עתירה לביטול החלטת ועדת משנה להתנגדויות לאשר תכנית מתאר

עוד נתבקש בעתירה הראשונה סעד המורה על ביטול היתרי בניה שניתנו לשם ביצוע עבודות תשתית בשטח תכנית המתאר, טרם שמיעת התנגדויות לתכנית וטרם אישורה על ידי רשויות התיכנון המוסמכות.

בעתירה השנייה מלינים העותרים על הליכי התיכנון שהובילו לאישורה של תכנית המתאר וכן את החלטת ועדת המשנה להתנגדויות מיום 15.10.2017 לפיה נדחתה היתנגדותם ואת החלטת ועדת המשנה להתיישבות מיום 18.10.2017 הנותנת תוקף לתכנית.

...

מנגד, טוענים המשיבים 5-1 כי אין מקום להיעתר לבקשת העותרים למתן ארכה לשם הגשת השגה על הודעת 2016.

לפיכך, אני סבורה כי טרם בשלה העת לשקול אפשרות להרחבת הנוהל כבקשת העותרים לפנינו.

בנסיבות שנוצרו נראה לי כי דרכי הפרסום שפורטו עונות על הנדרש ומאפשרות לציבור הפלסטיני להיחשף למידע התכנוני וחזקה על המשיבים כי שינוי זה בדרכי הפרסום עוגן בנהלים מתאימים.

סוף דבר בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לדחות את שתי העתירות.

לפני עתירה מנהלית ובה מבקשים העותרים לבטל את החלטת ועדת המשנה להתנגדויות (להלן: "ועדת המשנה") של הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז צפון (להלן: "הועדה המחוזית"), מיום 12.03.2018 (להלן: "ההחלטה") שבה נדחתה היתנגדות שהגישו העותרים (נספח נ/7 לעתירה) (להלן: "ההיתנגדות") ובמסגרתה ביקשו העותרים לבטל קטע כביש שסומן במס' 705 (להלן: "הכביש"), אשר מצוי בתחומי חלקות 88 ו-89 בגוש 18719 שהעותרים 1-2 הנם מחלק מבעלי הזכויות בהם והעותר 3 מחזיק בית בתחומן, ואשר נכלל במסגרת תכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים מס' 255-0386189 (להלן: "התכנית").

לאחר הפירסום בדבר הפקדת התכנית פנו העותרים למועצה המקומית ולמתכנן התכנית ובקשו לבטל את הכביש, ולאור טיעוני העותרים הושגה הסכמה בין המועצה המקומית והעותרים ושלפיה כנגד הסכמת המועצה המקומית לויתור של הכביש, ועל מנת להשוות את שיעור ההפקעה לצרכי ציבור של העותרים ליתר בעלי הזכויות בתחומי תכנית המתאר, יעמידו העותרים לרשות המועצה המקומית קרקע חליפית לצרכי ציבור.

ביום 12.03.2018 היתקיים דיון בהתנגדות ובו הוצגו טיעוני העותרים ובקשתם לביטול הכביש וכן הוצג ההסכם עם המועצה המקומית, וטיעוני העותרים נתמכו בעמדת ראש המועצה המקומית אשר קבע כי: "השינוי הזה לא רק שמקובל עלינו הוא רצוי הוא לא פוגע ברשת הדרכים המתוכננת במיתחם. יש כניסה למיתחם ודרך היקפית. גם הטופוגרפיה בשטח הזה מאד בעייתית, והשטח המוצע במיתחם פיתוח צמוד למועצה אכן משרת את המועצה והצרכים שלה ואין לנו היתנגדות". בנוסף טען בישיבה מתכנן התכנית גדבאן שריף (להלן: "המתכנן"), אשר אמנם חלק על הטיעון לפיו הכביש אינו מתוכנן כראוי, אך קבע כי אין מניעה לבטל את הכביש ולדבריו "הוא לא ראשי ולא חותך לראשי לכן יש מקום"- ואף אישר כי "זה מוסכם ההסכמה שלנו היא שאת הכביש הזה מבטלים...", וכן נטען על ידו כי החלקה החלופית הנתנת למועצה אינה מצריכה שינוי בטבלאות האיזון ולדבריו "מבחינת שטח צבורי אותו שטח צבורי טבלאות האיזון נשמרו" (עמ' 18 לפר' הדיון בועדת המשנה).

...

התלבטתי אם להחזיר את הדיון לוועדת המשנה, אלא שאני סבור כי לאור מכלול הנסיבות והראיות שהוצגו בפני, קיים חשש של ממש כי וועדת המשנה לא תהיה נכונה לשמוע "בנפש חפצה" את טיעוני העותרים וזאת לאחר המאמצים שהושקעו על ידה לצורך הצדקה בדיעבד של ההחלטה.

בנסיבות אלה, אני סבור כי הפורום המתאים לקיום דיון חוזר בשאלת הכביש הוא מליאת הוועדה המחוזית,וזאת בין היתר בהיקש להוראות סעיף 11ד' לחוק התכנון והבנייה , המקנה זכות לשני חברת ועדת משנה לדרוש דיון חוזר במליאת הועדה המחוזית בטיעון כי החלטת ועדת המשנה הייתה פגומה משפטית או תכנונית, כפי שנקבע במקרה שבפנינו, ובהתאם אני מורה על קיום דיון חוזר במליאת הועדה המחוזית,שבו תינתן לעותרים האפשרות להביא את טענותיהם, בשאלת הכביש ולאור הדחיפות והצורך שלא לעכב את אישור התכנית, אני מורה כי דיון כאמור יתקיים לא יאוחר מ-60 יום ממועד פסק הדין.

לפיכך אני מורה כאמור על קבלת העתירה בדרך של מתן הסעד החילופי אותו ביקשו העותרים ואני מחייב את המשיבה 1 לשאת בהוצאות העותרים בסך של 15,000 ₪.

זהו פסק דין בעתירה לבטל את החלטת ועדת המשנה להתנגדויות של המשיבה מספר 1 מיום 3.4.19, שאשררה את החלטות המשיבה מיום 8.1.19, ומיום 9.1.19, בעיניין תכנית לאיזור תעשיה מיוחד – רמת בקע, לבטל את החלטת המשיבה מיום 28.9.19 על הפקדת התכנית, וכן, לבטל את החלטת המשיב מס' 2 מיום 17.4.19, לדחות את בקשת העותרים להתיר להם לערור על ההחלטות למועצה הארצית לתיכנון ובניה.

הוועדה מפנה לאמור בסעיף 6.1 לעיל ומדגישה כי תחום מיגבלות הבנייה והפיתוח נקבעו עוד במסגרת תכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין באר שבע תמ"מ 23/14/4 שאסרה בנייה בתחום זה. הועדה מסבה את תשומת לב המתנגד כי למעשה התכנית מיסדה את המיגבלות מהתמ"מ כאמור ואינה מהוה כל שינוי לייעודי הקרקע המאושרים בתחום המיגבלות.

...

כאמור לעיל, סבורני כי לעניין זה, יש ליתן משקל לפעילותה המצומצמת – ואולי מצומצמת מדי – של המדינה למניעת בנייה והתיישבות במקרקעין, בתחום מגבלות הבניה של התכנית, אשר נמשכה, כאמור, וכעולה מן הטיעונים, עשרות שנים, עובר למסירת המקרקעין לידי העותרים, כאשר בכל אותו זמן היו מגבלות הבניה ידועות וברורות, על רקע תכנית המתאר שחלה במקום.

סבורני, כי קשה שלא לראות את הדברים על רקע המחלוקת הציבורית הקשה המוכרת במחוזותינו, בהתייחס לסוגיית הישובים הבלתי מוכרים, ולהסדרת התיישבות האוכלוסיה הבדואית המתגוררת בהם.

העתירה מתקבלת אפוא באופן חלקי, בהתייחס להחלטת המשיב מס' כמפורט בסעיף 11 לעיל, ונדחית ביחס ליתר חלקיה.

העותר מבקש לבטל את החלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (להלן: "ועדת המשנה") מיום 09.12.2020, לפיה נדחתה היתנגדות העותר והחלטת הוועדה מאותו יום שאישרה החלטה ועדת המשנה להתנגדויות, ולקבוע כי יש לקבל את עמדת העותר בעיניין שינוי גבולות מיגרש התמורה, כפי שהובאה בפני רשויות התיכנון במסגרת ההתנגדותו, ולחילופין, להורות על השבת התכנית לשולחנם של מוסדות התיכנון, לידון מחדש בהתנגדות העותר ובהמלצת החוקר.

תמ"ל/1101 הינה תכנית מפורטת לפיתוח צמוד דופן של השטחים מדרום מערב לשטח הבנוי של העיר טמרה, הנגזרת מתכנית המתאר הכוללת ליישוב ג/15756 אשר אושרה בשנת 2013.

...

לסיכום: לאור כל האמור לעיל, ומאחר ולא נפל כל פגם בהחלטת רשויות התכנון המצדיק התערבות בית המשפט לעניינים מנהליים, דין העתירה להידחות.

בנסיבותיו של התיק, ולאור אופי הטענות שהעלה העותר והאמור בפסק דיני, אני מחייב את העותר בסכום הוצאות ושכ"ט מופחת.

העותר ישלם למשיבות 1 ו- 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

טענות העותרים- העותרים מבקשים לבטל את החלטת וועדת המשנה להתנגדויות של המשיבה 1, הועדה המחוזית לתיכנון ובניה (להלן: "הועדה" או "המשיבה 1") מיום 23.1.2023 (להלן:" ההחלטה הראשונה") שדחתה את היתנגדות העותרים הראשונה לתכנית מתאר מס' 607-0860031 (להלן: "התכנית") עוד מבקשים העותרים לבטל את החלטת וועדת המשנה להתנגדויות של המשיבה 1 מיום 20.4.2023, לפרסם את התכנית לפי סעיף 106(ב) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק" או "חוק התיכנון והבניה").

העתירה תוקפת גם את החלטת המשיבה 1 לבטל את ההחלטה מיום 23.01.23 ולפרסם את התכנית לפי סעיף 106(ב) לחוק וכן תוקפת העתירה את החלטת המשיבה מיום 14.7.23 בהתנגדות העותרים השנייה, שדחתה את היתנגדות העותרים ואישרה את התכנית, שהיא תכנית דרך "כביש 5 כניסה צפונית לדימונה". כן תוקפת העתירה את החלטת יו"ר הועדה מיום 27.8.23 לדחות את בקשת העותרים למתן רשות ערר למועצה הארצית.

...

ר' בעניין זה עע"מ 3974/14 שחף נהריה (שותפות שאינה רשומה) נ' נייר חדרה בע"מ (פורסם בנבו 14.06.15): "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הערעור שבפנינו הפך תיאורטי ומשכך התייתר הדיון בו. המערערת לא ביקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא ובעוד הערעור מתנהל פעלו ועדות התכנון על פי האמור בו, דנו פעם נוספת בתכנית ואישורו אותה ואת נספח הבינוי המעודכן. בנסיבות אלו, מופנה הערעור נגד מעשה עשוי". בעניין שחף נהריה שלעיל, הוגש הערעור קודם שהתוכנית אושרה אך לא התבקש ע"י המערערת עיכוב ביצוע פסק הדין קמא וועדות התכנון פעלו, בעוד הערעור מתנהל, לאישור התוכנית באופן שהיא הפכה למעשה עשוי.

סיכומו של דבר, כי ענייננו בתכנית המסדירה אזור תעשיה, אזור שעוגן בתכנית מתאר מחוזית לפני שנים רבות, והחלטת הוועדה אינה מצדיקה מתן רשות ערר.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה הן על הסף והן לגופה.