מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לביטול היתר בנייה שניתן בניגוד לחוק

בהליך עניינים מקומיים אחרים (עמ"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסמוך לאחר שבוטל צו ההריסה המינהלי בגין המבנים בחלקות 101, 103, 105 בגוש 6483 הגישה המאשימה כנגד הנאשם בתיק שמספרו: 22816-04-15 כתב אישום בגין ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר שימוש במקרקעין בסטייה מהיתר ושימוש בקרקע חקלאית בנגוד לתוספת הראשונה לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 באותן חלקות: חלקות 101, 103, 105 בגוש 6843, תיק זה מיתנהל בפניי.
הליך נוסף בו נקטה המאשימה כנגד הנאשם, אם כי בחלקה אחרת המחוזקת על ידי הנאשם, הוא ביטול היתר בנייה שניתן לנאשם (לעותר בהליך דשם), בתאריך 25.02.2014 להקמת מבנה לטפול, איחסון, ואריזה של תוצרת חקלאית בשטח של 240 מ"ר על חלקה 135 בגוש 6483 (להלן "בית האריזה") זאת במסגרת עת"מ 9373-06-19.
...
בנושא זה, ראה דברי הנאשם בפסקה 39 לבקשה מושא החלטתי דנא: "התעמרות זו בנאשם לאורך שנים רבות כאשר המאשימה לא היססה להשתמש בכל כלי שבאמתחתה (בין חוקי ובין שאינו חוקי) כדי לסלק את הנאשם מאדמתו מהווה פגיעה כה חריפה בתחושת הצדק וההגינות עד שבענייננו היא מהווה, בהכרח, מחסום בפני העמדה לדין בכלל.". כאמור, בהליכים שננקטים על ידי הוועדה המקומית נעשו ניסיונות לפנות את הנאשם מהקרקעות המוחזקות על ידו במשך שנים.
סוף דבר הנאשם כפר כפירה מוחלטת בכתב האישום, ראה דיון מיום 22.10.2015 והחלטה (עמוד 7 שורה 12 לפרוטוקול הדיון).
ראה עניין בורביץ': "במקרים קיצוניים כאלה אפשר שמסקנה כזאת תצדיק את ביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק... לעומת זאת, ייתכנו מקרים... שבהם לא יהיה בפגמים כשלעצמם כדי להוביל למסקנה כי המשך קיומו של ההליך יפגע בשורת הצדק וההגינות , אך יהיה בהם כדי להקים יסוד לספק סביר בהוכחת העבירה ולהוביל לזיכוי או (מקום שביצוע העבירה הוכח) להצדיק הקלה בעונש.". לפיכך, מורה על דחיית הבקשה ללא צו להוצאות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 21.3.22 הוגשה העתירה שלפניי, אשר הוגשה במקור נגד הועדה המקומית ונגד רמ"י. לטענת העותרת 1 סרוב הועדה המקומית להנפיק היתר בנייה היא "החלטה שגויה, הן מבחינה תכנונית והן מבחינה משפטית, העומדת בנגוד לפסיקה ולדין. מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קצוני, שנתקבלה בנגוד לאמות מידה בסיסיות במשפט המינהלי, הגורמת לעותרות לנזקים עצומים (כלכליים ושאינם כלכליים). אך זאת לא הכל - ... מדובר במקרה חריג בו רשויות שונות מתווכחות מעל ראשו של הפרט, מבטלות והופכות החלטות חלוטות בהינף יד, כאילו היה זה דבר של מה בכך. כל זאת נעשה מבלי לשמוע את הפרט, ומבלי להביא בחשבון השיקולים את הפגיעה האנושה בו ... זאת נעשה לא פעם אחת, אלא פעמיים". היועץ המשפטי לממשלה והועדה המחוזית צורפו כצד נוגע לעתירה בהמלצת בית המשפט (פרוטוקול הדיון מיום 15.6.22).
העותרת 1 ידעה לאורך כל הדרך שההיתר שניתן לה סותר תכנית, וממילא אין היא יכולה לטעון עתה להסתמכות על היתנהלותה של מי מהמשיבות – אשר לטענת ההסתמכות של העותרות נטען כי מעבר לכך שלעותרות אין זכות קנויה לקבל היתר בנייה מתוקן כל עוד הוא עומד בנגוד לתכנית, הרי שבניגוד לתמונה שאותה העותרות מנסות להציג, ברי כי לאורך כל הדרך ידעו העותרות כי רצונן לבנות מלון אינו עולה בקנה אחד עם הוראות התכנית.
מבחינת הצדק האישי, יש הבדל מהותי בין בעל היתר שידע מלכתחילה כי ההיתר ניתן לו בנגוד לחוק, ואולי אף תרם לכך, לבין בעל היתר שנהג בתום-לב בלי שידע, ואף בלי שהיה לו יסוד לחשוב, כי ההיתר ניתן לו בנגוד לחוק.
...
בשנת 1995 הגישה החברה להגנת הטבע התנגדות לתכנית בנימוק כי אין לאפשר בנייה שאינה תואמת את אופי האזור.
הוועדה המקומית טענה כי נציגת הוועדה המחוזית הסכימה להיתר המתוקן ואילו המדינה טענה כי כוונתה הייתה לסיכום המשנה ליועמ"ש).
מסקנתי היא אפוא כי, כדברי יו"ר הוועדה המחוזית, מר עודד פלוס, ככל שהאוהל יוקם מבד, הן הגג והן הקירות, אין חריגה מהגדרת "אוהל" בתכנית אם הדופן שפונה לבריכה תהיה מזכוכית או אלמנט שקוף אחר וכן אם באחת הדפנות תשולב דלת כניסה מעץ או מחומר אחר שאינו בד. גם אם הפרשנות היחידה האפשרית להגדרת "אוהל" בתכנית היא לאוהל העשוי בד בלבד וכאמור לעיל, איני סבורה כך, הרי שיש לאפשר הוצאת ההיתר המתוקן בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית (או עקרון התוצאה היחסית).
לאור כל האמור לעיל, ובקבלי את העתירה, אני מורה למשיבה 1 – הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אילת, להנפיק לעותרות את ההיתר המתוקן, לאחר שהמשיבה 4 – רשות מקרקעי ישראל, תחתום על התכנית המתוקנת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ההיתר ניתן במסגרת רשות הרשוי המקומית בנגוד לחוק התיכנון והבנייה בהתאם להוראות סעיף 145ב(א) לחוק התיכנון והבנייה.
טענות המשיבים יש להורות על דחיית העתירה שאינה עומדת בהוראות תקנה 5(3) לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן: "התקנות") ולא ברור על איזו החלטה מוגשת העתירה- האם על היתר הבנייה מאוגוסט 22 או החלטת רשות הרשוי מה- 14.12.21 או כנגד התחלת העבודות.
בעיניין זה אפנה לדבריו של העותר בדיון שם טען, כי "אני מבקש שיינתן צו, שישטחו את השטח, שיבטלו את שני הטילים הללו... (טעות במקור)". לאור מצב המקום לאחר התחלת העבודות, כפי שעולה מהחומר המונח לפניי, הרי שהעתרות לצוו האמור משמעה הלכה למעשה צו עשה.
...
מצאתי, כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת העותר ולא שוכנעתי שהנזק שעשוי להיגרם לו בשל דחיית הבקשה גבוה מהנזק שעלול להיגרם למשיבים, לציבור ולקבלן, אשר כלל לא צורף להליך, מקבלתה או, כי יש בו כדי להצדיק היעתרות לבקשה לסעד זמני.
בנוסף, לא שוכנעתי, כי על פניו סיכוי העתירה גבוהים.
בנסיבות אלו ולאור כל המפורט לעיל, הבקשה לסעד זמני נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפניי עתירה שהוגשה על ידי גב' נואל סעאדה והגב' אעתדאל יונס (להלן: "העותרות") במסגרתה עתרו העותרות כי בית משפט יורה על ביטול היתר בנייה מספר 20220592 שניתן למר דיאא עלי סיף (להלן: "המשיב 2") על ידי הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה עירון (להלן: "המשיבה 1") והמכשיר מבנה קיים בחלקה 11 גוש 12166 במיגרש 1103 (להלן: "המקרקעין") לפי תכנית תמ"ל 1061 ביישוב ערערה, וזאת מחמת העובדה כי בקשות להיתרי בנייה, לרבות הבקשה הרלבנטית, לא הומצאו על ידי המשיב 2 לעותרות או לבעלי זכויות נוספים בחלקה, הגם שמדובר בחלקה שהנה חלקה בבעלות משותפת.
עוד טענו העותרות כי מתן היתר בנייה בקרקע ללא שליחת הודעה על הגשת בקשה להיתר בנכס שהנו בבעלות משותפת (קרקע במושאע) בהתאם לתקנה 36 לתקנות הרשוי הנה פעולה בנגוד להוראות המפורשות של החוק והתקנות ואף גובלת במעשים פליליים של הרשות.
...
בנסיבות אלה, מקובלת עלי טענת המשיבה 1 כי גם אם הייתה ניתנת לעותרות זכות טיעון בקשר לבקשה להיתר שהוגשה על ידי המשיב 2 לצורך לגליזציה של מבנה הקיים בשטח מזה שנים ובנוי על מגרש שהוקצה למשיב 2 ללא שותפים, ובהעדר נימוקים לפגיעה תכנונית או קניינית בעותרות, לא היה בדבר כדי להביא לשינוי ההחלטה לאשר את הבקשה להיתר.
מעבר לכך, מקובלת עלי טענת המשיבה 1 כי לא עלה בידי העותרות להוכיח פגיעה תכנונית או קניינית בזכויותיהן, שעה שמדובר במגרש שהמשיב 2 הינו בעל הזכויות הבלעדי בו מכוח תכנית תמ"ל/1061, תכנית עליה לא ביקשו העותרות להלין במועד הרלוונטי, ושעה שהמבנה שבנוי על אותו מגרש בנוי מזה שנים והבקשה להיתר נועדה להכשיר אותו מכוח תמ"ל/1061 כיתר המבנים המצויים בחלקה.
סוף דבר סיכומו של דבר – העתירה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

המשיב, באמצעות בא-כוחו, ציין לפני המערער, כי אם לא יפעל כאמור, ייאלץ המשיב לבטל את ההסכם, ולפעול על פי דעתו להגשת תביעה כספית בגין הנזקים, ולפעול להחזרת הנכס לקדמותו תוך הריסת הבנייה הבלתי חוקית.
המערער עתר לפני בית-המשפט קמא לחייב את המשיבים בסכום זה, בנוסף לסך של 8,969 ₪ המהוה את ההפרשים בדמי השכירות בנגוד לסיכום החוזי הנטען, וכן סך נוסף של 40,000 ₪ המהוה את עלות פירוק התוספת הבלתי חוקית.
כזכור ביחס להסכם זה טען המערער, כי הוא נחתם תחת לחץ וכפייה, וכן נטען בין היתר, כי בנגוד לאמור בהסכם, המשיב ידע אודות תוספת הבנייה.
לטענת המערער, המשיב ידע בבירור כי אין התכנות למתן היתר בנייה, כאשר התוספת ניבנתה ללא אחוזי בנייה קיימים, על שטח צבורי, תוך חריגה מקוי ביניין ואף על פי כן, הוחתם המערער על הסכם המנוגד לחוק.
...
אסף זגורי, שופט השופט ע' טאהא: מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי כב' השופט זגורי, שיש לדחות את הערעור למעט בסוגיית חיוב המערער בסכום העולה על סכום התביעה שבגינו שולמה אגרה.
חברי פרס יריעה רחבה בכל הנוגע לאפשרות הגשת תביעה כספית בגין חיוב עתידי שלא התגבש, והגיע למסקנה כי קביעת בית המשפט קמא בעניין זה מיטיבה עם המערער ועל כן, אין להתערב בה. נדמה לי כי הקביעה שפסק דינו של בית המשפט קמא מיטיב עם המערער מוקשית היא שעה שהוא מטיל עליו חיוב כספי בסכום של מאות אלפי שקלים.
על אף האמור, מסכים אני עם חברי כי דין טענות המערער להידחות אף בעניין זה. מעיון בכתב התביעה שכנגד עולה, כי המשיב תבע דמי שימוש ראויים לתקופה מתום תקופת השכירות ועד פינוי הנכס.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו