עתירה לביטול החלטת נשיא המדינה שלא לעכב עונש מאסר

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים לפני כב' השופט רפי כרמל, סגן נשיא, אב"ד כב' השופט אריה רומנוב כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס עפ"ג 29750-10-20 המערער נאאל אבו כף ע"י ב"כ עו"ד אליהו פרי המשיבה מדינת ישראל ע"י הלישכה המרכזית לאגף המכס והמע"מ פסק דין

       ב"כ המערער עותר לביטול עונש המאסר בפועל שהושת על המערער, ולהטיל תחתיו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

הוסף, כי בית משפט קמא לא קבע את מיתחם הענישה וכי יש החלטות הקובעות מיתחם נמוך יותר המתחיל, כאמור, במאסר בעבודות שירות (ובאו הפניות להחלטות שעסקו בכך).

מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע, משך הזמן שבו בוצעו, ריבוי החשבוניות הכוזבות בהן עשה שימוש, התחכום שבשימוש בחשבוניות של ארבע חברות שונות והסכום המשמעותי שגזל מקופת המדינה ולא הושב אליה.

על מצב כלכלי דחוק של הפרט, כבעניינו של המערער, והשלכותיו על ביצוע עבירות מס ואי הסרת מחדליו, מצינו ברע"פ 4844/00‏ ברקאי נ' מדינת ישראל, משרד האוצר (9.12.2001): "גם כאשר עיכוב הכספים מוסבר בקיומם של קשיים כלכליים, ואף אם העיכוב נעשה רק מתוך שאיפה לדחות במעט את מועד העברת הכספים, עדיין מתעורר חשש שבנסיבות מסוימות לא יוכלו רשויות המס לקבל כספים אלו כלל אם הפרט ייקלע למצב של חידלות-פרעון, כפי שגם ארע במקרה שבפנינו. יוצא איפוא כי על-פי תכליתם, האיסורים הפליליים על המנעות מהעברת מסים שנגבו משתרעים גם על מצבים שבהם לפרט עומדת אך ברירה בין עיכוב כספי המסים בידיו לבין התמוטטותו הכלכלית. שכן, לפרט אין זכות לבסס את המשך פעילותו העסקית על כספים שאינם שייכים לו"(שם, פסקה 9).

מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה היא לעונשי מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל לצד קנסות משמעותיים (רעפ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל (6.1.2009).עבירות המס הן בבחינת 'רעה חולה' ונמצא כי יש להעדיף את הפן ההרתעתי בענישה, בדרך של הטלת מאסר בפועל, על פני נסיבותיו האישיות של המערער, עם כל ההבנה למצבו הכלכלי ובהיותו אב לשמונה ילדים שפרנסתם עליו (ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, 9.2.2004)).

...

על מצב כלכלי דחוק של הפרט, כבעניינו של המערער, והשלכותיו על ביצוע עבירות מס ואי הסרת מחדליו, מצינו ברע"פ 4844/00‏ ברקאי נ' מדינת ישראל, משרד האוצר (9.12.2001): "גם כאשר עיכוב הכספים מוסבר בקיומם של קשיים כלכליים, ואף אם העיכוב נעשה רק מתוך שאיפה לדחות במעט את מועד העברת הכספים, עדיין מתעורר חשש שבנסיבות מסוימות לא יוכלו רשויות המס לקבל כספים אלו כלל אם הפרט ייקלע למצב של חדלות-פירעון, כפי שגם אירע במקרה שבפנינו. יוצא אפוא כי על-פי תכליתם, האיסורים הפליליים על הימנעות מהעברת מסים שנגבו משתרעים גם על מצבים שבהם לפרט עומדת אך ברירה בין עיכוב כספי המסים בידיו לבין התמוטטותו הכלכלית. שכן, לפרט אין זכות לבסס את המשך פעילותו העסקית על כספים שאינם שייכים לו"(שם, פסקה 9).

בנסיבות דנן הגענו למסקנה כי העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

למחרת היום, 30.6.2021 דחיתי בקשה לעיון חוזר שהוגשה על החלטתי זו. העותרת אינה משלימה עם הרשעתה ועם העונש שהוטל עליה.

בעתירה זו היא מגוללת סיפור חיים קשה, ושוטחת טענות רבות ביחס לאופן ניהול החקירה וההליך המשפטי נגדה, שלדבריה הוא "פסול מיסודו". הסעדים המבוקשים בעתירה הם למעשה אותם סעדים שהתבקשו בבקשה לעיכוב ביצוע, ובעיקרם שיתאפשר לעותרת למצות את בירור בקשת החנינה שבכוונתה להגיש לנשיא המדינה; וכן לקבל חיסון נגד נגיף הקורונה טרם הכניסה למאסר.

העתירה היא ניסיון נוסף להביא לביטול או לעיכוב עונש המאסר שנגזר על העותרת בפסק דין חלוט.

...

למחרת היום, 30.6.2021 דחיתי בקשה לעיון חוזר שהוגשה על החלטתי זו. העותרת אינה משלימה עם הרשעתה ועם העונש שהוטל עליה.

לאחר עיון בעתירה ובמסמכים שצורפו לה, דין העתירה להידחות על הסף מבלי להידרש לתגובת מי מהמשיבים.

סוף דבר, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 5923/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פרקליטות המדינה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 31.7.2018 בעת"א 68716-07-18 שניתנה על ידי כבוד הנשיא א' טל, סגן הנשיא י' שינמן והשופטת ד' מרשק-מרום בשם המבקש: עו"ד מוטי אזולאי, עו"ד רענן עמוסי בשם המשיבה: עו"ד שי כהן ][]החלטה

בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב ביצוע של החלטה שנתנה ועדת השחרורים הפועלת לפי חוק שיחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן, בהתאמה: ועדת השחרורים ו-חוק שיחרור על תנאי) ביום 24.7.2018.

המבקש מרצה עונש מאסר בן 44 חודשים בגין ביצוע עבירות של סחיטה באיומים, קשירת קשר לבצוע פשע, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים.

לאחר שערכה דיון חוזר, הורתה שוב ועדת השחרורים על שיחרורו הזמני של המבקש, אלא שבעקבות עתירה נוספת שהגישה המדינה ביטל בית המשפט המחוזי את ההחלטה.

גם זו הפעם הגישה המדינה עתירה כנגד החלטתה של ועדת השחרורים, ובצד העתירה שהוגשה ביום 30.7.2018 הגישה המדינה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

לטענת המבקש, המדינה לא הגישה את בקשת עיכוב הבצוע במועד.

...

לאחר ששקלתי את הדברים, ולא בלי התלבטות, החלטתי לדחות את הבקשה.

עם זאת, בנסיבות שבהן התקיימו כבר שני דיונים בעתירה ודיון נוסף צפוי להתקיים בעוד יומיים, אני סבורה כי אין הצדקה להתערב בהחלטה בעניין עיכוב הביצוע.

בכפוף לאמור בסעיף 10 לעיל הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון ע"פ 8430/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המערער: גיא מצה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"פ 21991-04-20 מיום 24.10.2022 שניתן על ידי סגן הנשיא כב' השופט ב' שגיא תאריך הישיבה: כ' בכסלו התשפ"ג (14.12.22) בשם המערער: עו"ד גבאי בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון ][]החלטה

] לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' סגן הנשיא השופט ב' שגיא) בת"פ 21991-04-20 מיום 24.10.2022 במסגרתו הושת על המבקש, בין היתר, עונש של 25 חודשי מאסר בפועל (בנכוי ימי מעצרו).

המבקש עותר בערעורו לביטול תקופת המאסר שהוטלה עליו, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן לפיה יוטל עליו צו מבחן למשך של 18 חודשים לצד עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

...

מנגד טענה ב"כ המדינה כי דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב ושמיעת הטיעון בעל פה, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה.

בלא להתייחס לסיכויי הערעור של המבקש, וגם אם נניח כי סיכויי הערעור להתקבל הם אכן נמוכים, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה.

לכן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המערער וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על ידיו לבית משפט זה. ת

החוב בסך של למעלה מ-1.5 מיליון ₪ בדין קדימה למע"מ, הנו חוב בגינו הורשע החייב בהליך פלילי (ת"פ 76187-12-19) ונגזר עליו עונש מאסר שבהמשך הומר על ידי נשיא המדינה ל-9 חודשי עבודות שירות.

ממועד הגשת בקשתו הראשונה של המנהל המיוחד לביטולו של ההליך ועד לרגע מתן ההחלטה חלפה למעלה משנה, היתקיימו שני דיונים, הוגשו מספר תגובות, ניתנו לחייב מספר הזדמנויות אך החייב גם לא הציע הצעה שיכולה להיתקבל על ידי רשויות מע"מ, כפי שצויין בפניו לא פעם, וגם לא עמד בחובותיו בהליך ולא היתנהל בצורה שמאפשרת להתגבר על מיכשול המירמה.

כעת הוא עותר בדיוק להיפך, והדבר היחידי שאירע הוא שהזמן חלף והוא היה מוגן בפרק הזמן הזה מהנושים שלו.

צו עיכוב יציאה יבוטל ביום 01.04.24.

...

אני סבורה כי החייב פעל ופועל בהליך בחוסר תום לב מבחינה מהותית, לא רק באי התשלום, אלא במשיכת הזמן, כדי שמצבו מול הנושים יהיה טוב יותר בבואו להציע הצעת הסדר.

בנסיבות אלה כאשר עסקינן בחייב שחובותיו נוצרו במרמה, כאשר החייב אינו מציע הצעה שמצביעה על כך שהוא הצליח להפנים את הפגם בהתנהלותו ביצירת החובות, כאשר במהלך ההליך החייב אינו פועל לטובת הנושים, מעבר לאי התשלום ואי הדיווח, לא ממקסם את הכנסותיו, ומושך את הזמן כדי שיגיע לרגע הפנסיה משל מדובר בשחרורו מעול העבודה, כל אלה מובילים אותי למסקנה שמדובר חייב שהתנהלותו חסרת תום הלב ביצירת החובות ממשיכה גם לאורך כל ההליך.

כאמור, נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום לפטור את החייב מחובותיו, אלא שהמסקנה המתבקש היא כי יש להורות על ביטול ההליך.

סוף דבר: אני מורה על ביטול ההליכים בעניינו של החייב.