מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לביטול מניעת כניסה לישראל של סוחר מועדף

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 63440-05-19 אשל הירדן יזום ובנין בע"מ ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח' עת"מ 25431-06-19 אקרו ש.מ 06 שותפות מוגבלת נ' רשות מקרקעי ישראל ואח' בפני כב' השופט קובי ורדי, סגן נשיא עותרות בעת"מ 63440-05-19 1. אשל הירדן יזום ובנין בע"מ משיבות בעת"מ 25431-06-19 2. חני חי אחזקות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רות ברק ואמוץ וייס נ ג ד המשיבות: 1. רשות מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עו"ד גיל בילבסקי משיבה בעת"מ 63440-05-19 2. אקרו ש.מ. 06 שותפות מוגבלת עותרת בעת"מ 25431-06-19 ע"י ב"כ עוה"ד גיורא אונגר וזיו שקדי פסק דין
הרקע העובדתי, ההליכים והמחלוקות שתי עתירות העוסקות במיכרז תא/453/2018 לחכירת מיגרש 87 למסחר ותעסוקה בקרית אונו (להלן: "המיכרז").
כל זאת בטרם הוצאת דף הפרטים של המיכרז מתיבת המכרזים ע"י נציג רמ"י ובטרם הורד התריס המונע את המעבר לתיבת המכרזים, כשלמרות שגלעד דרש מנציגי רמ"י לא לקבל את הצעת אקרו היא הוכנסה לתיבה על ידי נציג אקרו שרץ מהחדר הסמוך והכניס את המעטפה לתיבת המכרזים לאחר השעה 12:00 ובטרם ירד התריס (לתיבה מספר 1 כפי שניתן לראות בתמונה שהוצגה לי בדיון ע"י אקרו).
מעבר לכך, לשיטתן יש לתת משקל רב ואף מכריע לפרוטוקול פתיחת התיבה שנעשה בזמן אמת והוא זה המחייב כמדיניות משפטית ושום עובדה לא יכולה לעמוד בנגוד למסמך רישמי זה שבו נאמר שהמעטפה של העותרות הוכנסו לתיבה "עם הישמע אות החדשות של השעה 12:00". כך גם לטענת העותרות אין מקום לתוצאה הקיצונית של ביטול המיכרז לשם פירסום מיכרז חדש ובמיוחד משההצעות כבר ניפתחו ויודעים את גובהן.
אינני סבור שמדובר במי מהצדדים בצד שאינו אומר אמת ואני סבור שגלעד אכן משוכנע שהגיש את ההצעה במועד, אך לטעמי הוא לא ראה את השעה בזמן הגשת ההצעה בניסיון השני להכניסה לתיבה בנגוד לערן שהחל בפעולותיו להסרת פרטי המיכרז וסגירת התריס לאחר חלוף המועד האחרון להגשת ההצעות בהסתמך על אות הרדיו והשמעת השעה ברדיו וראה ושמע בודאות שהצעת העותרות הוכנסה לתיבה לאחר השעה 12:00 (בניסיון השני) ואני מקבל כאמור ומעדיף את גירסתו על פני גירסתו של גלעד.
...
אני מקבל את ההסברים של ערן במייל ובעל פה בדיון שכאשר כתבו את הפרוטוקול לא סברו שהצעת גלעד הוגשה בזמן ואת הבהרות המשיבה בתגובתה והבהרות ערן שפרוטוקול פתיחת התיבה הוא תמציתי וקצר ולכן נאמר בו רק בתמציתיות מה ההצעות שהיו, תוך התייחסות קצרה לטענת גלעד לגבי הגשת הצעת אקרו והעובדה שנכתב בפרוטוקול זה "עם הישמע אות החדשות של השעה 12:00 הוכנסה הצעה אחת לתיבת המכרזים" לא אומרת שהצעת העותרות הוכנסה בניסיון השני עד לשעה 12:00 והייתה בתיבה עד לשעה 12:00 וניתן להבינה שההצעה הוכנסה כבר בשעה 12:00 (אחרי הישמע אות החדשות).
מעבר לכך שמדובר בטענת "קונספירציה" ושחיתות (או חשש לכך כפי שהבהירה ב"כ העותרות) טענה קשה ביותר, הרי לטענה זו אין כל בסיס וביסוס בהתחשב בכך שמדובר בנציגי רמ"י, באנשים אובייקטיביים ומקצועיים המקיימים מכרזים רבים ואין להם כל אינטרס לפסול את הצעת העותרות, מה גם שהובהר עובדתית מפי נציגי רמ"י (ואני מקבל את גרסתם זו) שהם לא ידעו כלל בזמן בתיבת המיילים על גובה ההצעות שנפתחו באופן טכני בלבד לצורך רישום ולא ידעו על תוכן המעטפות.
התוצאה לאור כל האמור אני דוחה את שתי העתירות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

החווה הניסיונית מודה, כי העתירה אינה עוסקת בשאלה של סדר עדיפות של הממשלה להפוך שטח החווה הניסיונית שהיא "גאוה ישראלית" לשטחי מסחר, כי אם בשאלה נורמאטיבית, האם באמצעות החוק, שתכליתו הוא להגדיל באופן מהיר, את שטחי המגורים ניתן לתכנן שטח מגורים ותעסוקה בהקף מונומנטלי כאמור לעיל.
היא חוזרת על הטענה כי מוסדות התיכנון מצאו כי במסגרת תכנית המתאר יתוספו 102,000 מ"ר, ועל-פי התכנית יתוספו 872,000 מ"ר. העותרת אף הפניתה לפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בעת"מ 67657-11-17 כפר אז"ר מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' הוועדה הארצית לתיכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור ועת"מ 30761-12-17 עריית רמת גן נ' ועדת השרים לעינייני דיור (09.08.2018) (להלן: "עניין עריית רמת גן") שעסק באישור שטחי מסחר במסגרת תמ"ל/1023 בשטח שיפוט העיר רמת גן אשר קבעה שטחי מסחר של 360,000.
אף פסק הדין של עריית רמת גן אינו יכול לסייע לעותרת: ראשית מדובר בפסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים שאינו מתיישב עם הקביעה של בית המשפט העליון בעיניין ביר אלמכסור; שנית, פסק הדין בעיניין עריית רמת גן בוטל בהסכמה; שלישית, מכל מקום פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה המנהלית בעיניין רמת גן אינו מחייב בית משפט זה. אני דוחה, איפוא, טענת העותרת- החווה הניסיונית, לפיה אין בסמכות הותמ"ל לאשר שטחי מסחר בהקף האמור.
התכנית אשר אושרה תוך תקופה קצרה מודיעה, כי באיזור יוקם רובע עם אלפי יחידות דיור ועצם אישור התכנית הוא חלק מהתמודדות הממשלה עם מצוקת הדיור הארצית, ולפיכך לא מצאתי כי מימד הזמן כפי שטענה לו העותרת, הוא סיבה המונעת קידום התכנית לפי הוראות החוק.
המשיבים ביקשו לדחות טיעון זה ממספר נימוקים, נטען כי שיקולים אלה נבחנו על-ידי הותמ"ל; שנית, נטען כי שטחי תעסוקה ומסחר אמורים להכניס לקופת הערייה סכומים שבאמצעותם תוכל היא לעמוד בהוצאות הכרוכות בתכנון ואספקת שירותים לרובע החדש; שלישית בהסכם הגג בין הערייה לבין משרד השיכון נקבעו הסדרים הנוגעים לתיכנון, לשיווק ולפיתוח הרובע החדש.
...
מדובר בתכנון רובע שלם שאמור למשוך רוכשי דירות מחוץ לעכו ועל כן אף טענה זו נדחית.
לסיכום: לאור האמור לעיל, לא מצאתי עילה בדין להורות על ביטול אישור התכנית מושא שתי העתירות ועל כן החלטתי לדחות את שתי העתירות.
אציין עוד כי עיינתי היטב בעמדת "ידיד בית המשפט" שצורף להליך, ושקלתי את טענות העמותה ולא מצאתי כי יש בהן כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי לעיל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העותר מגדיר את העברת הסמכות המוחלטת למנוע או להתיר את הכניסה למישטרה כ"לתת לחתול לשמור על השמנת" שכן מובן מאליו שהמשטרה תעדיף למנוע כליל את כניסתו לישראל של כל מי שאי פעם התקבלה בעיניינו אינדיקאציה שלילית כזו או אחרת, אך השיקולים הם רחבים יותר ובהם שיקולים הנוגעים לרווחת תושבי האיזור, שקומו של מי שביצע עבירה בעבר, שילוב פלסטינאים בשוק העבודה, אינטרסים של מעסיקים ישראלים ועוד.
באי כוח העותר מפנים לעמדתו של רמת"ק שכם, שסבר כי בנסיבותיו של העותר יש מקום למתן היתר כניסה ופנה בערר ובקשה לקיצור המניעה, אלא שרמת"ק שכם הסיג את עמדתו וביטל אותה מפני עמדת המישטרה, משמע מפקד האיזור באמצעות נציגו הוא הגורם הממליץ ומשטרת ישראל היא גורם המחליט.
ככלל, במסגרת זו, לא יעביר מפקד המת"ק או סגנו עניינם של תושבים המבקשים היתרי כניסה לישראל לצרכי תעסוקה או מסחר, אלא במקרים חריגים ביותר, ולאחר אישור רע"ן אג"ם מנהא"ז. עם קבלת חוות דעת המישטרה, תובא הבקשה בשנית למפקד המת"ק או סגנו, אשר יבחן, אם בנסיבות העניין ישנה הצדקה לניפוק ההיתר חרף קיומה של המניעה.
...
כב' השופט וינוגרד קבע כי "קביעת תקופת המניעה אינה בגדר ענישה, אלא בגדר קריטריונים המשמשים את המשיבים לייעוץ בכל הנוגע למתן היתר כניסה לישראל". מסקנתו, המקובלת עלי, כי יש להחיל תחולה אקטיבית של נוהל חדש כפי שאף נקבע בעע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו (2) 765, 782 (1992) (ר' עת"מ (י-ם) 35458-11-18 מוחמד דאוד נ' שר הביטחון, פסקה 6 (3.2.2019)).
אכן, יתכן וניתן היה לקצר עוד את התקופה, כפי שבאי כוח העותר ביקשו, אך בסופו של דבר לעותר אין זכות קנויה לעבוד בישראל; המדובר במי שביצע ארבע עבירות שכללו גם שימוש במסמך מזויף והתחזות; המלמדות על מסוכנות; ואת הפיצוי עבור הכשלים בטיפול בבקשות ובעתירות ניתן לתת בדרך של פסיקת שכר טרחת עורך דין.
סיכום על יסוד כל האמור אני מקבל את העתירה בחלקה וקובע כי בגדר הסכמתם, המשיבים יאפשרו לעותר, ככל שאין ולא תהיה מניעה אחרת, להיכנס לישראל לצרכי תעסוקה החל מיום 1.1.2023.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 19.8.2021 הגישו המבקשות את הבקשה שלפניי, בה עתרו לביטולו של הסדר הנושים.
הטעם הראשון לביטול ההסדר הוא שנודע למבקשות בדיעבד כי בעלי השליטה קיבלו לידם את השליטה בחברה על יסוד מצג שוא, והוא, שאין מניעה להכניס אל החברה את פעילות הקנביס של אספן, למרות שהדבר אסור הן על פי הדין הפדרלי בארה"ב והן על פי הדין בקולורדו.
הנאמן מוסיף וטוען כי התכנותה של העסקה כלל אינה ברורה, וכי למעשה מדובר בנסיון של הרוכשת ובעלי השליטה (להלן ביחד: "המשיבים") לבצע עסקת ארביטרז' בשלד הצבורי, קרי, לסחור בו בטרם שולמה תמורתו.
באשר לוויתור על אזרחותו הישראלית של גבריאל ברזני, הרי שהוא פעל לשם השגת מטרה זו, הגם שהויתור טרם הוכתר בהצלחה.
וכפי שנפסק בע"א 9528/07 Foundation Sansounimaille נ' ישראל פרי בפיסקה 14 (נבו 16.11.2011)‏‏: "אוסיף ואציין, כי מקובלת עלי עמדתו של בית המשפט המחוזי ולפיה אין צידוק, בנסיבות העניין, להשתהות הרבה של בינשטוק ושל המערערת בהעלאת הדרישה לביטול ההסכם. כלומר, אין סיבה לאפשר למערערת לידרוש את ביטול ההסכם אף שחלף הזמן הסביר לכך." ראה גם ע"א 731/17 מראות ירושלים בע"מ נ' עריית ירושלים בפיסקה 27 (נבו 08.07.2021):‏‏ "מעבר לכך, להשקפתי דין הטענה בדבר הכפייה להדחות ולוּ בשל העובדה שהמערערים לא הודיעו על ביטול כתבי ההיתחייבות בחלוף זמן סביר לאחר שנודע להם שהכפייה פסקה (סעיף 20 לחוק החוזים). כידוע, בחלוף זמן סביר מהפסקת הכפייה, חזקה כי גם אם נפל פגם בכריתת החוזה, הנפגעים השלימו עמו וויתרו, למעשה, על זכות הביטול שלו (ראו: פרידמן וכהן, בעמ' 535-530; שלו וצמח בעמ' 465-463)." בהקשר זה יש ליתן את הדעת לכך שגם במסגרת המתוה החלופי הוצגה האפשרות שלא ניתן יהיה להכניס לחברה את פעילות הקנביס, בין מחמת מניעות רגולטורית בקולורדו ובין מחמת מניעות רגולטורית בישראל, ובמקרה כזה התחייבה הרוכשת להכניס לחברה פעילות אחרת בשווי של לפחות 30 מליון ₪ (ס' 1.3.1 יא' למתווה החלופי מחודש ספטמבר 2020).
ראשית, המועד הסביר למתן הודעת הביטול חלף גם לו היה מדובר בטעות שאינה עולה כדי הטעה; שנית, טעות היא עילה לביטול חוזה רק אם מדובר בטעות יסודית שהצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך. אלא שבמקרה דנן לא שוכנעתי כי הנושים היו מעדיפים הצעה אחרת על פני זו של הרוכשת, לו ידעו שבמקום פעילות קנביס הם יאלצו "להסתפק" בהכנסת פעילות אחרת בהקף של 30 מליון ₪ לפחות.
...
המבקשות טוענות כי עסקת עושרד אינה עולה בקנה אחד עם התחייבותם של הרוכשת ושל בעלי השליטה ואין לאפשר להם לנסות ולמנוע את ביטולו של הסדר הנושים באמצעות עסקה זו, שממילא הוצעה באיחור רב ועלולה לגרום לדילול משמעותי של אחזקות הנושים.
בנסיבות אלה אני סבור כי התעקשותן של המבקשות לבטל את הסדר הנושים דווקא כעת, כאשר מאמציהם של המשיבים לקיים את הסדר הנושים באמצעות החלופה של הכנסת פעילות אחרת הגיעו ממש לישורת האחרונה וכל שנותר הוא לקבל על כך אישור של אסיפת בעלי המניות, איננו עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב.
בנסיבות אלה, נדרשת מידת זהירות כפולה ומכופלת בטרם יורה בית המשפט על ביטול ההסדר לבקשתם של מי ששיעור אחזקותיהם במניות המיעוט הוא לדידם שלהם בבחינת סוד מוחלט בהחלט (המבקשות סרבו לחשוף בפני המשיבים את שיעור אחזקותיהן, וראה בהקשר זה את החלטתי מיום 7.12.2021).
סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה לביטולו של הסדר הנושים- נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, האישום הראשון, בהיות הנאשם תושב איזור חבל עזה, המחזיק בהיתר כניסה לישראל למטרות סחר (להלן: "היתר סוחר"), נעתר לפנייתו של אחר, פעיל בכיר בחמאס בשם סופיאן זבדה (להלן: "זבדה"), להעביר כרטיסי "סים" לטלפון סלולארי לרצועת עזה.
ההעברה בוצעה באופן, שיאפשר לחמוק מהרשויות הישראליות למניעת הלבנת הון.
לטענת ההגנה, הוספת אישום זה הייתה משיקולים נקמניים ושיקולי הצדק – מן הדין שיבואו לביטולו.
אשר להחלטה בדבר העדפת אמרותיו של הנאשם במישטרה, ובעיקר – האמרות ת/6ב' – ג' – למעשה, לא חזר בו הנאשם, בבית המשפט באופן מפורש מהאמור באימרות ואף חזר ואישר, מספר פעמים, כי מה שמסר באימרות הוא אמת (למעט העובדה, כי מקור הכספים שהועברו על ידו היה אותו זבדה – לגבי עובדה זו טען הנאשם, כי מסר הדברים מתוך לחץ, אך ההגנה לא עתרה לקיים משפט זוטא ולא טענה נגד קבילות האמרה).
...
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, האישום הראשון, בהיות הנאשם תושב אזור חבל עזה, המחזיק בהיתר כניסה לישראל למטרות סחר (להלן: "היתר סוחר"), נעתר לפנייתו של אחר, פעיל בכיר בחמאס בשם סופיאן זבדה (להלן: "זבדה"), להעביר כרטיסי "סים" לטלפון סלולרי לרצועת עזה.
אמנם, הנאשם ניסה לחזור מכך בעדותו בבית המשפט, אך בסופו של דבר, במהלך החקירה הנגדית, הודה בדבר קיומה של מודעות זו – אם גם בחצי פה. מעת שהודה הנאשם, כי פעל בעבור אותו זבדה – הן בהעברת כרטיסי הסים; הן בהעברת כרטיסי האשראי והן בהעברת הכספים – קמה החזקה המנויה בסעיף 32(ב) לחוק האור, לפיה מי שמבצע פעולה ברכוש מטעמו של פעיל טרור – חזקה שעושה כן בידיעה, שיש בפעולותיו אלה כדי לסייע, לקדם או לממן עבירות טרור.
כל אחד מהצדדים מכיר ומבין; ולענייננו – אין בית המשפט מוצא בסיס לטענת ההגנה, כי הנאשם סבר, שמייבא הטובין או מעביר הכספים והאשראי – למטרה אזרחית לגיטימית, וההיפך הוא הנכון – מכלול הנסיבות האופפות את ההעברות האמורות, לרבות נתוניו האישיים של הנאשם ומעמדו הבכיר – מביאים למסקנה אחת ויחידה, לפיה הנאשם סייע באופן משמעותי, בעיקר לפעילותו הפיננסית של ארגון הטרור, בפעילותו כארגון טרור.
לאור כל האמור – מרשיע בית המשפט את הנאשם בעובדות ובעבירות שבשלושת האישומים בכתב האישום המתוקן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו