עתירה לביטול פטור מנגישות לאתר אינטרנט

הודעת הדוא"ל כללה קישוריות שהובילו לאתר האנטרנט של המשיבה, שהוא כולו בשפה האנגלית.

אשר לסך הנזק לחברי הקבוצה, המבקש טוען כי אין באפשרותו לאומדו בשלב זה, אולם להערכתו הנזק המצטבר לחברי הקבוצה הוא בגבול סמכותו של בית משפט זה. לצד זאת עתר המבקש למתן צוי עשה לתיקון היתנהגות המשיבה.

לפי הנטען בבקשת ההסתלקות, בעקבות הגשת ההליך, ערכה המשיבה שינויים באתר האנטרנט המנוהל על ידיה, כך שכיום מוצגות ההוראות הנוגעות למדיניות הביטול שלה בעמוד נחיתה ייעודי, כשעל הצרכן לאשר את תוכנו בשלב האחרון של ביצוע ההזמנה ועובר לבצוע התשלום.

כך, בעקבות ההליך הייצוגי נוצר מצב שבו ביחסיה של המשיבה עם קהל לקוחותיה הישראלי, המשיבה לא תפרסם את מדיניות הביטול בעברית, ולמעשה, בפחות מקרים יהיה בנמצא מוקדן טלפוני דובר עברית שהצרכן הישראלי יכול להסתייע בו. במובן זה, ההליך הייצוגי השיג תוצאה הפוכה לקידום טובת הצרכן הישראלי, שכן אופן השיווק והשירות שניתן לו כיום על ידי המשיבה הוא מצומצם יותר ונגיש פחות.

מכאן, שהכלל שנקבע בתקנות האגרות הוא שבמקרה של הסתלקות מהליך ייצוגי, יש להשלים את מלוא תשלום האגרה, וכי המבקש הוא שנושא בתשלום זה. לבית המשפט שיקול דעת לגבי שני נושאים, ובכך לחרוג מהכלל: הראשון, הוא להורות שהמשיב יישא בנטל האגרה; והשני, הוא לפטור מתשלום החלק השני של האגרה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

...

(ב) המלצת בעלי הדין לפסיקת טובת הנאה למבקש ולבא-כוחו נדחית.

כפי שהוסכם, התביעה האישית של המבקש נדחית.

(ו) אשר לאגרת בית המשפט: הבקשה למתן פטור מתשלום החלק השני של האגרה נדחית.

טענותיו העיקריות של המבקש היו כי סעיף עידכון התעריפים המופיע בהסכם ההיתקשרות המתיר למשיבה לעשות כן הנו תנאי מקפח בחוזה אחיד, וכי גם אם קיים סעיף בהסכם המתיר עידכון תעריפים והוא אינו תנאי מקפח בטל – הרי שנציגת השרות ששווקה לו את התכנית מסרה לו כי מדובר בתכנית עם "מחיר שלא משתנה אף פעם" וכי "המחר ללא פקיעה". ביום 25.6.2021 הגישה המשיבה תשובה בה חלקה על טענות המבקש, וטענה כי היא לא הציעה במסגרת המבצע תכונית שתנאיה לא ישונו לצמיתות, אלא מדובר בתכנית שכללה מחיר ללא תאריך סיום מוגדר מראש וזאת במלי לגרוע מזכותה של לעדכן את תנאי התכנית והמחיר מעת לעת בהתאם לדין החל על חוזה יחס ארוך טווח.

עוד בעיניין זה הצדדים עתרו למתן פטור מתשלום החלק השני של אגרת בית המשפט.

עוד הורתי בהחלטה כי בנוסף להפניה למזכירות בית המשפט וב"כ המשיבה לעיון בהסכם, תופיע גם הפניה לאתר אינטרנט של המשיבה הפתוח לכלל הציבור, אשר יאפשר באופן נגיש ונוח עיון וגם הורדה של הנוסח המלא של הבקשה.

...

לפיכך, אני סבור כי בעניינו יש לאשר גמול ושכר טרחה בשיעור שהוסכם על ידי הצדדים.

לעניין הפטור מהמחצית השנייה של אגרת בית המשפט – נחה דעתי כי החיסכון בזמן שיפוטי שהושג בגיבוש הסכם הפשרה, העובדה כי הצדדים חסכו משאבים ציבוריים של הכנת תשובה והגשתה והגיעו להסדר בשלב מוקדם, מצדיקה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.

סוף דבר מכל הטעמים שלעיל, ולאחר ששוכנעתי כי הסדר הפשרה משקף את טובת הקבוצה, הוא הוגן וסביר, כדרישות החוק, אני מאשר את הסכם הפשרה בתוספת התחייבות המשיבה כפי שצוינה לעיל.

ביום 23.6.2020, פורסמה באתר האנטרנט של מנהל התיכנון גם הפרוגרמה לשטחי ציבור עבור התוכניות, וביום 5.7.2020, הועלתה לאתר האנטרנט של מנהל התיכנון חוות הדעת הסביבתית שעמדה בפני ועדת המשנה לאיכות הסביבה.

לעמדת המשיבים, דין העתירה להדחות אף לגופה, מאחר שעיקר המסמכים הנוגעים לתוכניות פורסמו באופן נגיש באתר האנטרנט של מינהל התיכנון.

(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הרביעית, הפועלים ביהודה והשומרון (להלן – האיזור), בעיניין המנוי בתוספת הרביעית, ולמעט עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הבטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן – עתירה מינהלית בעינייני האיזור); [.

(1) החלטה שעניינה עבירות ועונשין, ובכלל זה החלטה לפי סעיף 37ב לחוק תיכנון ערים; (2) החלטה שעניינה תכנית תיכנון אזורית או תכנית תיכנון מתארית כמשמעותן בפרק שלישי לחוק תיכנון ערים; (3) החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באיזור, למעט החלטה לפי סעיף 38 לחוק תיכנון ערים; (4) החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי תקנה 3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע"א-2011; (5) החלטה של מועצת התיכנון העליונה לפי סעיף 7(4) לצוו תיכנון ערים; לעניין זה, "מועצת התיכנון העליונה" – המועצה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תיכנון ערים".

...

לעמדת המשיבים בתגובתם המקדמית, דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בירושלים, מכוח סעיף 5א(א) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק) בצירוף פרט 2 לתוספת הרביעית לחוק.

לעמדת המשיבים, דין העתירה להידחות אף לגופה, מאחר שעיקר המסמכים הנוגעים לתוכניות פורסמו באופן נגיש באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי.

המשיבה מתחייבת כי תערך בדיקה תקופתית לאתר האנטרנט כמתחייב על פי דין, לצורך ניטור ובקרה של תקלות נגישות ולצורך בחינה כי כלל התהליכים הפונקציונאליים באתר האנטרנט נגישים לאנשים עם מוגבלות, כפי שהם נגישים לכל אדם.

הוראות לגבי ביטול ההסדר מובהר בזאת כי אם ימסרו לפחות 50 מחברי הקבוצה הודעות פרישה (לפי הוראות סעיפים 18(ו), 19(ד)(2), 19(ד)(3) לחוק תובענות ייצוגיות), או אם יודיעו לפחות 50 מחברי הקבוצה על רצונם שלא להיכלל בקבוצה, יהא כל אחד מהצדדים זכאי לבטל את הסכם הפשרה בתוך 14 ימי עסקים (קרי ימי ראשון עד חמישי, שאינם כוללים ערבי חג, חג ו/או כל יום שביתה או שבתון אחר) מתום המועד האחרון להגשת הודעות פרישה של חברי הקבוצה, או מהמועד בו תומצא למשיבה הודעת הפרישה החמישים במספר, או ממועד אישור הפרישה על ידי בית המשפט, לפי המאוחר.

פטור ממינוי בודק הצדדים עותרים כי בית המשפט יורה על אישור הסדר הפשרה מבלי צורך למנות בודק לפי סעיף 19 (ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

לאחר ששקלתי את הדברים ואת טענות הצדדים בעניין, הגעתי למסקנה כי שאלת בחינת הוגנות וסבירות הסכם הפשרה לא מצריכה מומחיות מקצועית.

לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

סוף דבר ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

המשיבה מתחייבת להתמיד בבצוע התאמות נגישות באתר האנטרנט, לרבות בכלל המסמכים הקיימים באתר האנטרנט ואשר יועלו בעתיד לאתר האנטרנט בהתאם להוראות הדין.

הוראות לגבי ביטול ההסדר מובהר בזאת כי אם ימסרו לפחות 50 מחברי הקבוצה הודעות פרישה (לפי הוראות סעיפים 18(ו), 19(ד)(2), 19(ד)(3) לחוק תובענות ייצוגיות), או אם יודיעו לפחות 50 מחברי הקבוצה על רצונם שלא להיכלל בקבוצה, יהא כל אחד מהצדדים זכאי לבטל את הסכם הפשרה בתוך 14 ימי עסקים (קרי ימי ראשון עד חמישי, שאינם כוללים ערבי חג, חג ו/או כל יום שביתה או שבתון אחר) מתום המועד האחרון להגשת הודעות פרישה של חברי הקבוצה, או מהמועד בו תומצא למשיבה הודעת הפרישה החמישים במספר, או ממועד אישור הפרישה על ידי בית המשפט, לפי המאוחר.

פטור ממינוי בודק הצדדים עותרים כי בית המשפט יורה על אישור הסדר הפשרה מבלי צורך למנות בודק לפי סעיף 19 (ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

לאחר ששקלתי את הדברים ואת טענות הצדדים בעניין, הגעתי למסקנה כי שאלת בחינת הוגנות וסבירות הסכם הפשרה לא מצריכה מומחיות מקצועית.

לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

סוף דבר ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.