ביום 21.3.22 הוגשה העתירה שלפניי, אשר הוגשה במקור נגד הועדה המקומית ונגד רמ"י. לטענת העותרת 1 סרוב הועדה המקומית להנפיק היתר בנייה היא "החלטה שגויה, הן מבחינה תכנונית והן מבחינה משפטית, העומדת בנגוד לפסיקה ולדין. מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קצוני, שנתקבלה בנגוד לאמות מידה בסיסיות במשפט המינהלי, הגורמת לעותרות לנזקים עצומים (כלכליים ושאינם כלכליים). אך זאת לא הכל - ... מדובר במקרה חריג בו רשויות שונות מתווכחות מעל ראשו של הפרט, מבטלות והופכות החלטות חלוטות בהינף יד, כאילו היה זה דבר של מה בכך. כל זאת נעשה מבלי לשמוע את הפרט, ומבלי להביא בחשבון השיקולים את הפגיעה האנושה בו ... זאת נעשה לא פעם אחת, אלא פעמיים".
היועץ המשפטי לממשלה והועדה המחוזית צורפו כצד נוגע לעתירה בהמלצת בית המשפט (פרוטוקול הדיון מיום 15.6.22).
העותרת 1 ידעה לאורך כל הדרך שההיתר שניתן לה סותר תכנית, וממילא אין היא יכולה לטעון עתה להסתמכות על היתנהלותה של מי מהמשיבות –
אשר לטענת ההסתמכות של העותרות נטען כי מעבר לכך שלעותרות אין זכות קנויה לקבל היתר בנייה מתוקן כל עוד הוא עומד בנגוד לתכנית, הרי שבניגוד לתמונה שאותה העותרות מנסות להציג, ברי כי לאורך כל הדרך ידעו העותרות כי רצונן לבנות מלון אינו עולה בקנה אחד עם הוראות התכנית.
מבחינת הצדק האישי, יש הבדל מהותי בין בעל היתר שידע מלכתחילה כי ההיתר ניתן לו בנגוד לחוק, ואולי אף תרם לכך, לבין בעל היתר שנהג בתום-לב בלי שידע, ואף בלי שהיה לו יסוד לחשוב, כי ההיתר ניתן לו בנגוד לחוק.
...
בשנת 1995 הגישה החברה להגנת הטבע התנגדות לתכנית בנימוק כי אין לאפשר בנייה שאינה תואמת את אופי האזור.
הוועדה המקומית טענה כי נציגת הוועדה המחוזית הסכימה להיתר המתוקן ואילו המדינה טענה כי כוונתה הייתה לסיכום המשנה ליועמ"ש).
מסקנתי היא אפוא כי, כדברי יו"ר הוועדה המחוזית, מר עודד פלוס, ככל שהאוהל יוקם מבד, הן הגג והן הקירות, אין חריגה מהגדרת "אוהל" בתכנית אם הדופן שפונה לבריכה תהיה מזכוכית או אלמנט שקוף אחר וכן אם באחת הדפנות תשולב דלת כניסה מעץ או מחומר אחר שאינו בד.
גם אם הפרשנות היחידה האפשרית להגדרת "אוהל" בתכנית היא לאוהל העשוי בד בלבד וכאמור לעיל, איני סבורה כך, הרי שיש לאפשר הוצאת ההיתר המתוקן בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית (או עקרון התוצאה היחסית).
לאור כל האמור לעיל, ובקבלי את העתירה, אני מורה למשיבה 1 – הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אילת, להנפיק לעותרות את ההיתר המתוקן, לאחר שהמשיבה 4 – רשות מקרקעי ישראל, תחתום על התכנית המתוקנת.
