עתירה לביטול נוהל טיפול באלימות במשרד הביטחון

לדבריו הוא עוסק בבטחון המדינה מגיל צעיר מתוך אידיאולוגיה, וכיום עובד בתחום הבטחון במשרד המשפטים.

בעבר היה העד מפקדו הישיר של נאשם 2 ומפקד יחידת הבילוש של נתב"ג. העד הדגיש כי נאשם 2 תרם רבות לשמירה על בטחונה של מדינת ישראל, שירת בצורה טובה כמפקד צוות וכבלש בנתב"ג ומעולם לא היו עמו בעיות משמעת או אלימות.

בהתייחסותו לבצוע העבירה, מסר כי פעל בהתאם לנהלים, הזעיק את האחראי עליו (נאשם 2), ותיאר ויכוח שהסלים לכדי אלימות.

מעורבותו בעבירה מהוה חריג לנוף חייו ואינה על קיומן של דפוסי אלימות בעייתיים אשר מצריכים היתערבות טיפולית.

ב"כ נאשם 1 עתר לביטול הרשעתו וצו של"צ. עוד הוסיף ב"כ נאשם 1 כי מרשו מושעה מהמשטרה ועתיד לפרוש בעוד כ-4 שנים.

...

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג'), לרבות למדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ושל"צ ועד מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.

הטענות לקיומה של איבה, יריבות, חיכוך או סכסוך בין יחידות גורמי אכיפת החוק, בשער הכניסה המרכזי למדינת ישראל, כפי שנשמעו אגב הטיעונים לעונש, יובאו לידיעת מפקד המחוז הרלוונטי במשטרת ישראל ומנהל יחידת האבטחה בנתב"ג. סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים: מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום לבל יעבור עבירה בה הורשע.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים: מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום לבל יעבור עבירה בה הורשע.

] העותרת טוענת עוד, כי בנוהל אין זכר לשיקולים הנוגעים לבטיחות הקו או להיתנהגות הנוסעים כשיקול רלוואנטי בהחלטה לבטל קו. ברם, מבחינת מעמדו הנורמאטיבי, הנוהל הוא בבחינת הנחיות פנימיות.

העותרת מפנה בטיעוניה לחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא בטיחות בטחון ושעת חרום, המתייחס גם לאלימות והתפרעות של תלמידים בהסעות.

לטענת העותרת, הקו בוטל בעיקר בשל כך שהמשיבים מטילים עליה את האחריות לעניין האלימות בתחבורה הציבורית, בעוד שלה אין כלים לטפל בעיניין.

...

אעמוד עתה על השיקולים ביסוד מסקנה זו. נקודת המוצא הנורמטיבית לדיון היא, כי עסקינן בהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטה של רשות מוסמכת, היא המפקח.

זאת, בניגוד לסיכום מיום 26.11.18, בו התחייבה המפעילה להתקין מצלמות באוטובוסים.

סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל, העתירה נדחית.

אלו הן המדיניות והגישה הרווחות ולהן יש ליתן משקל רב בבוא ביהמ"ש לבחון החלטת הממונה הדוחה בקשה לקבלת רישיון אולם גם זו המבטלת רישיון תקף; כל זאת, נוכח משקלו הרב של האנטרס בשמירה על בטחון הציבור ושלומו, כאשר תפוצה רחבה של כלי נשק עלולה לחתור תחת ואף לסכל אינטרס כבד משקל זה (עעמ 3326/18 פלוני מנהל רשוי כלי ירייה, פס' 19 (26.02.19)(להלן: עניין פלוני).

בסע' 3 לנוהל מצויין, כי למקרה והתברר לפקיד הרשוי כי התבחין לא מיתקיים יותר "יבוטל הרישיון, אלא אם כן הוכיח המבקש עמידתו בתבחין אחר". הווה אומר, פקיעת התכלית שעומדת ביסוד הרישיון תביא לביטולו.

חזוק למסקנתי זו אני מוצא בעובדה כי המסוכנות לכאורה העולה מראיות מנהליות אלו בעלת זיקה לעבירות אמל"ח ואלימות, היינו - לעבירות תוך שימוש בכלי ירייי :"במקרים המתאימים, רשאים המשיבים להסתמך על מידע מודיעיני לבדו, למשל כאשר עולה ממנו חומר רלוואנטי ומשמעותי הקשור לסיכון הנשקף מהעותר בהחזקת כלי ירייה"(עת"מ 64929-03-16 (מחוזי ירושלים) יוסף טיטבון נ' המשרד לבטחון פנים ואח', פס' 11 (11.7.16).

מקרה נוסף שהגיע לפתחו של ביהמ"ש העליון היה במסגרת עע"מ 5878/11 עו"ד ארז קלנטרייה נ' פקיד רשוי לכלי ירייה ואח' (28.1.13), גם בעיניין זה ניפתח תיק בשל חשד לאלימות בתוך המשפחה שניסגר:"אכן מדובר בנטילת נשק ממי שהיה לו רישיון במשך זמן רב ונדרשת בחינה זהירה של הסיכון המצדיק שלילת רישיון על בסיס תשתית ראיתית מספקת. אמנם לא הוגש תיק פלילי כנגד המערער, עם זאת בזמן שהוגשה התלונה נבחן המצב וההתרשמות של הגורמים המטפלים בהתאם לחומר שהיה בפניהם באותה עת הייתה שאכן קיים סיכון". מכל האמור, לא מצאתי טעם שיצדיק התערבותו של ביהמ"ש. ההחלטה סבירה ומבוססת על תשתית ראייתית הכוללת מספר תיקי חקירה סגורים וגם מידע מודיעני.

...

מכל אלה, המשיבים בדעה כי יש לדחות את העתירה ולחייב את העותר בהוצאות משפט.

שכן, ביטול רישיון או סירוב לחדשו מחייבים תשתית מוצקה יותר והקפדה בבחינת והסקת המסקנה מהתשתית הראייתית (עניין פלוני, פס' 21).

סוף דבר מכל האמור אני מורה על דחיית העתירה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 21447-03-21 רובין נ' המשרד לביטחון פנים - אגף רשוי כלי ירייה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עמיתה זהבה בוסתן עותרים אייל רובין ע"י עו"ד אורי קורב ועו"ד אוהד ויידלר משיבים 1. המשרד לביטחון פנים - אגף רשוי כלי ירייה- הממונה על הרשוי 2. קצין רשוי -משטרת ישראל 3. פקידת רשוי,האגף לרשוי כל ירייה,מחוז מרכז,המשרד לבטחון פנים 4. משטרת ישראל/ מחוז מרכז ע"י עו"ד **** הורנשטיין פסק דין

שכן, כבר למחרת הארוע שוחרר העותר ממעצר ומשטרת ישראל הסכימה לבטל כליל את תנאי השיחרור בכך גילתה דעתה כי העותר אינו מסוכן בכלל וכלפי אישתו באופן פרטני; לטענת העותר, לא יעלה על הדעת כי בעוד שמשטרת ישראל מביעה דעתה בפני בית המשפט שהוא אינו מהוה סכנה וניתן לשחררו בלא כל תנאים מגבילים, היא תפעל לשלילת רישיון הנשק בשל הגשת תלונה שהתבררה כתלונת סרק.

"המישטרה, כמי שממונה על שלום הציבור וביטחונו הפנימי, עניינה לצמצם, עד כמה שניתן, את מספר כלי הירייה שבידי הציבור. מגמה זו מוצדקת וסבירה היא; מציאתם של כלי נשק קטלניים במספר גדול בידי האזרחים, ובמיוחד בעיתות התרת הרצועה וריבוי מעשי אלימות, סכנה בה בעידנא דריתחא וכאשר היתגרה מצויה. אך גם צד אחר למטבע זו. המחסור בכוחות מישטרה לצורכי בטחון פנימי שוטף ורגישותם של מקומות מסוימים למעשי אלימות ושוד - מצדיקים לשתף את הציבור, במקרים מסוימים הראויים לכך, בהגנה עצמית על הנפש והרכוש על-ידי הענקת רישיון לנשיאת כלי נשק. על-פי מכלול שיקולים אלה נוהגת המישטרה, כפי שהצהיר על כך המשיב 3" (בג"צ 190/80 חיים בוחבוט נ' שר הפנים ו-3 אח' (28/01/1981)).

בית המשפט העלין לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים ואמר "אכן מדובר בנטילת נשק ממי שהיה לו רישיון במשך זמן רב ונדרשת בחינה זהירה של הסיכון המצדיק שלילת רישיון על בסיס תשתית ראיתית מספקת. אמנם לא הוגש תיק פלילי כנגד המערער, עם זאת בזמן שהוגשה התלונה נבחן המצב וההתרשמות של הגורמים המטפלים בהתאם לחומר שהיה בפניהם באותה עת הייתה שאכן קיים סיכון". הדברים נכונים גם לענייננו.

אפנה בענין זה לעע"מ 3326/18 פלוני נ' מנהל רשוי כלי ירייה מחוז דרום המשרד לבטחון פנים (נבו 26.02.2019)‏‏ "המערער טען לפנינו ארוכות אודות הקשר הקרוב שלו עם בת זוגו, ועמד על תיפקודו התקין ועל תרומתו לחברה. עומדת לזכותו גם תקופה ארוכה של החזקה ברישיון נשק בלא תקלות. הגם שעל פי כללי הבקורת השיפוטית לא נמצאה עילה להתערב בהחלטות הרשויות המוסמכות, הרי בנסיבות האמורות לא ניסגרה לפניו הדרך להגיש בקשה חדשה לקבלת רשיון לנשיאת נשק, אשר תבחן לפי התבחינים העדכניים והנהלים הרלוואנטיים לעניין, כפי שמבהירים המשיבים בהודעתם המעדכנת" ואם במקום שבו היחסים בין בני הזוג חזרו לשלום בית ראה בית המשפט שלא להתערב בהחלטת הממונה, לא כל שכן בעניננו.

...

ראשית, בניגוד לעמדת העותר אני סבורה כי הגדרת הארועים כאלמ"ב היא הגדרה נכונה.

סוף דבר מדובר בהחלטה סבירה שאין מקום שבית המשפט יתערב בה. כאמור בהמלצת הקצין הממונה, אם יפתר הסכסוך יוכל העותר לפנות פעם נוספת לפקיד הרישוי ולבקש רישיון לנשק וחזקה על פקיד הרישוי שיבחן את הבקשה לגופה.

הבקשה נדחית ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"א, 02 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

עוד נטען, בין היתר, כי אין יסוד לקביעת בית המשפט כי מדד איכות כה נמוך יפגע באיכות הטיפול בזכאים; היתערבות בית המשפט בנקודה זו היא בליבת שיקול הדעת של המערער ונעשתה מבלי שנבחן המצע העובדתי כדבעי; כי לעניין התעריפים שנקבעו במיכרז, בית המשפט החיל על המערער כללים ראייתיים המתאימים באופיים להליך אזרחי; וכי הטענה שתשלומי המע"מ ישובו לקופה הציבורית אינה עולה בקנה אחד עם אופן חלוקת התקציבים בין משרדי הממשלה ובעלת השלכות על מכרזים ממשלתיים.

על פי רוב, מדובר בהליך קצר ומהיר והדיון בעתירה הוא על פי ראיות המובאות בתצהירים, אך עדיין נשמרת מתכונת הדיון ה"דו שלבית" המוכרת מבג"ץ (ברק-ארז, משפט מנהלי דיוני, עמ' 481; עע"ם 10811/04 סורחי נ' משרד הפנים, פ"ד נט(6) 411, 418-417 (2005); עע"ם 5674/04 עריית תל-אביב-יפו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, פסקה 6 (4.6.2008).

בית המשפט הוסיף כי באחד מגלגוליו הקודמים של המיכרז, המודל שנקבע היה מיכרז מאגר, כך שכל מי שעמד בתנאי הסף והוכר כספק של משרד הבטחון יכול היה להכנס לרשימת נותני השרות, והמערער לא הבהיר מדוע שונתה מתכונת זו. המשיבה 1, עמותת חברות הסיעוד, טענה לפגיעה בחופש העיסוק גם במקרה שלפנינו, ואף הפניתה לטיוטת מיסמך מטעם רשות התחרות שפורסם להערות הציבור ביום 6.3.2019 ועניינו בשקילת שקולי תחרות במכרזים.

בהנתן שקיים שוני בין הנכויות של הזכאים ובהקף הלווי לו הם זכאים, יש בסיס לטענה כי על הנוהל להבחין מלכתחילה בין נכים שהטיפול בהם מורכב יותר לבין נכים אחרים, ומוטב להמנע מבירוקרטיה ומסרבול הליכים במקרים בהם בקשה לחפיפה חריגה צפויה להיות מאושרת.

אשר לדרישת המערער לקבל מידע לא רק לגבי העבירות המנויות במסמכי המיכרז במפורש (כגון עבירות מין, אלימות, הונאה ומרמה, עבירות שנעשו כלפי זקן וכו'), אלא גם לגבי כל עבירה שלדעת הגורם המקצועי באגף השקום עלולה למנוע מאדם לשמש כמלווה לזכאים – התקשיתי לרדת לסוף דעתו של המערער בעיניין זה. ככל שהמידע הנידרש מהמלווים בהצהרתם מתייחס לכל עבירה פלילית באשר היא, הרי שהדברים אינם מתיישבים עם אשר נפסק על ידי בית משפט זה בע"א 8189/11 דיין נ' מיפעל הפיס, פסקה 37 (21.2.2013) ועם דרישת המידתיות.

כמו כן, ORS הצביעה בסיכומיה על מיכרז 10/2015 של משרד הבריאות הקובע כי "נוסחת החישוב של עורך המיכרז תהיה ללא שיקלול רכיב המע"מ, וזאת על מנת לא להעניק יתרון מפלה לגופים שאינם מחויבים במע"מ". מכאן, שספק אם ניתן לקבל את טענת המערער כי ביטול תנאי המע"מ הוא בבחינת "שינוי סדרי עולם" באופן בו נבחנות כיום הצעות מחיר במכרזי המערער והמדינה בכלל.

...

עם זאת, לאחר ששקלנו את הנתונים כפי שהוצגו לנו על ידי הצדדים, אנו סבורים כי הדרך שהתווה בית המשפט המחוזי אמורה להיות דרך המלך, וככלל, על מלכ"ר שמגיש הצעה להצטייד מראש באישור מרשויות המס.

(-) אשר לסוגיית המע"מ – אנו סבורים שהדין עם המערער לגבי ההבחנה בין מלכ"רים לבין חברות.

סוף דבר, הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל.