עתירה לביטול החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כבוד השופט רם וינוגרד 21 במרץ 2019 עת"מ 3242-09-18 חירבאווי נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ולבניה - מחוז ירושלים ואח' העותר סלאח חירבאווי ע"י ב"כ עו"ד ראובן יהושע המשיבים 1. הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה - מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד יצחק ברט (פרקליטות מחוז ירושלים) 2. הועדה המקומית לתיכנון ולבניה ירושלים ע"י ב"כ עו"ד סטפני שילו (הלישכה המשפטית, עריית ירושלים) 3. איבראהים ג'ולאני ע"י ב"כ עו"ד מוהנד ג'בארה 4. מינהל הדיור הממשלתי - מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד יצחק ברט (פרקליטות מחוז ירושלים) פסק דין

על פי סעיף 19 לתקנון תכנית 2969, יועד מיתחם 4 לבניית "בית ספר פרטי". עוד נקבע בתכנית 2969 בהקשר למיתחם זה כי הבנייה שתותר תהיה "עד גובה מרבי של 3 קומות", והבניין עצמו ימוקם "בחלק המזרחי של המיגרש". כן נקבע בסעיף 19 הנ"ל כי "התכנית המפורטת תלווה בחוות דעת סביבתית או תסקיר בהתאם להחלטת הוועדה המחוזית". על פי סעיף 18(א) לתקנון תכנית 2969, ניתן יהיה לבצע את הבינוי במתחמי התיכנון שבתכנית "לאחר שתופקד ותאושר תכנית מפורטת למתחם שתכלול נספח בינוי". במסגרת התכנית מושא העתירה, שאושרה על ידי הועדה המחוזית, אושרה בניית בית ספר פרטי שיכלול כיתות גן, כיתות בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ובית ספר תיכון ומתקנים נלווים.

עוד נטען שהדרישה בתכנית 2969 היתה דרישה של הועדה המחוזית, ולפיכך רשאית הועדה המחוזית לחזור בה מדרישה זו. טענה אחרונה זו היתה עשויה להשמע לו קבעה הועדה המחוזית שהיא מבטלת דרישה זו. אלא שהועדה המחוזית לא נדרשה כלל לסוגיה, והניחה כי חוות הדעת שהוגשה בשנת 2013, והתייחסה לבינוי בסדר גודל שונה לחלוטין ובמיקום שונה לחלוטין, מהוה מענה ראוי לדרישה שבתכנית 2969.

...

לנוכח כל אלה הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא היה מקום לאישור התכנית על ידי הוועדה המחוזית כאשר לא עמדה לפניה "חוות דעת סביבתית או תסקיר" בהתאם להוראת תכנית 2969, וכאשר היא לא החליטה במפורש לוותר על דרישה זו (בהנחה, שאין צורך להידרש לה במסגרת הדיון בעתירה זו, לפיה ניתן לוותר על הגשת תסקיר במצב המשפטי הקיים כיום).

סוף דבר העולה מכל האמור לעיל הוא שדין רוב רובן של טענות העותר להידחות.

לפיכך העתירה מתקבלת בנקודה זו, וכל יתר טענות העותר נדחות.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 52446-04-19 עמירה ואח' נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה ירושלים ואח' לפני כבוד השופט מרדכי כדורי בעיניין: 1. איאד חליל עמירה 2. מאזן קופטי, עו"ד 3. עמותת נשים אום-ליסון כולם על ידי ב"כ עו"ד יובל גלאון, עו"ד מאזן קופטי העותרים 1. הועדה המקומית לתיכנון ולבניה ירושלים 2. עריית ירושלים שתיהן על ידי ב"כ עו"ד אלי מרדכי המשיבות פסק דין

הרקע: ביום 31/10/1984 פורסמה החלטת הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז ירושלים (להלן: "הועדה המחוזית"), באישור שר הפנים, לאשר שינוי תוכנית מתאר מקומית מס' 2591 לאיזור שיח ג'ראח, הנוגעת לשטח של 310 דונם לערך (להלן: "התוכנית").

השאלה האם יש במחדל כאמור מצידה של הרשות כדי להצדיק את ביטול ההפקעה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ראו לדוגמא: עע"מ 8541/06 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חדרה נ' קוטלר 28/11/2007; בג"ץ 174/88 אמיתי נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, המרכז, פ"ד מב(4) 89, (1988); בג"ץ 10784/02 קרן קיימת לישראל נ' אתרים בחוף ת"א חברה לפיתוח אתרי תיירות בתל-אביב-יפו, פ"ד נח(3) 757 (2004)).

...

התוצאה: לנוכח האמור לעיל הגעתי למסקנה כי אין לבטל את ההפקעה.

העתירה נדחית אפוא.

העותרים ישלמו למשיבות הוצאות בגין הליך זה בסך של 15,000 ₪.

בהיותה אפשרות שניתנה לפנים משורת הדין, אין לקבל את הטענה כי עומדת היא בנגוד לכלל ולפיו טיעונים יישמעו לפני הועדה בעל פה. סוף דבר החלטת הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה מחוז ירושלים לאשר את התכנית נשוא עתירה זו מבוטלת.

...

מן המסקנה כי אין במצגת חידוש נגזרת גם המסקנה כי המצגת אינה מהווה "תגובה בכתב" כמשמעותה בתקנה 13(ב) לתקנות סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית (שנדרש להעבירה חמישה ימים לפני הדיון), גם לא "ראיה" כמשמעותה בתקנה 15 (שנדרש אישור להצגתה).

בהיותה אפשרות שניתנה לפנים משורת הדין, אין לקבל את הטענה כי עומדת היא בניגוד לכלל ולפיו טיעונים יישמעו לפני הוועדה בעל פה. סוף דבר החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים לאשר את התכנית נשוא עתירה זו מבוטלת.

התוצאה העתירה מתקבלת בחלקה כאמור לעיל.

על החלטה זו הוגש ערר לועדת הערר המחוזית לתיכנון ובנייה בירושלים (להלן – ועדת הערר) (ערר 151/13 עמרם ביטן נ' הועדה המקומית לתיכנון ובנייה ירושלים ורחמים דיין), במסגרתו אושרה בניית מחסן בחלק הדרומי, כפי שהוצג במהלך הדיון בערר.

לטענת המשיב, האמור בהחלטה בדבר היתעלמות הבקשה לשינויים בהיתר מבקשת השכן, מתייחס לכלל התיכנון שאושר במסגרת היתר הבנייה שניתן לשכן ולא רק לביטול החלון המזרחי כפי שציין העותר, ואילו התיכנון הנכון היה מוצג במלואו, ניתן היה לראות כי הבקשה לשינויים בהיתר למעשה מכסה על דירת השכן מלמטה באופן בלי סביר.

...

אלא שככל שסבר מגיש הבקשה שלא היה מקום שלא לאשר את בקשתו, כפי שהודע לעורך הבקשה עוד ביום 22.3.17, בקשה שניתן להיעתר לה רק בתקופת ביצוע העבודות ובתקופת תוקפו של היתר, שומה היה עליו לפעול מיד בסמוך להודעה, ובהקשר זה אין כל נפקות להבדל בין המסמכים.

כמו כן, יש לדחות את העתירה מן הטעם שלא צורפו אליה בעלי עניין רלוונטיים.

נוכח מכלול הטעמים האמורים, העתירה נדחית.

הסעד המבוקש הוא ביטול החלטת המשיבה 1 והשבת התכנית להמשך דיון בועדה המחוזית; ולחלופין, ביטול החלטת המשיב 2.

עוד הפנו העותרים בתגובתם להחלטת ועדת הערר לתיכנון ובניה במחוז ירושלים בערר (י-ם) 1066/20 רובע המנוחות בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ובנייה ירושלים (12.1.2021), בה נקבע, לטענתם, כי דחיית תכנית שהופקדה, ובפרט מקום בו היתקיימו לגביה דיונים והוגשו חוות דעת מקצועיות, אפשרית רק כשהמסקנה היא שהתכנית לא ניתנת לתיקון.

...

כנגד החלטתה של משיבה 1 לא בוססה עילה להתערבות כך שדין העתירה כנגדה להידחות.

לא נראית עילה להתערב במסקנתו זו, כך שדינה של העתירה לסעד זה להידחות גם היא.

אשר על כן, העתירה נדחית.