עתירה לביטול היתר בניה והריסת מבנה בלתי חוקי

בית משפט השלום, בהחלטתו הנזכרת, קבע כי מדובר בבניה לא חוקית וללא היתר, אשר הסתיימה פחות משישה חודשים קודם לחתימת המפקח על התצהיר.

מכאן עתר לביטול החלטת בית משפט השלום וצו ההריסה.

לאור החשיבות הציבורית הגבוהה באכיפה מהירה ואפקטיבית של דיני התיכנון והבניה, הריסת מבנים בלתי חוקיים היא בגדר הכלל והמנעות מהריסה – החריג.

מכאן, כי צו הריסה מנהלי יבוטל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, אם הוכח כי העבודה או השמוש בוצעו כדין, כי לא היתקיימו הדרישות למתן הצוו או כי נפל בצו פגם חמור (סעיף 229 לחוק התיכנון והבניה; רע"פ 8720/09 אבו רנה נ' ראש עריית חיפה (1.11.09); רע"פ 1639/16 מוחמד עבאסי יו"ר הועדה המקומית לבניה בירושלים (23.1.18); רע"פ 5387/16 אלראזק נ' מדינת ישראל - יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים (19.9.16); רע"פ 3187/15 חטיב נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה – לב הגליל, בפיסקה 16 (22.2.16)).

...

תצהיר המפקח נערך ביום 27.10.21, ומכאן שהיה עליו לבסס המסקנה כי הבניה הושלמה לאחר יום 27.4.21 (שישה חודשים קודם לכן).

לעמדתי, תצלומי האוויר – העומדים בבסיס ראיותיה המינהליות של המשיבה - אינם מובילים למסקנה ברורה וחד משמעית.

לאור כל האמור, הערעור מתקבל – וצו ההריסה המינהלי מבוטל.

לטענת המשיבות, בחודש יולי 2020 התגלה כי לאורך השנים המשיך העותר לבנות את המבנים באופן בלתי חוקי, על אף שהוצאו להם צוי הפסקת עבודה וצוי הריסה, השמיש אותם למגורים ואיכלס אותם, וכן הכשיר חלקות חקלאיות סביב הבתים.

מכאן העתירה שלפני, לביטול ההחלטה ולהקפאת האכיפה עד לסיום ההליכים המתנהלים בועדת העררים הצבאית באיו"ש. יצוין כי לצד העתירה התבקש מתן צו ביניים שימנע הליכי אכיפה והריסה של הבינוי, עד למתן החלטה סופית בעתירה.

אין מחלוקת כי הבינוי נושא העתירה ניבנה באופן בלתי-חוקי, מבלי שאושרו תכניות למבנים ומבלי שהוצאו להם היתרים כנדרש.

...

המשיבות מוסיפות וטוענות כי יש לדחות את העתירה אף לגופה, מהטעמים שצוינו בהחלטה ובהיעדר עילה להתערבות בהחלטה על דחיית התכנית.

דיון אחר שעיינתי בחומר שהונח לפני ונערך דיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטה.

לכל האמור מצטרפים הנימוקים התכנוניים שהובאו בהחלטה – היעדר התייחסות לתכניות החלות על השטח, בניגוד לדין, והיעדר פתרונות מספקים בעניין חיבור לתשתיות, המצדיקים כשלעצמם את ההחלטה ושוללים התערבות בה. משלא נראית כל עילה להתערבות בהחלטה ולהקפאת צוו ההריסה, העתירה נדחית.

לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שהוצא על ידי המשיבה ביום 27.4.2022 (להלן: "צו ההריסה" או "הצוו") בהתאם לסעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") בהתייחס לשלד בבנייה מבלוקים ובטון בשטח של כ-170 מ"ר, שהקימה המבקשת במקרקעין שבגוש 7772 חלקה 9, בעיר טירה (להלן: "המבנה" ו-"הבנייה האסורה"), ללא היתר, על קרקע המיועדת למגורים שתוכניות מפורטות טרם אושרו בגינה.

ב"כ המבקשת עוה"ד סאיד קאסם, עתר לביטול צו ההריסה מכמה טעמים וביניהם: משום שהבנייה בשטח החלה כבר בשנת 2018; היות שהיתר הבנייה "בהשג יד"; הליך ההיוועצות בהוצאת הצוו היה פגום, וכן מאחר שנטען לאכיפה בררנית בהוצאת הצוו, לצד מצוקת הדיור הקשה במיגזר הערבי המחייבת היתחשבות.

בעטיה של החשיבות הציבורית הגבוהה שיש לאכיפה מהירה ויעילה של דיני התיכנון והבנייה, ונוכח ההשלכות הרחבות שיש לבנייה בלתי חוקית בפגיעה בסדר הצבורי וביסודות שילטון החוק, קבעה הפסיקת כי הריסת מבנים בלתי חוקיים צריכה להיות הכלל והמנעות מהריסה היא החריג.

...

דיון והכרעה אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם, ושמעתי את עדות המפקח וטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה בהעדר עילה להתערבות בצו ההריסה.

כך או כך לא מדובר באופק תכנוני "מיידי", ולכן ההיתר אינו "בהישג יד". בנוגע לטענת אכיפה בררנית, מדובר בטענה המחייבת הוכחת תשתית ראייתית שהנטל הוא על הטוען לה אחרת דינה להידחות על הסף.

סוף דבר לא שוכנעתי כי הוכח שצו ההריסה המינהלי הוצא שלא כדין, שנפלו פגמים מהותיים בהוצאתו, או כי הוצא תוך אכיפה בררנית, לפיכך הבקשה נדחית.לצורכי התארגנות ועל מנת לאפשר למבקשת לבצע את הריסה המבנה בעצמה, ניתנת ארכה בת 10 ימים, כך שהצו ייכנס לתוקפו ביום 15.7.2022.

בצו תוארה העבודה האסורה כך: "החלו בבניית מבנה חד קומתי מבטון ללא היתר על שטח המיועד למגורים בשטח של כ-375 מ"ר כמסומן בתרשים באדום המקווקוו." ביום 1.6.22, הגיש המבקש בקשה במסגרתה עתר לביטול או להארכת המועד לבצוע ההריסה, בטענה כי מדובר במבנה שהוא שלד בלבד ואין ולא תהיה ממנו כל סכנה וכי המבקש שוקד בימים אלו על הוצאת היתר כדין, תוך שהבהיר כי העבודה הופסקה.

אי הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי מנוגד לתכליתו של הצוו ויוביל למדרון חלקלק כאשר אנשים יבנו באופן לא חוקי ורק לאחר שיתפסו ויוצא נגדם צו הריסה מינהלי, יחלו בהכשרת הבניה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והאסמכתאות שצורפו מצאתי כי דין הבקשה להדחות.

השלב בו מצוי ההליך התכנוני של המשיב אינו מתקדם ונוכח האמור בתגובת המשיבה בדבר חריגה מקו בניין לא ניתן לומר כי ההיתר הינו בהישג יד. עם זאת, הייתי נכונה להיעתר לבקשה בשל הטעמים ההומניטריים המפורטים בה, בשים לב למצבם של ילדי המבקש, אך גם במצב דברים זה המועד לביצוע הצו היה מוארך, כפי שהתבקש, ב-90 ימים.

סוף-דבר הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי נדחית.

העותר תוקף בעתירתו את החלטת יו"ר ועדת המשנה לפיקוח על הבניה במנהל האזרחי באיו"ש (המשיב 1) מיום 2.11.2022, להורות על הריסת מבנים בלתי חוקיים מושאי תיקי בב"ח ש' 200/21, ש' 202/21, ש' 203/21 ו-ש' 204/21.

נוכח האפשרות שניתנה לעותר לבקש את ביטול ההחלטה, נדחתה גם טענתו לפגיעה בזכות השימוע.

סוגיה זו סוכמה אך זה לאחרונה באמירה לפיה די בכך שעותר הקים את המבנים "בנגוד לדין וללא היתר בניה בתוקף" כדי להקים טעם לדחיית העתירה, וכי שעה שהעותר "המשיך וקידם את הבנייה הבלתי חוקית" לאחר שניתנו החלטות בעיניינו הרי ש"אך מטעם זה" יש להורות על דחיית עתירתו (בג"צ 429/22 זגארנה נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, מיום 14.11.22, בפיסקה 6 לפסק-הדין ובאסמכתאות שהובאו שם).

...

המשיבים מנגד טענו כי לא רק שאין מקום למתן צו שכזה - אלא כי דין העתירה להימחק על הסף.

כאמור לעיל דין העתירה להיות מסולקת על הסף מחמת הבניה הבלתי חוקית שביצע העותר ובוודאי שכך עת אף הוסיף וביצע בניה חרף צווים שנמסרו לו, ממילא אין מקום להידרש ליתר טענותיו.

נוכח הדברים האמורים, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מקבלת את בקשת המשיב - ומורה אפוא כי העתירה תסולק על הסף.

העתירה אפוא נדחית על הסף.