מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לביטול החלטת ועדת מכרזים במכרז מרכז ההדרכה של משטרת ישראל

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העותרת הגישה את העתירה שבכותרת ביום 25.9.2019, ועתרה להצהיר כי זכייתה של המשיבה 2 במיכרז בטלה עקב פסלות הצעתה, ולחלופין – להשיב את הצעתה של המשיבה 2 לדיון מחודש בועדת המכרזים.
באותה פרשה היה מדובר במיכרז מורכב שהתבסס על שותפות בין המיגזר הפרטי למגזר הצבורי (PPP) בקשר להקמתו של מרכז ההדרכה של משטרת ישראל.
כב' השופט סולברג וכב' השופט מלצר, הפנו בהחלטותיהם להחלטה קודמת של כב' השופט גרוניס ברע"א 9333/05 הנ"ל שפסק כדלקמן: "מחד, צודקת המבקשת בטענתה כי בית המשפט בוחן בקפידה ואף קובע את בטלותן של תניות בחוזה החוסמות את דרכו לערכאות של צד לחוזה או מניחות מיכשול של ממש על דרך זו ... כך במיוחד, שעה שמדובר בתניות המופיעות בחוזה אשר נחזה על-פניו לכאורה להיות חוזה אחיד. מאידך, זכותה של המבקשת לפנות לבית המשפט לא נשללה לחלוטין אלא הוגבלה לסעד כספי בלבד. הפסיקה הכירה, בנסיבות מסוימות, בתוקפן של תניות חוזיות השוללות מן הצדדים לחוזה תרופות המוקנות להם על פי דין ...ואף מכירה על דרך השיגרה בתוקפן של תניות המגבילות את זכות הגישה לערכאות, כגון תניות בוררות ... מכל מקום, הואיל ובית משפט קמא לא סמך החלטתו על הוראת הסעיף האמור ובחן את טענותיה של המבקשת לגופן, אין צורך להדרש לשאלת תוקפו של הסעיף. עם זאת, אציין כי מקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא, לפיה נפל פגם מסוים בבקשת המבקשת לצוו מניעה זמני משלא אזכרה את הסעיף האמור בבקשתה. אילו בית המשפט נתבקש ליתן סעד זמני על פי צד אחד והיה נעתר לבקשה, בודאי שדי היה במחדל זה להביא לביטולו של הצוו הזמני. כמו-כן, צדק בית משפט קמא משקבע כי אם סברה המבקשת כי הסעיף דנן הנו פסול, היה עליה להעלות טענה זו מראש ולא להמתין לתוצאות המיכרז". (שם, פס' 5; ההדגשה הוספה-ד.כ.ל) אשר על כן, ובהתאם לפסיקה עליה עמדתי לעיל, די בתניית הויתור שנכללה בתנאי המיכרז ובכתב ההיתחייבות בלא שהעותרת תקפה זאת מראש; ועל אחת כמה וכמה די בעצם העובדה שהעותרת נימנעה מלגלות על תניית הויתור במסגרת בקשתה לצוו ביניים – כדי להוביל לדחיית הבקשה.
...
אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה לצו ביניים נדחית.
אני קובעת, אפוא, כי העותרת תישא בהוצאות ובשכ"ט ב"כ המשיבים בסך כולל של 50,000 ₪, מחציתו למשיב 1 ומחציתו למשיבה 2.
אשר להמשך הטיפול בהליך שלפניי, אני קובעת כדלקמן: (א) בהתאם לאפשרי ביומני (בין היתר עקב היעדרותי הצפויה בחודשים ינואר ופברואר 2020), דיון בעתירה יתקיים לפניי ביום 15.3.2020 בשעה 09:00.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ראוי לציין, בהקשר אחרון זה של הדברים שאמרתי, כי בג"ץ עיר עמים הוזכר בפסיקה כאחת הדוגמאות לאותה איבחנה בין אצילת סמכויות לבין העברת זכויות תפעול של רשות סטאטוטורית לגורמים פרטיים (ראה, לדוגמא, עעמ 3782/12 מפקד מחוז ת"א במשטרת ישראל נ' איגוד האנטרנט הישראלי (2013) – בית המשפט העליון; ובבתי המשפט המחוזיים – ת.א. (ים) 7410/05 באמונה חברה לניהול נאמנויות והקדשות בע"מ נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי הדין הרבניים (2012) (כב' השופטת גילה כנפי-שטייניץ); עתמ (מרכז) 51094-05-12 אקוואריוס ייזום ופיתוח נכסים בע"מ נ' עירית נתניה (2013) (כב' השופט יעקב שפסר); עתמ (מרכז) רבד בע"מ נ' עירית רעננה (2013) (כב' השופט יעקב שפסר); עתמ (ת"א) עו"ד חיים שטנגר נ' וועדת האתיקה המחוזית במחוז תל אביב והמרכז של לישכת עורכי הדין בישראל (2014) (כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן); עתמ (ת"א) 50672-05-15 י. לרר (הנדסה בע"מ) נ' וועדת המכרזים של חברת יהל מהנדסים – ייזום פרויקטים בע"מ (2015) (כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן)).
כך נכתב בפיסקה 31 לפסק הדין (השמטתי את הקטעים הבלתי רלבאנטיים): "יתרה מזאת. אין בידי לקבל את עמדת המשיבים לפיה השינויים שנערכו במסגרת ההליכים בבית המשפט העליון אינם שינויים מהותיים, וכי הם לא יצרו הסכם חדש. אזכיר את שהודגש לעיל. בית המשפט העליון אמר מפורשות כי המדובר בשינויים מהותיים, ונראה מהנמקתו כי אילמלא נערכו שינויים אלה, היה מתקשה לראות בהתקשרות 'הסתייעות באחר' לצורך ביצוע התפקיד, להבדיל מהאצלת סמכויות בלתי לגיטימית. אין תמה בכך. ההסכם שזכה לאישורו של בית המשפט העליון ביטל את צוות ההיגוי שהעניק לאלע"ד, למעשה, זכות וטו על החלטות ניהול של האתר, כפי שגם בוטלה בו ייחודיות פעולות ההדרכה של אלע"ד, ונקבע כי היא רשאית להדריך מבקרים באתר בדומה לכל גורם הדרכה אחר, כמקובל בגנים לאומיים ובשמורות טבע אחרות. גם העובדה שבין הצדדים להסכם הוחלפו מספר טיוטאות, שהועברו לעיונם של הצדדים הנוספים לעתירה תומכת בכך שהמדובר בהסכם חדש. העובדה שהעותרת לא ראתה עין בעין עם בית המשפט העליון, ועמדה על דעתה כי המדובר בשינויים 'קוסמטיים' בלבד, אין בה כדי לשנות מן המסקנה המשפטית המתחייבת מפסק הדין האמור...". מוכח, איפוא, כי גם בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת נאוה בן-אור), הבין כי אכן מדובר בהסכם משמעותי, שעבר "הכשר" של בית המשפט העליון.
...
המסקנה העולה מפרק זה היא, כי אין לקבל את ערעור המדינה בנקודה זו. יחסי החוץ של המדינה גם בעניין זה בית משפט קמא דחה את עמדת המדינה (פיסקה 19).
לפיכך, טענה זו של המערערת – נדחית.
נוכח מכלול שיקולים אלה, ובשים לב להערותיו של חברי ביחס לקביעות בפסק הדין בעניין אברמוביץ, אני סבור כי לא ניתן לאשר את הקביעה העולה מפסק הדין, לפיה ההסכם נגוע, בהקשר זה, בסתירה לתקנת הציבור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בנספח להסכם הוסכם כי העמותה "מתחייבת כי תידאג להמשך הפעלתם של אתר התפילה ושל עזרת ישראל לרבות אתר התפילה המורחב, ככל שיוחלט על כך על ידי הממשלה, לפחות בתנאים בהם אלה מופעלים היום.
עם זאת יצוין כי חוות דעת מפורטת של היועץ המשפטי של החברה לשקום ולפיתוח הרובע הוגשה לתיק ובה היתייחסות לפטור ממכרז שניתן לרבות השיקולים הרבים נשוא ההחלטה (ראו: סעיפים 19-21 לנספח יז' לתצהירי העמותה).
מכל מקום, כדי לדחות את טענות המדינה בנידון, די בסעיף 7 להחלטת הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה , בו קראה הועדה לעירית ירושלים לפעול לשם המשך קידום תכנית מרכז דוידסון העוסקת בשטח הכולל אף את הכותל הדרומי ובהחלטת הועדה כי אין מקום לכלול שטח זה בתחום המדיניות הכוללת (נ/1).
גם מפקד מרחב דוד נצ"מ אבי ביטון העיד שבמבחן התוצאה לא היו אירועים בשטח כתוצאה מפתיחת ציר עולי הרגל (ע' 17) ,כי אין למישטרה היתנגדות שהעמותה תתפעל את הגן (ע' 12) וכי העמותה עובדת בשיתוף פעולה עם המישטרה ומקיימת את כל הוראותיה ( ע' 18 ש' 7-8).
בית המשפט העליון דן בעתירה לביטול ההסכם שבין הרשות לעמותה.
הדרכות במיתחם, אמנם בהסכם הוסכם שאין בכך כדי לגרוע מזכות גוף הדרכה אחר להדריך בשטח, אך הזכות המידית להדריך מבקרים מקריים באתר נותנת עדיפות לעמותה.
...
ההתנהלות של הרשות במקרה דנן הובילה בסופו של דבר לכך לחתימת ההסכם.
סוף דבר כמאמר המשורר יהודה עמיחי ז"ל הגן הארכאולוגי הוא לא רק גן אלא מלים שבפי העם ואף תקוות.
לנוכח מסקנת הדברים אני קובע שצו המניעה שניתן יהפוך לקבוע.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

טרם הגשת העתירה ביקשה המשיבה לעיין בהצעות שהגישה המבקשת, אך בקשתה זו נענתה באופן חלקי בלבד: ההצעה למכרז ההדרכה הועמדה לעיונה תוך השחרת שמותיהם של המדריכים, וזאת בשל טענת המבקשת כי הרשימה מהוה סוד מסחרי.
החלטה זו של ועדת המכרזים עמדה במרכזו של דיון נוסף שנערך בבית המשפט קמא.
לגופו של עניין, בית המשפט קמא ביטל את החלטתה של ועדת המכרזים שהורתה שלא לחשוף את שמות המדריכים בהצעת המבקשת.
כן טענה המשיבה כי הסמכות לבירור טענות הנוגעות לחשש לאיומים או הטרדות נתונה למשטרת ישראל, וכי לועדת המכרזים אין סמכות שלא לגלות פרטי הצעה במיכרז בשל טענות מסוג זה. זאת ועוד, לשיטת המשיבה הפיתרון שבו בחר בית המשפט קמא, לפיו לא תיעשה פנייה ישירה של מנהליה לעובדי המבקשת אלא באמצעות בא-כוח המשיבה מאיין את החשש שהועלה לאיומים או הטרדות.
...
אני סבורה כי האיזון שעליו הורה בית המשפט – לפיו המשיבה לא תפנה למי מעובדי המבקשת אלא באמצעות בא-כוחה – הוא סביר בנסיבות העניין.
לשם הזהירות, אני מורה כי פנייה למי מעובדי המבקשת תיעשה רק על-ידי בא-כוח המשיבה, כפי שהורה גם בית המשפט קמא, וכן תוגבל לכך שתיעשה בתיווך של בא-כוח המבקשת, ולא על דרך פנייה ישירה לעובדים עצמם.
המבקשת אף לא הוכיחה כי היא נוקטת באמצעים סבירים לשמירתו של מידע זה. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עתירה נגד החלטת ועדת המכרזים מיום 11.1.2011, אשר הכריזה על זכייתה של פוליסיטי בע"מ במיכרז "לתיכנון, הקמה, ניהול, הפעלה, תיחזוקה, מתן שירותי הדרכה ומימון של מרכז ההדרכה הארצי של משטרת ישראל", ועל ק.ל. קמפוס לשיטור בע"מ הכריזה כ"זכיין האלטרנטיבי".
סוף דבר אין הצדקה להורות על ביטול זכייתה של פוליסיטי בע"מ במיכרז "לתיכנון, הקמה, ניהול, הפעלה, תיחזוקה, מתן שירותי הדרכה ומימון של מרכז ההדרכה הארצי של משטרת ישראל", ולהכריז תחתיה על מ.א.ה מנרב – אלקטרה – הדרכה בע"מ, כזוכה במיכרז.
...
דין הטענה להידחות.
סוף דבר אין הצדקה להורות על ביטול זכייתה של פוליסיטי בע"מ במכרז "לתכנון, הקמה, ניהול, הפעלה, תחזוקה, מתן שירותי הדרכה ומימון של מרכז ההדרכה הארצי של משטרת ישראל", ולהכריז תחתיה על מ.א.ה מנרב – אלקטרה – הדרכה בע"מ, כזוכה במכרז.
אין עוד צורך אפוא לדון בטענות מ.א.ה מנרב – אלקטרה – הדרכה בע"מ נגד הצעתה של ק.ל. קמפוס לשיטור בע"מ אשר הוכרזה כ"זכיין האלטרנטיבי", וגם לא בטענות על חוסר נקיון כפיים מצִדה של מ.א.ה מנרב – אלקטרה – הדרכה בע"מ. העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו