העתירה הראשונה מושא עת"מ 16205-01-19 הוגשה על-ידי חברת תורג בע"מ (להלן: "תורג") מי שהומלץ על זכייתה על-ידי ועדת המכרזים (להלן: "עתירת תורג") בגדרה עתרה תורג להורות על פקיעת הצעתה ולמנוע מימוש הערבות הבנקאית שהפקידה כחלק מתנאי המיכרז.
ביום 07.01.2019 הוגשה עתירת תורג, מי שהוכרזה כזוכה במיכרז, בגדרה עתרה להכריז על הצעתה כבטלה ולבטל את זכייתה במיכרז וכן ביקשה להוציא צו מניעה זמני שימנע חילוט ערבות על-סך 1,000,000 ₪ שהפקידה תורג כחלק מהשתתפותה במיכרז.
אבו עיאש והעירייה טענו בפניי, כי בסמכותו של בית המשפט לאשר את ההסדר ובסמכות ראש הערייה והמזכיר להגיע להסכם פשרה אף לגבי פסילת הצעה במיכרז, זאת לאור הוראות סעיף 203(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש], אשר קובע כי, "חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית המשפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצו חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצו חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה".
אבו עיאש והעירייה הוסיפו וטענו בפניי, כי אין כל הבדל בין הסדר זה לבין ההסדר בין הערייה לבין תורג שאושר על-ידי בית המשפט ומשכך נידרש בית המשפט לנהוג כפי שנהג לגבי ההסדר בין הערייה לבין אבו עיאש.
אילו הדבר היה מובא בפני ועדת המכרזים וזו היתה משנה את עמדתה, היתה שתית יכולה להגיש עתירה לבית המשפט ולטעון כי ההחלטה אינה כדין או שאינה סבירה; שלישית, היועץ המשפטי של הערייה החזיק בדיעה לפיה ראוי כי ועדת המכרזים תבטל את החלטתה בדבר פסילת ההצעה (ראו לעניין זה מכתבו של היועץ המשפטי של הערייה מיום 16.10.2018) ועמדה זו לא שיכנעה את ועדת המכרזים (ראו פרוטוקול ועדת המכרזים מיום 16.10.2018 – נספח 23 לעתירת אבו עיאש).
נטען כי עצם חשיפת הצעתה של אבו עיאש היא כשלעצמה, מצדיקה פסילת הצעתה, מאחר והמכרז היתנהל בדו-שלביות, כאשר אי חשיפת ההצעה הכספית נועדה "למנוע הטיית דעת מצד חברי ועדת המכרזים, והעדפה פסולה של הצעה פגומה, רק בשל המחיר המוצע במסגרתה" (סעיף 29 לעיקרי הטיעון מטעם שתית).
ביום 16.10.2018 היתכנסה ועדת המכרזים והחליטה לפנות לקבלת חוות דעת מקצועית לאור המחלוקת בין עו"ד קורש, היועץ המשפטי של הערייה, שסבר כי יש לבטל פסילת ההצעה לבין מר דונסקי שסבר, כי יש לפסול את ההצעה בשל אי עמידתה בסעיף 5 לתנאי הסף, הוחלט לקבל חוות דעתו של פרופ' דקל בשאלה זו. אמנם לאחר קבלת חוות דעת דקל ומבלי לעורר נושא המסמכים החסרים, הצביעה הוועדה לגבי "פסילת הצעת 'אחים אבו עיאש' מכל הנימוקים שפורטו לעיל ובהתאם לחוות הדעת שצורפה למכתב של היועץ המשפטי" והחליטה לשוב ולפסול את ההצעה.
...
בעתירה טענה אבו עיאש, כי המכרז לא כלל כל תנאי הקובע כי קבלני משנה ממונים לא ימנו על קבלני המשנה כאשר הן נוסח סעיף 5 לתנאים הכלליים למכרז והן תכלית סעיף זה אינם תומכים במסקנה זו. נטען עוד, כי נוסח סעיף 5 (שצוטט לעיל), אינו מזכיר, ולו ברמז, שקבלני משנה שמונו על-ידי המזמין אינם יכולים להיחשב כקבלני משנה.
עיון בכתב התשובה מעלה כי הנימוקים שהביאו את העירייה לבטל את החלטת ועדת המכרזים הוא צירוף תמליל שיחה בין מר דונסקי לבין נציג אבו עיאש ממנו למדה העירייה, כי מר דונסקי אישר לאבו עיאש לצרף כחלק ממילוי התנאים הכלליים את מכרז פארק מדעי החיים, שחברת קידן היתה מפקחת בו. נטען כי העירייה עיינה באותו תמליל והגיעה למסקנה כי בנסיבות אלה רשאית היתה אבו עיאש לסמוך על כך. נטען בתגובה, כי "אותם דברים שנאמרו על-ידי יועץ המכרז באותה שיחת טלפון שהוקלטה ותומללה (נספח 8 לעתירה), היו עשויים להתפרש כך, שהיועץ למעשה אישר ואם לא אישר במפורש, אז רמז, באופן שעשוי היה לטעת אצל העותרת את האמונה, שפרויקט פארק מדעי החיים מוכר לו ושהוא יודע שקבלני המשנה שהועסקו בו היו קבלנים ממונים" (סעיף 3 לכתב התשובה).
עוד אוסיף כי הטענה כי קבלן ראשי אחראי לאספקת שירותים לאתר והוא אחראי לאספקת אמצעים לקבלני המשנה אף היא אינה מובילה למסקנה, כי במקרה זה אין להכליל את העבודות שביצעו קבלני משנה ממונים בהיקף הפרויקט.
מסקנתי אפוא, כי אף פרשנות תכליתית מובילה למסקנה כי הפרשנות, לפיה יש להוסיף את היקף העבודות של קבלני משנה ממונים במקרה ספציפי זה ולאור הוראות ההסכם המשולש להיקף העבודות בפרויקט פרק מדעי החיים בחיפה, היא פרשנות סבירה בהחלט, הן לשונות, הן תכליתית ומציע סביר רשאי היא לבין את תנאי הסף באופן זה.
לאור האמור לעיל ומאחר ואף פרשנות זו סבירה, ופרשנות זו מרחיבה את מעגל המשתתפים במכרז, יש לקבוע כי אבו עיאש עונה על תנאי הסף האמור בסעיף 5 לתנאי המכרז.
לסיכום:
מצאתי שלא לאשר ההסדר אליו הגיעה העירייה עם אבו עיאש ולהחזיר את העניין לועדת המכרזים.