טענתם העיקרים היא, שהעירייה לא פעלה במהירות הראוייה לשם גביית חובות הארנונה, ולכן יש להורות על "היתיישנות חיובים משמעותיים, בגינם נזכרה הערייה רק בשנת 2020, לנקוט בהליכי מימוש משנות השמונים, התשעים ומתחילת שנות האלפיים". לטענתם, היתנהלות זו של הערייה אינה עולה בקנה אחד עם עקרון החוקיות ועם מנהל תקין, היא פגעה ביכולתם להיתגונן מפני החיובים, בהיותם בעמדת נחיתות בשל פערי מידע ועוד, ולכן יש להורות כי החיובים בטלים.
הינה כי כן, עסקינן בחייבים שבבעלותם נכסי מקרקעין רבים, אשר במשך שנים רבות אינם משלמים תשלומי ארנונה סדירים על נכסים שבבעלותם, אינם מגישים השגות על חיובי ארנונה שנשלחים אליהם, ניתנו נגדם פסקי דין שחייבו אותם בתשלום חובות ארנונה (בין בהיעדר הגנה ובין בפשרה) בוצעו נגדם הליכי גבייה מינהליים (גם אם לא ברציפות) אינם טוענים שהם אינם חייבים סכומים משמעותיים, בגין ארנונה שלא שילמו, וגם לאחר הגשת העתירה ממשיכים שלא לשלם ארנונה שוטפת על נכסיהם ובמקביל - טוענים היתיישנות, משל לא ידעו כל השנים, דבר וחצי דבר על חובותיהם, על כוונת הערייה לגבותם ועל הליכי הגבייה המנהלית שהתנהלו נגדם.
...
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת השיהוי שבפי העותרים וכן את טענתם לחוסר סבירות בהתנהלות העירייה.
אני קובעת, כי סכומי החוב בפתיחת תיקי ההוצאה לפועל, לגבי כל נכס ונכס, הם אלה אשר מופיעים בדפי החשבון שבנספחי ח' לתשובה העירייה, נכון למועד פתיחת תיקי ההוצאה לפועל.
סיכום
העתירה נדחית על הסף וכן לגופה.
