עתירה לביטול פטור מרישום בפנקס הקבלנים

(משיבה 6 ביקשה וקיבלה פטור מהתייצבות ).

המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת עמידת העותרת, שהצעתה הייתה הזולה ביותר במיכרז, בתנאי הסף הקבועים במיכרז בסעיף 7.4 "קבלן רשום בפנקס הקבלנים בענף ראשי 131 (שיפוצים) ובסיווג ק'" .

העותרת בחרה להיתעלם מכך ולא לתקוף את תנאי הסף וההבהרה שכידוע מהוה חלק מתנאי המיכרז ומחייבת את המשתתפים במיכרז ולטעמי יש ליתן משקל מכריע להיתנהגות העותרת המנועה ומושתקת לתקוף באיחור ובשיהוי ניכר את עמדת עורך המיכרז ופרשנותו לתנאי הסף ,כאשר במקרה זה לא מדובר בפגיעה באנטרס שילטון החוק ובודאי לא בעוצמה המצדיקה את קבלת העתירה באופן שיביא למעשה ,במקרה זה ,ביטול המיכרז שכידוע זהו צעד חריג שיינקט במשורה ואין מקום להתערבות בשקול הדעת המקצועי של הועדה .

...

לטענת המשיבות 1-2 , יש לדחות את העתירה ראשית מחמת שיהוי, מניעות והשתק, שכן העותרת שאלה שאלת הבהרה, קיבלה תשובה ברורה וחד משמעית לכך שרק בעל סיווג 131 יכול להשתתף במכרז ולא בעל סיווג 100 שלא יוכל להשתתף במכרז ולמרות זאת, לא תקפה בזמן אמת את תנאי המכרז , הגישה הצעה ,תוך היתממות ותכסיסנות מצידה כאילו עומדת בתנאי הסף, ביודעה את כוונת ועמדת עורך המכרז שהביע דעתו באופן ברור ונחרץ שסיווג 100 לא יתקבל ,"ישבה על הגדר "ורק לאחר שנפסלה ולא זכתה וגם ראתה שהיא הייתה יכולה לזכות עקב היות הצעתה הזולה ביותר, הגישה את העתירה ויש כאן שיהוי כבד ומניעות והשתק ברורים .

לאור קביעתי הדוחה את טענות העותרת לגבי קונספירציה ותפירת מכרז ולגבי המצאה ופברוק בדיעבד של תנאי הסף וכן דוחה את פרשנות העותרת לאמור בשאלת ההבהרה ובתשובה באופן שאני קובע כי השאלה למרות שנוסחה כהצגת עובדה באה להגיד ולטעון שמי שיש לו סיווג 100 עומד בתנאי הסף ועורך המכרז הבהיר מפורשות את כוונתו והשיב שלא כך ולא יתאפשר לבעל סיווג 100 לגשת למכרז ונדרשת התמחות ספציפית בענף131 שיפוצים, היה על העותרת לנקוט מעשה בזמן אמת לאחר קבלת התשובה לשאלת ההבהרה מיום 6/7/21 ולא להמתין עד ליום 31/10/21 עת הוגשה העתירה ולהגישה רק לאחר שהעותרת הגישה הצעה, נפסלה, לא זכתה וידעה שהצעתה הייתה הזולה ביותר ולכן קמה לטעמי בנקרה זה מניעות חזקה, השתק ושיהוי כלפי העותרת שדי בהם להביא לדחיית העתירה.

התוצאה: לאור האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות 1-2 הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

די איפוא בכך שהוצגו לפני ועדת המכרזים של משכ"ל ראיות מינהליות באשר לקיומו של רישיון עסק או לחילופין פטור מרישיון עסק, בהיתחשב בסוג הפעילות שמתקיים בו. ועדת המכרזים נהגה באופן תקין וסביר עת הסתמכה על אותם אישורים שניתנו על ידי הרשויות המקומיות הרלבנטיות [עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט(4) 134, 141 (2005); עע"ם 6024/11 אלסעודי נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 25.12.2012); ע"א 8189/11 דיין נ' מיפעל הפיס (פורסם בנבו, 21.02.2013)].

בכל הנוגע לסעיף 16 לפסק הדין, אשר עליו מבססת העותרת את עיקר טיעוניה – אמנם, נקבע שם כי שעה שהעובד המקצועי עזב את חברת נוג'ידאת "פגה זכותה ... להשאר רשומה בפנקס הקבלנים", אך קביעה זו שבפסק הדין הנה המענה לטענות שהופנו כלפי רשמת הקבלנים ונועדה להסביר מדוע בית המשפט סבור שצדקה רשמת הקבלנים באותו המקרה, שעה שהורתה על ביטול הרישום.

...

ביום 13.9.2020 דנה ועדת המכרזים בטענות העותרת המתוארות מעלה, לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועית מאת היועץ המשפטי של המשיב בנדון, והגיעה למסקנה כי יש להותיר את ההחלטה בדבר הזכייה על כנה (להלן: "ההחלטה השנייה").

על רקע האמור יש לקרוא את שנפסק בעניין נוג'ידאת.

לסיכום - כידוע, הכלל הוא שבית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתו בשיקול דעתה של ועדת המכרזים כפי שנקבע בעע"מ 5525/13 אשת שירותי תיירות בע"מ נ' משרד הביטחון (19.5.2014): "בנוגע לאדן הביקורת השיפוטית, הכלל הוא כי בית המשפט לא מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של ועדת המכרזים, ואינו יושב כ"ועדת מכרזים עליונה" (ראו: עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות נ' משרד הבריאות, פסקה 26 (28.2.2011); ע"א 4964/92 נשיץ נ' עשת, פ"ד נ(3) 762, 767 (1996)).

תוצאה - נוכח האמור, העתירה נדחית.

על מבקש הרישיון להיות בגיר ותושב קבע בישראל, או תאגיד רשום בישראל; הקבלן רשום בפנקס רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות; מבקש הרישיון (ואם המדובר בתאגיד - גם נושא משרה ובעל שליטה בו) לא הורשע בעבירה שבגינה אין הוא ראוי לקבל את הרישיון; הקבלן מעסיק בכל עת עובד אחראי כשיר לעניין סוג הרישיון.

סעיף 26 לחוק מורה כי תוקפו של רישיון קבלן אסבסט צמנט או קבלן אסבסט פריך יהיה שנתיים, אם כי ניתן לתתו או לחדשו לתקופות קצרות יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחר שניתנה למבקש הרישיון היזדמנות להשמיע טענותיו לעניין זה. סעיף 32 לחוק קובע תנאים מסוימים שבהתקיימם רשאית המנהלת, לאחר שתתייעץ עם הועדה המקצועית, ולאחר שניתנה לעוסק באסבסט היזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש רישיון, לבטלו, להגבילו, או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה.

ובמילים אחרות, אין די בכך שניתן לאדם רישיון כעובד אחראי בעבודות אסבסט, או שניתן לקבלן רישיון קבלן עבודות אסבסט, אלא עליו לקבל היתר לביצועה של העבודה אותה מבקש הוא לבצע כבעל רישיון (בכפוף לסוגי עבודות שהשר רשאי לפטור מן החובה לקבלת היתר, בהיתחשב בהקף העבודה, במורכבותה ובמידת הסיכון לציבור ולסביבה הכרוכה בביצועה).

על החלטה זו מוסבת העתירה, כשהסעד המבוקש בה הוא ביטול החלטת המנהלת מיום 6.11.2013 "להמנע מלחדש את רישיון קבלן אסבסט פריך של העותר". ההחלטה מיום 29.10.2012 מכונה על ידי ב"כ העותר "ההחלטה הראשונית", ואילו ההחלטה מיום 6.11.2013 מכונה על ידו "ההחלטה הסופית" או "החלטת המנהלת". עיקר הטענות בעתירה לטענת ב"כ העותר, "ההחלטה הראשונית" התקבלה בטרם הותקנו תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (בקשה לרישיון עוסק באסבסט), תשע"ג-2012.

...

הנתונים המתוארים לעיל מובילים למסקנה כי החלטתה של המנהלת היא החלטה סבירה, המביאה בחשבון את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ומכאן שאין עילה להתערבות בית המשפט בשיקול דעתה.

נוכח כל אלה באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

העותר ישלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

]השופטת ע' ברון: העתירה שלפנינו מכוונת נגד החלטת המשיב 1, שר הבינוי והשיכון, להעניק למשיבה 3, China Railway Tunnel Group Co. Ltd שהיא תאגיד זר סיני, פטור לפי סעיף 14א לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: השר, החברה ו-חוק הקבלנים או החוק, בהתאמה).

מלבד האמור, בית המשפט לעניינים מנהליים התבקש אף לבטל את הפטור שניתן לחברה על ידי השר.

העותרת מוסיפה וטוענת כי החברה רשומה בפנקס הקבלנים, אך לא בסווג הענף הנידרש לפי המיכרז; ובהקשר זה מציינת העותרת כי הפטור שבסעיף 14א לא נועד לאפשר לעקוף את חוק הקבלנים מקום שאין למשתתף במיכרז סיווג מתאים.

...

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים.

מהעתירה ונספחיה לא עולה כי לעתירה קדמה פניה לשר בנוגע להחלטתו להעניק לחברה פטור מכוח סעיף 14א לחוק הקבלנים, ועל כן אין מנוס מלהורות על דחיית העתירה על הסף.

לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.

וכך מורה סעיף 14א האמור: "קבלן שמקום עסקו מחוץ לישראל ואין לו מקום עסקים רשום בישראל, רשאי השר לפטור אותו מתחולת חוק זה לגבי ביצוע עבודות הנדסה בנאיות שבגדר מיכרז בין-לאומי שהוא מבקש להישתתף בו". סעיף זה מאפשר איפוא, באופן נקודתי, מתן פטור לקבלן זר מתחולת החובות המוטלות על קבלנים בישראל בהתאם לחוק רישום קבלנים, ובכללן החובה להרשם בפנקס הקבלנים בסווג מתאים למהות העבודות שבכוונתם לבצע.

טענות הצדדים לעתירה טענתה המרכזית של העותרת היא כי CRTG אינה עומדת בתנאים המצטברים הקבועים בסעיף 14א לחוק רישום קבלנים, ועל כן יש לבטל את החלטת הפטור.

...

לפיכך אנו מורים כי עותק מפסק דיננו זה יונח על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה.

סוף דבר הנה כי כן, החלטנו כאמור לדחות את העתירה.

עם זאת, בהתחשב בהתנהלותם מעוררת הקשיים של המשיבים, מחד גיסא, וכן בתרומתה של העותרת להבהרת הדין, מאידך גיסא, ובשים לב לכך שעתירתה נדחתה מטעמים של שיהוי אובייקטיבי בלבד, אנו מורים כי המשיבים יישאו בהוצאותיה של העותרת בסך של 30,000 שקלים, בחלקים שווים (10,000 שקלים כל אחד).