עתירה לביטול מינוי נשיאת בית המשפט העליון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2920/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. האגודה לזכויות האזרח בישראל 2. קו לעובד 3. המרכז לסיוע משפטי לעולים של התנועה הרפורמית 4. רופאים לזכויות אדם - ישראל 5. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר 6. א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל 7. היא"ס ישראל 8. המוקד לפליטים ולמהגרים נ ג ד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. שר הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. חנניה גוגנהיים, דיין בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל 5. שלמה ויזן, דיין בית הדין העררים לפי חוק הכניסה לישראל 6. הכנסת עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט באדר התשפ"א (03.03.2021) בשם העותרים: עו"ד פלר עודד; עו"ד נמרוד אביגיל; עו"ד מיכל פומרנץ בשם משיבים 3-1: עו"ד רן רוזנברג בשם משיבה 6: עו"ד אביטל סומפולינסקי ][]פסק-דין

]השופט נ' הנדל: בעקבות הערותינו בדיון שהתקיים בעתירה, הודיעו העותרים כי הם אינם עומדים עוד על ראשה הראשון של העתירה – ביטול המינוי של משיבים 4-5 לכהונת דיינים בבית הדין לעררים, לפי סעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

אכן, "מתן מעמד ליוזמת חקיקה מצד בית משפט זה, ובפרט השעיית הדיון בהליך המושפע ממנה, אינו בבחינת חזון נפרץ" (בג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, פסקה 5 לחוות דעת המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן (3.8.2017) (להלן: עניין ארד-פנקס)).

אף על פי כן, במכלול נסיבות העניין – לרבות עתוי חקיקת ההוראות שבמוקד העתירה, הבקורת השיפוטית על בתי הדין לעררים, ואופיים המקצועי של האחרונים – דומה כי יש לאפשר לרשויות להשלים בתוך זמן סביר את הליכי החקיקה, בטרם יידרש בית משפט זה לטענות כלפי ההסדר החקיקתי הקיים (ראו והשוו, בג"ץ 10285/06 מיוחס נ' שר המשפטים (26.8.2007)).

...

משכך – ומבלי להידרש לגופן של טענות העותרים – הם סבורים שמדובר בעתירה "מוקדמת" שדינה להידחות על הסף, שכן "בחינתו של תיקון" לסעיף המדובר "נכללת בתכנית העבודה של משרד המשפטים לשנת 2020". משיבה 6 (להלן: הכנסת), מצידה, הדגישה כי הוראות החוק שבמוקד העתירה "צולחות", לשיטתה, "את המבחנים החוקתיים". עם זאת, "בנסיבות העניין, ובהנחה שבחודשים הקרובים הממשלה אכן תגבש את עמדתה בנוגע לתיקון סעיף 13כג(ד) לחוק", הכנסת מסכימה כי "טרם בשלה העת" לבחינת הטענות לגופן.

בנוהל נקבע, בין היתר, כי מנהל בתי המשפט ימנה בעל תפקיד אשר ירכז את הטיפול המערכתי בפרסומים כאמור (להלן: "הגורם הממונה").

בצד העתירה בהליך זה הגיש העותר עתירות לבית המשפט העליון כשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בהן ביקש להורות לגורמים שונים במשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ומערכת בתי המשפט (בהם שרת המשפטים דאז, גב' איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון דאז, כב' השופטת מרים נאור) לחדול מאיסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים.

הדיון בטענות העותר אשר למידע הנוגע לתיקי הפירסום ולתכתובות בעיניינו מוצה, לאור הודעת הרשות כי החלטתה בעיניין זה מבוטלת וכי תיתקבל על ידה החלטה חדשה בעיניין.

...

לאור האמור, העתירה לקבלת מידע בנוגע לצוות הבדיקה נדחית.

לפיכך, העתירה לקבלת מסמכים הנוגעים לעמדתם של שרת המשפטים ומשרד המשפטים נדחית.

סיכומו של דבר, העתירה נדחית בכל הנוגע לקבלת מידע המתייחס לצוות הבדיקה ולעמדתם של שרת המשפטים ומשרד המשפטים.

בתגובה לטענה בדבר אי צירוף נשיאת בית המשפט העליון כמשיבה לעתירה, העותרים טוענים כי הם סומכים ידיהם על עמדתה של הנשיאה כי סמכותה לקבוע את הרכב הועדה אינה כוללת מתוכה את הסמכות לבטל מינוי לאחר מעשה, וממילא הסעד המבוקש אינו ביטול החלטת הנשיאה, שהרי אין לנשיאה סמכות למשוך את המינוי של המשיב.

...

מסקנה זו מתחזקת לנוכח דברי העותרים עצמם, שכבר במכתב הפנייה הראשון ששיגרו לנשיאת בית המשפט העליון, ראו להפנות את תשומת לבה לעובדה כי "לוח הזמנים לטיפול בעניין זה – דוחק" בהינתן שהוועדה "כבר החלה לפעול הלכה למעשה" (סעיף 20 למכתבם מיום 5.7.2021, ההדגשות הוספו – י"ע).

אשר לסמכותה של הנשיאה לבטל את המינוי, העמדה שהובעה על ידי היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט במכתבו מיום 19.7.2021 היתה כי אין מקום לטעת מסמרות בשאלה זו. לנוכח מסקנתנו כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה, איני רואה להכריע בסוגיה זו וניתן להותירה בצריך עיון.

סוף דבר, שלא עלה בידי העותרים לבסס עילה שבכוחה להצדיק התערבותו של בית משפט זה במקרה דנן, ומשכך דין העתירה להידחות.

האם לא משתפת פעולה עם גורמי הטיפול השונים, העו"ס ומכון מפגשים, לא משתפת פעולה עם האפוטרופוסית לדין ולא עם ביהמ"ש. עתירת המערערת בעירעור זה לפיה טעה בית המשפט קמא שעה שלא שמע את הקטין, סותרת את עתירתה בעירעור על פסק הדין השני, שבמסגרתו היא עתרה לביטול החלטת ביהמ"ש קמא לשמוע את הקטין.

יש לדחות את טענות האם שלאב חלק בניתוק הקשר עם בנו, עת הוא פעל בכל דרך אפשרית להשבת הקשר והוא ניסה ללא הרף ליצור קשר עם הקטין ואף פנה לעזרת העו"ס. היתנגדות האם למינוי האפוטרופוסית לדין לקטין, סותרת את עתירתה שעמדת הקטין תשמע בהליך, שכן תפקיד האפוטרופוס לדין הוא להביא את עמדת הקטין בפני בית המשפט, כאשר הוריו חלוקים ביניהם.

גם נוהל כב' נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות לטפול בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדים (להלן: נוהל הנשיאה), מסמיך את ביהמ"ש ליתן הוראות על פי שיקול דעתו ואף מאפשר ליתן החלטות דחופות בטרם שהתקיים דיון.

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.

האם לא משתפת פעולה עם גורמי הטיפול השונים, העו"ס ומכון מפגשים, לא משתפת פעולה עם האפוטרופוסית לדין ולא עם ביהמ"ש. עתירת המערערת בעירעור זה לפיה טעה בית המשפט קמא שעה שלא שמע את הקטין, סותרת את עתירתה בעירעור על פסק הדין השני, שבמסגרתו היא עתרה לביטול החלטת ביהמ"ש קמא לשמוע את הקטין.

יש לדחות את טענות האם שלאב חלק בניתוק הקשר עם בנו, עת הוא פעל בכל דרך אפשרית להשבת הקשר והוא ניסה ללא הרף ליצור קשר עם הקטין ואף פנה לעזרת העו"ס. היתנגדות האם למינוי האפוטרופוסית לדין לקטין, סותרת את עתירתה שעמדת הקטין תשמע בהליך, שכן תפקיד האפוטרופוס לדין הוא להביא את עמדת הקטין בפני בית המשפט, כאשר הוריו חלוקים ביניהם.

גם נוהל כב' נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות לטפול בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדים (להלן: נוהל הנשיאה), מסמיך את ביהמ"ש ליתן הוראות על פי שיקול דעתו ואף מאפשר ליתן החלטות דחופות בטרם שהתקיים דיון.

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.