בהקשר זה צוין בעתירה, כי "המקרים של העותרים אינם ייחודיים. כמות ואופי הפניות המתקבלות בשבועות האחרונים ע"י ב"כ העותרים מעידים באופן חד-משמעי כי בקשיים דומים נתקלו ונתקלים מאות אלפי ישראלים". העותר ה-13 בעתירה, הוא "ועד ההורים הכלל-ארצי בישראל (בהיתהוות)", אשר לפי הטענה, מאגד תחתיו "אלפי הורים בישראל". העותרים כולם טוענים, כי הם "מודאגים מאוד מעתיד החינוך וההשכלה נוכח הגבלות החינוך שנקבעו", ועל כן הם מבקשים, כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטלו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות), התשפ"א-2021 (להלן: תקנות החינוך), "בהיותן בלתי-מידתיות ופוגעות בזכות החינוך, הזכות לחופש ביטוי והזכות לקניין"; מדוע לא יבוטל צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (מתן חיסונים נגד nCov בבתי ספר) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 (להלן: צו בריאות העם), "בהיותו בלתי מידתי ופוגע בזכות האדם לאוטונומיה על גופו ומחולל סיכון לבריאות הילדים"; ומדוע לא יבוטלו תכניות 'מגן חינוך' ו'כיתה ירוקה' שיזמו המשיבים, "בהיותן מחוללות סיכון לבריאות הילדים, פוגעות בזכויות ההורים כאפוטרופסים ומהוות ביזבוז כספי הציבור". עוד מבקשים העותרים, כי העתירה תקבע לדיון דחוף, "לשם מניעת קטסטרופה הומניטארית המרחפת מעל ראשם של מיליוני תלמידים בישראל שעלולים להפגע מהמצב חסר ההסבר וההיגיון שנוצר, המסכן את שלומם ובריאותם המיידית והעתידית".
ביתר הרחבה נטען, כי זכות החינוך בישראל נפגעת באופן משמעותי, מאז חודש מרץ 2020 ועד עתה, מחמת מיגבלות הקורונה.
בנסיבות אלה נטען, כי אין מקום להטלת מיגבלות על מערכת החינוך, באמצעות תקנות החינוך, צו בריאות העם ותכניות 'מגן חינוך' ו'כיתה ירוקה'; בפרט נוכח ההשלכות הקשות הנובעות מהן, לפי הטענה, דוגמאת פגיעה בזכות לחינוך, בזכות לקניין (נטען כי הירידה באיכות החינוך, לא הביאה להפחתה מקבילה של העול הכלכלי המוטל על ההורים והציבור, במימון מערכת החינוך), בזכות לחופש ביטוי (נטען כי חובת עטיית המסיכות "פוגעת בחופש הביטוי באמצעות הבעות הפנים"), בזכות לאוטונומיה גופנית (נטען כי בריאות התלמידים נפגעת כתוצאה מבדיקות הקורונה ומחיסוני הקורונה), בזכות לשויון, וכן בזכויות ההורים כאפוטרופסים.
...
טענה נוספת העלו משיבי הממשלה, כי העותרים כרכו עניינים שונים וסעדים שונים בעתירה אחת, בניגוד לפסיקתו של בית המשפט, ועל כן, לטענתם, דין העתירה כולה – להידחות על הסף.
בנוסף, גם הטענה כי חוק הסמכויות כולו אמור היה לפקוע ביום 30.11.2021, ועל כן, לא היה בכוחה של הממשלה להורות על הארכת מצב החירום עד יום 23.12.2021, לאחר תום תוקפו – דינה להידחות.
ממילא, גם דין טענה זו – להידחות.
נוכח כל האמור, דין העתירה להידחות, על הסף ולגופה – וכך אציע לחברַי כי נורה.