספח 8 לעתירה), היו עשויים להתפרש כך, שהיועץ למעשה אישר ואם לא אישר במפורש, אז רמז, באופן שעשוי היה לטעת אצל העותרת את האמונה, שפרויקט פארק מדעי החיים מוכר לו ושהוא יודע שקבלני המשנה שהועסקו בו היו קבלנים ממונים" (סעיף 3 לכתב התשובה).
עוד אוסיף כי הטענה כי קבלן ראשי אחראי לאספקת שירותים לאתר והוא אחראי לאספקת אמצעים לקבלני המשנה אף היא אינה מובילה למסקנה, כי במקרה זה אין להכליל את העבודות שביצעו קבלני משנה ממונים בהיקף הפרויקט.
מסקנתי אפוא, כי אף פרשנות תכליתית מובילה למסקנה כי הפרשנות, לפיה יש להוסיף את היקף העבודות של קבלני משנה ממונים במקרה ספציפי זה ולאור הוראות ההסכם המשולש להיקף העבודות בפרויקט פרק מדעי החיים בחיפה, היא פרשנות סבירה בהחלט, הן לשונות, הן תכליתית ומציע סביר רשאי היא לבין את תנאי הסף באופן זה. לאור האמור לעיל ומאחר ואף פרשנות זו סבירה, ופרשנות זו מרחיבה את מעגל המשתתפים במכרז, יש לקבוע כי אבו עיאש עונה על תנאי הסף האמור בסעיף 5 לתנאי המכרז.
לסיכום: מצאתי שלא לאשר ההסדר אליו הגיעה העירייה עם אבו עיאש ולהחזיר את העניין לועדת המכרזים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 21.9.2020 פנתה העותרת לועדת המכרזים בבקשה לבטל את החלטת הפסילה.
שנית, הקושי לממש את הערבות בשל העידר מספרי טלפון ופקס של הסניף פוגע בעיקרון השויון בין המציעים.
העותרת טענה בנוסף כי אין לקבל את עמדת הועדה לפיה בהעדר מספרי הטלפון והפקס יהיה קושי במימוש הערבות, שכן ככתוב בערבות, ממושה יהיה במשלוח דרישה בדואר רשום או במסירה ידנית בסניף הבנק שכתובתו רשומה בגוף הערבות, ועמדת ועדת המכרזים לפיה "אחת הדרכים שהשליח יתאם את הגעתו לסניף היא טלפונית" היא מופרכת שכן לא ברור מדוע על השליח לתאם הגעתו, מה גם שהדרישה למספר הטלפון לא היתה למספר של הסניף הרלוואנטי דוקא, וכן אין מניעה שהשליח יברר את מספר הטלפון של הסניף הרלוואנטי באתר האנטרנט.
לסיכום, כך נטען, החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת בשל הפגם שנפל בערבות הבנקאית שהגישה היא החלטה סבירה ומבוססת, שהתקבלה בהליך מנהלי תקין, תוך הפעלת שיקול דעת ומתן משקל הולם לשיקולים הרלוואנטיים.
המשיבה הוסיפה וטענה כי עיון בערבות העותרת מעלה כי ישנם הבדלים נוספים בין נוסח הערבות לנוסח שנתבקש במיכרז: 3 הבדלים צורניים: תאריך לא במקום, אין בכותרת "כתב ערבות" וסדר החותמים לא כפי שנידרש; וכן 3 פרטים חסרים: מספר הטלפון ומספר הפקס ובנוסף חסרה גם חותמת הבנק והסניף.
...
עמדת המדינה היתה כי יש לדחות את העתירה.
לסיכום, כך נטען, החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת בשל הפגם שנפל בערבות הבנקאית שהגישה היא החלטה סבירה ומבוססת, שהתקבלה בהליך מינהלי תקין, תוך הפעלת שיקול דעת ומתן משקל הולם לשיקולים הרלוונטיים.
סוף דבר – העתירה מתקבלת בכפוף לאמור בפסקה 15 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לא נעלם מעיניי הסעד החלופי לו עותרת המבקשת והוא - ביטול המיכרז.
ייתכן, שככל שייקבע כי הצעותיהן של משיבות 2 ו-3 הן פסולות, שיהיה מקום להורות על ביטול המיכרז כולו, אולם לטעמי, לא זה השלב בו יש לידון בכך, הן מאחר שמדובר בסעד חלופי והן נוכח ההלכה לפיה ביטול מיכרז הוא צעד חריג ביותר.
כאמור, נוכח הפגמים הלכאוריים בהצעת המבקשת, עליהם הצביעו המשיבים, סבורה אני כי אין בפניי די ראיות מהימנות לכך שהיה על ועדת המכרזים לבחור בה כזוכה במיכרז; המשיבים העלו טענות למספר פגמים לכאוריים, אשר נפלו בהצעתה של המבקשת ואשר צריכים היו להביא לפסילתה וביניהם טענה לפיה הערבות הבנקאית שצרפה המבקשת איננה תקפה מאחר שהיא חתומה בחותמת אחת ובחתימה אחת בעוד שבשולי טופס הערבות נכתב כי הוא "חייב בשתי חתימות וחותמות אישיות" וכן טענות נוספות שאינני רואה צורך לפרט.
ניתנה היום, כ"ו כסלו תשפ"ב, 30 נובמבר 2021, בהיעדר הצדדים.
...
לאחר שנחקרו המצהירים, שמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי בדבר, החלטתי לדחות את הבקשה למתן סעד זמני.
לאור כל האמור, נדחית הבקשה ומשכך - מבוטל גם צו המניעה הזמני שניתן על ידי במעמד צד אחד.
המבקשת תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות הבקשה בסך 8,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.
אני קובעת ישיבת קדם משפט, במעמד הצדדים, ליום 24.2.21 בשעה 09:00.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו