השופט ע' פוגלמן:
עניינה של עתירה זו בבקשת העותרת כי נורה למשיבים 3-1 ליתן טעם מדוע לא תבוטל ההחלטה להשאיר את ניצב רוני ריטמן בתפקידו כמפקד יחידת להב 433 במשטרת ישראל.
נטען כי בנסיבות המקרה הנוכחי ובהן בעייתיות מסוימת בחומר הראיות; העובדה כי תלונת העותרת לא בוררה במסגרת הליך פלילי או משמעתי; חלוף הזמן מאז האירועים הנטענים ועד הגשת התלונה; אופי המעשים שיוחסו למשיב 4; עברו עתיר הזכויות במישטרה; והעובדה כי לא הוגשו תלונות נוספות בעיניינו, מצא המפכ"ל כי אין מקום להעביר את המשיב 4 מתפקידו או לחלופין – לפטרו, והשר לבטחון פנים קיבל את עמדתו בנושא.
אכן, כפי שציינו מעלה, החלטה בדבר פיטורין או העברה מתפקיד של קצין בכיר במישטרה טעונה ראיות מוצקות, שמשקלן הראייתי ניכר (כך גם דורשות, למצער לגבי פיטורין, הוראת המישטרה ופקודת הקבע, ונוכח מסקנתי בדבר הסעד המתאים כמפורט להלן, איני רואה לקבוע מסמרות בדבר הצעד המינהלי או הפיקודי המתאים בנסיבות העניין).
...
מפאת חשיבותם, נעמוד על עיקרי הדברים בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה כלשונם:
"לאחר בחינת חומר הראיות שנאסף בחקירה שהתנהלה נגד ניצב ריטמן, הגעתי לכלל מסקנה, בהתאם להמלצת פרקליט המדינה, כי נסיבות המקרה בכללותן, כפי שהן עולות מהראיות, אינן מתאימות לניהול הליך פלילי. [...] מכלול הנסיבות, לרבות בעיות מסוימות במסכת הראייתית, הוביל למסקנה שפורטה לעיל. במצב דברים רגיל, היינו שוקלים להמליץ בפניך להגיש קובלנה משמעתית נגד ניצב ריטמן בגין אירועים שכאלה, בכפוף כמובן לבחינת חומר הראיות על ידי המשטרה ולקיום שימוע בטרם קבלת החלטה. אלא שעבירות משמעתיות מתיישנות בחלוף שלוש שנים ופרק זמן זה חלף זה מכבר, ועל כן לא ניתן לנהל כיום הליך משמעתי בפרשה זו. בנסיבות אלה החלטתי להעביר את חומר הראיות לעיונך, על מנת שתשקול אם ואילו צעדים מינהליים יש לנקוט בנדון. מובן מאליו כי אם תסבור שיש מקום לנקוט צעדים במישור המינהלי, יש לערוך לניצב ריטמן שימוע קודם לקבלת החלטה סופית".
יובהר כבר עתה כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בהליך פלילי נגד ריטמן לא הועמדה לביקורת שיפוטית של בית משפט זה, ואף בעתירה שלפנינו לא מבוקש להשיג עליה.
מצאנו כי ההחלטה בדבר הימנעות מנקיטת צעדים מינהליים נגד ריטמן איננה מתייחסת לנתונים ענייניים מהותיים שנכללים בתשתית העובדתית בעניין שלפנינו, מן העבר האחד, ונותנת משקל לא ראוי לשיקולים אחרים, מן העבר השני.
מטעם זה אני סבור כי אין מקום שניעתר בשלב הנוכחי לבקשת העותרת בהליך זה להורות על פיטוריו של ריטמן או על העברתו מתפקידו וכי יש להחזיר את ההחלטה בעניינו לפתחם של המפכ"ל והשר, לצורך קבלת החלטה חדשה בדבר הצעדים המינהליים הפיקודיים הנדרשים, שתיתן מענה לסוגיות שעליהן עמדתי.
בצד האמור, ומבלי שאטע מסמרות לגבי הסעד ההולם בנסיבות העניין, עמדנו על כך שפקודת המטא"ר קובעת אפשרות לנקוט "הדרכת מפקד" מקום שאין הצדקה להעמיד לדין משמעתי וזאת ללא תנאי מקדים שלפיו השוטר הודה בכתב בהתנהגות המיוחסת לו. כן נמצאנו למדים כי לשיטת המשיבים 3-1 הם אינם מוגבלים אך לאמצעים המנויים בפקודה זו, ויש ביכולתם לנקוט צעדים מינהליים פיקודיים מקבילים מכוח הסמכות הטבועה של מפקד להדריך את פקודיו.
